היום :

ביטוח - דף הבית I

טיפ השבוע I

צרו קשר I

ביטוח אחריות של עסק

היועצת קטיה שורצמן

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

הרשמה לטיפים מהאתר

מדריך ביטוח אחריות של עסק

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

תוכן המדריך

 צד ג'          עבודות קבלניות     שינויים בביטוח אחריות המוצר ביט 2007

מבוא לביטוח אחריות חוקית

קביעת גבול אחריות בביטוחי חבות

כאשר קובעים גבול אחריות בביטוח אחריות מכל סוג שהוא (ועוד לפני ההבחנה שיש לעשות בין שני סוגי הביטוח המקובלים אשר כל אחד מהם מחייב גישה שונה), רצוי להתייחס לשינויים  שחלו במהלך השנים האחרונות המחייבים שינוי גישה והגדלת גבולות האחריות לעומת השנים הקודמות:
 

ריבוי  עורכי הדין – לפי נתונים שפורסמו, ניתן למצוא בישראל עורך דין אחד בערך לכל 220 תושבים. אם עד כה סקטורים רבים באוכלוסיה לא היו ערים לזכויותיהם החוקיות ולפיכך לא הגישו תביעות כנגד מזיקים ומבטחיהם הרי שריבוי עורכי הדין, יוצר מצב של עידוד אזרחים להגיש תביעות משפטיות בתחומים שונים ובעיקר בתחום דיני הנזיקין ואמור להביא להגדלת הפיצויים הנפסקים על-ידי בתי-המשפט.

חידושי פסיקה – לאחרונה אנו עדים לחידושי פסיקה המחייבים הגדלת גבולות אחריות בביטוחי חבות כמו "הלכת השנים האבודות", לפיה יש להתחשב גם בהכנסות ובהוצאות שהיו צפויות להתקבל במהלך חייו של נפגע אלמלא הפגיעה שגרמה לקיצור תוחלת חייו או למותו. וכן לחיוב מזיקים בתשלום פיצויים עונשיים, אם כי פיצויים עונשיים מוצאים מכלל כיסוי ביטוחי לפי מרבית הפוליסות.

התפתחות טכנולוגית – ההתפתחות הטכנולוגית מביאה לכך שניתן לגלות גורמים לנזק שלא היו ניתנים לגילוי בעבר מצד אחד ומצד שני יוצרת סיכונים שלא היו קיימים עד כה או מגבירה את קיומם כמו למשל סיכוני קרינה גילוי אלקטרומגנטית.

בקביעת גבול האחריות אמורה  להיות התייחסות שונה בביטוחי אחריות חוקית כלפי צד שלישי וחבות המעבידים בהם הביטוח מושתת על "בסיס אירוע", כלומר הפוליסה מכסה אחריות בשל מקרה שקורה בתקופת הביטוח גם אם התביעה בגינו מוגשת כעבור שנים רבות לעומת ביטוחי החבות המושתתים על "בסיס הגשת תביעה" (אחריות מקצועית, אחריות המוצר ואחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה), בהם הכיסוי ניתן לתביעות שהוגשו בתוך תקופת הביטוח בשל מקרים שקרו בתוך תקופת הביטוח או אפילו לפניה לאחר התאריך הרטרואקטיבי שקבע בפוליסה, (אם אכן נקבע).

גם בביטוח על בסיס "הגשת תביעה" שמשמעו, בדרך כלל, ידיעת המבוטח, כי גורם שהוא (צד ג') עשוי לתבוע אותו בשל מקרה מבוטח, יש לקחת בחשבון את הזמן שיידרש ליישוב התביעה ממועד הגשתה. זמן במקרה זה פירושו כסף הכולל את עלות הטיפול המשפטי ואת עליית מדד התביעות מיום הגשתה ועד יישובה כמפורט בתחילת הכתבה. לפיכך, אין זה נכון להסתמך על ניסיון העבר אלא שיש  לנסות לצפות קדימה לאור ההתפתחות והמגמות בארץ ובחו"ל. על אחת כמה וכמה יש לעשות כן בביטוחי "בסיס האירוע" כאמור, לפיהם מועד הגשת התביעה כנגד המבוטח עשוי להתרחש כעבור שנים רבות מיום האירוע (יש לקחת בחשבון מועדים שונים של התיישנות לפי חוקים שונים וכי מניין שנות ההתיישנות לגבי קטינים מתחיל מיום הגיעם לבגרות). גם כאן, יש להתייחס לגורם הזמן מיום ההגשה עד ליישוב התביעה. כך שאני ממליצה לשקול ברצינות הגדלת גבולות אחריות בביטוחי חבות לעומת השנה הקודמת. גם בביטוחי צד ג' וחבות המעבידים יש להגדיל בשיעורים ובסכומים נכבדים יותר מאשר בביטוחים אחרים.

חריגים עיקריים בביטוח חבות המעבידים

חריגי הכיסוי לביטוח חבות מעבידים אינם זהים בכל החברות. בסיס הביטוח הוא בד"כ חבות לפי פקודת הנזיקין כאשר חלק מהמבטחים כוללים כיסוי גם לחבות עפ"י חוק האחריות למוצרים פגומים. נראה להלן את הסייגים המופיעים אצל מרבית המבטחים.

חריגים הכלולים בכל הפוליסות ללא אפשרות הרחבה: סיכוני מלחמה, מרד, מלחמת אזרחים וכו' וכן סיכוני קרינה גרעינית, אצל חלק מהמבטחים יש חריג של נזקי מהומות שביתות ופרעות ונזק בזדון, זיהום (בד"כ יש כיסוי לאירוע תאונתי), שימוש ברכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס, חבות מוגדלת עפ"י חוזה או הסכם וסכום שהמבוטח מנוע מלדרוש עפ"י חוזה או הסכם, לאסבסטוזיס (אמיינתית) וסליקוזיס (צורנית), כל סכום המשולם ע"י הביטוח הלאומי או אמור להיות משולם על-ידו כאשר המבוטח מקיים את הוראות החוק, חבות כלפי מי שלא נכלל ברשימת השכר של המבוטח, חבות כלפי עובדי שטחים בעת העסקתם בשטחים, חבות כלפי עובדים של קבלן משנה שלא נכללו ברשימת השכר של המבוטח.

חריגים הנכללים בחלק מהפוליסות: קבלני משנה, נזק תוצאתי, אי מילוי חובה חקוקה, איידס, העסקת נוער בניגוד לחוק, אירוע שאינו מוגדר כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, שימוש בפרתיון ובפיתיונות מורעלים, בגפרת התליום ובסטריכנין, מיקרו טראומות (נזק שנגרם לעובד כתוצאה מחשיפה לסיכון מתמשך כמו זיהום אויר או רעש) - בד"כ אין כיסוי לחבות בשל מקרה שתחילתו קודם לתקופת הביטוח אם לגבי אותו מקרה ביטוח תקף ובכל מקרה המבוטח מתחייב להסב לטובת המבטח את זכותו לשיפוי ממבטחים אחרים תמורת קבלת שיפוי מלא.

הרחבות לביטוח אחריות מקצועית

בביטוח אחריות מקצועית, כמו בכל הפוליסות האחרות בביטוח אלמנטארי, אין אחידות בתנאי הפוליסות של המבטחים. לא רק זאת אלא שניתן לפעמים למצוא, תנאים שונים לאותו ביטוח עצמו המקובלים אצל אותו המבטח. דוגמא מובהקת לעניין זה היא קיומן של פוליסות סטנדרטיות לביטוח חבילה לבית עסק לעומת פוליסות משופרות לביטוח עסקים גדולים מוסדות ומפעלים. התנאים המובילים בשוק הביטוח הישראלי לביטוח בכל הקשור לפוליסות משופרות הם תנאי "ביט"  של חברת "כלל". תנאים אלה, מקובלים אף בקרב חברות ביטוח אחרות. תנאי "ביט" אינם כוללים תנאים מיוחדים לביטוח אחריות מקצועית כך שבכל מקרה מן הראוי לתת את הדעת למגבלות הכיסוי הביטוחי הסטנדרטי ובמקרה הצורך לבקש הרחבות, תוך התאמה לצרכי המבוטח ולנוסח הפוליסה הקיים. להלן נקודות לתשומת לבכם:
 

הגדרת מקרה הביטוח: הפר חובה מקצועית שנעשה  בתום לב, אשר מקורו בטעות, מחדל, מצג בלתי נכון או הימנעות ממצג, השמטה, שגיאה, הפרה של סמכות כלשהי, הפרה של חובה, הפרה של נאמנות, רשלנות או התרשלות שנעשו על ידי המבוטח או על ידי קודמיו בעסק או על ידי כל אדם המועסק או שיועסק או שהועסק בעסק, בתוך כדי עבודתם בעיסוק המפורט ברשימה. אם יש צורך בכך תכלול ההגדרה גם:הפרה שלא במתכוון של כל זכויות שידור בגלי האתר או זכויות שידור בכבלים או בלווינים, או זכות לפרטיות ובכלל זה פגיעה בצנעת הפרט, הפרה שלא במתכוון של כל זכות לקניין אינטלקטואלי ובכלל זה: זכויות יוצרים, זכויות מוראליות, פטנטים וסימנים מסחריים וכן העתקה (plagiarism) שלא במתכוון.
 

כיסוי רטרואקטיבי: בגבולות אחריות ובהיקף כיסוי ביטוחי שאינם נופלים מתנאי הפוליסה האחרונה ובסכומי השתתפות עצמית שאינם עולים על אלו המפורטים בפוליסה.

השתתפות עצמית: למקרה ולא לתובע בסכום ולא באחוזים מהנזק.

הגדרת תביעה: קבלת מידע ממקור כלשהו לרבות קבלת מכתב או תובענה בדבר קרות מקרה הביטוח.
 

הגדרת חוק:  כל דין (אם הפוליסה מכסה אחריות לפי פקודת הנזיקין בלבד).
 

הגדרת נזק: כולל היזק כספי (אם הפוליסה כוללת בהגדרת נזק גוף ורכוש בלבד).
 

הרחבות הפוליסה: בכיסוי תקופה רטרואקטיבית גבולות האחריות יהיו לפי הפוליסה האחרונה, ביטוח הוצאות הגנה במשפט פלילי, כיסוי הכלול בתנאי "ביט, עד 50,000$, סעיף לפיו כל התביעות שניתן ליחסן לסיבה מקורית אחת תחשבנה למקרה אחד ותיגבה בגינן רק השתתפות עצמית אחת, בשם המבוטח יכללו כל הגורמים שהמבוטח התחייב לכלול אותם בשם המבוטח לפי הסכמים בכתב לפני קרות מקרה הביטוח, הסכמה להתדיינות,  שיפוי יורשים, שיפוי מנהלים ועובדים בתביעה שתוגש נגדם אישית למעט מקרה שניתן לבטחו לפי הפוליסה לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה, כיסוי אחריותם של סוכנים ונציגים מורשים ואחריותו השילוחית של המבוטח לגביהם, כיסוי לתביעה שתוגש בשל חריגה מסמכות בתום לב, כיסוי אחריותם של שותפים יוצאים ונכנסים, כיסוי בשל חבות בחו"ל, אם המבוטח פועל מחוץ לגבולות ישראל, ביטוח חבות לפי דין זר לא קל להשיג וקיימות מגבלות מיוחדות בעיקר בכל הקשור בביטוח אחריות בצפון אמריקה (קנדה וארה"ב), אחריות בגין פעילות מחוץ למסגרת לכיסוי אחריותם של בעלי פרקטיקה פרטית בתחום, אחריות צולבת כאשר הביטוח כולל גורמים שונים בשם המבוטח (כמו למשל מזמיני עבודות), תקופת גילוי לאחר תום הביטוח ובהיעדר ביטוח חדש למשך מספר השנים הנדרש לפי התחייבויות חוזיות.
 

סייגי הפוליסה יתוקנו (לפי צרכי המבוטח ולפי נוסח הפוליסה הקיים): סייג חבות בשל חוזה לא יחול לגבי חבות הנובעת מחוזים וגם או הסכמים שהמבוטח מתחייב לפיהם במהלך העסקים הרגיל, אי יושר עובדים יחול רק לגבי מנהלי המבוטח, לא יכללו סייגים בשל אובדן מסמכים אבדן השימוש ודחייה, השמצה, לשון הרע והוצאת דיבה, חזקה או שימוש במקרקעין, מנופים וכו', ביטול חריג לגבי כספים, חריג מקרה קודם, רק אם הדבר היה ידוע למבוטח מראש,נזק לבן משפחה, קבלנים וקבלני משנה, שביתה והשבתה, תשקיפים, נזק תוצאתי, סייג חובות המבוטח יחול רק לגבי אי יכולתו של המבוטח לפרוע את חובותיו.

פסיקת העליון ביטוח אחריות על בסיס "הגשת תביעה" - אפשרי

הויכוח בקרב אנשי המקצוע, המשפטנים ועורכי הדין לגבי "כשרותו" של ביטוח אחריות חוקית המכסה אחריות בשל תביעה על בסיס "הגשת תביעה"  מוכר וזכור לי עוד מלפני יותר מעשרים שנה כאשר חוק חוזה הביטוח נכנס לתוקפו.

הביטוח לפי שיטה זו מכסה אחריות חוקית בשל מקרה ביטוח שהמבוטח נתבע לשלם בגינו במהלך תקופת הביטוח וזאת אף אם המקרה ארע לפני שהחלה תקופת הביטוח בתוך התקופה הרטרואקטיבית המוגדרת בפוליסה. סוג אחר של ביטוח אחריות חוקית הוא ביטוח מסוג  בסיס "אירוע", המכסה את אחריותו של המבוטח בשל מקרה שארע במהלך תקופת הביטוח וזאת אף אם התביעה מוגשת לאחר תום תקופת הביטוח. לפי המצב נכון להיום, הויכוח נשאר בתחום התיאוריה בלבד הואיל והמבוטח אינו יכול לבחור את בסיס הכיסוי. פוליסות לביטוח חבות המעבידים ואחריות חוקית כלפי צד שלישי מקובל לערוך לפי בסיס "אירוע" ופוליסות לביטוח אחריות מקצועית (למעט לעובדי כפיים, כמו מספרות, מכוני יפי, מוסכים וכיו"ב), אחריות המוצר, ביטוח מנהלים ונושאי משרה בחברה מקובל לערוך לפי בסיס "הגשת תביעה".

המתנגדים לביטוח אחריות בשיטת "הגשת תביעה", טוענים, בין היתר, כי ביטוח לפי שיטה זו נוגד את הוראות חוק חוזה הביטוח המחייב, כי מקרה הביטוח יקרה במהלך תקופת הביטוח.

לפיכך, מעניין לקרוא את דבריו של השופט א' ריבלין בע"א  02 / 3182 אשד ואח' נגד המגן חברה לביטוח  בפסק דין שניתן ביום 25/12/2003בע"מ ואח' : " ככלל, הגדרות מקרה הביטוח בביטוח אחריות מתחלקות לשני סוגים: הסוג הראשון הינו הגדרת מקרה הביטוח כאירוע המזיק או המעשה הרשלני שאירע במהלך תקופת הביטוח (פוליסה על בסיס אירוע (occurrence basis)). סוג זה מתיישב עם האופן שבו הוגדר מקרה הביטוח בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, אלא שסעיף 65 אינו מנוי עם ההוראות הקוגנטיות של חוק חוזה הביטוח, ולפיכך הצדדים לחוזה הביטוח חופשיים להגדיר את מקרה הביטוח באופן אחר. הסוג השני הינו הגדרת מקרה הביטוח כדרישה או תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי כנגד המבוטח במהלך תקופת הביטוח (פוליסה על בסיס תביעה (claim basis)) (נתניהו, במאמרה הנ"ל [18], בעמ' 409-408;  אליאס בספרו הנ"ל (כרך ב) [16], בעמ' 577). חוזה הביטוח בענייננו, בדומה למרבית חוזי ביטוח האחריות המקצועית, נמנה על הסוג השני."

כלומר, חוק חוזה הביטוח קובע, כי מקרה הביטוח אמור להתרחש במהלך תקופת הביטוח. אולם הוראות חוק חוזה הביטוח מחלקות לפי שני מאפיינים: הוראות שאין להתנות עליהן (הוראות קוגנטיות) והוראות  שניתן להתנות עליהן, הוראות דיספוזיטיביות (יש לעשות הפרדה בין הוראות אשר ניתן להתנות לגביהן ללא סייג לבין הוראות שניתן להתנות עליהן לטובת המבוטח או המוטב בלבד.

על הוראות סעיף 65 לחוק הקובע, בין היתר, כי מקרה הביטוח חל ביום בו נולדה עילת החבות, ניתן כאמור להתנות ללא סייג ולקבוע בסיס ביטוח אחר.

לדעתי, החיוב בביטוח לפי בסיס "הגשת תביעה" ( המושג ,הגשת תביעה" מוגדר לפי מרבית הפוליסות היא קבלת מידע מהמבוטח על כוונה להגיש נגדו תביעה בשל הפרת חובה מקצועית) הוא באפשרות קביעת גבולות אחריות ראויים, ידיעת המבוטח את זהות המבטח, אפשרות השפעה של סוכן ביטוח ונגישות לתנאי הפוליסה (דבר שהופך כמעט בלתי אפשרי בביטוח על בסיס אירוע אם  התביעה מוגשת כעבור שנים רבות ממועד האירוע, למשל תביעתו של נפגע שהיה קטין בקרות המקרה). היתרונות עולים על החיסרון המחייב לחדש את הביטוח מדי שנה בשנה, הסיכון שבנפילה "בין הכיסאות" בחידוש הביטוח (בעיקר בהחלפת מבטח). חסרון נוסף הוא המשכיות הביטוח לאחר פרישה. לעניין זה נמצא פתרון על ידי כיסוי מיוחד שנקרא " "run off המכסה אחריות לתביעות שיוגשו בעתיד בשל פעילות העבר לתקופה מוגבלת (בדרך כלל שבע שנים).

סיכון והרחבות לביטוח רכב של חברות גדולות

כאשר מדובר בניהול תיק ביטוח רכב של חברות גדולות יש לתת את הדעת לשלושת הסיכונים העיקריים והם:

	פגיעת גוף בתאונת דרכים.
	נזק לרכב עצמו.
	פגיעה ברכב או ברכוש אחר של צד שלישי.

סיכונים אלו יש לקחת בחשבון כבר במועד גיבוש הדרישה לתנאי הפוליסה המיוחדים בביטוח ציי רכב של לקוחות שמשלמים פרמיה בסכומים שמעודדים את חברות הביטוח לבוא לקראתם ובעיקר בעת קביעת נהלי עבודה ומניעת נזקים על מנת לצמצם את הסיכון.

קיומו של הביטוח אינו מונע כידוע את הנזקים אלא נותן פתרון כלכלי בלבד. בכל האמור בתאונות דרכים שגובות מחיר כבד מכולנו מן הראוי שנתן את הדעת לצמצום הסיכון. דבר שיתרום גם לצמצום עלויות הביטוח ולהיענות רבה יותר של מבטחים לבוא לקראת המבוטחים במתן תנאי ביטוח משופרים שיפורטו בהמשך.

צמצום נזקים מתחיל כבר בתהליך בחירת העובדים שעיסוקם בתחום ביטוח רכב ובהכשרתם. כיום ניתן לערוך בחינות אישיות שיתנו מושג מסוים לגבי כישורי נהיגה והתנהגות בכביש של המועמד לעבודה. כן ניתן להכשיר את הנהגים בקורסים מיוחדים לנהיגה מתקדמת.

פעולה נוספת שניתן לעשותה היא בחירת הרכב צי הרכב של החברה לפי מקדמי הבטיחות והתקנת מכשירי קשר מיוחדים ברכב או אפילו איתור לוויני לשעת מצוקה והקפדה על כלילת תיק עזרה ראשונה ומטפי כיבוי בכל רכב.

קביעת נהלי עבודה לגבי שעות הנסיעה ברכב למטרות עבודה בחירת נהגים מעל גיל 26 לנהיגה ברכב כבד וכו'.

אחסון כלי הרכב של החברה במקום בטוח ושמירה על תנאי הניקיון ואחזקת המקום למניעת תאונות וסיכוני פריצה.

בעניין זה מן הראוי לקבל משוב ולהתייחס לסיכונים המתגלים תוך כדי טיפול בתביעות רכב ותביעות המוגשות על ידי צד שלישי לזיהוי וטיפול בסיכוני רכב ונהגים.

בכל הקשור לטיפול בתביעות צד ג' של רכבים השייכים לחברה גדולה חשוב לערוך בירור מקיף בשיתוף חברת הביטוח הואיל וקיימת נטייה של רמאי ביטוח להלביש נזקים על כלי רכב של חברות.

המלצה נוספת היא לערוך רישום של המבוטח עצמו לגבי התביעות לפי סוג הרכב, הנהג, מטרת הנסיעה, האזור והשעה. חברות הביטוח אינן נותנות תמיד נתונים לגבי תביעות צד ג'. חשוב לערוך מעקב ורישום גם לגבי תביעות אלו.

כאשר המבוטח פונה לקבל הצעת מחיר ביטוח רכב מחברת ביטוח והוא יכול להוכיח ניסיון תביעות טוב באפשרותו לקבל תנאי ביטוח משופרים. להלן תנאים שניתן היה לקבל בשנת הביטוח הקודמת באחת מחברות הביטוח הגדולות - תנאי V.I.P. לרכב פרטי ומסחרי עד 4 טון (הרחבות לתנאי הפוליסה התקנית):

1. הגדלת גבול האחריות כלפי צד ג' בסכומים שיכולים להגיע עד 4.000,0000 ש"ח - ללא תוספת פרמיה.
    

2. אובדן מוחלט - טוטל לוס - כבר בנזק של 45% מערך הרכב.
    

3. טיפול בתביעות שהמבוטח תובע צד ג' ע"י עו"ד על-חשבון המבטח.
    

4. ערך כינון- חדש תמורת ישן בנזק טוטאלי לרכב פרטי שגילו אינו עולה על שנה אחת.
    

5. כינון הפוליסה - השבת סכום הביטוח לקדמותו לאחר נזק ללא תוספת פרמיה.
    

6. ביטול השתתפות עצמית בנזקי ירידת ערך.
    

7. ביטוח משלים לחובה ללא תוספת פרמיה.
    

8. ביטוח חבילה ללא תוספת פרמיה כולל: גרירה, שמשות, רכב חליפי, הגנה במשפט פלילי, רדיו עד 1000 ש"ח.
    

9. השתתפות עצמית אחת לנזק שמעורבים בו מספר כלי רכב של אותו המבוטח.
    

10. כל רכב נחשב לרכב צד ג' כלפי השני.
     

11. אי ניכוי הפחתה כלשהי בשל רכב חברה מתגמולי ביטוח בשל נזק כללי.
     

12. הנחות בביטוח חובה בגין העדר תביעות, גיל נהג ומשתנים אחרים כפי שמקובל אצל חלק מהמבטחים.

השפעת הההחלה למפרע של הלכת השנים האבודות על ענף הביטוח

מנקודת המבט של המבטחים: סביר להניח, כי נראה בשנים הקרובות עליה בסכומי הפיצויים אשר ישולמו לפי הפוליסות המכסות אחריות חוקית בשל מוות ונזקי גוף. החלת ההלכה באופן רטרואקטיבי על תיקים תלויים ועומדים עשויה לפגוע במבטחים אשר עשו הפרשה לתביעות תלויות ופתוחות מבלי לקחת בחשבון את הצורך להפריש סכומים גדולים יותר בשל החלת ההלכה באופן רטרואקטיבי.

אפשר, כי כבר בעתיד הקרוב נראה מבטחים המתכוונים את עורכי הדין המייצגים אותם להשתמש בהלכה זו גם לצורך הקטנת הפיצויים תוך התחשבות בעקומת העוני בישראל ומבקשים מבית המשפט להפחית מהפיצוי בשל קיצור תוחלת החיים של נפגעים או נפטרים ממשפחות עניות החוסכת לעיזבון את משיכות היתר והחובות אשר קרוב לוודאי היו נצברים בתוחלת חיים רגילה.

מנקודת המבט של המבוטחים: הבעיה עשויה להיות חמורה יותר הואיל ולפי הפוליסות הסטנדרטיות אין אפשרות להגדיל באופן רטרואקטיבי את גבולות האחריות לגבי מקרים שכבר קרו ודווחו למבטח. מבוטחים מסוימים עשויים להגיע בשל כך לקשיים כלכליים ניכרים או אפילו חיסול עסק במקרה בו יפסקו כנגדם פסקי דין המחייבים אותם לפצות נפגעים בסכומים העולים במיליוני דולרים על גבול האחריות הנקוב בפוליסה.

מנקודת המבט של סוכני הביטוח: לגבי מקרים שטרם קרו הרי שיש מקום להגדיל את גבולות האחריות לפי הביטוחים הקיימים והחדשים בהתאם לסיכון המיוחד של כל עסק. לגבי גובה הפרמיה בביטוח אחריות חוקית, יש לקחת בחשבון, כי הכפלת סכום הביטוח אינה כרוכה בכל המקרים בתוספת תשלום של 100% פרמיה, כך שבכל מקרה מן הראוי להפנות את תשומת לבכם של המבוטחים לצורך להגדיל את גבולות האחריות בביטוחי החבות ולהציע להם לבדוק את אמדן החשיפה לסיכון ואת תוספת הפרמיה אותה יהא עליהם לשלם בשל הגדלת גבולות האחריות.

מנקודת המבט של יועצת ביטוח: אפשר, כי הפסיקה החדשה תניב כיסויים מיוחדים או לפחות תוכניות ביטוח מיוחדות שיתנו מענה ביטוחי ייעודי לאוכלוסיות סיכון ידועות ומוגדרות.

בדיקת ניכוי השתתפות עצמית בביטוחי חבות

ביטוחי אחריות חוקית וחבות המעבידים במדינת ישראל נערכים על בסיס אירוע, כלומר הפוליסה מכסה אחריות חוקית בשל מקרה ביטוח אשר ארע בתקופת הביטוח גם אם התביעה מוגשת לאחר שתקופת הביטוח הסתיימה. עניין זה חשוב במיוחד כאשר מדובר בניכוי השתתפות עצמית אותה נדרש המבוטח לשלם בשל תביעות ששולמו או אשר יושבו על-ידי המבטח.

הבדיקה במקרה שלנו נערכת לפי סכומי ההשתתפות העצמית (והתנאים) כפי שנקבעו בפוליסה שהייתה בתוקף ביום קרות מקרה הביטוח ולא ביום התשלום.

דוגמא טובה יכול לשמש תשלום לפי הפוליסה לביטוח חבות המעבידים. בתחילת שנות התשעים אצל מרבית המבטחים לא נקבעו בכלל דמי השתתפות עצמית לביטוח חבות המעבידים (באותה תקופה גם לא היה גבול אחריות כללי והתייחסו לפוליסה כאל רובד שני לביטוח לאומי – כלומר הסכומים ששולמו לנפגע ע"י הביטוח הלאומי נחשבו כסכומי ההשתתפות העצמית לפי פוליסה זו). תארו לעצמכם, כי עורכי דינו של עובד שנפגע בשנת 90 הגיע לפשרה עם מבטח בשנת 2001. פקיד התביעות בחברת הביטוח מחפש (מתוך הרגל) את סכם ההשתתפות העצמית בפוליסה הרלוונטית ואינו מוצא. מה יעשה? לא ינכה כל סכום של השתתפות עצמית. דוגמא נוספת יכולה לשמש ניכוי השתתפות עצמית מהוצאות ששולמו ע"י המבטח. בחלק מהפוליסות לא נקבע, כי המבוטח ישא בהשתתפות עצמית מההוצאות של המבטח לישוב תביעת חבות (כפי שנהוג למשל בביטוח רכוש). זאת ועוד, בחלק מהפוליסות נקבע במפורש, כי המבוטח ישא בהשתתפות עצמית מתביעות שישולמו ע"י המבטח. למשל סעיף 15 בפוליסת "מגדל לעסק" קובע, כי "בכל מקרה של תביעה שתעמוד לתשלום ישא המבוטח בהשתתפות עצמית כנקוב ברשימה". כלומר, במקרה של יישוב תביעה ללא תשלום או תשלום מתחת לגבול ההשתתפות העצמית המבוטח אינו חייב בתשלום דמי ההשתתפות העצמית מהוצאות המבטח.

ביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה - כיסוי תביעה של החברה עצמה ושל עובד או מנהל כנגד מנהל ונושא משרה בחברה

הפוליסה לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה מוציאה מכלל כיסוי תביעה או הליך עונשי שיוגשו נגד נושא המשרה על-ידי פקיד או נושא משרה אחר בחברה. חריג זה נועד, כנראה למנוע קנוניות בין העובדים על חשבון חברת הביטוח מצד אחד ולנטרל סיכונים הנובעים מיחסי עבודה מעורערים ונהלים בלתי מספקים בחברה המבוטחת. חריג זה חל גם לגבי עובדים המחזיקים במניות החברה ומגישים תביעה כבעלי מניות. חריג נוסף מוציא בדרך כלל מכלל ביטוח תביעה המוגשת על-ידי מי שמחזיק במניות המעניקות לו השפעה. בחלק מהחברות הביטוח אין כיסוי לתביעות המוגשות על-ידי מי שמחזיק ב- 10% ויותר ממניות החברה המבוטחת בחלק אחר יש כיסוי רחב יותר כאשר חריג זה מתייחס למי שמחזיק ב- 20% ויותר. הפוליסה מוציאה מכלל כיסוי גם תביעה שתוגש נגד נושא משרה על-ידי החברה המבוטחת או חברת הבת שלה. אולם גם לסייגים יש סייגים. במרבית הפוליסות נקבע, כי הסייגים לא יחולו במקרה של:

1. תביעה כנ"ל, אשר מוגשת כנגד נושא המשרה בדרך של הודעה לצד שלישי ועל מנת להתגונן בפני תביעה עיקרית.
    

2. תביעה נגזרת כמשמעותה בחוק.
    

3. תביעה שמוגשת על-ידי מפרק או כונס נכסים.
    

4. הרחבה מעניינת שאינה כלולה בכל הפוליסות נותנת כיסוי לתביעה המוגשת כנגד נושא המשרה על-ידי פקיד שאינו מנהל ואף מעניקה כיסוי לתביעות בשל הטרדה מינית.

ביטוח חבות המעבידים כלפי עובדים בעבודות קבלניות

ביטוח חבות המעבידים כלפי עובדים בביטוח עבודות קבלניות נערך לפי שתי חלופות בהתאם לדרישות המבוטחים ואפשרויות החיתום של חברת הביטוח.הדרך הראשונה ועדיפה, היא לערוך את הביטוח לפי פרק 3 של הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות. היתרון הברור והמיידי הוא הבטחת תקופת ביטוח החופפת לביטוח לפי פרקים א' (ביטוח הרכוש) וב' (צד ג') של הפוליסה הקבלנית. במקרה של צורך בהארכת תקופת ביטוח, הנושא מטופל לגבי כל הפרויקט כולו כך שמתבטל הסיכון להשמטת חידוש ביטוח חבות מעבידים מסיבות שכחה.

הכיסוי לפי האפשרות השנייה הוא ביטוח חבות מעבידים בפוליסה נפרדת שבדרך כלל מוצאת ע"י חברת הביטוח לתקופת ביטוח שאינה עולה על שנה אזרחית. במקרה כזה יש להקפיד לחדש את הפוליסה עד תום ביצוע הפרויקט ובמקרה של הארכת תקופת הבניה לדאוג להארכת תקופת הביטוח לפי הפוליסה במקביל להארכת הביטוח הקבלני.

מה שחשוב לתת עליו את הדעת בביטוח חבות מעבידים כלפי עובדים בעבודות קבלניות לפי שתי החלופות הוא:

הגדרת החוק בפוליסה - חשוב לכלול כיסוי אחריות חוקית לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם וזאת בנוסף לכיסוי הסטנדרטי הכולל ביטוח אחריות חוקית לפי פקודת הנזיקין. הסיבה לכך היא, שחוק האחריות למוצרים פגומים מגדיר כמוצרים גם מבנים, והוא חל אף על מוצרים שטרם יצאו מחזקתו של היצרן. כמובן שרצוי לקבל ביטוח אחריות על-פי דין (אם רק ניתן).  

הגדרת שם המבוטח - הגדרה זו חשובה ביותר בביטוח קבלני. בשם המבוטח יש לכלול את כל הגורמים המעורבים בביצוע הפרויקט (אלא אם נקבע בהסכמים כתובים עמם שאינם אמורים להיות כלולים בביטוח). לשם כך יש לבדוק את כל ההתחייבויות בכתב של המבוטח כלפי גורמים שונים ובעיקר כלפי המזמין, בעלי הקרקע והבנק שנותן את הליווי הפיננסי לפרויקט.

כיסוי חבות במשך תקופת התחזוקה - פרק ב' לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות מכסה אחריות חוקית כלפי צד ג' בשל ביצוע עבודות התחזוקה לאחר מסירת הפרויקט. חשוב לדאוג גם לכיסוי חבות המעבידים בתקופה זו.

 עובדי חברות כוח אדם - הואיל וביטוח חבות המעבידים מכסה אחריות חוקית בשל פגיעה גופנית, נפשית, שכלית או מוות לעבוד, הרי שמטבע הדברים התביעה כנגד המבוטח מתבררת בדרך כלל לאחר שעברו שנים מיום האירוע וכמובן לאחר שהביטוח כבר הסתיים והמבוטח אינו יכול לרכוש ביטוח רטרואקטיבי לכיסוי אחריותו כלפי עובדים. חברות כוח אדם המספקות חלק ניכר מהעובדים לבניה, אמורות לפטור את לקוחותיהן מאחריות מעבידים כלפי עובדים המסופקים על ידן. בפועל היו כבר מקרים רבים בהם חברות כוח אדם שסיפקו את העובדים נסגרו לפני שהעובד הגיש את תביעתו כלפי המעביד שנותר ללא כיסוי ביטוחי הולם לא רק לפי הפוליסה לביטוח חבות המעבידים אלא בנוסף לכך גם חשוף לתביעות של המוסד לביטוח לאומי. מסיבה זו רצוי להשתדל לקבל לפי בקשה (ואיני מבטיחה שכל חברת ביטוח תסכים לכל בקשה כזו בכל מקרה), כי ביטוח צד ג' יגדיר את עובדי חברות כוח האדם כצד שלישי (במקרה של היעדר ביטוח לקבלן או חוסר סכום בביטוח של חברת כוח האדם) ומבלי שיחול לגביהם חריג של תביעות המוסד לביטוח לאומי.       כיסוי בתקופות הפסקת עבודה - רק לגבי ביטוח לפי פרק ג' של הפוליסה הקבלנית - הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות כוללת סעיף לפיו הביטוח מתבטל כאשר קיימת הפסקת עבודה באתר מעל התקופה הנקובה לשם כך בפוליסה. חריג זה חל בדרך כלל על כל פרקי הפוליסה אולם חשוב לבטלו לגבי הפרק לביטוח חבות המעבידים לכיסוי אחריותו של המבוטח כלפי עובדים שנשלחים מטעמו לפרויקט בתקופת הפסקת העבודה. (חריג זה חשוב לבטל או לפחות לרכך גם לגבי סיכונים אחרים, אולם לא בכך עוסקת כתבה זו).

חשיבות ההרחבה לכיסוי תקופת גילוי בביטוח על בסיס הגשת תביעה

ביטוח אחריות חוקית על בסיס אירוע המקובל בביטוחי אחריות חוקית כלפי צד שלישי וחבות המעבידים מכסה אחריות המבוטח בשל מקרה ביטוח שארע בתקופת הביטוח גם אם התביעה בשל אותו מקרה מוגשת זמן רב לאחר שקרה מקרה הביטוח. כלומר, אם מבוטח שהיה בעל חנות מכולת סגר את העסק בשנת 2006 ובתקופת פעילות העסק היה מבוטח בביטוח צד ג' אינו אמור לדאוג לכיסוי תביעות שקרו בעבר לאחר סגירת העסק וכל מה שעליו לעשות הוא לשמור במקום בטוח ונגיש את כל הפוליסות שהיו תקפות כאשר העסק פעל. כל זאת, כמובן, בכפוף להקפדה על גבולות אחריות ותנאים נאותים בתקופת הביטוח הואיל ולאחר תום התקופה לא ניתן עוד לעדכן את גבולות האחריות והתנאים. עוד דבר אחד קטן, מומלץ לבעל המכולת הפורש והוא לקוות ולייחל שהמבטח אשר ביטח את אחריותו ימשיך לפעול בתקופה שבה תוגש כנגדו תביעה, אם תוגש.

דאגות הנובעות מחוסר אפשרות להתאים את גבול האחריות ותנאי הביטוח למועד בו תוגש התביעה כנגד המבוטח כמו גם הוודאות לעצם קיומו של המבטח אינן חלות בדרך כלל על מי שביטח את עצמו בתנאים ובגבולות אחריות ראויים ומתאימים בביטוח אחריות חוקית על בסיס הגשת תביעה. ביטוח מסוג זה קיים בפוליסות לביטוח אחריות מקצועית, אחריות המוצר ואחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה.

ביטוח על בסיס הגשת תביעה מכסה אחריות בשל תביעה אשר הוגשה לראשונה בתקופת הביטוח בשל כשל מקצועי או פגם במוצר שקרו בתקופת הביטוח או בתקופה הרטרואקטיבית הנקובה בפוליסה כאשר במקרים רבים ניתן לעדכן את גבולות האחריות ותנאי הביטוח גם לגבי תביעות שמקורן במקרים שקרו בתקופה הרטרואקטיבית, קרי, לפני תחילת הביטוח.

הדאגה העיקרית, אם כן, המוטלת על המבוטח בביטוח אחריות לפי בסיס הגשת תביעה היא, הבטחת קיומו של הביטוח למקרים שקרו לפני תום תקופת הביטוח לאחר סיומו.

בעיה זאת באה על פתרונה בחידוש רציף של ביטוח וכך אמנם קורה במרבית המקרים. אולם לפעמים נוצר מצב שבו המבוטח מתקשה לחדש את הביטוח בתום תקופת הביטוח מסיבות שונות כמו מצב בריאות שאינו מאפשר לו לטפל בענייני ביטוח,  קושי להשיג ביטוח במועד החידוש במחירים הולמים, ביטול ביטוח על ידי המבטח בתוך תקופת הביטוח, וסיבות נוספות.

מענה לעניין זה, של קושי זמני להשיג המשכיות ביטוח (להבדיל מפתרון למבוטחים ועסקים שחדלו לפעול) ניתן לפי הרחבה מיוחדת לתקופת גילוי מוארכת. הרחבה מסוג זה אינה קיימת בכל הפוליסות לביטוח אחריות על בסיס הגשת תביעה אלא בפוליסות מיוחדות ורחבות כמו למשל ביטוח אחריות מקצועית של סוכני ביטוח חברי לשכת סוכני הביטוח (בחברת הביטוח איילון) וביטוח אחריות מקצועית של מהנדסים ואדריכלים תנאי שפי של בר-זיו רביד (בחרת איילון אף הוא).

הכיסוי לתקופת גילוי, מקנה בדרך כלל, כיסוי לתביעות אשר תוגשנה כנגד המבוטח בתוך תקופה של שישה חודשים לאחר תום תקופת הביטוח לתביעות שמקורן במקרה שקרה בתקופת הביטוח. הכיסוי לפי הרחבה זו אינו כרוך בתוספת פרמיה בכל המקרים וקיימים הבדלים בנוסח העשויים להיות מהותיים במקרה של תביעה.

כך למשל הנוסח של ההרחבה בפוליסה לביטוח אחריות מקצועית של סוכני ביטוח (המתפרסם באתר איילון) מכסה את: אחריותו של המבוטח בגין כל תביעה אשר תוגש נגדו לראשונה במשך תקופה של 6 חודשים לאחר תום תקופת הביטוח המצוינת ברשימה, וזאת אך ורק בגין מקרי ביטוח אשר אירעו לפני תום תקופת הביטוח ובתנאי, כי לא נרכש בתום לב כל ביטוח אחריות מקצועית אחר לתקופה זו ו/או שאין אפשרות לקבל פיצוי מגוף משפטי אחר מלבד המבטח.

הניסוח של תנאי בר-זיו רביד למהנדסים ואדריכלים, הוא: מוסכם ומוצהר בזה כי אם החברה תבטל (למעט מחמת אי תשלום פרמיה או מחמת העילות המפורטות בסעיף 7 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981), או תסרב לחדש פוליסה זו או תדרוש בעת החידוש הגדלת הפרמיה מעבר לנדרש ולמקובל בסוג ביטוח כזה ממבוטח עם נתוני חיתום דומים, יורחב הכיסוי ‏‏(לפי דרישת המבוטח שתימסר לחברה תוך 30 יום ממועד הביטול ו/או הסירוב לחידוש כאמור לעיל) ויכלול שיפוי למבוטח בגין תביעות שתוגשנה נגד המבוטח במשך ‏‏תקופה של עד 6 חודשים לאחר תום תקופת הביטוח. זאת בתנאי מפורש וקודם לאחריות ‏‏החברה על פי הרחבה זו כי לא קיים כל ביטוח אחר המכסה את אותה חבות וכי הכסוי על ‏‏פי הרחבה זו יחול אך ורק על אירועים שעילתם לפני תום תקופת הביטוח המקורית. גבול האחריות על פי הרחבה זו לא יעלה על גבול האחריות המכוסה. אין באמור לעיל כדי להגדיל את גבולות האחריות המצטברים כפי המצוין בפוליסת הביטוח בגינה ניתנת הרחבה זו.

בטבלה להלן ניתן לראות את ההבדלים בין שתי ההרחבות הנ"ל :

כתבה זו נכתבה בזכות שיחה טלפונית עם סוכן הביטוח יוסי ספיר, אשר הפנה את תשומת לבי לצורך להבהיר את האמור בהרחבה חשובה זו.

ביטוח אחריות מקצועית של פיזיותרפיסטים

בעקבות הוראת הפיקוח על הביטוח מתפרסמות באתרי האינטרנט של המבטחים תנאי הפוליסות המשווקות על ידם. אחד הביטוחים המעניינים הוא הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית של פיזיותרפיסטים של חברת הביטוח איילון.

בסיס הביטוח הוא "הגשת תביעה" וזאת בדומה לכל הפוליסות האחרות לביטוח אחריות מקצועית.  הווה אומר, הכיסוי ניתן לתביעה אשר תוגש נגד המבוטח לראשונה (ותימסר למבטח) בתקופת הביטוח. הביטוח אינו מכסה תביעה בשל אירוע שקרה בתקופת הביטוח אם תביעה כזאת הוגשה לאחר תום תקופת הביטוח (אלא אם כן חידש המבוטח את הפוליסה). המבטח בד"כ תוחם את מועד קרות מקרה הביטוח לתקופת הביטוח או לתקופה למפרע (התקופה הרטרואקטיבית) הנקובה ברשימה.

הכיסוי למקרה שקרה לפני תקופת הביטוח בתקופה הרטרואקטיבית יהיה לפי גבול האחריות שהיה בפוליסה שבמועד קרות מקרה הביטוח או הפוליסה הנוכחית, לפי הנמוך מביניהם, וכך גם הכיסוי הביטוחי הוא לפי הכיסוי שהיה לפי הפוליסה במועד קרות האירוע אך לא רחב יותר מאשר לפי הפוליסה במועד הגשת התביעה. ההשתתפות העצמית היא לפי הפוליסה במועד האירוע או הפוליסה במועד הגשת התביעה, לפי הסכום היותר גבוה.

כדי לשמור על רצף הכיסוי – חשוב לחדש את הביטוח מדי שנה. כדי להימנע ממצב בו המבוטח עשוי "לפול בין הכיסאות" רצוי, במידת האפשר, לחדש את הביטוח אצל אותו המבטח.

הכיסוי ניתן לאחריות לפי דיני מדינת ישראל ובגבולות המדינה וכולל הרחבות להוצאת דיבה ולאובדן מסמכים עד 10% מגבול האחריות או הסכום הנקוב לכיסוי זה ברשימת הפוליסה.

הביטוח כולל חריגים מיוחדים לעיסוק כמו: טיפול בידי מטפל שאינו בעל רישיון, טיפול ללא בדיקת מסמכים רפואיים, טיפול של רפואה קונבנציונאלית ושימוש בתרופות להפחתת משקל וכן עיכוס או דחייה הנובעים מאי עמידה בלוח הזמנים מצד המבוטח.

חריגים נוספים המקובלים בביטוח אחריות מקצועית הם: אי יושר של המבוטח, מנהליו ועובדיו, ערבות אישית, התחייבות או ויתור על אחריות לפי הסכם או חוזה, חוסר פירעון של המבוטח, קנסות ופיצויים לדוגמא, פעילות שאינה ייחודית למקצועו של המבוטח, תביעה להשבת תקבולים, מלחמה, חומר גרעיני, בעלות או החזקה של נכסים, חבות כנושא משרה בחברה, ועוד.

כמו כל ביטוח אחריות, הפוליסה כוללת סעיף "תשלום גבולות האחריות" המאפשר לחברת הביטוח במקרה של תביעה, לפי שיקול דעתה בכל עת לשלם את גבול האחריות למקרה ביטוח  למבוטח בתוספת הוצאות משפט סבירות ולצאת ידי חובתה לגבי אותו מקרה.

כלומר, חברת הביטוח רשאית לפי שיקול דעתה לפני או תוך כדי ניהול הליכים או משא ומתן בקשר עם כל תביעה או תביעות כלפי המבוטח הנובעות ממקרה אחד או מסדרת מקרים שניתן לייחסם למקור אחד או לסיבה מקורית אחת, לשלם למבוטח את מלוא סכום גבול אחריותה למקרה אחד, לאחר שהופחתו: כל סכום או סכומים אשר שולמו בתור פיצויים בגין אותו המקרה, סכום ההשתתפות העצמית, וכל סכום אשר המבוטח חייב למבטח לפי הפוליסה. לאחר תשלום זה ותשלום הוצאות משפט סבירות, תהיה חברת הביטוח פטורה מניהול תביעה או תביעות כלשהן ומהשגחה בקשר אליהן ולא תחול עליה כל אחריות נוספת בגין אותו מקרה.

המבוטח נדרש לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת מקרי ביטוח ובכלל זה, להעסיק עובדים בעלי כישורים והיתרים הנדרשים עפ"י דין לביצוע עבודתם ולקיים את חיובי החוק והתקנות. עם היוודע למבוטח על פעילות שהיא או מחדל העשויים להביא לתביעה כנגדו עליו להפסיקם מיידית ולהודיע על כך לחברת הביטוח.

כבכל ביטוח אחריות אחר גם כאן על המבוטח להודיע למבטח מיידית על קרות אירוע העלול להביא בעקבותיו לתביעה כנגד המבוטח. הודעה כזאת מוגדרת לפי הפוליסה כהגשת תביעה. כן נאסר על המבוטח להודות באחריות ולהציע תשלום לתובע (למעט מסירת עובדות למשטרה). המבטח רשאי לנהל את התביעה לפי שיקול דעתו הבלעדי בשם המבוטח.

פסק דין של העליון - תכנון לקוי בפוליסה קבלנית

ביום 5.1.2004 ניתן פס"ד ע"י בית המשפט העליון בע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ ואח' נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ. ביום 5.1.2004 ניתן פס"ד ע"י בית המשפט העליון בע"א 5775/02 נווה גן (א.כ) בניה ופיתוח השקעות בע"מ ואח' נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ.

הנושא שבמחלוקת הוא כיסוי ביטוחי לפי פרק א' - ביטוח הרכוש של הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות למקרה של תכנון לקוי בבניה שחייב הריסת מבנה משום שחרג מתוך השטח המותר לבניה לבעל האתר.

חברת הפניקס הישראלי ביטחה פרויקט בניה, הכולל שני מבנים. החברה הקבלנית המבוטחת החלה בביצוע הפרויקט, אולם, בשלב מסוים – לאחר יציקת גג הקומה השנייה, בבניין הראשון, ולפני יציקת  גג הקומה השנייה בבנין השני נתגלה, כי הבנייה מתבצעת בסטייה של כששה מטרים, לערך, מן המקום שנועד לה. משמעות הדבר הייתה, כי אם תימשך הבנייה, יחרגו הקומות העליונות מקו הבניין. לפיכך, היה על החברה הקבלנית להרוס את השלד שכבר נבנה, ולבנות מחדש את המבנה כולו  במקום הנכון – תוך פיצוי צדדים שלישיים שנפגעו עקב כך.

חברת הביטוח טענה שלא מדובר באירוע תאונתי וגם כי לא נגרם לא נגרם נזק פיסי לרכוש המבוטח. בית המשפט המחוזי קבע, כי האירוע עונה להגדרה "נזק או אבדן פיזיים" הנדרשת לפי הפוליסה, אולם, בנסיבות המקרה אין לראות בביצוע העבודה הלקויה כ"תאונה", שכן אין מדובר בהתרחשות ברורה, פתאומית, אלא בתהליך איטי ונמשך שאינו אירוע בלתי-צפוי, כנדרש בפוליסה. נקבע, בין היתר, כי הקמת שלד של מבנה, במקום מוטעה, כתוצאה ממדידה שגויה, אינה אירוע ביטוחי, ועל כן אין המערערים זכאים לכיסוי בגין ההוצאות, שהיו כרוכות בתיקון הטעות.

בערעור ובערעור שכנגד קיבל בית המשפט העליון קיבלו את עמדתה של חברת הביטוח שהאירוע אינו עונה להגדרה של "נזק או אובדן פיזיים" כנדרש לפי הפוליסה וזאת בניגוד לפסיקת המחוזי. אולם המבוטח טען, כי האירוע מבוטח לפי ההרחבה לביטוח נזקי תכנון לקוי שהוספה לפוליסה ובית המשפט העליון לא פסל את הטענה אלא החזיר את התיק למחוזי לבירור סוגיה זו.

מעבר לפולמוס המקצועי המעניין בזכות עצמו עצה של ניהול סיכונים ליזם - למניעת התדיינות ארוכה ומייגעת עם מבטחים במקרים דומים.

הכיסוי הביטוחי הנכון ביותר לנושא הוא עריכת ביטוח אחריות מקצועית לקבלנים. ביטוח זה אינו ניתן להשגה בנקל ועלותו עשויה להגיע לאחוזים בודדים מערך הפרויקט ובמצב הכלכלי של היום, מרבית היזמים לא יוכלו לעמוד בעלות הביטוח.

אולם, בכל זאת ניתן לעשות משהו  שייתן כיסוי מסוים לנזקים בשל תכנון לקוי וכך גם יחסוך העמסה של תביעות בתיק הביטוח שקרוב לודאי מעלה את מחיר חידוש הביטוחים והוא: הקפידו להחתים את כל מבטחי המתכננים בביטוח אחריות מקצועית על אישור ביטוח לפיו הם מתחייבים כלפי היזם, בין היתר, כי בכל מקרה שתוגש תביעה כלפי המתכנן והיזם, ייכלל היזם בשם המבוטח והביטוח כלפיו ייחשב כביטוח ראשוני, כלומר מבטחיו האחרים לא יידרשו להשתתף בביטוח. חברת הביטוח אינה רשאית לבטל את הביטוח או לצמצמו מבלי שתתן הודעה של 60 יום מראש ליזם. מי שנושא בעלות הביטוח ובהשתתפות העצמית הוא כמובן המתכנן, אולם רצוי להתנות, על סכום מרבי של השתתפות עצמית למקרה אחד, לקבוע גבול אחריות סביר לפי הסיכון לפרויקט ולצרף לביטוח גם את הבנק נותן הליווי הפיננסי, אם הקבלן נדרש לעשות כך לפי ההסכם עמו.

חובת ההודעה בביטוח אחריות מקצועית

מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית בודקים לקראת חידוש הביטוח הצעות מחיר ממבטחים שונים, וחלקם שוקל להחליף מבטח אם יוצעו להם תנאים ומחירים נוחים לחידוש.
 

ביטוח אחריות מקצועית, כמו כל ביטוח אחריות המבוסס על "הגשת תביעה" אינו דומה לביטוחים אחרים הואיל והתחייבות המבטח פגה בתום הביטוח גם לגבי מקרים שקרו בתוך תקופת הביטוח שחלפה אלא אם כן חודש הביטוח באמצעותו או עבר לאחריותו של המבטח החדש בהסכמתו.
 

כדי להבטיח כיסוי למקרים שקרו בתקופת הביטוח, על המבוטחים להודיע למבטח לפני תום התקופה על כל מקרה העשוי להביא לתביעה כנגדם. במקרה של החלפת מבטח  נדרשים המבוטחים בדרך כלל למסור הצהרה לגבי מצב התביעות נגדם (שאינם אמורים להיות מבוטחים לפי הפוליסה החדשה) שתכסה אחריות אך ורק לגבי מקרים שקרו בתקופה הרטרואקטיבית הנקובה בפוליסה ולא היו ידועים למבוטח.
 

העניין הוא שחובת ההודעה עם מקרים והחריג המוציא מכלל ביטוח מקרים ידועים מנוסחים באופן כללי שאינו עונה לכל האפשרויות הקיימות והמבוטח עשוי למצוא את עצמו ללא כיסוי ביטוחי לגבי מקרים לגביהם האמין בתום לב, כי אין סיכוי שתוגש נגדו תביעה ולא הודיע עליהם למבטח.
 

הפוליסות אינן אחידות, ולדוגמא ניקח את החריג בביטוח אחריות מקצועית של עורכי-דין בחברת "איילון" : "פוליסה זו לא תשפה את המבוטח בקשר כלשהו עם עניינים אלה.... תביעה או דרישה או הודעה שעשויים היו להביא לתביעה ואשר ידועים למבוטח קודם למועד תחילת הביטוח לפי פוליסה זו."  סעיף חובת ההודעה באותה פוליסה מחייב את המבוטח להודיע למבטח מיד ובכתב  על כל אירוע העלול לגרום לתובענה או על תביעה או תובענה.
 

הנוסח שנראה ברור ומובן ממבט ראשון עשוי לעורר תהיות לגבי יישום בזמן אמת. המונחים "תביעה" ו"דרישה" מצביעים על כל שמאן דהו רואה במבוטח אחראי לאירוע מסוים ונראה שלא יהא קושי לפרשם, אך לא ברור משך הזמן הנדרש מיום קבלתם לצורך הגילוי. האם משרד המתפקד עשרות שנים אמור להודיע על כל מכתב שנתקבל מתחילת פעילותו? מאידך גיסא המונח "הודעה" אינו ברור ויוצר עולם רחב של אפשרויות לפרשנות סובייקטיבית הן מצד המבטח והן מצד המבוטח. הבנה רחבה מדי תגרור הודעות רבות מצד המבוטחים על כל מכתב שקיבלו או יקבלו מלקוחותיהם או ממייצגים שכנגד. ריבוי הודעות יכביד על מערכת ניהול התביעות של המבטח ויגרור דרישה לתוספת פרמיה שלא לצורך בשל עליה (סובייקטיבית) בהערכת הסיכון. מצד שני היעדר הודעה על מכתב דרישה שלפי הבנת המבוטח לא אמור לגרור תביעה כנגדו עשוי להביא להיעדר כיסוי ביטוחי כפי שאמנם קרה לחברת "קיד"ן בתיק ע"א  1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. יובלים אגודה שיתופית ואח' וע"א  4993/02 קידן תכנון הנדסי ואח' נ. יובלים ואח'. חברת "קידן"  קיבלה מכתב מחברת "יובלים" המשית עליה אחריות לתיקון פגמים במבנים אשר היא פיקחה על הקמתם. הואיל ועברו ארבע שנים ממועד המכתב, לא טרחה חברת "קידן" להודיע למבטח החדש "מנורה" על המקרה ובית המשפט העליון, קבע, כי אי ההודעה דינה הפרת חובת הגילוי המחויבת עפ"י החוק והפוליסה ובכך נשלל מחברת "קידן" השיפוי לפי הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית.

הפיתרון הביטוחי הוא בהגדרה מפורטת ביותר לגבי המקרים המחייבים הודעה למבטח (ואולי בהגבלת זמן המקובלת לפעמים בהצעות הביטוח לגבי ניסיון תביעות) וגם או כלילת הרחבה מיוחדת בפוליסה לפיה אי גילוי עניין מהותי בתום לב לא ישפיע על השיפוי לפי הפוליסה.

נתוני שכר או עובדים בביטוח חבות מעבידים וסעיפי המיצוע בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981

הפוליסה לביטוח חבות מעבידים המקובלת כלל אינה כוללת סעיף ביטוח חסר. בכל זאת קיימת אפשרות לתשלום יחסי במקרה של נזק המחושב בצורה דומה מאוד לסעיף ביטוח חסר וזאת במקרה של הפרת חובת הגילוי לגבי כל עניין מהותי העשוי להשפיע על מבטח סביר אם להתקשר בביטוח ואם כן באילו תנאים.

ביטוח חבות מעבידים הוא כידוע מזה שנים ביטוח מפסיד וחברות הביטוח אינן יכולות לגבות את הפרמיה המתאימה בגלל התחרות בשוק ובשל העובדה שהביטוח מהווה חלק ממערך הביטוחים הכולל של העסק.

אחד המקרים השכיחים של הפרת חובת הגילוי הוא מסירת נתונים שגויים לגבי המשכורות או מספר העובדים. נתון זה משמש בסיס לקביעת הפרמיה בביטוח חבות המעבידים המחושבת על ידי הכפלת המיון בסך כל ההשתכרויות השנתיות של העובדים או בהכפלת מספר העובדים במקצוע מוגדר בפרמיה שנקבעה לכל עובד. מבוטחים רבים, נוטים למסור סכום נמוך מדי לגבי הקף המשכורות או מספר העובדים במטרה לחסוך בעלות הביטוח. כך נהוג גם של לבצע התאמת פרמיה כנדרש לפי סעיף ההתאמה בתנאי הפוליסה אשר מחייב את המבוטח למסור למבטח בסוף שנת הביטוח העתק מטופס 126 או חליפו, כדי לערוך התאמת פרמיה לפי שכר העבודה אשר שולם על ידי המבוטח בפועל.

הבעיה של קבלת נתוני שכר נכונים בביטוח חבות מעבידים קיימת כבר עשרות שנים ועדיין זכורה על ידי ותיקי הענף כאחת הבעיות שכמעט ואין להן פיתרון, אלא אם כן קרה מקרה הביטוח. במקרה זה ידוע לי על מבטחים היודעים לעשות את השימוש הנכון בתרופות המוקנות להם מתוקף חוק חוזה הביטוח המאפשר להם:

• לא לשלם תגמולי ביטוח בכלל במקרה של הפרת חובת הגילוי של עניין מהותי (במועד ההתקשרות ו/או לאחר שחלה החמרה בסיכון) בכוונת מרמה (מתן תשובה שאינה מלאה וכנה).
   

•  לשלם תשלום יחסי בלבד במקרה של אי גילוי בתום לב אשר השפיע על היקף חבות המבטח כאשר הפיצוי הוא לפי יחס הפרמיה ששולמה בפועל ביחס לפרמיה שהיתה אמורה להיות משולמת לפי הנתון האמיתי כפול סכום התביעה. כלומר, אם המעביד נמצא חייב בתשלום סכום של מיליון דולר אבל מתברר שלמעשה שילם למבטח רק מחצית מהפרמיה שהיה אמור לשלם, תשלם הפוליסה רק את מחצית התביעה, דהיינו חצי מיליון דולר כאשר המעביד ישא בסכום ההפרש.

בביטוח חבות המעבידים, כמו בכל ביטוח אחריות, רשאי העובד הנפגע לפנות בתביעה ישירה למבטח והמבטח חייב לשלם לו בכפוף לתנאי הפוליסה לאחר שהודיע על התביעה למבוטח והמבוטח לא התנגד לתשלום בתוך 30 יום. אולם החוק קובע גם, כי כל טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי צד ג'. ולכן יוכל המבטח לשלם לעובד בדוגמא לעיל רק חצי מיליון דולר כאשר את החצי השני יהא עליו לדרוש מהמעביד.

לפיכך, ממליצים יועצי הביטוח לדייק עד כמה שניתן במסירת נתוני העובדים, הסיכון והשכר בביטוח חבות המעבידים.

ביטוח אחריות חוקית בשל הטרדה מינית

 לכל מי שמצוי בעולם הביטוח היה ברור, כי בכל הקשור לביטוח אחריות חוקית בשל הטרדה מינית של דירקטורים ונושאי משרה בחברה הפוליסות לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה אינן מכסה את אחריותם של המנהלים אלא אך ורק את מרכיב עלות ההגנה המשפטית ורק במקרה שימצאו זכאים וזאת עד גובה גבול האחריות בפוליסה לסעיף "כספים".
 

את הסיבות ניתן לקרוא בחוקים הרלוונטיים לעניין זה והם חוק החברות וחוק חוזה הביטוח:

חוק החברות - קובע, כי  ‏חברה רשאית לבטח את אחריותו  של נושא משרה בה בשל חבות שתוטל עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו נושא משרה בה, אם נקבעה  הוראה בתקנון החברה המתירה להתקשר בחוזה  לביטוח. החוק קובע גם, כי לא  יהיה  תוקף  להוראה  בתקנון,  המתירה  לחברה  להתקשר בחוזה לביטוח (כך גם להחלטת דירקטוריון המתירה לשפות  נושא  משרה,  או להוראה בתקנון הפוטרת נושא משרה מאחריותו כלפי החברה) מסיבות שונות, ביניהן הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות, פעולה מתוך כוונה להפיק רווח אישי שלא כדין וכן קנס או כופר שהוטל על מנהל ונושא משרה בחברה.

חוק חוזה הביטוח – קובע ללא כל אפשרות של התניה, כי כאשר מקרה הביטוח נגרם על-ידי המבוטח או המוטב במתכוון פטור המבטח מחבותו.

אולם תביעה יכולה להיות מוגשת גם כנגד החברה עצמה והפוליסה המקובלת לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה מכסה אף את אחריותה של החברה בשל תביעה המוגשת כנגד מי מהמבוטחים (המנהלים או נושאי המשרה) ועשויה להיות מבוטחת לפי הפוליסה. תביעת עובד/ת בשל נזק נפשי הנובע מהטרדה מינית עשויה להיות מבוטחת אף לפי פוליסה לביטוח אחריות מעבידים ותביעה של מי שאינו עובד/ת עשויה להיות מבוטחת לפי הפוליסה לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי.

השימוש שאני עושה במילים "עשויה להיות" בכל משפט הקשור לכיסוי הביטוחי אינו נובע מאי הכרת תנאי הפוליסות אלא הפוך מכך, הכרה בהבדלים הקיימים בין תנאי הפוליסות השונות אפילו אצל מבטח אחד.

לפיכך, פוליסה לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה שאינה כוללת חריג המוציא מכלל ביטוח תביעות בשל הטרדה מינית או תביעות בשל יחסי עבודה או תביעות בשל נזק או מצוקה נפשית או סייג אחר שממנו ניתן ללמוד על היעדר כיסוי ביטוחי, קרוב לודאי שתכסה את אחריות החברה. אולם יש לשים לב לכך שמרבית הפוליסות לביטוח אחריות חוקית ובכלל זה אף הפוליסות לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי וחבות המעבידים כוללות חריג המוציא מכלל כיסוי ביטוחי תשלום קנסות פיצויים עונשיים ופיצויים לדוגמא. כיסוי אחריותה של החברה לפי הפוליסה לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה כרוך, בדרך כלל, בהשתתפות עצמית המתחילה בעשרות אלפי דולרים ועשויה להגיע אף למאות אלפי דולרים ויותר, כך שקרוב לודאי שחלק לא מבוטל מהסכום שיפסק לחובת החברה, או אפילו כולו, ייפול בתוך סכום ההשתתפות העצמית וישולם ע"י החברה.

השאלה אם ביטוחי אחריות חוקית אמורים לכלול חריג מפורש בנושא הטרדה מינית דורשת בדיקה הואיל ועצם קיום הביטוח מבטיח קיום משאבים כספיים זמינים לפיצוי הנפגעים/ות מצד אחד אולם מצד שני אפשר, כי קיום הביטוח עשוי לעודד במקרים מסוימים קלות ראש מצד המבוטחים. קיימת כמובן הדרך השלישית והיא התייחסות מיוחדת בתנאי הפוליסה שתקבע כללי זהירות כתנאי לכיסוי הביטוחי ואולי אף השתתפות עצמית מיוחדת שתפנה את תשומת לבם של המבוטחים לגישת המבטחים לנושא.

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright