הנזק העקיף או הנזק
התוצאתי אשר נגרם בעקבות הנזק הפיסי לרכוש הינו פעמים רבות גודל יותר מהנזק לרכוש
עצמו, למשל, נזק למכונת מפתח של בית העסק עלול להשבית את בית העסק למשך ימים רבים.
הנזק למכונה עצמה יכול שלא יעלה על מאות שקלים בודדות, בעוד השבתת בית העסק תפגע
בהספקת סחורה ללקוחות, ולפעמים אפילו תמנע אפשרות של רכישת עסקים או לקוחות חדשים.
אין ספק כי לביטוח
אבדן רווחים חשיבות רבה בשיקום העסק וחזרתו לפעילות מלאה לאחר הנזק לרכוש.
למרות זאת מבוטחים
רבים מוותרים מראש על עריכת ביטוח מפני אבדן רווחים מסיבות שונות. יש החוששים
להתמודד עם תנאי הפוליסה אשר כוללים מונחים מתחום הכלכלה כמו: רווח, מחזור, הוצאות
קבועות, הוצאות משתנות, הוצאות תפעול ועוד. ויש מבוטחים אשר מוותרים על ביטוח אבדן
הרווחים משום שהם כוללים במסגרת ביטוח הרכוש שלהם הוצאות קבועות מסוימות הכלולות
בביטוח אבדן הרווחים כמו אבדן דמי שכירות של מבנים וציוד. והוצאות תפעול מיוחדות
במקרה של נזק כמו הטסת מומחים מחו"ל ושעות עבודה נוספות כולל שבתות או חגים. ו/או
גם מבטחים את המלאי לפי בסיס ביטוח של ערך הייצור מחדש.
חזרה לראש העמוד
על מנהל בית העסק לתת
את דעתו לעובדות הבאות: הפוליסה לביטוח אבדן
רווחים מקנה למבוטח כיסוי למשך כל אותה תקופה המשפיעה על הכנסות העסק בגין האבדן או
הנזק לרכוש, אחריותו של המבטח מוגבלת אמנם לתקופת השיפוי הנקובה בפוליסה אך אינה
נפסקת לאחר שיקום הנזק הפיסי לרכוש. ברור כי אם המבוטח רכש ביטוח לרכוש בלבד, לא
ישופה המבוטח מעבר לנזק הפיסי אשר נגרם לרכוש. נזק כזה יכול להיגרם למשל על ידי
אבדן לקוחות או אבדן שוק בעקבות הנזק לרכוש, חוסר אמצעים לפרוע הלוואה אשר נלקחה
לצורך פיתוח העסק, חוסר אמצעים לתשלום משכורות של חברי מועצת המנהלים ועוד.
לפי ביטוח אבדן
רווחים ניתן לרכוש הרחבות מיוחדת כמו "סעיף לקוחות" ו"סעיף ספקים", לפי הרחבות אלה
מכוסה גם אבדן רווחים אשר נגרם לעסק המבוטח כתוצאה מנזק פיסי לרכוש השייך לספקים או
לרכוש של לקוחות אשר סיבתו מכוסה לפי ביטוח הרכוש של המבוטח גם אם לרכוש של המבוטח
עצמו לא אירע כל נזק. סעיף כזה לא ניתן לכלול במסגרת ביטוח הרכוש לפי פרקי המבנה
והתכולה.
סוד גלוי הוא כי קיום
פוליסת אבדן הרווחים מהווה תמריץ למבטח לתשלום מהיר ומלא של תגמולי הביטוח לפי
פוליסת הרכוש כדי שבית העסק יחזור לפעילות מלאה מהר ככל האפשר, על מנת לצמצם את
הנזק לפי הפוליסה לביטוח אבדן הרווחים.
במקרים מסוימים יעדיף
המבטח "לעצום עין" מביטוח חסר לפי פרק המבנה או התכולה (עד גבול מסוים) או להתעלם
מהעובדה כי השיפוי לפי פרקי המבנה או התכולה מיטיב בצורה כלשהי את מצבו של המבוטח
(למשל רכישת מכונה חדישה ומשוכללת יותר) ובלבד שהנזק לפי הפוליסה לביטוח אבדן
רווחים יצומצם על ידי חזרתו של בית העסק בהקדם האפשרי לפעילות מלאה.
חזרה לראש העמוד
למרות שרבים היו
רוצים לראות פוליסה המכסה את המבוטח בגין הפסדים עסקיים הרי שלא כך הדבר, הואיל
והפסדים עסקיים אינם ניתנים לביטוח. לפני שנדבר על עקרונות ביטוח אבדן רווחים,
נציין כי תנאי הביטוח אינם אחידים וקיימים הבדלים ניכרים בין הפוליסות השונות בשוק
הביטוח הישראלי. ובין היתר, נראה להלן על אילו נקודות חשוב לתת את הדעת בעת עריכת
הכיסוי.
הביטוח לפי פרק אבדן
רווחים מכסה נזק תוצאתי הנגרם בעקבות הנזק הישיר לרכוש. למשל, עקב שריפת בית מלאכה
לייצור תריסים הופסקה העבודה לתקופה של שבועיים ולמבוטח נגרמו הפסדים כספיים כתוצאה
מהשבתה זו.
הביטוח נועד לכסות
אבדן הוצאות קבועות ורווח נקי לפני מס וכן גידול בהוצאות התפעול בתקופה של שיקום
העסק מחדש בעקבות נזק המכוסה לפי פרק המבנה או פרק התכולה. התנאי לכיסוי - קיום
ביטוח רכוש באותה חברת ביטוח המכסה את הנזק הפיסי לרכוש (כדי שלמבטח תהיה אפשרות
לספק למבוטח את האמצעים הכספיים הדרושים לשיקום מהיר ככל האפשר של הרכוש המבוטח לפי
פרקי המבנה והתכולה כדי שהעסק יוכל לחזור לפעילות רגילה מהר ככל האפשר במטרה לצמצם
את תשלום תגמולי הביטוח לפי ביטוח אבדן הרווחים).
לפי ביטוח אבדן
רווחים אין מכסים אבדן רווח בעקבות תביעה ששולמה לפי פרק המבנה או התכולה לפנים
משורת הדין (אקסגרציה). מאידך גיסא, נוהגים המבטחים לכסות אבדן רווחים בעקבות נזק
שאינו מכוסה בביטוח הרכוש בגלל השתתפות עצמית (חשוב לבדוק את התנאי בפוליסה).
הכיסוי מוגבל לתקופת השיפוי הקבועה בפוליסה. הפרמיה נקבעת לפי הרווח הגולמי השנתי
(הוצאות קבועות בתוספת נקי לפני מס). ההשתתפות העצמית נקבעת, בדרך כלל, בימי עבודה
ואין כיסוי לאבדן רווחים כתוצאה מנזקי חשמל (אפילו אם הנזק לרכוש מכוסה בביטוח
המבנה או התכולה לפי ההרחבה הנקראת "ביטול סעיף חשמל"). אבדן רווחים כתוצאה מנזקי
חשמל ניתן לכסות לפי תנאי הפוליסה לביטוח אבדן רווחים כתוצאה משבר מכני. כמו כן אין
נוהגים, בדרך כלל לכסות לפי ביטוח זה אובדן רווחים אשר נגרם בעקבות פריצה או בעקבות
נזק לסחורה בהעברה. שיקום העסק לאחר הנזק מהווה תנאי בל יעבור לתשלום תגמולי ביטוח.
אם המבוטח החליט מסיבה כלשהי שלא לחדש את הפעילות העסקית בעקבות הנזק לרכוש הרי
שאינו זכאי לתגמולי ביטוח לפי ביטוח אבדן הרווחים (היות ולא נגרם נזק כלשהו המכוסה
לפי פרק זה.)
בגלל הקשר לביטוח
המבנה והתכולה חשוב לבדוק את הכיסוי לפי ביטוח הרכוש, למשל אם פרק הרכוש מכסה את
הרכוש כנגד "כל הסיכונים", המכסה, בין היתר, שבר תאונתי של רכוש הרי שגם ביטוח זה
יכסה אבדן רווחים הנובע משבר תאונתי של רכוש המכוסה לפי פרק התכולה (אלא אם כן נקבע
בפוליסה כי ביטוח אבדן הרווחים יחול אך ורק לגבי הנזקים המכוסים בביטוח המקיף).
אולם בכל מקרה פוליסה
לביטוח אבדן רווחים המבוססת על כיסוי "מקיף" לרכוש, לא תכסה אבדן רווחים הנובע משבר
תאונתי של הרכוש. כיסוי נוסף אשר חשוב במיוחד לרכוש בימים אלו הוא ביטוח כנגד נזקי
טרור לרכוש וביטוח אבדן רווחים כתוצאה מנזק זה. מס רכוש מכסה נזק עקיף (אבדן רווח)
אך ורק לרכוש הנמצא בישוב ספר.
חזרה לראש העמוד
בקווים כלליים ניתן
לומר כי מחזור העסק מורכב משלושה גורמים: הוצאות קבועות, אשר אינן מושפעות מהיקף
פעילותו של העסק (כמו מיסים, ריבית על אשראי, שכירות וכו'), הוצאות משתנות אשר משתנות באופן יחסי
לפעילות העסק (כמו קניה של חומרי גלם) ורווח או הפסד נקי. נציין כי את הנתונים
לקביעת סכום הביטוח לוקחים מדוח רווח והפסד של השנה הקודמת תוך התאמה למגמות
ההתפתחות בעסק. ברור שאין אפשרות לערוך ביטוח אבדן רווחים לעסק שאינו מנהל ספרים
כחוק או לכסות לפי הביטוח הפסד בגין תקבולים שאין לגביהם רישום.
מאידך גיסא, אפשר
וחשוב לערוך ביטוח אבדן רווחים לעסק מפסיד. הביטוח משפה את המבוטח בגין ההפסד הנוסף
(מעבר להפסד הרגיל) שנגרם בעת שיקום העסק. הביטוח מחזיר את המבוטח לאותו הפסד שהיה
נגרם לו אילולא ארע מקרה הביטוח. הביטוח לפי הפוליסה מכסה, אפוא, את אותם הגורמים
במחזור אשר מושפעים מההפסקה או מהירידה בפעילות העסקית בעקבות הנזק לרכוש. גורמים
אלה הם הוצאות קבועות ורווח נקי לפני מס (על תגמולי הביטוח לפי ביטוח זה יש לשלם
מס) ומוגדרים כ"רווח גולמי".
כן מכסה הפוליסה
גידול בהוצאות תפעול שהיה הכרח להוציאן כדי למנוע אבדן נוסף של רווח גולמי (למשל
שכירת מקום ממנו ממשיכים לייצר או לשווק עד גמר עבודות השיקום של העסק).
חזרה לראש העמוד
ברשימת ההוצאות
הקבועות (המבוטחות) של העסק נכללים: שכר חברי מועצת המנהלים, שכר מנהלים ועובדי מנהלה קבועים,
פחת על מבנים וציוד, אחזקת בנינים וציוד, דמי שכירות וחכירה (כולל, בין היתר
מכונות, ציוד ומחשבים), מיסים עירוניים ואגרות, ביטוח, חוזי שרות לציוד (כולל
למחשבים), עיתונות כללית ומקצועית, הוצאות ריבית (מימון), הוצאות בנק, שכר רואי
חשבון (להבדיל משכר רואי חשבון להכנת תביעה לפי פוליסה זו אותו מבטחים בסעיף נפרד),
שכר עורכי דין, דמי חכירה לציוד, דמי רישיונות, דמי מינוי ותרומות, גמלאות. נהוג
להוסיף הוצאות בלתי מפורטות בין 5% ל10%- מכל ההוצאות הקבועות המפורטות לעיל.
חזרה לראש העמוד
ההוצאות המשתנות (אשר אינן מבוטחות) כוללות:
עמלות לסוכני מכירות,
הוצאות משלוח ואריזה, הפרשה לחובות אבודים, הפרשה לחובות מסופקים, כל הקניות של
חומרי הגלם (למעט הנחות שנתקבלו), כל הקניות של חומרי עזר (למעט הנחות שנתקבלו),
הוצאות ייצוא, ריבית על הון חוזר, הנחות שניתנו על מכירות.
חזרה לראש העמוד
קיימות גם הוצאות שהן
הוצאות בחלקן קבועות ובחלקן משתנות (למשל הוצאה לחשמל המשמש להפעלת מכונות מהווה הוצאה
משתנה אולם הוצאה לחשמל לצורך הארת משרדים וחדרי תצוגה מהווה הוצאה קבועה), הוצאות
אלה הן:
דואר, טלפונים,
מברקים וטלקסים, הוצאות נסיעה, החזקת כלי רכב, הוצאות אש"ל וכיבוד, הוצאות הדרכה
מקצועית, הוצאות חשמל וכוח, הוצאות גז ומים, שכר עבודה לעובדים, הוצאות פרסום.
חזרה לראש העמוד
את תקופת השיפוי שהיא
התקופה בה ישולמו תגמולי הביטוח לפי הפוליסה קובעים בעת עריכת הביטוח ויש לתת את
הדעת לעובדה כי אין אפשרות להאריך את תקופת השיפוי לאחר קרות מקרה הביטוח. על
המבוטח לבחור מראש בעת כריתת חוזה הביטוח את תקופת השיפוי המבוקשת כשהוא לוקח
בחשבון את תנאיו ואת אופיו המיוחד של העסק ולתחשב בתנאים בלתי רגילים אשר עלולים
להיווצר בתקופת השיקום כמו למשל מצב בטחוני אשר יגרום לעיקובים בבניה ולפיכך תוארך
תקופת השיקום. לא פעם נפגעות התוצאות העסקיות גם לאחר שהסתיימו עבודות השיקום.
חשוב לזכור כי הביטוח
אינו מכסה את כל הנזקים התוצאתיים בעקבות האבדן או הנזק הפיסי לרכוש. אחד מאותם
נזקים בלתי מכוסים הוא חוסר אמצעים כספיים לשיקום הרכוש. מסיבה זו יש לחשב את סכום
הביטוח לפי פרקי הרכוש בצורה שתמנע מהמבוטח להיות במצב של ביטוח חסר ולבטח את
המבנים והציוד לפי פרק המבנה והתכולה לפי ערך כינון.
חזרה לראש העמוד
הפרמיה לביטוח אובדן
רווחים נקבעת לפי מכפלת התעריף הממצע של ביטוח הרכוש בסכום הרווח הגולמי השנתי ממנו
מחשבים את השיעור שנקבע לגבי תקופת השיפוי.
כלומר, רווח גולמי שנתי משמש כבסיס הביטוח וחישוב הפרמיה גם כאשר תקופת השיפוי
היא קצרה משנה.
למשל, אם נקבעה
בפוליסה תקופת שיפוי של 3 חדשים מחשבים 65% מהפרמיה, לשישה חדשים מחשבים 90%, לתשעה
חודשים 110% ולשנה 125%. למרות שהתעריף אינו אחיד בכל זאת ניתן ללמוד כי ההפסד
העיקרי נגרם בחודשים הראשונים וחישוב הפרמיה נעשה בהתאם.
אם תקופת השיפוי עולה
על שנה אחת מכפילים את הרווח הגולמי השנתי בהתאם. אולם אם תקופת השיפוי היא פחות
משנה אחת אין מקטנים את בסיס חישוב הפרמיה.
כלומר ציון סכום הביטוח לרווח הגולמי השנתי לפי הפוליסה אינו מהווה את ציון גבול
אחריותו של המבטח ויש להכפיל סכום זה בתקופת השיפוי.
חזרה לראש העמוד
גם ההשתתפות העצמית
אינה אחידה והיא נקבעת בסכום כסף או בימי עבודה בהתאם לסיכום של המבטח עם המבוטח
לפני עריכת הביטוח.
חזרה לראש העמוד
ביטוח אבדן רווחים
באחוז קבוע מהנזק הישיר לרכוש.
ביטוח כל מחזור
המכירות - מתאים לסוגי עסקים בהם ההוצאות המשתנות קטנות מאוד או כמעט ואינן קיימות
כמו רופאים, עורכי דין ומהנדסים.
אבדן רווחים לפי בסיס
יומי - מתאים לעסקים קטנים כמו מסעדות.
ביטוח הוצאות קבועות
בלבד - למקרה של נזק כללי לרכוש.
סעיף החלפת מחזור
בתפוקה.
סעיף "הצבר מלאי" -
לעסקים המחזיקים במלאים גדולים.
סעיף מחלקתי - כאשר
יש ניהול חשבונות נפרד למחלקות של העסק - יחושב ההפסד לכל מחלקה בנפרד.
סעיף שירותים
ציבוריים סעיף לקוחות וסעיף ספקים - מקנים כיסוי כאשר הנזק.
נגרם אצל הספק, הלקוח
או נותן השירותים הציבוריים.
חזרה לראש העמוד
עם כל ניסיוני הרב בתחום הביטוח הכללי, לפעמים אני נדהמת לגלות "תופעות מוזרות" שקשה לי להבין כיצד נוצרו. אחת התופעות שנתקלתי בה פעמים אחדות היא קביעת תקופה קצרה יותר לאובדן שכ"ד (או לביטוח אובדן הכנסות) מהתקופה שנקבעה בפוליסה להשלמת הכינון.
ביטוח אובדן שכ"ד (או אובדן הרווחים) נועד להגן על המבוטח בתקופה בה משקם את עסקו בעקבות נזק המבוטח לפי הפוליסה.
ההיגיון הפשוט אומר, כי תקופת השיפוי צריכה להיקבע לפי הזמן המשוער שיידרש לשיקום הנזק. הבסיס לקביעת התקופה בביטוח אובדן שכ"ד ואובדן רווחים הוא אומנם שונה, אולם בכל מקרה המבוטח אינו יכול לחזור לפעילות רגילה לפני שנגמרה תקופת הכינון של הרכוש ולכן חשוב שהתקופה לאובדן שכ"ד לא תהיה קצרה ממנה ותקופה השיפוי לביטוח אובדן רווחים, אפשר ותהיה אפילו יותר ארוכה.
חזרה לראש העמוד
לביטוח אובדן רווחים אין
תנאים אחידים וכמו כל ביטוח אלמנטרי אחר, ניתן למצוא נוסחי פוליסות שונים
לא רק בין חברות הביטוח אלא אף נוסחי פוליסה השונים זה מזה המקובלים אצל
מבטח אחד.
בביטוח אובדן רווחים
המושתת על סכום ביטוח (רווח גולמי שנתי), כמעט תמיד ניתן למצוא סעיף ביטוח
חסר ליום קרות מקרה הביטוח. סעיף זה קובע, כי אם ביום קרות מקרה הביטוח היה
סכום הביטוח נמוך מסכום הרווח אותו היה על המבוטח לבטח, תפחת חבות המבטח
בהתאם ותהיה לפי היחס שבין סכום הביטוח לסכום שהיה אמור להיות מבוטח.
הווה אומר אם המבוטח היה
אמור לבטח רווח של 1,000,000 ש"ח וביטוח 600,000 ש"ח הרי שהמבוטח חייב
בתשלום רק בעבור 60% מגובה אובדן הרווחים בתקופת השיפוי הנקובה בפוליסה.
סכום הביטוח בפוליסת
אובדן הרווחים נקבע לפי רווח גולמי שנתי, שמשמעו ביטוח מחזור העסק למעט
הוצאות שהמבוטח אמור לחסוך במקרה של נזק (הנקראות הוצאות משתנות) ואשר אינן
מבוטחות לפי הפוליסה.
ההגדרה המקובלת לרווח
גולמי בפוליסת אובדן רווחים (תנאי ביט) היא: הסכום המתקבל מסך כל מחזור
הכנסות עסקו של המבוטח, בתוספת מלאי הסגירה בניכוי סכום הוצאות העיבוד
(הבלתי מבוטחות) המפורטות ברשימה בתוספת מלאי פתיחה.
השיטה המקובלת בקביעת
סכום הביטוח היא נתוני השנה הקודמת תוך התאמה למגמות ההתפתחות של העסק למשך
התקופה שתידרש לשיקומו (תקופת השיפוי) בעקבות נזק שיקרה בתקופת הביטוח.
קביעת סכום גבוה מדי,
תביא למצב של ביטוח יתר (שלגביו יש פתרון, בפוליסות רבות, בסעיף התאמת
פרמיה בהגשת מסמך רו"ח בתוך 90 יום לאחר תום הביטוח – ההחזר מוגבל לאחוזים
מהפרמיה ששולמה – תנאי ביט עד 40%).
קביעה של סכום נמוך מדי
תביא, כאמור, למצב של ביטוח חסר. ביטוח חסר נקבע לפי שיעור היחס של הרווח
הגולמי למחזור בתקופת הביטוח. כלומר אם בדוגמא לעיל הרווח הגולמי בסך
1,000,000 ש"ח הושג ממחזור של 2,000,000 ש"ח הרי ששיעורו 50% מהמחזור.
נוסחו של סעיף זה (תנאי
ביט) הוא: היה ובשעת קרות מקרה הביטוח, סכום הביטוח הכולל יפחת מהסכום
המתקבל מהכפלת שעור הרווח הגולמי בסכום המחזור השנתי ו/או באם שכר עבודה
בוטח בנפרד, גם שיעור שכר העבודה בסכום המחזור השנתי, יופחת השיפוי המשתלם
באופן יחסי, ויהיה לפי היחס שבין סכום הביטוח לבין הסכום המתקבל מהכפלת
שעור הרווח הגולמי כאמור. היה ותקופת השיפוי עולה על 12 חודש, תוגדל מכפלת
המחזור השנתי באופן יחסי.
המסקנה מהאמור לעיל היא,
כי אם מדובר בעסק המגיע לשגשוג מעבר לתחזית שלפיה נקבע סכום הביטוח בתחילת
השנה, חיוני להגדיל את סכום הביטוח במהלך תקופת הביטוח באופן מיידי ולא
להמתין למועד החידוש וזאת על מנת לחסוך למבוטח את אי הנעימות הכרוכה במצב
של ביטוח חסר.
אציין, כי בחלק מהפוליסות
ניתן למצוא סעיף "ביטוח נוסף" בדומה לפוליסת האש המעניק כיסוי מוגבל לגידול
בלתי צפוי במהלך תקופת הביטוח. למשל, לפי תנאי "ביט" ניתן כיסוי לגידול
בלתי צפוי בסכום הביטוח לכל סעיף בפוליסה וכן לשכר העבודה (אם בוטח בנפרד)
עד שיעור של 25% מסכום הביטוח או 5,000,000$, הנמוך מביניהם אולם על המבוטח
להודיע על הגידול בתוך 60 יום ולשלם את הפרמיה הנוספת בגינו.
חזרה לראש העמוד