התמודדות עם תעריפי ביטוח כללי

גם כאשר עולים מחירי הביטוח, התמודדות המבוטחים עם עליית המחירים יכולה להיעשות באחת או יותר מהדרכים הבאות:

1. קבלת הגזירה ותשלום תוספת הפרמיה שתידרש על-ידי המבטחים.
    

2. הארכת הביטוחים הקיימים בכפוף להסכמת המבטחים לכל פרק זמן שהדבר יתאפשר ובכך לחסוך את עליית מחירי הביטוח למשך ההארכה.
    

3. צמצום הכיסוי הביטוחי - באמצעות ויתור על כיסוי ביטוחי רעידת אדמה ונזקי טבע (מומלץ לבדוק לפני הויתור על התחייבויות לגבי היקף הביטוח לפי חוזים והסכמים שנחתמו בעבר עם גורמים שונים כמו לקוחות, ספקים, שוכרים, משכירים, וכו') וגם או הגדלת ההשתתפות העצמית בביטוחי רכוש.
    

4. עדכון סכומי הביטוח לרכוש לעומת השנה המסתיימת. מחיר ביטוח הרכוש נקבע לפי מכפלת שני גורמים: התעריף (הצפוי לעלות) בסכום ביטוח הרכוש. בדיקה והתאמה של  סכומי הביטוח עשויה להניב חסכון בעלויות כאשר חלה ירידה בערכי השוק של הרכוש המבוטח, למשל בעסק המבוסס על מחשבים ומוצרי חשמל. אם חלה עלייה בערכי הרכוש, הרי גם אז רצוי לחשוב לעדכן את הסכומים על מנת למנוע מצב של ביטוח חסר העשוי להביא לפיצוי יחסי במקרה של נזק.
    

5. לבדוק אפשרות לחלק את עלות הביטוח עם גורמים נוספים -  למשל אם אתם מבטחים נדל"ן מניב, יש מקום לשתף את השוכרים בעלות הביטוח של המושכר או אם אתם יזמים המבטחים מיזמי בניה או הקמה, רצוי לשקול לשתף בעלות הביטוח גורמים נוספים הנהנים ממנו (אם הם הכלולים בהגדרת המבוטח) כמו: בעלי קרקע, קבלים וכו'.
    

6. לערוך מפרט או מכרז ביטוחים - מניסיון העבר פער של 10% עד 15% לפחות ניתן היה להשיג במפרט ביטוחים  שהופץ למבטחים שונים על ידי סוכנים שונים כאשר לכל מבטח הופנה רק סוכן ביטוח אחד.

הדבר נכון לא רק בביטוח העסקים הבינוניים והקטנים אלא גם בביטוח סיכונים מורכבים כמו ביטוח אחריות  מנהלים ונושאי משרה בחברה, כך אמרה עו"ד רחל לויתן

בראיון לתמרה לב מעיתון "דה מרקר" בכתבה שפורסמה ביום 26.1.05. תחת הכותרת "מספר התביעות נגד מנהלים גדל, אך חברות הביטוח דווקא מורידות מחירים".לפי הכתבה בשנת 2004 עלה מספר התביעות של חברות גדולות ב-17% ל-212. זאת לפי מחקר של חברת הייעוץ קורנרסטון, המצביע על גידול בסכומי הפיצויים לעומת הוזלת  תעריפי הביטוח לפי הפוליסות לביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה  ב -10%" ההסבר ניתן בתנאי שוק הביטוח בהם ההיצע עולה על הביקוש, כאמור.
 

לחוסר ההיגיון יש הסבר מתקבל על הדעת, אם בוחנים את שוק הביטוח לאורך תקופה של עשר שנים ולא בודקים כל שנה בפני עצמה ללא קשר לשנים שלפניה או לאחריה.  קיימת מוסכמה לפיה התעריף הנכון חיתומית הוא התעריף הממצע  לאורך עשר שנים המחושב בסיכום התעריפים הנמוכים מדי המוכתבים על ידי שוק הביטוח (כפי שקורה היום) והמחירים הגבוהים מדי שאף הם אינם קשורים לסיכון עצמו אלא הוכתבו בשל הפסדים גבוהים נגרמו למבטחים בארץ ובחו"ל בשל המחירים הנמוכים מדי בשנים הקודמות וכך גם בשל אסונות (כמו  רעידות אדמה, שיטפונות, קריסת מגדלי התאומים וכו'). לעניין השפעת האסונות על תעריף הביטוח יש לקחת בחשבון, רק את הסכומים ששולמו על ידי המבטחים ולא לממדי הנזקים פרי האסונות. באזורים דלי ביטוח כמו טורקיה, ארמניה, מצרים וכד' לא תהיה השפעה של אסונות טבע על תעריפים, הואיל ולמבטחים לא נגרמו הפסדים. כאשר מחלקים את הסכום המתקבל למניין השנים, אמור להתקבל התעריף הנכון חיתומית.
 

אולם המבוטחים, חברות הביטוח והסוכנים חיים בשוק שנתי ולא עשורי. מצב בו מחירי הביטוח יורדים באופן פתאומי, מוביל פעמים רבות, ללא כל הצדקה, לתחושה בקרב מבוטחים של רמיה מצד הסוכן וגם או חברת הביטוח. אף מבוטחים שהם עצמם עוסקים בשיווק מוצרים המושפעים מתנאי שוק (כמו יבואני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה) מתקשים להבין, כי השנה ירדו מחירי הביטוח לעומת השנה קודמת וכי סוכן הביטוח וחברת הביטוח לא רימו אותם בשנה שעברה.

מצב זה משפיע אף על חתמים וסוכנים המשתדלים בתקופה זו לשמור על היגיון שהוא בקביעת תעריפים ומפסידים עסקים למתחרים אשר ההיגיון היחיד שמנחה אותם הוא רכישת העסק (או חידושו) בלבד.
 

סיבה נוספת לאובדן עסקים בחידוש הוא הצעת מחירי השנה הקודמת לחידוש הביטוח גם כאשר המבטח הקיים מודע לקיומן של הצעות מתחרות המצעיות למבוטחים את המחירים הנמוכים שהוא עצמו מציע ללא קושי למבוטחים חדשים. הורדת מחירים בשלב המשא ומתן לעומת המתחרים שמלכתחילה הציעו את המחיר הזול אינה יכולה למחוק את הרושם שנוצר אצל המבוטחים בהצגת המחיר הגבוה בהצעה הראשונה.

השתתפות עצמית אחת לפוליסות שונות אצל אתו המבטח

אחת ההרחבות שניתן לקבל לפעמים בביטוח אלמנטארי של לקוחות גדולים וחשובים אשר המבטח והסוכן חפצים ביקרם, היא הרחבה הקובעת, כי כאשר בעקבות אירוע אחד יוגשו תביעות לפי מספר פוליסות שנערכו על ידי המבוטח אצל המבטח, תגבה רק השתתפות עצמית רק פעם אחת לפי הסכום היותר גבוה. הרחבה זו אמנם באה להיטיב עם המבוטח, אולם היא עשויה לשמש כתמריץ נוסף לריכוז כל תיק הביטוח האלמנטארי אצל מבטח אחד, דבר המומלץ משיקולים כבדים יותר כמו  הבטחת כיסוי ללא פערים בין הפוליסות השונות ומניעה מראש של ויכוחים העשויים להתעורר בין מבטחים שונים לגבי הפוליסה שנועדה לכסות את הנזק כאשר המבוטח "נופל בין הכיסאות".

דוגמה קלאסית לאירוע אחד שבגינו מוגשות תביעות לפי פוליסות שונות יכולה לשמש שריפה אשר כתוצאה ממנה נגרם נזק לרכוש המבוטח, אובדן רווחים וכן נזק לצד ג' ולעובדים. וכך במקום שהמבוטח ישלם השתתפות עצמית לפי פוליסות הרכוש, האחריות חוקית כלפי צד שלישי וביטוח חבות המעבידים הוא משלם רק השתתפות עצמית אחת לפי הסכום הגבוה שהנקוב באחת  הפוליסות.

ההיגיון שבהרחבה זו ניזון בעיקר מהמגמה הקיימת בשוק הביטוח המקומי לרכז עד כמה שאפשר את ביטוחי האלמנטארי בפוליסה אחת (בביטוחי דירה ובפוליסות לביטוח בתי עסק קטנים ובינוניים) כך שלמעשה מדובר באירוע אחד המכוסה לפי פרקים שונים או סעיפים שונים של אותה הפוליסה כאשר החלוקה לפרקים או לכיסויים שונים אינה אחידה לפי כל הפוליסות ואפשר, כי לפי תנאי אחת הפוליסות יהיה הכיסוי בפוליסה אחת בלבד ולפי תנאים של פוליסה אחרת יהיה פיצול לפוליסות שונות.

ניקח לדוגמא מקרה של נזק לרכוש שנשרף בעת העברתו. למבוטח יש פוליסה לביטוח מטענים בהעברה אך גם הפוליסה לביטוח רכוש העסק מכסה נזק אש לרכוש בהעברה (בדומה לתנאי "ביט" 2006 הכוללים כיסוי עד 50,000$ לרכוש בהעברה לפי תנאי פוליסת האש). אם  הנזק למטענים עולה על גבול האחריות לפי הפוליסה לביטוח מטענים בהעברה, סביר להניח, כי המבוטח יבקש להשלים את הכיסוי הביטוחי בגבול האחריות שניתן  לו כהרחבה לפי פוליסת האש. כאשר שתי הפוליסות נערכו אצל אותו המבוטח, הרי שהצדק מחייב, כי תשולם רק השתתפות עצמית אחת לאותו מקרה. מבוטח הבוחר מהסיבות השמורות עמו לפצל את ביטוחיו בין מספר חברות ביטוח, אינו יכול ליהנות מהטבה זו.

מקרה נוסף הוא כיסוי אובדן שכר דירה הכלול בדרך כלל בביטוח מקיף למבנים, אם כי קיימים הבדלים נכרים בין תנאי הפוליסות השונות ונחשב להוצאה קבועה הכלולה בהגדרת הרווח הגולמי לפי הפוליסה לביטוח אובדן רווחים. וגם כאן, יתכן מצב, כאשר המבוטח יאלץ להפעיל את שתי הפוליסות להשלמת סכומי הביטוח הדרושים לפיצוי בעקבות נזק כאשר גבול האחרית או גם השיעור שנקבע לאובדן שכר הדירה לפי פוליסת האש אינו מספיק. בניגוד לפוליסות האחרות, הנוהג המקובל הוא שביטוח הרכוש וביטוח אובדן הרווחים נעשים באותה חברת ביטוח ובכל זאת כאשר מדובר בנזק אחד, מן הראוי הוא שתשולם רק השתתפות עצמית אחת וכך גם נקבע בתנאי "ביט" לגבי השתתפות עצמית בתביעה שתוגש לפי פוליסות הרכוש ואובדן הרווחים בשל אירוע אחד שסיבתו סיכוני טבע ורעידת אדמה. בכל המקרים האחרים, כאמור, יש צורך לקבל את אישור המבטח לכלילת ההרחבה בפוליסות המבוטח.

כיצד לבדוק הצעות לחידוש ביטוח עסק במבנה שכור

שאלות המפתח אותן יש לשאול לגבי הביטוח המוצע בעלות נמוכה יחסית לביטוח שעומד להסתיים:

       1.          האם הביטוח המוצע כולל נזקי רעידת אדמה?
 

       2.          האם הביטוח המוצע כולל נזקי טבע?
 

       3.          האם הביטוח המוצע כולל סיכוני מהומות פריצה ושוד?
 

       4.          מה גובה גבול האחריות בביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי?
 

וזאת עוד לפני שמתייחסים לסיכון הביטוח הייחודי שלכם והצורך בביטוח סיכונים מיוחדים כמו: שחזור מסמכים, ציוד אלקטרוני, קלקול סחורה ואובדן רווחים.

במקרה של עסק הפועל מתוך מבנה שכור יש לוודא שאתם עומדים בהתחייבויות שלכם לפי הסכם השכירות.

הסכמים רבים כוללים התחייבות לביטוח המושכר וכל תכולתו במלוא ערכם כחדשים (למעט מלאי). הביטוח אמור לכלול, בין היתר: נזקי טבע, רעידת אדמה, מהומות, פריצה ושוד. בעל המבנה אמור להיות מוטב בשל כל נזק למבנה וביטוח התכולה אמור לכלול סעיף ויתור על תחלוף לטובתו. לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי נקבע לפעמים גבול אחריות מזערי, למשל, 500,000 דולר. ההסכם יכול לכלול התחייבות לבטח גם את אחריותו של בעל הנכס בשל פעילות השוכר וכלילת סעיף אחריות צולבת לעניין זה.

להלן פשר ההתחייבות בנושאי ביטוח בהסכמי השכירות:

1. השוכר אחראי כלפי המשכיר בשל כל נזק שיגרם לנכס אשר אמור להיות מבוטח לפי סעיפי הביטוח שהוא התחייב להם בהסכם, גם אם הנזק נגרם בשל מעשה או מחדל של בעל הנכס עצמו וזאת משום שהוא התחייב לכלול בפוליסת הרכוש סעיף ויתור על תחלוף לטובת בעל הנכס וההסכם כולל סעיף מיוחד הפוטר את בעל הנכס מכל אחריות שהיא בשל נזק האמור להיות מבוטח לפי התחייבות השוכר בהסכם.
    

2. השוכר מנוע מלתבוע שיפוי מהמשכיר בשל נזק לתכולת המושכר האמור להיות מבוטח לפי הוראות הסכם השכירות, גם אם הנזק ייגרם בשל מעשה או מחדל של המשכיר וזאת מאותן הסיבות המפורטות לעיל.
    

3. השוכר עשוי למצוא את עצמו משלם נזקים במקום חברת ביטוח בסכום ההפרש שבין גבול האחריות בפוליסה לבין הסכום שהתחייב לו בחוזה וזאת בהנחה שהביטוח אמנם כולל את אחריותו של המשכיר וסעיף אחריות צולבת כפי שהתחייב בעל המקום.

בטבלה להלן נראה אפשרות להחזר פרמיה עקב הקטנת פעילות – בתוך תקופת הביטוח או בחידוש

אישור קיום ביטוחים בביטוח כללי

אישור המעיד על קיום ביטוחים בביטוח כללי הוא מסמך חתום על ידי המבטח המומצא לבקשת המבוטח לידי מקבל האישור המהווה גורם בעל עניין שלעיתים נכלל בביטוח כמוטב וגם או כמבוטח נוסף, בדרך כלל, לגבי חלק מהרכוש ובביטוח אחריות כמבוטח בשל אחריות מוגדרת ומוגבלת לגביו.

מקבל האישור יכול להיות משכיר נכס, שוכר נכס, יזם, קבלן מבצע, נותן משכנתא, נותן שירות, לקוח ועוד.

נוסח אישור הביטוח משקף את התחייבות המבוטח כלפי המקבל לפי ההסכם שביניהם או לחילופין ניתן כטופס קבוע ללקוחות המבוטח המבקשים ללמוד על היקף הכיסוי הביטוחי.

האישור ניתן לתקופת ביטוח מוגדרת ויכול להינתן לתקופה קצרה, כמו ימים אחדים הנדרשים לביצוע עבודה (כמו הובלה מיוחדת) או לתקופה של שנה אזרחית. על מקבל האישור לדאוג לקבלת אישור חדש בחידוש הביטוח מדי שנה.

המצאת האישור מקנה יתרון לכל הצדדים:

א.    המבוטח -  עדות על מילוי ההתחייבות על-פי הסכם והוכחה למקבל האישור, כי התחייבותו לפי סעיפי האחריות והביטוח בהסכם מגובה בכיסוי ביטוחי תקף.

ב.     מקבל האישור – מקבל בטוחה לקיום התחייבויות המבוטח כלפיו. באותם מקרים שהוא נקבע כמובטח נוסף ואף כמוטב -  אישור מהמבטח המעיד על מעמדו המיוחד לפי הפוליסה.

ג.        המבטח – בדרך כלל, מתן האישור מספק את המקבל ופוטר את המבטח מהצורך להמציא לבדיקה את פוליסות הביטוח. דרישה המניבה במרבית המקרים דרישות שונות לשיפור ותיקון הביטוחים.

כאמור, הנוסח אינו קבוע אולם באישור המופנה למקבל שמית, נהוג לכלול פסקה לפיה מתחייב המבטח שלא לבטל את הכיסוי הביטוח ולא לצמצמו מבלי שתינתן למקבל האישור הודעה מראש בתוך התקופה הנקובה בו (בד"כ בין 60 ל- 30 יום).
 

הוראה שכיחה אחרת היא קביעת הביטוח כביטוח ראשוני לגבי מקבל האישור ופטור לגביו ולגבי מבטחיו מכל תביעה שהיא העשויה להיות מבוטחת לפי הביטוחים המפורטים באישור. בד,כ מבקשים המבטחים להגביל את ההתחייבות כך שהיא תחול לגבי ביטוח רכוש בלבד ולא לגבי ביטוחי האחריות החוקית.
 

סעיף שמירת זכויות כלפי מקבל האישור כאשר המבוטח אינו עומד בתנאי הפוליסה אינו מופיע בכל האישורים אולם סעיף זה חשוב ביותר לכל הצדדים הואיל והוא נועד לחסוך טרחה והתדיינות משפטית מיותרים באותם מקרים שהמבוטח אחראי בלעדית למחדל, כאשר סביר להניח שחברת הביטוח תשא בנטל הפיצוי לגבי המבוטחים האחרים בפוליסה.  לעניין זה ראו למשל פס"ד מפורסם: ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה.
 

דברים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת בקביעת הדרישות באישור הם: תאור הרכוש המבוטח, בסיס השיפוי, פירוט היקף הכיסוי הביטוחי – קביעת תנאי הפוליסה (שם תוכנית הביטוח) תוך הקפדה על כלילת הכיסויים הניתנים בתשלום נוסף כמו: פריצה ושוד, נזקי טבע, רעידת אדמה, מהומות ופרעות ונזק בזדון, פירוט מלא של כל מי שהמבטח נדרש לוותר לטובתו על זכות התחלוף. כן מומלץ להתייחס לנושא ההשתתפות העצמית ולקבוע באישור סכום מרבי של השתתפות עצמית ובמקרה של ביטוח אחריות חוקית, לקבוע אף סכום מרבי למקרה אחד הואיל וקיימת אפשרות לקביעת השתתפות עצמית נפרדת לכל תובע בנפרד.

ראו עוד באתר:

נגד סטנדרטיזציה של אישור על קיום ביטוחים

בעד סטנדרטיזציה של אישור על קיום ביטוחים

מדוע יועצי הביטוח מעדיפים אישורים

המוקש בהתחייבות לביטוח נזקי רעידת אדמה לרכוש המשכיר

אישור הביטוח עדיף על פני הצגת הפוליסה

כאשר צדדים מתקשרים ביניהם בהסכם עבודה, שכירות או מתן שירותים, במרבית המקרים  נושא הביטוח בא לידי ביטוי בסעיף מיוחד בהסכם ההתקשרות כאשר נקבע מראש היקף הביטוח של כל צד, תנאי הביטוח והתחייבות המבטח כלפי הצד השני. סעיף הביטוח בהסכם ההתקשרות אמור לשקף את מידת ההתחייבות של כל צד לפי סעיף אחריות ושיפוי שבהסכם וחוסר תשומת לב ראויה לסעיף הביטוח או היעדרו, עשויים לחשוף את אחד הצדדים או את שניהם לסיכונים מיותרים או במקרה הפחות גרוע, לגרום לתשלום פרמיה מיותרת בשל ביטוח כפול.

אחת הדרישות המקובלות בהסכמים רבים היא הדרישה להציג אישור על קיום ביטוחים. כאשר  היועצים של שני הצדדים אמורים לסכם ביניהם מראש את נוסח האישורים. יש מבוטחים הממציאים מראש אישור סטנדרטי על קיום ביטוחים המפרט את היקף הביטוח שלהם, גבולות האחריות לפי ביטוחי החבות ולפעמים אף את מספרי הפוליסות השונות.

אישור מסוג זה אינו אמור להביא תועלת רבה לצד השני אם בכלל הואיל ואינו כולל את זיקתו ואינו כולל התחייבות המבטח של מוסר האישור לויתור על זכות התחלוף כלפיו במקרה של נזק והוא אינו כולל התחייבות כלפיו לשיפוי לפי ביטוחי החבויות במקרה שתוגש כנגדו תביעה בקשר עם מעשה או מחדל של ממציא האישור ואף אין בו התחייבות של המבטח להימנע מצמצום הביטוח או ביטולו מבלי שניתנה לו התראה על כך בתוך זמן קבוע מראש (בד"כ בין 30 עד 60 יום).

הצגת אישור כללי, כאמור כמוה כהצגת פוליסה והדבר אינו מחייב את מבטחיו של מציג האישור כלפי מקבלו.

גם אם הפוליסה כבר כוללת מראש בשם המבוטח את זיקתו של הצד השני, למשל כאשר שם המבוטח כולל  ו/או שוכרים ו/או ספקים ו/או מזמיני עבודות ו/או קבלנים וכד', עדיין אין בפוליסה התחייבות ספציפית של המבטח כלפי הצד השני להימנע מביטול הפוליסה או מצמצומה מבלי שתינתן לו על כך התראה מראש.

סעיף נוסף, החשוב אף הוא שנכלל במרבית המקרים באישור ביטוח לפי הסכם הוא התחייבות המבטח של מוסר האישור כלפי מקבלו לכך שהביטוח הוא ביטוח ראשוני כלפיו וכי במקרה של נזק הוא ימנע מכל תביעה כלפיו או כלפי מבטחיו האחרים.

ניקח לדוגמא ביטוח של חברת ניהול לפי פוליסה לביטוח אש של כל המבנה המתוחזק על ידה.

ללא סעיף ויתור על תביעה כלפי הדיירים, עשוי להיווצר מצב אבסורדי שחברת הביטוח שביטחה את המבנה תחזור בתביעת תחלוף כלפי אחד הדיירים (למשל שוכר נכס כאשר בשם המבוטח כלולים בעלי הנכסים בלבד) בטענה שהאש פרצה מחצריו, למרות שהדייר נושא בתשלום דמי הניהול הכוללים את מרכיב הפרמיה של המבנה.

באישור ביטוח המסוכם בין היועצים נוהגים, בדרך כלל, לכלול התחייבות המבטח של מוסר האישור כלפי המקבל (בציון שמו) הכולל את שם המקבל, שם חברת הביטוח, מספרי הפוליסות ותקופת הביטוח וכן התחייבויות שונות ובעיקר: ויתור על זכות התחלוף (שיבוב) כלפי מקבל האישור בביטוחי רכוש (הויתור אינו חל לטובת מי שגרם למקרה הביטוח מתוך כוונת זדון), קביעתו של מקבל האישור כמוטב לקבלת תגמולי ביטוח בשל נזק לרכוש הנמצא בבעלותו או גם באחריותו, שיפוי מקבל האישור לפי ביטוח צד ג' בכפוף לסעיף אחריות צולבת בשל תביעה אשר תוגש כנגדו בקשר עם מעשה או מחדל של המבוטח, כיסוי תביעה של עובד כלפי מקבל האישור לפי ביטוח חבות המעבידים למקרה שיטען כנגדו, כי הוא נחשב כמעבידם של מי מעובדיו של נותן האישור, התחייבות המבטח לסכומי ביטוח, גבולות אחריות הרחבות ותנאים שונים המופיעים באישור, התחייבות המבטח לביטוח ראשוני שלא ישתף את מקבל האישור וגם או את מבטחיו האחרים בשל מקרה ביטוח המבוטח לפי הפוליסה, קביעתו של המבוטח כאחראי בלעדי לעמוד בתנאי הביטוח, תשלום הפרמיה וסכומי ההשתתפות העצמית וכן התחייבות המבטח שלא לבטל את הביטוח ושלא לצמצם אותו מבלי שתינתן למקבל האישור הודעה מראש ובכתב (בד"כ של 60 או  30 יום( ועוד.

המוקש בהתחייבות לביטוח נזקי רעידת אדמה לרכוש המשכיר

א. ביטול פוליסות - ביטול פוליסות בענפי הביטוח הכללי לפני תום תקופת הביטוח  כרוך בד"כ בחיוב המבוטח בפרמיות המחושבות לפי "תקופה קצרה". אם אתם מוכרים את העסק, נסו למכור אותו עם הביטוח - אולם לשם כך עליכם לקבל מראש ובכתב את הסכמת חברת הביטוח לשינוי המבוטח. כך תוכלו לחייב את הרוכש בחלקו בעלות הביטוח באופן יחסי לתקופה שנותרה עד תום הפוליסה.  אם העסק נסגר וחברת הביטוח אינה מוכנה לבוא לקראתכם בחישוב הזיכוי הטריק הוא להקטין את הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסות השונות עד למינימום. הזיכוי בעבור ההקטנה יחושב יחסית לתקופה שנותרה פרורטה וקרוב לודאי שיהיה גבוה יותר מהסכום שתקבלו בחישוב לפי "תקופה קצרה". בכל מקרה מומלץ וכדאי לערוך חישובים ולהשוות לפני מסירת הוראת הביטול או ההקטנה לחברת הביטוח. בכל מקרה הקפידו שלא לבטל את הביטוחים המפורטים בסעיף ג. להלן.
 

ב. שמירת פוליסות - גם לאחר גמר תקופת הביטוח ואפילו אם העסק הפסיק לפעול - חשוב ואפילו חיוני לשמור עותקים מלאים (רשימות ותנאי פוליסות) של ביטוח צד ג' וחבות המעבידים. הסיבה לכך שהפוליסות הנ"ל מכסות אחריות בשל מקרה שקרה בתקופת הביטוח גם אם התביעה בגינו הוגשה לאחר תום תקופת הביטוח. אם נבדוק את חוק ההתיישנות נראה שתביעה נגדכם עשויה להיות מוגשת לא רק כעבור 7 שנים אלא גם כעבור 20 שנה מהיום בו קרה מקרה הביטוח (למשל אם מדובר בקטין). בפרקטיקה אנו עדים למקרים בהם נגרם נזק שלא דווח למבוטחים כאשר קרה אולם כעבור שנים הוגשה נגדם תביעה בבית המשפט. הואיל ולפי הפוליסות הנ"ל תביעתכם נגד המבטח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעתו של הנפגע כלפיכם (אולם עליכם להוגיע לחברת הביטוח על המקרה מיד לאחר שנודע לכם עליו) חשוב לשמור את הפוליסות ע"מ שלא תישארו ללא כיסוי ביטוחי למרות הפרמיה ששולמה.
 

ג. רכישת פוליסה עם תקופת גילוי של 7 שנים - אם יש צורך ואם רכשתם אחד או יותר מהביטוחים הבאים המכסים את אחריותכם לפי מועד הגשת התביעה ולא לפי מועד אירוע הנזק:

	ביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה בחברה.
	ביטוח אחריות המוצר.
	ביטוח אחריות מקצועית.
	וזאת ע"מ לבטח את אחריותכם לתביעה שתוגש כלפיכם לאחר הפסקת הפעילות בשל מקרה שקרה בתקופה בה העסק היה פעיל.

 

1. ביטוח מלאי לפי פוליסות רכוש - בבתי עסק קטנים ובינוניים התאמה על-סמך הצהרות חודשיות שיש להגיש מדי חודש או רבעון במשך תקופת הביטוח לפי פוליסות מיוחדות לתעשייה, בדרך-כלל, יש אפשרות לערוך התאמה בתום תקופת הביטוח לפי הרישום בספרי המבוטח.
    

2. ביטוח אובדן רווחים - מאש, משבר מכני, מנזק לציוד אלקטרוני וביטוח עבודות קבלניות.
    

3. ביטוח חבות המעבידים - כאשר הפרמיה נקבעת לפי שכר-עבודה או לפי מספר עובדים.
    

4. ביטוח חבות המוצר - כאשר הפרמיה נקבעת לפי המחזור.
    

5. ביטוח אחריות מקצועית - כאשר הפרמיה נקבעת לפי המחזור.
    

6. ביטוח רכוש בהעברה - כאשר הפרמיה נקבעת לפי מחזור.
    

7. ביטוח עבודות קבלניות - לקבלנים המבצעים עבודות רבות, הפרמיה נקבעת לפי סך כל היקף החוזים.