מתי  נולד הביטוח?

רעיון הביטוח יסודו בניהול קופה לעזרה הדדית והוא עתיק יומין. עניין הביטוח נזכר בקובץ חוקי חמורבי. במצרים העתיקה היו קיימים מועדוני קבורה לקבורת כוהנים, נושא הביטוח מוזכר בהלכה היהודית, הלומברדים בימי הביניים ניהלו קופה לעזרה הדדית, הפניקים ביטחו את הסחורות שנשלחו בים. השריפה הגדולה בלונדון בשנת 1666 גרמה ליסודן של חברות לביטוח רכוש (שהפעילו לראשונה קבוצות כיבוי אש). היום עוסק הביטוח בכל תחומי החיים. בחו"ל מבטחים אפילו לווייני תקשורת, כורים גרעיניים והוצאות גירושין.

למדריך ההיסטוריה של הביטוח

חוקי הביטוח בארץ חלים רק על ביטוח שנעשה בגבולות מדינת ישראל וגם הפוליסות במרביתן אינן תקפות מחוץ לגבולות המדינה (למעט ביטוח רכב חובה וביטוח מקיף של רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון התקפים גם בשטחי האוטונומיה וביטוח תאונות אישיות וחיים התקפים ברחבי תבל). היוצאים לחו"ל רצוי שיצטיידו בביטוח מיוחד.

חברת הביטוח (המבטח) מנהלת קופה שמשתתפים בה כל אותם גופים (אנשים פרטיים, חברות וגופים משפטיים אחרים) אשר צפויים לנזקים מסוימים. מכספי אותה קופה מפצים את היחידים הסובלים בפועל מאותם נזקים ואשר אלמלא הביטוח לא היו יכולים לעמוד בהם. למשל: אדם שאינו בעל אמצעים כספיים יתקשה להתאושש מבחינה כלכלית אם כל תכולת דירתו שערכה 80,000 ש"ח תישרף. אולם, אם נחלק את הנזק בין אלף איש (שלפי נתונים סטטיסטיים דירתו של אחד מהם צפויה להישרף במשך השנה הקרובה) הרי שכל אחד ואחד מהם לא יתקשה לשלם סכום של 80 שקלים לשנה.

מההגדרה בסעיף הקודם ולפי חוק פיקוח על שירותים פיננסיים  (ביטוח) התשמ"א - 1981 אנו רואים כי אחריות למצרך או שירות אינם נחשבים לביטוח. כלומר, אם קניתם מחשב חדש, מקרר או מכונת כביסה והמוכר נתן בידכם שובר אחריות מיוחד של היצרן - שובר זה אינו פוליסת ביטוח.

גם הימור או התערבות אינם נחשבים לביטוח מהסיבה שהביטוח עוסק במקרים בלתי צפויים הגורמים נזקים בעוד ההימור עוסק באירועים יזומים על-ידי הצדדים אשר יוצרים אפשרות לזכייה כספית. 

ענף זה כולל: ביטוח כלי טיס (לרבות אחריות כלפי צד שלישי), ביטוח כלי שיט הכולל ביטוח גופי אניות וגם ביטוח ספינות קטנות (לרבות אחריות כלפי צד שלישי), ביטוח מטענים בהובלה, ביטוח סיכוני סחר חוץ. 

חברות הביטוח לוקחות על עצמן אחריות למספר גדול של סכנות. תורת המספרים הגדולים מאפשרת לחברות לחשב את הפרמיות (מחירי הביטוח המשולמים על-ידי הלקוחות) הדרושות להן לכיסוי הנזקים המבוטחים על ידן.

תורת המספרים הגדולים אומרת כי: ככל שמספר התופעות הנמדדות עולה יורדת מידת המקריות והתוצאות קרובות יותר להסתברות. 

למדריך הפרמיה

חברות הביטוח מבטחות בדרך-כלל רק כנגד אותם מקרים בהם קיים חוסר ודאות לנזק (סיכונים טהורים). לפיכך, אין מבטחים מקרים בהם האירוע הוא ודאי או שקיימת סבירות גבוהה לאירוע (כמו מוות של חולה סרטן). כמו כן אין טעם לבטח כנגד אותם מקרים בהם הנזק בלתי -אפשרי (כמו נזקי שרב בקוטב הדרומי).

איך שלא יהיה, מקרה הביטוח (כלומר, האירוע שכנגד תוצאותיו מכסה חוזה הביטוח) אמור להיות תאונתי (מקרי ובלתי-צפוי) מבחינת המבוטח. לדוגמא, ביטוח הדירה מכסה גם מקרים של פריצה שתוכננה על-ידי הפורצים מראש, היות שלגבי המבוטח האירוע היה פתאומי ובלתי-צפוי. אבל מצד שני, הביטוח אינו מכסה נזק הנגרם על-ידי הריסת בתים שנועדו להריסה, שריפת רכוש אשר נועד להישרף (כמו עצים להסקה) וסיום תפקוד של מכונה או של מכשיר בגלל בלאי טבעי, היות ונזקים אלה צפויים מראש. 

בענף הביטוח מוגדר המונח סיכון כאי-ודאות לנזק. כדי שהביטוח יהיה אפשרי, המבוטח אינו אמור לדעת אם האירוע הביטוחי יקרה או  לא יקרה ואם יקרה מתי יקרה ובאילו נסיבות ומה תהינה תוצאותיו.

יוצא מהכלל הוא ביטוח חיים המשלם גם במקרה של מוות טבעי אולם גם כאן קיים חוסר ודאות לגבי מועד אירוע המקרה והנזק הכלכלי שייגרם בעקבותיו. 

הביטוח לא ישלם בשל תוצאה של מקרים יזומים על ידכם (סיכונים ספקולטיביים). לכן, אין מבטחים השקעה כספית בסחורה למקרה שלא ימצאו לה קונים אולם ניתן לבטח את הסחורה כנגד סיכון אש או פריצה שהם סיכונים טהורים (שאינם יזומים על ידכם). 

במרבית המקרים חברת הביטוח היא אשר מחליטה כיצד תפוצו. הפיצוי יכול להיעשות על-ידי אחת או יותר מהדרכים הבאות: תשלום כספי, תיקון הנזק, קבלת שירות או החלפת הרכוש שניזוק ברכוש אחר מאותם סוג  ואיכות.

החוק אינו מאפשר לכם שיקול דעת בנושא אולם אם חברת הביטוח בוחרת לתקן רכוש או להחליף אותו ברכוש אחר, היא אחראית לטיב התיקון והרכוש המוחלף.

מסיבה זו בוחרות חברות הביטוח במרבית המקרים לשלם לכם פיצוי כספי במרבית המקרים למעט תיקון רכב בביטוח מקיף הנעשה במוסכי הסדר. 

הפוליסה מהווה עדות על קיומו של חוזה ביטוח. זהו מסמך החתום על-ידי חברת הביטוח אשר מפרט את תנאי הביטוח וחובות הצדדים (חברת הביטוח והמבוטח). קיימת אפשרות לערוך ביטוח גם ללא הוצאת פוליסה אם נהוג שלא להוציא פוליסה באותם מקרים (למשל ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, ביטוח רכוש על-ידי משכנתא, ביטוח ריזיקו על-ידי הבנקים וכו'). אולם בדרך כלל, מונפקת פוליסה על-ידי החברה. הפוליסה מורכבת, מחלק סטנדרטי המודפס בבית דפוס ומחלק ייחודי המודפס על-ידי המחשב הנקרא "הרשימה" או "המפרט" שמציינים בו את הפרטים המיוחדים של הביטוח כמו מס' הפוליסה, פרטי המבוטח,  תקופת הביטוח סכומי הביטוח, הפרמיה וסכום ההשתתפות העצמית. במקרה של נזק חברת הביטוח לא תוכל להסתמך על כל תנאי או סייג לאחריותה שלא הובלטו בפוליסה או לא צוינו בסמוך לנושא. 

למדריך הפוליסה

חברת הביטוח היא גוף כלכלי שמטרתו לפזר בין רבים את הסיכון הצפוי ליחיד. הכלל המנחה בעולם הביטוח דומה לאמרה העממית האומרת שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. גם חברת הביטוח עצמה משתדלת שלא להתחייב בסכומים גבוהים שיהיה עליה לשלם בבת אחת. לשם כך היא מבטחת את עצמה בביטוח משנה או משתפת חברות ביטוח נוספות בביטוח משותף.

חלוקת הסיכון עם מבטחים נוספים בביטוח משנה או משותף נעשית כאשר סכום הביטוח בפוליסה גבוה במיוחד או אם הביטוח כולל סיכונים קשים.

ביטוח משותף הוא ביטוח שמשתתפות בו שתי חברות ביטוח או יותר. שמה וחתימתה של כל חברה מופיע ברשימת הפוליסה בציון האחוז בו היא משתתפת בביטוח.

בביטוח משנה חברת הביטוח היא זו המבטחת את עצמה בחברת ביטוח אחרת ואתם אינכם מהווים צד לחוזה ביטוח המשנה וברוב המקרים גם אינכם מודעים לפרטיו ולעצם קיומו. 

למדריך ביטוח משנה

• המוסד לביטוח לאומי - עוסק בביטוח: נפגעי תאונות עבודה, אמהות, זקנה ושאירים, ביטוח נכות, ביטוח אבטלה, קצבאות ילדים ותשלום פיצויים לנפגעי פעולות איבה.

• ענבל - חברת ביטוח ממשלתית שעוסקת במתן שירותי ביטוח למשרדי הממשלה, ניהול קרנות הביטוח הממשלתיות.

• קרן לפיצוי נזקי מלחמה - קרן לפיצוי נזקי רכוש מתוקף חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

•  החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ - נותנת שירותי ביטוח וערבות ליצואנים גם מפני סיכונים מדיניים כמו עיקוב כספים בגלל מהפכה בארץ היצוא או מלחמה.

• הביטוח מתבטל מעצמו - בתום תקופת הביטוח או לפני כן אם החברה שילמה את מלוא סכום הביטוח או אם זיקת הביטוח עברה לאחר (הרכוש נמכר או נמסר לאחר), או אם הנזק בלתי אפשרי.

• חברת הביטוח רשאית לבטל כל ביטוח (כולל חובה) למעט  חיים ללא הסבר אולם עליה להחזיר פרמיה לפי תעריפיה ביום הביטול.

• חברת הביטוח רשאית לבטל כל פוליסה אם המבוטח לא עמד בתנאי החוזה (לא ביצע מיגון או לא שילם פרמיה) או אם רימה או ניסה לרמות את החברה או לא מסר לידיה מידע מהותי (בשוגג). במקרה כזה תחזיר החברה למבוטח את הפרמיה ששילמתם בניכוי הוצאותיה למעט מקרה של רמאות בו לא תוחזר פרמיה.

• חברת הביטוח חייבת להודיע מראש ובכתב על כל ביטול תוך מתן ארכה הרשומה בסעיף הביטול בתנאי הפוליסה.

• המבוטחים רשאים לבטל כל פוליסה (לרבות חיים וחובה) אך עליהם להודיע על-כך מראש לחברת הביטוח בכתב. ביטול פוליסות רכב חובה מחייב החזרת תעודת הביטוח לחברה. בביטול ביטוח רכב רכוש, דירה ותאונה לפני תום התקופה, נקבע תשלום פרמיית עונשין הנקראת "פרמיה לתקופה קצרה",  לפיה ישולם 10% מהפרמיה השנתית עבור כל חודש או חלקו בו היה הביטוח תקף בתוספת 10% גלובלי, כלומר אם בוטל ביטוח שהיה תקף יותר משמונה חודשים לא תוחזר פרמיה והמבוטח יחויב בהוצאות הביטול של החברה.

• לעניין ביטול ביטוח רכב חובה, ראו את התנאים המיוחדים, כפי שנקבעו ע"י משרד המפקח על הביטוח.

ביטול ביטוח ע"י המבטח

לפני שבע שנים פרסמתי כתבה תחת הכותרת "מהו ביטוח" מסתבר, כי שאלה עלתה בד בבד עם תופעת נותני שירותים תמורת תשלום שנתי ושילובם של חלק מהשירותים בחוזי ביטוח. למרות שנושא הביטוח מטופל בשני חוקים שונים, חוק חוזה הביטוח וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (שניהם משנת 1981) הרי שאף חוק אינו מגדיר באופן ברור מהו ביטוח. ההגדרה בסעיף 1 לחוק הפיקוח "עיסוק בביטוח - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות...", אינה פותרת את הבעיה

היעדר הגדרה ברורה יוצר חוסר וודאות לגבי הצורך ברישוי חברת ביטוח לחברות המספקות שירותים ולגבי הצורך ברישיון סוכן למשווקי שירותים שונים כמו: מוקדים וטיפולים רפואיים (ובכלל זה ביקור רופא), תיקון מוצרי חשמל, אינסטלציה, תיקוני דרך, גרירה,  זגגות רכב ועוד.

במאמרי הישן הצעתי שלושה מבחנים:

א.       תשלום או שירות - הנטייה הראשונה היא לעשות אבחנה  לפי אופי השיפוי, תשלום כספי, פירושו ביטוח תיקון פירושו הסם שירות. לפי הפוליסות התקניות חברת הביטוח רשאית לחלף את הרכוש או לתקנו - כך שהשלום הכספי אינו יכול לשמש כמדד לאבחנה).

ב.       הקף הנזק  - לפי ההגדרה הנלמדת ביסודות הביטוח מוגדר ביטוח ככלי לחלוקת נזק שיחיד אינו יכול לעמוד בו שמתחלק בין רבים הצפויים לאותו סוג של נזק. לפי הגדרה זו שאינה מפורטת בשום חוק אולם נלמדת בכל קורס ליסודות הביטוח ואף כלולה בבחינות המפקח על הביטוח, נותני השירותים השונים, אינם נחשבים לעוסקים בביטוח הואיל ומבחינת עלות השירות המספק על-ידם, במרבית המקרים אם לא בכולם מדובר בעלות כספית שמקבל שירות יוכל לעמוד בה.

ג.         זהותו של  נותן השירות  - לפי פרופ' דוד ששון בספרו "דיני ביטוח" עו"ד נותן את שירותיו לפי הסכם שירות אינו עוסק בביטוח אולם גורם אחר המשווק שירותי עו"ד עוסק בביטוח לכל דבר.

לאחרונה התפרסם פס"ד של בית משפט השלום בת"א יפו העוסק בנושא א 182492/02. השופט אטדגי יונה,  התייחס לחוסר הבהירות בחוק, אולם במקרה הנדון, מכירת המינוי השנתי לתיקון שמשות הרכב נעשה ע"י סוכנות לביטוח. אם מדובר בהסכם ביטוח, הרי שדמי השירות ששולמו לסוכנות הביטוח (ולטענת נותן השירות, חברה לזגגות, לא הועברו אליו) מחייבים את המבטח לתת שירות. בתוך פסק הדין ניתן למצוא ציטוט מעניים מהצעת חוק הביטוח, ה"ח 1209, תשל"ו 20, בו ציינו מנסחי החוק, כי הוא אינו מתיימר להגדיר באופן ממצה את המושג "חוזה ביטוח" אלא אך לתאר את עסקת הביטוח תיאור כללי ולהציג את המשתתפים העיקריים בעסקה זו. גם השופט קובע, כי ההגדרה בחוק הפיקוח אינה ברורה. מעניין גם כאן הציטוט מתוך דברי ההסבר להצעת חוק הפיקוח, הצעת חוק 1497, התשמ"א-1981 (סעיף 1): "הגדרת "עיסוק בביטוח" המוצעת היא התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח ואין מוצע להגדיר מהו ביטוח ומהו חוזה ביטוח. עניין זה יקבע על פי הדין המהותי הכללי או בחוק הביטוח לכשיחוקק, אך אינו נושא לחקיקה במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) ". בפסק הדין מצוטטים מומחים:  א. ידין, מ. יפרח ור. חרל"פ, דוד ששון וי. אליאס והשופט מגיע למסקנה, כי לדעתם  הסכם מסוג "הסכם אחריות" אינו חוזה ביטוח.

עוד מתייחס השופט לפרופ' א. זמיר, המצביע על המבחן הראשון שתיארתי לעיל והשופט קובע, כי מבחן זה אינו ישים בכל המקרים. הוא מתייחס גם לחובת הגילוי המוטלת בהסכם הביטוח אולם השופט קובע, כי גם חובה זו ניתן להחיל בחוזה שירות. במדינת ניו יורק בארצות הברית נפסק  במקרים דומים, כי אין המדובר בחוזי ביטוח אולם פסיקה זו נובעת מהגדרות ברורות בחוק המקומי שאינן קיימות, כאמור בחוק הישראלי.

בסופו של דבר מגיע השופט להוראות סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם- 1980 ונמנע מלהכריע בשאלה, האם חוזה אחריות הוא חוזה ביטוח, אלא מצמצם את קביעתו לעניין סעיף 34 לחוק חוזה הביטוח העוסק בתשלום דמי השירות לסוכן וקובע, כי משום המאפיינים הזהים בדרך כלל בין חוזה ביטוח לחוזה אחריות תשלום לסוכן הביטוח כמוהו כתשלום לנותן השירות קביעה זאת מחוזקת גם מכח הוראות חוק השליחות.

חוק הפיקוח כולל סעיפי עונשין כנגד מי שעוסק בביטוח ללא רישיון תקף (חברות וסוכנים), אי ידיעת החוק אינה פוטרת מחובת קיומו, אולם אנו נמצאים במצב שבו לא ברור מה נאמר בחוק, אם בכלל נאמר. ובמצב בו שופט מלומד של בית משפט השלום אינו יודע לעשות את ההבחנה בין מתן אחריות לבין ביטוח, חשוב לגבש הגדרות ברורות ולתקן את חוקי הביטוח מוקדם ככל האפשר.

ענף זה כולל:

• ביטוח מנהלים - תוכנית ביטוח המנצלת את הפרשות המעביד למתן תנאים סוציאליים לעובדיו.

• עדיף - תוכנית המיועדת לביטוח עובדים שכירים והפרמיה משולמת  כשהיא צמודה לשכר בר-הביטוח ואילו החיסכון המצטבר צמוד למדד.

• ביטוח סיכון (ריסק) - תוכנית ביטוח ללא מרכיב חיסכון. סכום הביטוח משולם למוטבים רק במקרה מותו של בר-ביטוח לפני תום תקופת ביטוח.

• ביטוח מעורב - תוכנית המאחדת סיכון וחיסכון. סכום הביטוח משולם בחיי המבוטח בתום תקופת הביטוח או במקרה מוות המבוטח אם ימות לפני תום התקופה.

• ביטוח חיסכון - הדגש הוא על חיסכון ולא על סיכון. במקרה מוות ישולם למוטב הסכום שהצטבר עד מותו של בר-הביטוח.

• ביטוח לכל החיים - תשלום סכום הביטוח במקרה מות המבוטח. בניגוד לביטוח סיכון הוא אינו מוגבל בתקופה ועקב מאפיין זה של התוכנית קיים בה גם מרכיב חיסכון קטן.

• ביטוח גמלה - תוכנית ביטוח המבטיחה לבר הביטוח גמלה חודשית מגיל פרישה לכל ימי חייו. ניתן לרכוש תוכנית זו באמצעות תשלום פרמיה חד-פעמית או בתשלום שנתי שוטף.

• ביטוח לשתי נפשות - תוכנית ביטוח המבטחת  יותר מבר-ביטוח אחד. סכום הביטוח ישולם במות הראשון מבין בני הביטוח. בתום תקופת הביטוח (אם נקבעה כזו) ישולם סכום הביטוח.

• ביטוח שלב - תוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה. בר-הביטוח אשר עקב מחלה או תאונה מאבד את כושר עבודתו זכאי לפיצוי חודשי מחברת הביטוח עד שובו לכושר.

• קרנות פנסיה, קופות גמל וכד'.

למדריך ביטוח חיים