היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

משמעותו של נזק תוצאתי בביטוח אחריות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

תוכן המדריך

 

 


נזק ישיר בביטוח רכוש


נזק ישיר בביטוח אחריות


הפתרון המוצע


מתוך פסק הדין


 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

ההבדל בין ביטוח רכוש לביטוח אחריות

 

נזק תוצאתי בביטוח אחריות חוקית

מאת קטיה שורצמן   

תוכן המדריך

 

העליון דחה דיון נוסף בתיק מולרם

 

 

נזק תוצאתי בביטוח אחריות חוקיתמדריך זה נכתב בעקבות פס"ד שניתן בבית המשפט העליון בע"א  1228/08 מולרם ומושב מולדת נגד ביטוח חקלאי ואח'.

 

השופט ניל הנדל, קבע בהתבסס על פסיקה קודמת של העליון בפוליסות שעניינן ביטוח רכוש, כי גם בתביעה שעניינה פוליסה לביטוח אחריות חוקית (אחריות המוצר) הביטוח אינו מכסה אחריות בגין נזק תוצאתי, אלא אם כן, צוין בפוליסה באופן מפורש, קיומו של ביטוח מסוג זה. כפי ניתן לראות מתוך פסק הדין.

 

בכתבה מיום 10/7/2011 המתפרסמת באתר דה מרקר, נטען, כי שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל טעה בכך שלא עשה הבחנה בין ביטוח אחריות חוקית לבין ביטוח רכוש. כאשר בכתבה מובא ציטוט מספרו של יעקב קהיל לפיו בפוליסות לביטוח אחריות חוקית אין מבדילים בדרך כלל בין נזק ישיר לבין נזק תוצאתי.

 

 

מהו נזק ישיר בביטוח רכוש?

 

הנזק הישיר בביטוח רכוש מוגדר לפי הסעיף המתייחס למהותו של ביטוח הרכוש, הוא סעיף 55 (א) לחוק חוזה הביטוח: "בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק. "

 

כלומר, כל הפסד או הוצאה בשל הנזק שנגרם בעקבות הנזק לרכוש, אינם מבוטחים לפי הפוליסה לביטוח רכוש והם נחשבים כנזק תוצאתי אשר ניתן בחלקו לביטוח לפי פוליסה או הרחבה מיוחדת לפוליסת הרכוש. כך למשל ניתן לכלול בביטוח הרכוש הרחבות שונות כמו למשל ביטוח אובדן שכר דירה, ביטוח הוצאות אדריכלים לשיקום נזק או לערוך פוליסה מיוחדת לביטוח מפני נזק תוצאתי המבטחת אובדן רווחים בעת שיקום הנזק לרכוש.

 

 

מהו נזק ישיר בביטוח אחריות?

הנזק הישיר בביטוח אחריות מוגדר בסעיף המתייחס למהותו של ביטוח האחריות הוא סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, הקובע, כי "בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי."

 

כלומר, העניין בביטוח האחריות אינו הנזק שנגרם או לא נגרם לרכוש אלא החבות  הכספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה בגין הנזק שנגרם. החבות הכספית מטבע הדברים עשויה לכלול גם מטבע הדברים אחריות לפצות את הניזוק לא רק בשל נזק שנגרם לגוף או לרכוש אלא גם בשל מניעת ההכנסות וההוצאות שנגרמו בשל אותו נזק. דוגמא קלאסית לכך הוא ביטוח ביטוח אחריות חוקית בשל נזקים לגוף המכסה בנוסף להוצאות הריפוי של הנפגע (מה שניתן להגדיר כנזק ישיר) גם את אובדן ההכנסה של הנפגע (הדומה במהותו לאובדן הכנסות של עסק בשל הנזק לרכוש).

 

מסיבה זאת, כפי הנראה, כותב המלומד, מר יעקב קהיל בספרו "ביטוח חבויות בישראל" את הדברים הבאים בפרק הדן בביטוח רכוש בהשגחה בעמ' 60:

 

"אם לא הוחרג הדבר במפורש בביטוח החבות, הריהו מחסה אף נזקים תוצאתיים הנגרמים לבעל הרכוש עקב נזק שנגרם לו ואשר המבוטח אחראי בגינו. נזקים כאלה לא יחוסו בביטוח רכוש שערך השומר לרכוש שבהשגחתו."

 

במקום אחר בספר, מתייחס מר קהיל למקרים שבהם אכן נהוג להוציא מכלל ביטוח אחריות בגין נזק עקיף בביטוח אחריות חוקית, כמו למשל ביטוח אחריות חוקית בגין נזק תוצאתי בשל פגיעה בכבלים, לפי פרק ב', ביטוח צד ג', לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות.
 

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא המבנה המיוחד של הפוליסות לביטוח אחריות חוקית הדומה במהותו למבנה הפוליסה לביטוח מסוג "כל הסיכונים", כלומר הפוליסה מבטחת מפני כל אחריות שהיא בשל נזק כהגדרתו בפוליסה למעט מקרים אשר בהם נקבע לפי חריגי הפוליסה וסייגיה, במפורש, כי מדובר בנזק שהאחריות בגינו אינה מכוסה.

 

הפתרון המוצע

עד לדיון נוסף בבית המשפט העליון, הפתרון המקיף והיחיד לסוגיה זו נמצא בידיו של הפיקוח על הביטוח, אשר בסמכותו להכתיב למבטחים תנאי פוליסה כולל פרשנות לתנאים הקיימים.

 

לדעתי נוצר מצב המחייב הגדרה ברורה ומיידית של מושגים נזק ישיר ונזק עקיף בביטוח רכוש ובביטוח אחריות חוקית - כאשר מדובר בהגדרה שונה המתחייבת מהגדרות החוק וכוונות הצדדים ובעיקר באשר המקובל לגבי היקף הכיסוי הביטוחי בביטוח אחריות חוקית בארץ ובחו"ל.

 

 

וזאת גם לאור העובדה שפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון מצמצם את הכיסוי הקיים שניתן מתוך כוונה ברורה של חברות הביטוח, לכסות תביעות גם בשל נזקים בלתי ישירים לרכוש ככל שקיימת אחריותו של המבוטח לגביהם. בלעדי קביעה זו, יוותרו כל המבוטחים בביטוח אחריות חוקית בישראל ללא פתרון במקרה של תביעה אשר תוגש כנגד מי מהם בביטוח עסק או אפילו בביטוח פרט, כמו למשל בתביעת צד ג' בביטוח רכב פרטי אשר לא תיתן מענה ביטוחי לתביעה אשר תוגש כלפי מבוטח שפגע ברכב צד ג' להשבת סכום הנסיעה במוניות כאשר הרכב המושבת היה בתיקון, אובדן שעות עבודה (של הצד השלישי) והוצאות לשכירת רכב חלופי על ידו וזאת כמובן, בנוסף להיעדר כיסוי לאחריות בשל אובדן הכנסה בשל פגיעות גוף, צער כאב וסבל וכו'.

 

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"טענתה השלישית של מולרם כאמור, הינה כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע שהפוליסה, הן במצבה המקורי והן לאחר הרחבת הביטוח, אינה מכסה נזקים תוצאתיים. נזק תוצאתי פירושו:

 

"המושג "נזק תוצאתי" (consequential loss) הוא מושג מושרש בדיני הביטוח. ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות - המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, ב"נזק תוצאתי" הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים" (רע"א 3577/93 הפיניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4) 70, להלן: "עניין מוריאנו").

 

נזק תוצאתי כשמו כן הוא. התקיימותו נובעת כתוצאה מהנזק הראשוני. הוא משול לנזק שני ומשני. נזק תוצאתי עומד בפני עצמו. בענייננו, הנזק התוצאתי הרלוונטי הוא אבדן הרווחים שנגרם לחופית. לטענת מולרם, יש לקבוע כי נזק זה מכוסה על פי הפוליסה, הן בנוסחה המקורי והן בנוסחה המורחב. לגישת עילית, הפוליסה אינה מכסה נזק תוצאתי שלא הוגדר במפורש במסגרת הפוליסה.

...

ההלכה קבעה כלל, לפיו נדרשת קביעה מפורשת בחוזה הביטוח, טרם תיווצר חובת שיפוי גם בגין נזק תוצאתי. דרישה זו אינה שרירותית אלא משקפת את הייחוד שבנזק מסוג זה. גישה זו נשענת על הגיון כלכלי, שכן היקף הנזק העקיף או התוצאתי אינו ברור מראש ועשוי להתבטא בשיעור גבוה. ברי שגודל מרכיב הסיכון משפיע על שיעור תשלום הפרמיה. לכן, יש לציין מפורשות בחוזה הדורש מסויימות וגמירת דעת, אם מכסה הוא נזק תוצאתי. כפי שציין הנשיא לשעבר מ' שמגר בעניין מוריאנו:

 

" הנזקים הנגזרים הללו אינם נהנים מכיסוי ביטוחי באשר הם "נזקים תוצאתיים", אלא אם קבעה הפוליסה אחרת".

 

גישה זו אומצה גם בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (5.10.2006), שם נקבע כי:

 

"נזק תוצאתי (או נזק עקיף) פירושו נזק אשר לא נגרם במישרין לנכס המבוטח במסגרת מקרה הביטוח, אלא נגזר מאותו נזק ישיר... נזק תוצאתי אינו מכוסה על-ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת".

 

בהיעדר הוראה מפורשת בחוזה לפיה חברת הביטוח תשלם עבור חיובה של מולרם בנזקיה התוצאתיים של חופית, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי. מולרם אף לא הציגה כל תשתית אחרת לפיה הנושא עלה במו"מ לקראת כריתת החוזה.

 

  בהגיעי למסקנה זו, אינני מתעלם מהקושייה שמעלה בא כח המערערים: אם הפוליסה אינה מכסה נזק למכונה עצמה, ואינה מכסה אבדן רווחים – איזה "נזק רכוש" תכסה הפוליסה. על כך יש להשיב כי הפוליסה תחול מקום בו נגרם נזק לגוף או נזק ישיר לרכוש אחר בשל אירוע תאונתי. לדוגמא – לו הייתה המכונה עולה באש, וכתוצאה מכך היה נשרף מפעלה של חופית, היה מקום לראות בנזקי השריפה כנזק לרכוש כתוצאה מאירוע תאונתי. בכל מקרה, לא הוצגה תשתית בחוזה או מחוצה לו לביסוס חיוב עבור נזק תוצאתי או עקיף של אבדן רווחים. גם אם כדי להשיב לקושיית בא כוח המערערים יש לפרש באופן רחב יותר מכפי שהוצע את התיבה "נזק לרכוש כתוצאה מאירוע תאונתי", יחד עם התיבה: "פרק זה אינו מכסה את המבוטח בעד נזק כלשהו למוצרים" – בכל מקרה אין זה סביר לפרשו באופן לפיו הכוונה היא לנזק תוצאתי. המסקנה היא כי אבדן הרווחים הנגרם בעקבות הכשלים במכונה, אינו זוכה לכיסוי במסגרת הפוליסה ללא קביעה מפורשת כי נזק שכזה מכוסה – בהיותו נזק תוצאתי. "

 

 

 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright