היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

פסיקה ביטוח רכב חובה 2011

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

 

פסיקה עדכנית של העליון בביטוח רכב חובה

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

 

 

פסיקת העליון בנושא ביטוח רכב חובהרעא 5946/10 ‏ ‏ איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אייל בקר – נהיגה במכבש ללא רישיון אינה מבוטחת לפי ביטוח חובה שהוצא למכבש למרות שלא נדרש עפ"י חוק – עליון – 2/1/2011

 

"בהחלטה קודמת של בית המשפט המחוזי נקבע כי המכבש אינו "רכב מנועי", כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), ואולם – משביטחו המבקשות את השימוש במכבש בפוליסת ביטוח חובה יש לראות בכך משום הסכמה של הצדדים לפוליסה לראות במכבש "רכב מנועי". לפיכך נקבע באותה החלטה כי עשויה לעמוד לנפגע עילת תביעה חוזית כלפי המבקשות.

2 הצדדים הסכימו כי לנהג המכבש לא היה רישיון נהיגה ישראלי ועל-כן עמדו לדיון, במסגרת ההחלטה נשוא בקשה זו, השאלה אם הנהיגה במכבש הצריכה רישיון נהיגה, והשאלה אם היעדר רישיון נהיגה שולל את הכיסוי הביטוחי של המבקשות."

 

"עוד יש לזכור כי הדרישה לרישיון נהיגה בר תוקף הוא אחד מבין שלוש דרישות המנויות בסעיף 4. אין זה סביר כי רישיון נהיגה יידרש על-מנת לנהוג בכביש פתוח בלבד, ואילו רישיון מכבש ובדיקת רישוי שנתית, המנויים אף הם באותו סעיף במכתב, יידרשו גם ביחס למכבש הפועל במתחם סגור. באותה מידה אין זה סביר כי מכבש הפועל במתחם סגור יהיה פטור מן הדרישות לרישיון מכבש ולבדיקת רישוי שנתית. המסקנה היא, אם כן, שהדרישה לרישיון נהיגה בר תוקף מתייחסת גם לנהיגה במתחם סגור."

 

 

 


 

נהיגה ברכב ידיני לבעל רישיון לנהיגה ברכב אוטומטי אינה נהיגה ללא רישיון - עא 5308/09 ‏ ‏ הפניקס הישראלי-חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‏ - 19/12/-2010 – עליון

 

"בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' דודקביץ) קבע כי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לא חל על התאונה שבה נפגעה המשיבה 2, ועל-כן חייב את המבטחות בפיצויים. הכרעתו התבססה על ההלכה שנקבעה בדנ"א 10017/02 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נח(5) 639 (2004) (להלן: הדיון הנוסף), ולפיה סעיף 7(3) לחוק יחול "רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון שעניינה סוג הרכב שהנהג נוהג בו". המונח "סוג הרכב", כך נקבע, מתייחס ל"ממדיו הפיזיים האינהרנטיים של הרכב אשר משליכים על דרגת הרישיון הנדרשת לצורך נהיגה בו לפי תקנות התעבורה" (ראו עמ' 655 לדיון הנוסף). בית המשפט המחוזי קבע

כי ההבדל בין רכב ידני לבין רכב אוטומטי מתמצה בתיבת ההילוכים השונה, וההבדל במשקל בין שני הסוגים זניח. מבחינת השלדה ומבנה הרכב שני סוגים אלה של כלי רכב הם זהים. בית המשפט המחוזי הוסיף כי כיום קיימות בשוק תיבות הילוכים נוספות, כגון תיבה "חצי אוטומטית", תיבה "אוטומטית טיפטרונית", תיבה "רובוטית" ועוד. בחלקן לפחות ניתן לעבור ממצב אוטומטי למצב ידני במהלך הנסיעה וכבר נקבע בדיון הנוסף כי החלת סעיף 7(3) לחוק על הגבלות שאינן אינהרנטיות לרכב תוביל לשרירותיות בלתי מוצדקת ביישום הוראות הסעיף. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי נהיגה ברכב ידני, תוך הפרת הגבלה על כך, דומה לנהיגה ללא הגה כוח או ללא משקפי ראייה כאשר אלה נדרשים לפי תנאי הרישיון. סיווגם של מקרים אלה הוכרע כבר בפסיקה ונקבע כי הם אינם נחשבים לנהיגה ללא רישיון לעניין חוק הפיצויים."

 

 


 

ההבדל שבין משתמש ברכב לבין שימוש ברכב  - עא 1856/08 ‏ ‏ הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ – עליון – 15/12/2010

 

"הנפגע עבד כנהג משאית בחברת שופרסל. ביום התאונה עצר הנפגע את משאיתו בצד הכביש כדי לסייע בהחלפת גלגל במשאית אחרת השייכת גם היא לחברת שופרסל (להלן: המשאית התקולה). משאית זו גם היא חנתה בשולי הכביש ועל-פי קביעת בית-המשפט לא חרגה אל הכביש. בעת החלפת הגלגל, תוך שהנפגע שכב מתחת למשאית התקולה, פגעה משאית שלישית (להלן: המשאית הפוגעת) במשאית התקולה, וגרמה לנפילת המשאית התקולה על הנפגע. כתוצאה מהתאונה נקטעה ידו הימנית של הנפגע ואובחן אצלו שבר פיצוץ של עצם הטיבייה ברגל שמאל, שגרם לקיצור רגל שמאל ולפגיעה קשה במערכת העצבים ברגל הפגועה. אליהו היא מבטחת המשאית התקולה והדר היא מבטחת המשאית הפוגעת. "

            איננו רואים צורך, במקרה זה, להכריע בשאלה אם המשאית התקולה חנתה במקום שאסור לחנות בו, שכן התוצאה אינה משתנה אפילו כך הדבר; זאת כיוון שנעשה שימוש בה בעת התאונה: תיקון. כך, שימוש ברכב עשוי שייעשה לאו דווקא על-ידי בעל השליטה ברכב, הלא הוא המשתמש כמשמעותו בסעיף 2 לחוק."

 

"מצבו של הנפגע בענייננו שונה, על-כן, ממצבו של נהג רכב היוצא לבצע תיקון-דרך ברכבו, שאז תשא מבטחת הרכב במלוא האחריות בגין נזקים

שנגרמו לנהג בתאונה (השוו: ע"א 554/89 מדינת ישראל נ' אלראהב, פ"ד מה(2) 338 (1991)). אין אף לראות במסייע "נוסע" ברכב, במקרה בו לא שהה ברכב קודם לכן, ולא הייתה לו כל כוונה לעשות כך לאחר מכן.

            מאחר שהנפגע לא היה "משתמש" במשאית התקולה בעת התאונה, אולם עשה "שימוש" בה – האירוע הוא תאונת דרכים מבחינת המשאית התקולה, כמו גם מבחינת המשאית הפוגעת. ביניהן תחולק החבות כאמור בסעיף 3(ב) סיפא. מצבו של הנפגע דומה לזה של "נפגע מחוץ לכלי הרכב", ולכן יש להחיל את סעיף 3(ב) לחוק הפיצויים, ולחלק את החבות בין שתי המבטחות, שיישאו בנטל ביחד ולחוד (יחד עם אבנר, שנושא כאמור באחריות משני הצדדים)."

 

 


 

פריקה וטעינה שאינה תאונת דרכים - ע"א  3392/09‏ אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ – עליון – 24/11/2010

 

"ביום התאונה נסע נתנאל עם משאיתו מעפולה ליקנעם, כאשר למשאית מחובר נגרר. הן המשאית והן הנגרר היו עמוסים במטען של מדפים. סמוך לצומת מגידו נשמט חלק מהמטען שהיה על המשאית (המטען שהיה על הנגרר לא נשמט). ...

נתנאל התקשר לאחיו-המערער ולאביו על מנת שיבואו לסייע לו בפינוי המטען מהדרך

והעמסתו חזרה על המשאית. המערער הגיע למקום כאשר הוא נוהג במשאית אחרת, החנה אותה מאחורי משאיתו של נתנאל בצד הדרך והחל מסייע לו, יחד עם אביהם שגם הגיע למקום, להעמיס את המדפים שנשמטו על המשאית איתה הגיע (ולא על משאיתו של נתנאל ממנה נשמטו המדפים). המערער עמד על משאיתו שלו וסידר את המדפים אשר הגישו לו אחיו ואביו. בשלב כלשהו נפל המערער מהמשאית ונפצע בראשו ובצווארו."

 

"העמסה של מדפים אשר נשמטו ממשאית לכביש על משאית אחרת שהגיעה לשם כך מהווה טעינה במובנה הפשוט והמילולי ביותר, באופן הברור לכל אדם מן היישוב. אין מקום לפלפולים או לפרשנויות מרחיבות או מצמצמות, לא מדובר במקרה גבולי אלא ביישום הפשוט והבסיסי ביותר של "פריקה וטעינה".

לפיכך,  ניתן לקבוע בנקל כי המערער נפגע במהלך "פריקה וטעינה" כמשמעותה בחוק הפיצויים.

 

"השאלה האמיתית הנדרשת לענייננו היא אם בתיקון-דרך או בטיפול-דרך עסקינן. תשובה שלילית מסיימת את דרכנו ומשמעה כי לא מדובר בתאונת דרכים. תשובה חיובית מוליכה אותנו לשאלה נוספת והיא איזה משני השימושים המוכרים גובר, זה של תיקון וטיפול-דרך או זה של פריקה וטעינה. שאם נאמר כי השימוש של תיקון-דרך גובר הרי שמדובר בתאונת דרכים, ואם נאמר כי השימוש של פריקה וטעינה גובר, הרי שלא מדובר בתאונת דרכים. "

 

"במקרה דנן, אין חולק כי "תיקון הדרך" המדובר אירע שלא במסגרת עבודתו של המערער כמכונאי רכב או כאיש מקצוע בתחום הטיפול ברכב. לכן, בדין דחה בית משפט קמא את טענת המשיבה כי המערער הגיע לסייע בפינוי המטען ובהעמסתו "במסגרת עבודתו" בחברת ההובלה. "

           

"פינוי צומת ממטען שנשמט ממשאית תוך הטענתו על משאית אחרת, אינו בגדר המשמעות הלשונית והפשוטה של "טיפול-דרך" ו"תיקון דרך"."

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright