היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

עקרונות הביטוח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

תוכן המדריך

 

על ביטוח | ספרות ולימוד | ביטוח עסקים | ביטוחי פרט | סיכונים | סוכנים ומבטחים

 

 

מדריך עקרונות הביטוח

 

   מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

 

 

תוכן המדריך

 

 

 

זיקה - זיקת ביטוח, העניין הביטוחי

תנאי ראשוני לקיומו של חוזה ביטוח הוא קיומה של זיקת ביטוח. זיקת הביטוח לנכס מוגדרת כעניין כלכלי של המבוטח בהמשך קיומו של האובייקט המבוטח. למשל: חברת ביטוח לא תבטח לטובתנו רכוש השייך לאחרים שאין לנו כל אחריות לגביו, אפילו אם נשלם לה פרמיה גבוהה. למשל אף חברת ביטוח לא תבטח לטובתנו מבנה כלשהו השייך לעיריית תל-אביב, וזאת מהסיבה שאין לנו זיקה לאותו מבנה, כלומר,  אם המבנה יישרף או ייהרס על-ידי רעידת אדמה או בדרך אחרת, לא ייגרם לנו כל נזק כלכלי. אולם אם, חלילה, תיפרץ דירתנו או שרכבנו ייגנב, ייגרם לנו הפסד כספי שאולי לא נוכל לעמוד בו ללא עזרת הביטוח. האפשרות להפסד כספי מהווה את הסיבה (הזיקה) לביטוח.

 

ללא עקרון הזיקה יכול היה חוזה הביטוח להפוך לחוזה של התערבות או הימור ובמקרים מסוימים אף לעודד אנשים בעלי מוסר מפוקפק לגרום או לתרום לאירוע הנזק. 

 

 

 

למי יש זיקת ביטוח?

 

לכל אדם יש זיקה ברורה לחייו ולרכוש הנמצא בבעלותו או רכוש שהוא אחראי עבורו כלפי אחרים. למשל לשוכר דירה יש זיקה לביטוח הרכוש למרות שאינו בעלים היות ובמקרה של נזק ידרוש בעל הבית מהדייר את תשלום הנזקים שנגרמו לרכוש. גם אם בעל הבית ביטח את הדירה עדיין יכולה חברת הביטוח שביטחה אותו לדרוש מהדייר את הסכומים ששילמה לפי עקרון התחלוף (ראו להלן).

 

מסיבה זו אין מוכרים רכוש (למשל רכב) יחד עם הביטוח. מכירה כזו אינה מחייבת את חברת הביטוח שביטחה את הבעלים הקודם. מה שנכון לעשות הוא לבקש הסכמה של חברת הביטוח להעברת הביטוח לקונה לפני המכירה או לערוך ביטוח חדש על-שם הקונה.

 

לבנק יש זיקת ביטוח לגבי רכוש המשועבד לטובתו עד גובה ההלוואה. בביטוח חיים ובביטוח תאונות אישיות של אדם אחר (זולת המבוטח) במדינת ישראל נדרשת הסכמה בכתב מהאדם שחייו מבוטחים. בעל אינו יכול לבטח את חיי אשתו ללא הסכמתה ובן אינו יכול לבטח את חיי הוריו ללא הסכמתם. בביטוח קבוצות גדולות של אנשים שהרכבן עשוי להשתנות משך תקופת הביטוח  (קבוצת עובדים או קבוצת לקוחות של בנק מסוים) אין צורך בקבלת הסכמה בתנאי שמקבלי הפיצויים במקרה של תביעה (המוטבים) הם אותם האנשים שחייהם בוטחו או יורשיהם החוקיים.

 

 

 

עקרון הגילוי וחובת הגילוי

בגלל אופייה המיוחד של ההתקשרות בחוזה ביטוח (חברת הביטוח, בדרך כלל, אינה בודקת את הרכוש המוצע לביטוח, אלא מתבססת על המידע המתקבל מהתשובות לשאלות המוצגות בטופס הצעת הביטוח) המבוטח אינו רואה בעין את המוצר המוגמר, אלא מקבל הבטחה כי במקרה שיקרה מקרה מסוים (מקרה הביטוח) יקבל תשלום (תגמולים) לפי תנאי הפוליסה. לכן מוטלת חובת הגילוי לגבי עובדות מהותיות לעסקת הביטוח על סוכן הביטוח ועל חברת הביטוח, וגם על המבוטח.

 

 

 

 עניין מהותי

חובת הגילוי מוטלת בראש וראשונה עליכם המבוטחים המעבירים לחברת הביטוח את הסיכונים ומאידך גיסא גם על חברת הביטוח הלוקחת על עצמה את הסיכון ועל סוכן הביטוח המשמש מתווך ביניכם. עניין מהותי הוא כל מידע לגבי נושא אשר עלול להשפיע על הרצון להתקשר בחוזה ביטוח ולגבי התנאים המוסכמים בו.

 

למשל, חברת  ביטוח לא תרצה לערוך ביטוח רכב לנהג שהיה מעורב בחמש תאונות דרכים בשנתיים האחרונות ואתם לא תרצו לשלם עבור ביטוח 2,000 ש"ח אם הסוכן סיכם אתכם עלות של 1,500 ש"ח.

 

 

 

חובת הגילוי של חברת הביטוח והסוכן

חובת הגילוי של חברת הביטוח והסוכן למבוטח מעוגנת בחוק פיקוח על שירותים פיננסיים  (ביטוח) התשמ"א -   1981 ובפסקי דין. עניין מהותי לעסקת הביטוח הוא כל עניין שיש בו כדי להשפיע על אדם אם לבצע את הביטוח באמצעות סוכן או חברת ביטוח מסוימת. החוק מגדיר כעניין מהותי לגביו חל איסור הטעיה של סוכן או חברת ביטוח, כל עניין הקשור ל: היקף הכיסוי הביטוחי, גובה הפרמיה, תנאים מיוחדים של חוזה הביטוח, הוותק וההצטיינות של סוכן הביטוח, מצבו הפיננסי והיקף עסקיו.

 

למשל, אם סוכן מתחיל מספר לכם שהוא בעל ותק של שנים רבות, הרי שהוא עובר על החוק וכך גם לגבי הפרמיה. אם למשל סוכן אמר לכם שעלות הביטוח היא 700 שקלים אבל קיבלתם פוליסה עם פרמיה של 1,000 ש"ח הרי שסוכן הביטוח הפר את חובת הגילוי כלפיכם. כך אפשר שלא תחויבו בהפרש אם תוכיחו מה היה סכום הפרמיה המקורי שנקבע. לכן, חשוב לקבל מסוכן הביטוח לפני חתימה על מסמכי הביטוח התחייבות בכתב לגבי גובה הפרמיה שנקבעה. דבר נוסף שעל סוכן הביטוח לגלות לכם הוא זכותכם לבטל תוך שלושה ימי עסקים ללא חיוב בפרמיה כל ביטוח שנעשה במקום עבודתכם או במקום המגורים על-ידי סוכן שפנה אליכם מבלי שהוזמן. כאשר סוכן הביטוח מסביר לכם את דרישות המיגון של חברת הביטוח עליו לוודא שהבנתם את הדרישה.

 

 

 

חובת הגילוי של המבוטח

חובת הגילוי שלכם המבוטחים כלפי חברת הביטוח מוגדרת בחוק חוזה הביטוח. עליכם לענות תשובה מלאה כנה ובכתב (לפי פרשנות של בית משפט - יכול היות גם כתב ידו של אחר, למשל סוכן הביטוח) על כל שאלה בעניין מהותי שהוצגה לכם בטופס הצעת ביטוח או בדרך אחרת בכתב ולא להסתיר בכוונת מרמה עובדה בעניין מהותי. שאלה בעניין מהותי מוגדרת כשאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על החלטת חברת הביטוח אם לבטח אתכם או לא וכן להשפיע על דרישות  חברת הביטוח לגבי התנאים כמו: היקף הכיסוי, פרמיה, אמצעי מיגון וכו'. חובת הגילוי אינה נפסקת לאחר ההתקשרות בחוזה הביטוח אלא נמשכת כל עוד הפוליסה בתוקף. עליכם להודיע לחברת הביטוח גם על כל שינוי מהותי שחל במשך תקופת הביטוח. אולם חובת ההודעה על שינוי מהותי אינה חלה בביטוח חיים.

 

 

 

טופס הצעת הביטוח

טופס הצעת הביטוח הוא שאלון המנוסח על-ידי חברת הביטוח. יש לענות על כל השאלות בכנות ובאופן מלוא. כדי שחברת הביטוח תוכל ליצור עמכם קשר במקרה של נזק, חשוב לרשום את מספרי הטלפונים בבית ובעבודה. גם אם הסוכן כותב את התשובות במקומכם, המידע שמסרתם מחייב (גם לגבי חידוש הביטוח) אפילו אם לא חתמתם על ההצעה. עצם מילוי הצעת הביטוח אינו הופך אתכם למבוטחים, לשם כך עליכם לקבל אישור בכתב מסוכן הביטוח או מהחברה.

 

 

 

הפרת חובת הגילוי

אם נודע למבטח על הפרת חובת הגילוי מצד המבוטח לפני שקרה מקרה הביטוח, הוא רשאי לשלוח מכתב ביטול לפי תנאי הפוליסה תוך 30 ימים מהיום שנודע לו על כך. אם לא ביטל המבטח את הפוליסה תוך תקופה זו לא יוכל לטעון על הפרת חובת הגילוי.

 

אם קרה מקרה הביטוח לפני שהפוליסה בוטלה אפשר שהמבטח ישלם את מלוא הנזק או יהא פטור מתשלום או ישלם רק באופן יחסי, הכל בהתאם לנסיבות.

 

  • תשלום מלוא הנזק - כאשר הפרת חובת הגילוי נעשתה שלא בכוונת מרמה והמבטח ידע את המצב לאמיתו או שהיה עליו לדעת אותו או שהמבטח גרם לכך שהתשובה היתה לא מלאה וכנה וכן אם העובדה שעליה ניתנה התשובה חדלה להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיעה על המקרה, על חבות המבטח או על היקפה. למשל אם המבוטח שכח לציין שחלון מסוים אינו מסורג אולם הפורצים נכנסו מהדלת, ישלם המבטח את מלוא הנזק למרות הפרת חובת הגילוי.
     

  • תשלום חלקי בלבד - באותם מיקרים בהם הפרת חובת הגילוי לא נעשתה בכוונת מרמה, ולו ידע המבטח את המצב לאמיתו היה מבטח תמורת דמי ביטוח מרובים יותר. במקרה כזה ישולמו תגמולי הביטוח באופן יחסי לפרמיה ששולמה לעומת הפרמיה שהיה על המבוטח לשלם לפי המצב לאמיתו. כלומר אם המבוטח שילם רבע מהפרמיה יקבל רבע מהנזק, אם שילם חצי מהפרמיה יקבל חצי מהנזק וכו'.
     

  • פטור מתשלום - המבטח פטור מתשלום תגמולי הביטוח בשני מקרים:

  1. אם התשובה ניתנה בכוונת מרמה, ואז הוא פטור מהחזרת הפרמיה ששולמה לו ע"י המבוטח.
     

  2. סיכון חמור אשר מבטח סביר לו ידע את המצב לאמיתו היה נמנע מעריכת הביטוח לגביו - במקרה כזה על המבטח להחזיר למבוטח את הפרמיה ששלומה מיום קרות מקרה הביטוח עד תום תקופת הביטוח.

 

 

עקרון השיפוי

עקרון השיפוי הוא העיקרון הקובע את גובה הפיצוי שאתם זכאים לקבל לפי הפוליסה בעקבות נזק. העיקרון קובע כי, בהתאם למגבלות סכום הביטוח, המוטב (מי שזכאי לקבל פיצוי לפי הפוליסה) יקבל פיצוי אשר יביא אותו קרוב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח (הנזק), אולם מצבכם הכספי אינו אמור להשתפר בעקבות התשלום. כלומר, לא תקבלו יותר מהנזק שנגרם.

 

עקרון השיפוי והעקרונות הנגזרים ממנו אינם חלים בביטוח חיים וגם בביטוח תאונות אישיות באותם המקרים בהם אי-אפשר להחזיר את המצב לקדמותו (כמו אובדן איבר בגוף או אובדן חיים). במקרים אלה נקבע הפיצוי בפוליסה לפי סכום מוסכם מראש ולא לפי מידת הנזק שנגרם. הסיבה לכך היא כי  מצבו של אדם לאחר נזק לעולם לא יהיה טוב יותר ממצבו לפני נזק.

 

עקרון השיפוי חל בביטוח תאונה רק כאשר חברת הביטוח משלמת לפי מידת הנזק - כלומר, משיבים את המצב לקדמותו - למשל בביטוח הוצאות רפואיות חברת הביטוח מחזירה למבוטח את ההוצאה הכספית שהוציא למטרת ריפוי.

 

  

 

ביטוח לפי ערך מוסכם

ביטוח לפי ערך מוסכם הוא ביטוח לפי סכום מוסכם מראש (ולא לפי שיעור הנזק שנגרם) נערך לפעמים גם בביטוחי רכוש כאשר קיים קושי אובייקטיבי לקבוע סכומי ביטוח (למשל ביטוח של סוגי רכוש נדירים, ביטוח תכשיטים, יצירות אומנות או דברי ערך אחרים).

 

בביטוח לפי ערך מוסכם במקרה של נזק כללי משלמים את הסכום הרשום בפוליסה כסכום הביטוח ללא תלות בערכו של הרכוש ביום הנזק.

 

 

 

ערך כינון

בביטוח רכוש לפי ערך כינון, אתם מקבלים במקרה של נזק רכוש חדש במקום ישן. כאשר הפוליסה כוללת סעיף כינון נקבעים סכומי הביטוח  לפי ערכו של הרכוש כחדש. במקרה כזה אין מנכים את שיעור הבלאי מתגמולי הביטוח. כל זאת בתנאי שאתם מתקנים או מחדשים או רוכשים רכוש חליפי במקום הרכוש שניזוק. הרכוש המוחלף יהיה מאותם סוג וטיב של הרכוש הניזוק. את הכינון יש להשלים תוך התקופה שנקבעה לכך בפוליסה. אם לא תבצעו את הכינון, תשלם חברת הביטוח תגמולי ביטוח לפי ערך שיפוי (ישן תמורת ישן).

 

למדריך ערך כינון באתר

 

 

 

עקרונות ונגזרים אחרים מעקרון השיפוי

(במרבית המקרים אינם חלים בביטוח אדם)

ביטוח יתר - קובע שאם סכום הביטוח עולה על ערך הרכוש אתם זכאים להחזר דמי ביטוח (פרמיה) עבור ההפרש אולם לא תפוצו בסכום העולה על הנזק שנגרם. 

 

 

 

עקרון ביטוח כפל, עקרון ההשתתפות

עקרון ביטוח הכפל נקרא גם עקרון ההשתתפות והוא חל כאשר רכוש או אחריות מבוטחים בכמה חברות ביטוח במקביל (אותה זיקה). במקרה של נזק אתם תפוצו רק פעם אחת. חברות הביטוח המשתתפות תתחלקנה בנזק לפי היחס שבין סכומי הביטוח. אתם זכאים לתבוע מכל חברת ביטוח את מלוא הנזק עד גובה סכום הביטוח החופף (סכום הביטוח הנמוך ביותר). אם סך כל סכומי הביטוח (בכל החברות) עולים על ערך הרכוש, אתם זכאים להקטין את סכומי הביטוח ולקבל פרמיה מוחזרת מיום הדרישה.

 

מצב של ביטוח כפל עשוי להיווצר למשל, כאשר ביטחתם את מבנה הדירה אצל חברת ביטוח פרטית, ושכחתם שגם הבנק שנתן לכם משכנתא ביטח את הדירה. מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לכם עליו, יש להודיע מיד ובכתב על קיומו לכל אחת מחברות הביטוח. מי שעשה ביטוח בכמה חברות במטרה להרוויח ולקבל את מלוא הנזק מכל חברה, לא יקבל כלום מאף חברה. 

 

למדריך ביטוח כפל באתר

 

 

ביטוח חסר

אם ביטחתם את הרכוש בפחות מערכו תיחשבו  כמבטחים של עצמכם לגבי סכום ההפרש ותתחלקו עם חברת הביטוח בכל נזק באופן יחסי.

 

למשל, בניין שערכו 150,000 ש"ח מבוטח ע"ס 75,000 ש"ח הרי שלמעשה מבוטח רק חצי הבניין ומכל נזק מבוטח לפי הפוליסה (למשל נזק בסכום של 8,000 ש"ח) תשלם חברת הביטוח רק מחצית  (4,000 ש"ח), ואתם תשאו בעצמכם בעלות החצי השני. במקרה שכל הרכוש ניזוק (נזק כללי) מקבל המבוטח את מלוא סכום הביטוח (75,000 ש"ח - בדוגמא לעיל), וכדי להקים את הרכוש מחדש עליו להשלים את החסר מכיסו. ביטוח חסר נקרא גם תת ביטוח.

 

נוסחה לחישוב ביטוח חסר:

                                   סכום ביטוח X הנזק         = תגמולי ביטוח                             

 ערך הרכוש

למדריך ביטוח חסר באתר

 

 

עקרון התחלוף, שיבוב, סוברוגציה

 לאחר שחברת הביטוח שילמה לכם את סכום הנזק המבוטח לפי הפוליסה, עוברת זכותכם לגבות סכומים המגיעים לכם בגלל אותו מקרה ביטוח, שלא לפי פוליסה אחרת, לידי חברת הביטוח. זכות זו מוגבלת לשיעור הסכום ששולם על-ידי חברת הביטוח.

 

לדוגמא, חברת הביטוח שילמה לכם פיצוי בסך של 80,000 ש"ח בגין שריפת דירה. מסתבר, כי האש פרצה מדירת השכנים והם אחראים לנזק. לכן עוברת זכותכם לתבוע את השכנים לפי דיני הנזיקין לידי חברת הביטוח. אם חברת הביטוח לא שילמה לכם את מלוא הנזק, הרי שזכותה מוגבלת לשיעור (האחוז) של 80,000 ש"ח מכלל הנזק שנגרם.

 

על חברת הביטוח להימנע מלעשות כל מעשה אשר יפגע בזכותו של המבוטח לקבל פיצויים מעל לסכום ששולם על ידה.

 

עליכם להימנע מעשיית כל מעשה אשר ימנע מחברת הביטוח לממש את זכותה (בדוגמא לעיל, עליו להימנע מלהתחייב בפני השכנים כי לא יגיש נגדם תביעה כלשהי בגין הנזק לדירתו). אם יעשה המבוטח מעשה כזה יהיה עליו לפצות את חברת הביטוח.

 

עקרון התחלוף אינו חל כאשר מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה על-ידי קרוב משפחה או מעביד או עובד אשר אדם סביר לא היה תובע מהם פיצוי.

 

בביטוח מבנה ותכולה של דירה שכורה רצוי לקבוע בפוליסה כי חברת הביטוח מוותרת על זכות התחלוף כלפי הדיירים בשל נזק למבנה ועל זכות התחלוף כלפי בעל המבנה בשל נזק לתכולה.

 

עקרון התחלוף נקרא גם סוברוגציה או שיבוב.

 

 

למדריך תחלוף באתר

 

 

 
 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright