האם יש גבול לקביעת סכום הפיצויים?

בביטוח חיים אין גבול לקביעת סכום הפיצויים והדבר תלוי בנכונותכם לשלם את עלות הביטוח ובהסכמתה של חברת הביטוח למכור לכם את הביטוח בסכום המבוקש. בביטוח חיים אפשר לקבל כסף ממבטחים שונים, בדרך-כלל, בתנאי שהמבטחים ידעו על כך מלכתחילה.

למשל אם עשיתם כמה פוליסות לביטוח חיים (בידיעת המבטחים) הרי שבמקרה של מוות או נכות ישולמו הסכומים שנקבעו לפי כל הפוליסות שרכשתם –במצטבר.

אם בעקבות מקרה מבוטח יש לכם זכות לתבוע את הנזק מגורם אחר (למשל רופא שגרם לנכות ברשלנותו) נשמרת זכות זו בנוסף לקבלת תגמולי הביטוח ואין קיזוזים.

הסיבה לכך היא פשוטה – קבלת תגמולי הביטוח לפי הפוליסה לביטוח חיים אינה מאפשרת החזרת המצב לקדמותו שלא לדבר על שיפור (אדם אחרי נזק אף פעם לא יהיה במצב טוב יותר מאדם לפני נזק).

המגבלה היחידה היא בקביעת סכום הביטוח לאובדן כושר עבודה כמפורט בסעיף זה להלן.

בביטוח חיים ותאונות אישיות של אדם אחר (זולת המבוטח) במדינת ישראל נדרשת הסכמה בכתב מהאדם שחייו מבוטחים. בעל אינו יכול לבטח את חיי אשתו ללא הסכמתה ובן אינו יכול לבטח את חיי הוריו ללא הסכמתם.

בביטוח קבוצות גדולות של אנשים שהרכבן עשוי להשתנות בתוך תקופת הביטוח (כמו למשל קבוצת עובדים או קבוצת לקוחות של בנק מסוים) אין צורך בקבלת הסכמה בכתב, בתנאי שמקבלי הפיצויים (המוטבים) הם אותם האנשים שחייהם בוטחו או יורשיהם החוקיים. בביטוח חיים של קטין או פסול דין, נדרשת הסכמה בכתב של האפוטרופוס.

הצורך בהודעה לחברת הביטוח על מחלה לאחר ההתקשרות בהסכם הביטוח הוא למטרה אחת בלבד – לקבל את תגמולי הביטוח (אם מגיעים לכם כאלה לפי התוכנית שרכשתם).

בביטוח חיים קיימת חובת הודעה למבטח על מצב הבריאות ועל כל עניין מהותי שנשאלתם לגביו בהצעת הביטוח וכן קיימת חובה שלא להסתיר מחברת הביטוח בכוונת מרמה עניין שידוע לכם לגביו, כי הוא עניין מהותי למבטח, גם אם לא נשאלתם לגביו במפורש. הדוגמא הקלאסית היא חובת הגילוי לגבי מצב בריאות קיים.

בניגוד לסוגי הביטוח האחרים, בביטוח חיים אין חובה להודיע לחברת הביטוח על החמרה בסיכון שחלה לאחר שמסרתם את טופס ההצעה לנציג החברה. הסיבה לכך היא שביטוח חיים אינו ניתן לביטול חד צדדי על-ידי חברת הביטוח במקרה של החמרה.

1. חברת הביטוח רשאית לבטל פוליסות לביטוח חיים רק במקרים הבאים:

·    בתוך 30 יום לאחר שנודע לחברת הביטוח על הפרת חובת הגילוי של עניין מהותי מצדכם לפני ההתקשרות בהסכם הביטוח (כמו אי גילוי לגבי מצב בריאות). זכות זאת שמורה לחברת הביטוח רק בתוך שלוש השנים הראשונות לתחילת הביטוח למעט מצב בו המידע המוטעה נמסר למבטח בכוונה לרמות את החברה. במצב של כוונת מרמה מצד המבוטח רשאית חברת הביטוח לבטל את הכיסוי הביטוחי לאורך כל חיי הפוליסה.

·    המבוטח אינו משלם את הפרמיה – במקרה כזה מתבטל סיכון הריסק לאחר שתי דרישות תשלום בכתב של 15 יום ושל 21 יום נוספים והודעה למוטב שנקבע בקביעה בלתי חוזרת (אם נקבע כזה). ולגבי מרכיב החיסכון – המבוטח רשאי לדרוש (רצוי בכתב) בתוך 30 יום ממועד קבלת הודעת הביטול של המבטח שהפוליסה תהפוך לביטוח מסולק או לחילופין לדרוש את ערכי הפדיון שנצברו בפוליסה עד למועד הביטול.

אם נקבע בפוליסה מוטב אחר זולת המבוטח בקביעה בלתי חוזרת, חייבת חברת הביטוח להודיע למוטב על הביטול באופן מיידי בכתב.

2. המבוטח רשאי לבטל את הפוליסה לביטוח חיים בכל מועד שימצא לנכון

·    תנאי לתוקף הביטול על ידי המבוטח – הודעה מראש למבטח בתוך התקופה שצוינה בפוליסה לשם כך.

·    אם נקבע בפוליסה מוטב אחר זולת המבוטח בקביעה בלתי חוזרת, חייבת חברת הביטוח להודיע על כוונת הביטול למוטב ששמורה לו הזכות לאמץ את הסכם הביטוח אם יודיע על כך בכתב בתוך 30 יום לאחר קבלת ההודעה מהחברה.

המוטב בביטוח חיים הוא המבוטח עצמו או יורשיו החוקיים אלא אם כן נקבעו בפוליסה מוטבים אחרים. חוק חוזה הביטוח קובע, כי:

·    אם נקבע כמוטב בן זוג ללא ציון שם – יזכה מי שהיה בן זוג בעת קרות מקרה הביטוח. אם נקבעו קרובים אחרים, יזכו מי שהיו בחיים בקרות המקרה.

·    אם נקבעו ילדים או צאצאים – יכלל גם מי שאומץ ומי שנולד בתוך 300 ימים לאחר קרות מקרה הביטוח.

·    אם נקבעו מוטבים אחדים ולא צוין חלקו של כל מוטב – יחלקו את תגמולי הביטוח בשווה.

אם מת מוטב לפני שקרה מקרה הביטוח – יזכו בתגמולי הביטוח בן זוגו או צאצאיו לפי כללי החלוקה שבירושה על-פי דין. אם אין שאירים כאלה או אם ויתר המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח – עוברת הזכות לתגמולי הביטוח למבוטח.

המלצה: מומלץ לקבוע בפוליסה את שמות המוטבים כולל מס' תעודת זהות וחלקו באחוזים של כל מוטב ולא להסתפק במילים "היורשים החוקיים".

אם ידועה זהות המוטבים וחלקם - אזי, במקרה של מוות מספיק להמציא לחברת הביטוח את תעודת הפטירה (דבר שנמשך בדרך-כלל ימים אחדים מיום הפטירה). על מנת לקבל את תגמולי הביטוח.

אם לא מציינים את זהות המוטבים, הרי שיש להמתין לצו ירושה, דבר אשר עשוי להמשך חודשים רבים ממועד הפטירה.

שינוי מוטב - רק בהודעה למבטח

 ביטוח ריסק (ריזיקו)

ביטוח זה ניתן לרכוש בשתי מסגרות שונות:

·    ביטוח ריסק טהור שאינו כולל מרכיב חסכון.

·    ביטוח משלים לביטוח חסכון - המקנה בטחון לקבלת סכום מוסכם מראש למקרה של מוות לפני שהמבוטח צבר את מלוא ערכי הפדיון בפוליסה.

ביטוח מסוג "ריסק טהור"

ביטוח זה אינו כולל מרכיב חסכון, כלומר אם לא היה מקרה מוות של המבוטח בתוך תקופת הביטוח, הוא אינו זכאי לקבל סכום כלשהו מחברת הביטוח. הביטוח בדרך-כלל, מתחדש מעצמו מדי שנה.

עלות הביטוח (הפרמיה) משתנה מדי שנה לפי גיל המבוטח ובדרך-כלל, אינה קבועה למשך כל תקופת הביטוח. ניתן לרכוש במחיר יקר יותר ביטוח בו הפרמיה משתנה מדי 5 שנים. הביטוח יקר יותר הוא זה בו הפרמיה משתנה מדי 10 שנים. כן אפשר לרכוש לפעמים ביטוח לפיו הפרמיה משתנה מדי תקופה של עשר שנים או לפי גילאים מסוימים.

בכל מקרה של ביטוח לפי "ריסק טהור" ייפסק הביטוח עם הגיעו של המבוטח לגיל שנקבע לגביו מראש בהסכם הביטוח (למשל 65).

לביטוח מסוג "ריסק טהור" אי אפשר בדרך-כלל להוסיף כיסוי נוסף לביטוח נכות וכפל תאונה (לכיסוי זה נדרש במרבית המקרים אישור מיוחד של חברת הביטוח) אולם ניתן להוסיף ביטוח לאי כושר.

החל מיוני 2001 עודכנו תעריפי מרכיב הריסק והוזלו לאור העלייה בתוחלת החיים של הציבור במדינת ישראל.

·    ביטוח ריסק לזמן פירעון קבוע – סכום הפיצויים לא ישולם בסמוך לפטירה אלא בתום תקופת הביטוח.
 

·    ביטוח ריסק עם סכום פיצויים יורד – אפשרות זאת באה לידי ביטוחי כאשר הביטוח נערך להבטחת החזר הלוואה (למשל לצורך קבלת משכנתא) – סכום הפיצויים הולך וקטן לפי החזר ההלוואה.
 

·    הבטחת הכנסה למשפחה – סכום הפיצויים במקרה מוות משולם למוטבים בתשלומים חודשיים במקום בסכום חד-פעמי.

ביטוח יסודי הוא ביטוח שכולל מרכיב של חיסכון כמו:

1. ביטוח מעורב

2. ביטוח גמלא

3. ביטוח עדיף

4. תוכניות ביטוח הוניות – תוכניות חדשות

5. ביטוח מנהלים – ביטוח המבוסס על תשלום פרמיה במסגרת ההפרשות הסוציאליות.

תוכניות היסוד והריסק כוללות כיסוי ביטוחי לסיכון מלחמה אקטיבי וחלות ברחבי תבל

נספחים – "ריידרים" בשפה המקצועית.

6. בדרך-כלל ניתן לרכוש אותם כתוספות לתוכנית היסוד

7. ריסק

8. כפל תאונה

9. אובדן כושר עבודה

10.  נכות מתאונה

11.  נכות מקצועית

12.  מאבק במחלות קשות

13.  שחרור מתשלום פרמיה בתקופת אי כושר

14.  ועוד

ההרחבות לכיסוי תאונה ונכות אינן כוללות כיסוי לסיכון מלחמה.

ביטוח חיים המשלב את מרכיב הריסק עם מרכיב החיסכון, בדרך-כלל מקובל לקבוע סכום זהה לחסכון בתום תקופת הביטוח ולמרכיב הריסק שמכסה מקרה של מוות לפני שהמבוטח צבר את מלוא ערך הפדיון (סכום הפיצויים המלא) לפי הפוליסה.

לפי תוכניות הביטוח החדשות הורעו תנאי החיסכון והקצבה ומסיבה זו מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית חתומה בכתב עם חישוב מפורט של השוואת עלויות הביטוח, ערכי פדיון, תנאי ההצמדה וההשקעה ותעריפי הריסק בין התוכנית הישנה לחדשה לפני שמחליטים לפדות את הפוליסות הישנות ולרכוש במקומן ביטוחים חדשים.

בדרך כלל, רצוי לשמור על הפוליסות שנרכשו לפני שנת 1992 המבטיחות הצמדה מלאה ותשואה קבועה דבר שלא ניתן להשיג היום בשוק הביטוח.

כמו כן רצוי לשמור על כיסוי הקצבה (הגמלא) לפי הפוליסות הישנות הואיל ועלות ביטוח זה התייקרה לפי תוכניות הביטוח החדשות ואין עוד הבטחת גמלא.

מרכיב הריסק הוזל ואפשר לבדוק כדאיות ביטול מרכיב הריסק לפי הפוליסות הישנות ורכישת ביטוח ריסק לפי התוכניות החדשות אולם יש לנהוג בזהירות ולפני קבלת החלטה לקבל חוות דעת חתומה בכתב לגבי עלות ביטוח ריסק לפי התוכניות החדשות מול הישנות ביחס לגילכם ולמצב בריאותכם כיום (מצבכם הרפואי החדש) ובכל מקרה לא לבטל ביטוח ישן לפני שיש לכם אישור בכתב מהמבטח שבחרתם שמאשר את קיומו של ביטוח חדש התואם את הצרכים ואפשרויות התשלום שלכם בגינו.

חוזר המפקח על הביטוח מתייחס לכל ביטול, פדיון או סילוק חלקי או מלא והקטנת ערכי או סכומי ביטוח שייעשו מיום 1.1.04 ואילך.

הגדרת "החלפת פוליסה" – הצעה והנפקה של פוליסות ביטוח חיים ו/או בריאות חדשות, הוספת כיסויים ביטוחיים או הגדלת פרמיה בפוליסת ביטוח שבתוקף הגורמת לביצוע שינויים בפוליסות ביטוח חיים ו/או בריאות  שבתוקף כלהלן: ביטול פוליסה ו/או נספח שבתוקף, פדיון חלקי או מלא,  סילוק חלקי או מלא, שינוי או הגבלה אחרת באופן שיגרום להפחתה בסכום הביטוח, או בכיסוי הביטוחי או לקיצור תקופת הביטוח הקבועה בהן,  וכן  שינוי באופן שיקטין את :  ערכי הפדיון הקיימים אותה שעה,  סכומי הביטוח שהיו קבועים בהן, הגימלה או חלקה,  כל הטבה אחרת הקבועה בהן.

הוראות החוזר אינן חלות לגבי: מימוש זכות להמרת פוליסות וגם או להגדלת סכום ביטוח ללא צורך בהוכחת מצב בריאות אצל מבטח קיים, פוליסות לביטוח חיים וגם או בריאות קבוצתי, הגדלת אחוז החיסכון בתוכניות מסוג "עדיף" משתתף ברווחים, תוך רכישת פוליסת ביטוח למקרה מוות לשם השלמת הכיסוי הביטוחי שקטן עקב הגדלת החיסכון, הגדלת אחוז החיסכון בתוכניות מסוג "עדיף" משתתף ברווחים, תוך רכישת פוליסת ביטוח חדשה בהתאם למודל המאושר לעניין זה לחברת הביטוח, פוליסות ביטוח חיים למקרה מוות, נכות מתאונה, מוות מתאונה כאשר הן משווקות כפוליסה בסיסית וכיסויים למקרה מוות מתאונה ונכות מתאונה כאשר הם מתווספים לפוליסה בסיסית למקרה מוות

חובות הסוכן: למסור למבוטח שאלון מיוחד שיימסר למבטח החדש יחד עם הצעת הביטוח, להציג בפני המבוטח מסמך השוואה חתום על-ידו ולוודא שהמבוטח קרא אותו וחתם עליו לפני שחתם על הצעת הביטוח. ניתנה אפשרות לסוכן הביטוח שלא להחתים את המבוטח על השאלון ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:  השיחה מוקלטת ונשמרת בהתאם להוראות חוזר המפקח על הביטוח 1995/2, הסוכן העביר למבטח החדש העתק משאלון ההחלפה כשהוא חתום על ידו, המבוטח קיבל העתק של שאלון ההחלפה בו מצוינות תשובותיו.

חובות חברת הביטוח: להביא לידיעת סוכני הביטוח את קיומו של החוזר ולפעול לביצוע הוראותיו ולא להתקשר בעסקת ביטוח מבלי שבוצעו הוראות החוזר, לקבוע נהלים פנימיים להבטחת קיום הוראות החוזר, לפני הנפקת פוליסה חדשה - לקבל את השאלון ומסמך ההשוואה חתומים, לשמור העתקים של המסמכים ולבדוק את נכונותם, ולא לקבל הצעת ביטוח ללא קבלת כל המסמכים ואף להודיע למבוטח על סיבת אי קבלתו לביטוח. למסור למפקח על הביטוח מדי רבעון דוח הכולל שמות המבטחים שלא מסרו את המידע שהיה דרוש למילוי מסמך ההשוואה.

כאשר מבוטח מבקש לבטל את ההחלפה ולשחזר את הפוליסה המקורית: על המבטח החדש לאפשר את הביטול בתוך 60 יום מתאריך מסירת הפוליסה החדשה ולהחזיר למבוטח בתוך 10 ימים מיום קבלת הודעת הביטול את כל התשלומים ששולמו בניכוי הפרמיה עבור רכיב הסיכון ודמי ניהול בעבור הפוליסה שבוטלה ולשלוח הודעה לבעל הפוליסה בתוך 10 ימים מקבלת הודעת הביטול מהמבוטח כולל חישוב הסכומים שהוחזרו ואלו שנוכו. על המבטח הקיים לאפשר שחזור הפוליסה המקורית ממועד הביטול ללא חיתום או תקופת המתנה מכל סוג שהוא וזאת בתנאי שהמבוטח דרש את ביטול הפוליסה החדשה. המבטח הקיים יודיע בכתב לבעל הפוליסה תוך 10 ימים מיום הדרישה כי הפוליסה שוחזרה רטרואקטיבית. ההוראות יחולו בהתאם גם אם מדובר בהחלפת תוכניות ביטוח אצל אותו המבטח.

איסור על מבטחים וסוכנים: לייעץ למבוטחים לענות בשלילה על שאלות בשאלון על מנת למנוע מסירת הודעה למבטח החדש, לא להכשיל את המבוטח במסמך ההשוואה או בכל הצעה, פרסום או המחשה, לא למנוע מהמבוטח לשאול שאלות ענייניות לגבי השלכות החלפת הפוליסה, לא לשדל ולא לייעץ להחליף פוליסות באופן שעלול לפגוע באינטרס של המבוטח, לא לרשום במילוי הטפסים את תשובות המבוטח באופן חלקי או לא מדויק או בדרך שאינה מהימנה.

לעומת הביטוחים הקודמים בהם הופיע סכום אחד שייצג את כל מרכיבי הביטוח: חסכון, ריסק והוצאות (בביטוחים מסוג "עדיף" היתה חלוקה לשני מרכיבים "חסכון" ו"האחרים") הרי שהפוליסות החדשות מפרידות את המרכיבים הנ"ל. התוצאה: שקיפות למבוטח

o   ביטול ניגוד עניינים בין טובת המבוטח לטובת הסוכן בביטול הקשר שבין שיעור עמלת הסוכן לפרמיות הריסק שמשלם המבוטח.

o   נוסחת ערכי פדיון אחידה למנהלים ולעצמאים וביטול האבחנה בין טבלת ערכי פדיון למקרה עזיבה ושלא למקרה עזיבה.

o   קיימת אבחנה בין פוליסות מנהלים ועצמאים לפוליסות שאינן כפופות לתקנות קופות גמל

כאשר הפוליסה כפופה לתקנות קופות גמל

§    ערכי פדיון בשנים ראשונות לפחות 85% מהפרמיה (כיום מקובל לפחות 90% מהפרמיה).

§    ערכי פדיון מלאים בתום 5 שנים של תשלום פרמיה

§    שיעור ההפרשה לסיכון מוות ואובדן כושר עבודה לא יעלה על 35% מפרמיית התגמולים בניכוי הוצאות.

§    גורם הפוליסה לא יועמס בחישוב הפרמיות ומהפרמיה המשולמת בעבור הביטוח הבסיסי ינוכה מרכיב ההוצאות.

§    מרכיב חיסכון משלים ללא ניכוי הוצאות, גורם פוליסה וערכי פדיון מלאים מהיום הראשון.

כאשר הפוליסה אינה כפופה לתקנות קופות גמל

§    ערכי פדיון בשנים ראשונות לפחות 75% מהפרמיה .

§    ערכי פדיון מלאים בתום 7 שנים של תשלום פרמיה .

§    טבלת ערכי פדיון שונה וטובה פחות מזו של הפוליסות הכפופות לתקנות הגמל.

§    מהפרמיה המשולמת בעבור הביטוח הבסיסי ינוכו מרכיב ההוצאות יש העמסה של גורם הפוליסה (מוזל יחסית לפוליסות הקודמות) בחישוב הפרמיות.

פוליסה מסולקת תצבור 1% לשנה עד להשלמת ערך פדיון מלא

שיעור הוצאות מהפרמיה - אפשרות א' עד 11% לאורך כל השנים או 13% בתחילה תוך ירידה בהמשך ל11% ממוצע ל- 12 שנה.

דמי ניהול - 1% דמי ניהול על צבירה מדי שנה. למי שמעוניין להקטין הוצאות קיימת אפשרות להגדיל את דמי ניהול הכספים בשיעור 0.1% מהצבירה לשנה, תוך הפחתת 1% מההוצאות מהפרמיה (חלופה העשויה להתאים להפקדות חד פעמיות) עד מקסימום 2% בשנה.

המבוטח יוכל לבחור את מסלול ההשקעה של החיסכון בהתאם לחוזר מס' 2003/15 מיום 18/11/03 של המפקח על הביטוח על המבטחים לקבוע שמות שאינם מטעים למסלולי השקעה.

להלן שמות לדוגמא המופיעים בחוזר:

§    מסלול מניתי - התחייבות לשיעור השקעה במניות שלא יפחת מ50%

§    מסלול שקלי- התחייבות לשיעור השקעה בנכסים שאינם צמודים שלא יפחת מ50%

§    מסלול מט"חי - התחייבות לשיעור השקעה בנכסים הנקובים או הצמודים למט"ח בשיעור שלא יפחת מ50%

§    מסלול צמוד מדד - התחייבות לשיעור השקעה בנכסים הצמודים למדד המחירים לצרכן בשיעור שלא יפחת מ50%

§    מסלול אג"ח מניות- התחייבות לשיעור השקעה באגרות חוב בשיעור שלא יפחת מ50% ובמניות בשיעור שלא יפחת מ50%

§    מסלול מנייתי היי-טק - התחייבות לשיעור השקעה במניות שלא יפחת מ50% ומתוך כך השקעה במניות היי - טק בשיעור שלא יפחת מ - 25%.

§    מסלול לטווח קצר - התחייבות לשיעור שלא יפחת מ 70% השקעה בנכסים אשר משך החיים הממצע שלהם הוא עד שנה אחת.

הרחבה לביטוח יסוד לפיה ישולם סכום פיצוי כפול במקרה של מות שנגרם בתאונה. תאונה מוגדרת כאירוע פתאומי ובלתי צפוי מצד המבוטח מסיבה חיצונית (לכן, גם רצח יוכר כתאונה).

אחד הדברים שמייחדים את ענף ביטוח החיים בארץ הוא האפשרות לשווק ביטוח כאשר סכומי הפיצויים אינם צמודי מדד או מט"ח (דבר שאינו אפשרי למשל בביטוח רכוש וגם בביטוח אחריות חוקית) וזאת למרות שהפרמיה כן צמודה.

ביטוח צמוד מדד או מט"ח בביטוח חיים הוא לפיכך, אופציה ולא חובה. כאשר חברות הביטוח יכלו לרכוש מאוצר המדינה אגרות חוב צמודות – שווקו פוליסות ביטוח חיים צמודות למדד שגם הבטיחו תשואה קבועה וידועה מראש. ביטוח זה התאפשר כל עוד יכלו חברות הביטוח לרכוש את האגרות באוצר שהבטיחו את השקעתן.

לאחר שהאוצר שינה את תנאי ההשקעה של חברות הביטוח לא ניתן עוד להבטיח תשואה קבועה וידועה מראש למבוטחים, משווקות חברות הביטוח החל משנת 1992 רק פוליסות "משתתפות ברווחים".

משמעות הביטוח המשתתף ברווחים מבחינת המבוטח היא שערכי הפדיון מושפעים מתוצאות ההשקעה של חברת הביטוח בתיק ביטוח החיים של החברה. לכל חברת ביטוח יש מחלקת השקעות והתוצאות שונות מחברה אחת לשניה ולכן חשוב לבדוק מראש את תוצאות ההשקעה של חברת הביטוח לפני רכישת הפוליסה באותה חברה.

בחלק מתוכניות הביטוח החדשות יכול המבוטח לבחור בין מספר מסלולי השקעה ולהעביר לפי בחירתו את השקעתו ממסלול אחד לשני ומחברת ביטוח אחת לשניה.

ביטוח זה מיועד למנהלים ולעובדים שכירים כאחד. עלויות הביטוח (הפרמיות) משולמות בחלקן על-ידי המבוטח (העובד) ובחלקן על-ידי המעביד. חלק מסכום הפיצויים משמש גם כקופה לתשלום פיצויי פיטורין לעובד.

תוכנית הביטוח כוללת כיסוי למקרי מות, נכות, אובדן כושר עבודה, חסכון לגיל פרישה ופיצויי פיטורין (למעביד). ביטוח מנהלים מוכר כקופת ביטוח לפי תקנות מס הכנסה ומאפשר למעביד ולעובד לקבל הקלות (נקודות זיכוי) במס הכנסה.

תשלום הפרמיה בין המעביד לעובד מתחלק כך: % 1/3 8 – פיצויים המעביד + 5% המעביד והעובד משלם 5%. המעביד רשאי לשלם עוד 2.5% בעבור ביטוח אבדן כושר עבודה של העובד.

פוליסות עם סכום פיצויים צמוד שווקו כמוצר מדף רק עד שנת 1992. מי רכש פוליסה צמודה יכול ליהנות מתנאי ההצמדה והריבית הצמודה גם לאחר שנת 1992 ולמשך כל חיי הפוליסה. הבטחת ההצמדה התאפשרה כאשר חברות הביטוח יכלו לרכוש מאוצר המדינה אגרות חוב צמודות למדד שגם הבטיחו תשואה והצמדה קבועות וידועות מראש. ביטוח זה התאפשר כל עוד יכלו חברות הביטוח לרכוש את האגרות באוצר שהבטיחו את השקעתן.

לאחר שהאוצר שינה את תנאי ההשקעה של חברות הביטוח לא ניתן עוד להבטיח תשואה או הצמדה. חברות הביטוח משווקות החל משנת 1992 רק פוליסות "משתתפות ברווחים".

ביטוח עדיף

סוג של ביטוח יסוד שמשמש גם כתוכנית לביטוח מנהלים. חלוקת שעורי הפרמיה בין מרכיבי החיסכון למרכיב הריסק נקבעת על-ידי המבוטח. הפרמיה מחושבת כאחוז משכרו של המבוטח ולכן הפרמיה יכולה להיות צמודה לשכר, ולהשתנות לפי תוספת היוקר (אם כי אפשר גם להסכים על הצמדה למדד).

אפשרויות הביטוח הן: 80% מהפרמיה לחיסכון ו- 20% מהפרמיה לרכישת ריסק או 90% - 10% או 72%-28% וכיום מדברים על כוונות האוצר להגביל בביטוח מנהלים רק לאפשרות ביטוח של 92%-8% (האחוז הגבוה מייצג חיסכון ואחוז הנמוך ריסק).

ניתן לרכוש השלמה לסכום הריסק "ריסק משלים" על מנת להבטיח תשלום סכום ראוי במקרה של מוות. כן אפשר לרכוש במסגרת ביטוח "עדיף" חסכון בלבד ללא מרכיב הריסק – כלומר במקרה של מוות ישולמו ערכי הפדיון בלבד.

 ביטוח קבוצתי

בדרך-כלל מדובר בביטוח ריסק לקבוצה גדולה והומוגנית של 100 מבוטחים לפחות. המחיר בדרך-כלל זול ביותר הואיל וחברת הביטוח חוסכת בהוצאות רכישה ועמלת הסוכן המשולמת בביטוח מסוג זה שמהווה למעשה רכישה קולקטיבית של ביטוח. בביטוח קבוצתי בדרך-כלל מוותרים על הצהרת בריאות כדי למנוע הפליה בין חברי הקבוצה.

מה שמומלץ בביטוח ריסק קבוצתי הוא לדאוג לציון שמות המוטבים לפי מספרי זהות ושיעור אחוזים לכל אחד מהם בפוליסה על מנת שבמקרה של מוות יוכלו המוטבים לקבל את תגמולי הביטוח לאחר הנפקת תעודת פטירה ולא יהיה עליהם להמתין לצו ירושה. תנאי הביטוח הקבוצתי, תעריפיו, כולל עמלת הסוכן והחזרים למבוטח בגין אי-תמותה נקבעו לפי תקנה של חוק הפיקוח על הביטוח.

ביטוח גמלא

ביטוח גמלא שייך אף הוא לתוכניות הביטוח הישנות הואיל וכיום אין הבטחת מקדמי גמלא או תשלום גמלא קבוע לפי תוכניות הביטוח החדשות. נועד להבטיח מקור הכנסה לאחר פרישת המבוטח לפנסיה. במקרה כזה משלמת חברת הביטוח פנסיה למבוטח שפרש לגמלא ואם הוא נפטר, משלם הביטוח את יתרת ערך הפדיון כתגמולי ביטוח למקרה מוות או מינימום מספר הגמלאות שהוסכם לגביו מראש – הגבוה מביניהם. ביטוח הגמלא הוא סכום הגמלא החודשי נקבע לפי חלוקת ערך הפדיון של הפוליסה בגובה הגמלא. מקדם הגמלא שונה אצל כל מבטח ולפי התוכניות החדשות מיוני 2001 - יש חלוקה ברורה בין גברים לנשים ובין מעשנים ללא מעשנים.

משום שתוכניות הביטוח עודכנו לפי תוחלת החיים החל מיוני 2001 – הורעו תנאי הגמלא ולמעשה התייקרו בערך ב- 20% לעומת התנאים שלפני העדכון. מסיבה זו לא מומלץ להפסיק ביטוחים קיימים ולרכוש פוליסות חדשות. כאשר המבוטח מבטל את הפוליסה לפני הגיעו לגיל הפנסיה הוא נדרש לשלם מס הכנסה על סכום הפיצויים. הפרמיה בעבור מרכיב הריסק מקנה למבוטח נקודות זיכוי בחישוב מס הכנסה.

קיימות הגדרות שונות לאובדן כושר לעבודה מוגדר לפי הפוליסה לביטוח חיים כאשר אחת מהן היא - אי כושר של המבוטח לעסוק בעבודתו או בעיסוק סביר אחר אשר הולם את כישוריו. תקופת הפיצוי בגין אי כושר זמני לעבודה - יכולה להגיע עד הגיעו של המבוטח לגיל  65 (ואפילו מאוחר יותר בתוכניות מסוימות), אם תקופת הביטוח אינה מסתיימת קודם לכן. ההשתתפות העצמית לביטוח אבדן כושר לעבודה (תקופת ההכשרה) יכולה לנוע מימים אחדים עד לשלושה חודשים או אפילו חצי שנה.  מקובל לקצר תקופה זו על-ידי רכישת ביטוח תאונות אישיות שכולל הרחבה לכיסוי אבדן כושר ממחלה לתקופת ההכשרה לפי ביטוח זה.

קיימות פוליסות המקנות זכות לקבלת פיצוי גם כאשר הפגיעה בכושר העבודה היא חלקית בלבד.

חשוב להקפיד על כך שהביטוח יכלול הרחבה לשחרור מחובת תשלום הפרמיות, גם לפי הפוליסה לביטוח חיים, כאשר המבוטח מקבל תגמולי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה.

למרות שעקרון השיפוי אינו חל בביטוח חיים – בכל זאת יש מגבלה לסכומי הפיצויים אותם רשאי המבוטח לרכוש לפי כל הפוליסות שברשותו – עד 75% משכרו הממוצע במשך 12 החודשים הקודמים ליום מקרה הביטוח. הרחבה מיוחדת שניתן לרכוש במסגרת ביטוח חיים תמורת פרמיה נוספת כיסוי מיוחד המקנה שחרור מתשלום הפרמיה בתקופת אי הכושר.

לפי הפוליסות לביטוח חיים אפשר לקבל הלוואות תמורת שיעבוד מרכיב ערך הפדיון בפוליסה לטובת חברת הביטוח או תמורת שיעבוד נכס אחר.

בלקיחת הלוואה מחברת הביטוח מומלץ לבדוק את שיעור הריבית (אותה מנכים מסכום ההלוואה מראש) לעומת שיעורי הריבית במקורות אחרים מהם יכול המבוטח ללוות כסף (אם קיימים מקורות כאלה). גם בעת שהמבוטח לקח את ההלוואה ממשיכים ערכי הפדיון בפוליסה לצבור תשואה לטובת המבוטח. כיום, על המבוטחים להחזיר את ההלוואות לחברות הביטוח בתוך הזמן שנקבע לכך בתקנות אולם לאחר החזר ההלוואה אין כל מניעה לקבל מחברת הביטוח הלוואה נוספת.

לפי תנאים שהוכתבו לחברות הביטוח על-ידי המפקחת על הביטוח בחודש יוני 2001, משווקות חברות הביטוח תוכניות חדשות המבוססות על:

ערכי פדיון גבוהים ביותר בשנים הראשונות לביטוח, הוזלת מרכיב הריסק וייקור רכיב הגמלא וכן ביטול הבטחה לסכום ידוע מראש של הגמלא שהיתה קיימת בפוליסות שהתחילו לפני יוני 2001. עמלתם של סוכני הביטוח הוקטנה לאחוזים בודדים מהפרמיה שנתית ונפרשה לאורך שנים ארוכות. תוכניות הביטוח החדשות מבוססות על ביטוח משתתף ברווחים. אצל חלק מהמבטחים יש תוכניות ביטוח לפיהן המבוטח רשאי לעבור בין מסלולי חסכון שונים אצל אותו המבטח ובכל מקרה המבוטח רשאי להחליף מבטח (לגבי מרכיב החיסכון), לפי רצונו.

ביטוח החיים כולל בטופס הצעת הביטוח הצהרת בריאות וכן טופס ויתור על סודיות רפואית לטובת חברת הביטוח. אי מסירת מידע מלא לגבי מצב בריאות בכוונת מרמה נחשבת להעלמת מידע בעניין מהותי ועשויה לגרום לאי תשלום תגמולי ביטוח לפי הפוליסה.

סכום נוסף לפרמיה אותו אתם נדרשים לשלם לכיסוי הוצאות הנפקת הפוליסה על-ידי המבטח.

הרחבה לביטוח יסוד שמכסה נכות צמיתה מלאה או חלקית מתאונה. הכיסוי הוא לפי אחוזי הנכות שנקבעו בפוליסה לכל פגיעה ופגיעה כאשר אחוז הנכות מחושב מסכום הפיצויים לנכות מלאה (100% נכות) שנקבע בפוליסה.

הרחבות לביטוח היסודי לפיה ישלם המבטח למבוטח בתשלום חד פעמי את הסכום המוסכם לכיסוי זה במקרה של נכות צמיתה (שנגרמה כתוצאה מתאונה או ממחלה) המונעת מהמבוטח לעבוד לפי מקצוע שבתחום הכשרתו והתואם את מעמדו החברתי.

הרחבה לביטוח היסודי לפיה ישלם המבטח למבוטח את הסכום המוסכם לכיסוי זה במקרה של נכות צמיתה מלאה או חלקית שנגרמה כתוצאה מתאונה או ממחלה. עלות הכיסוי להרחבה זו יקר יותר מההרחבה המקובלת שמכסה נכות בשל תאונה בלבד.

הרחבה לביטוח היסודי לפיה ישלם המבטח למבוטח בתשלום חד פעמי את הסכום המוסכם לכיסוי זה במקרה של גילוי מחלה קשה המוגדרת ככזו לפי תנאי הפוליסה ואינה מוצאת מכלל  כיסוי ביטוחי לפי חריגיה כגון: מקרים חמורים ביותר של מחלת הסרטן, אי-ספיקת כליות כרונית, התקף לב קשה, עיוורון וכו'. הסכום יכול להיות בנוסף לביטוח החיים או על חשבון ביטוח החיים (מרכיב הריסק).

אחד הדברים שמייחדים את ענף ביטוח החיים בארץ הוא האפשרות לשווק ביטוח כאשר סכומי הפיצויים אינם צמודי מדד או מט"ח (דבר שאינו אפשרי למשל בביטוח רכוש וגם בביטוח אחריות חוקית) וזאת למרות שהפרמיה כן צמודה.

ביטוח צמוד מדד או מט"ח בביטוח חיים הוא לפיכך, אופציה ולא חובה. כאשר חברות הביטוח יכלו לרכוש מאוצר המדינה אגרות חוב צמודות – שווקו פוליסות ביטוח חיים צמודות למדד שגם הבטיחו תשואה קבועה וידועה מראש. ביטוח זה התאפשר כל עוד יכלו חברות הביטוח לרכוש את האגרות באוצר שהבטיחו את השקעתן.

לאחר שהאוצר שינה את תנאי ההשקעה של חברות הביטוח לא ניתן עוד להבטיח תשואה קבועה וידועה מראש למבוטחים, משווקות חברות הביטוח החל משנת 1992 רק פוליסות "משתתפות ברווחים".

משמעות הביטוח המשתתף ברווחים מבחינת המבוטח היא שערכי הפדיון מושפעים מתוצאות ההשקעה של חברת הביטוח בתיק ביטוח החיים של החברה. לכל חברת ביטוח יש מחלקת השקעות והתוצאות שונות מחברה אחת לשניה ולכן חשוב לבדוק מראש את תוצאות ההשקעה של חברת הביטוח לפני רכישת הפוליסה באותה חברה.

בחלק מתוכניות הביטוח החדשות יכול המבוטח לבחור בין מספר מסלולי השקעה ולהעביר לפי בחירתו את השקעתו ממסלול אחד לשני ומחברת ביטוח אחת לשניה.

רווחי הפוליסה המשתתפת ברווחים בביטוח חיים קבוצתי אינם שייכים באופן אוטומטי למעסיק (בעל הפוליסה) שבמרבית המקרים נושא בחלק הארי של עלות הביטוח. לפי פס"ד שניתן בת"א 118/01 הדר חברה לביטוח נ' רחמים תשרה ואח', שייכים רווחי הפוליסה למי שנקבע כזכאי להם לפי תנאיה ובכפוף להסכמים הקיבוציים.

 זכויות המוטב מול זכויות המעקל בביטוח ריסק

ביום 19/12/2005 ניתן פס"ד הצהרתי בבית משפט השלום הרצליה ע"י השופטת אירית מני-גור  בתיק  הפ 000080/05 אורית גלעד ואח' (ע"י עו"ד  עופר בן-חיים ממשרד בן-חיים-קוך) נגד עמי גלעד ואח' (ע"י עו"ד אילן חלמיש ועו"ד חיים קליר).

הדיון התמקד בשאלה האם ניתן לעקל את תגמולי הביטוח המגיעים למוטב בשל מרכיב הריסק לפי הפוליסה לביטוח חיים.

הצדדים לדיון הם בנותיו של המבוטח שנפטר, שהן המוטבות היחידות בפוליסת ביטוח החיים על שמו מול תיק הוצאה לפועל מטעם נושה המנוח, אשר הטיל עיקולים שונים על תגמולי ביטוח החיים בגין מות המבוטח אשר אחד מהם, הוטל עוד בחייו.

בפסק הדין נסקרו הוראות חוקים שונים. חוק ההוצאה לפעול מאפשר, בין היתר, לעקל נכסים הנמצאים בידי צד שליש כאשר "נכס" לפי הגדרתו בחוק כולל זכות קיימת או עתידה.

הוראות חוק חוזה הביטוח לעניין מוטבים מחייבות לקבל הסכמה בכתב של מוטב שנקבע בקביעה בלתי חוזרת בכל מקרה שהמבוטח מבקש להעביר או לשעבד את זכויות בחוזה הביטוח. השופטת מני-גור, קובעת, כי הוראה זו חלה אף לגבי ביטוח חיים ועושה הבחנה בין תגמולי ביטוח המגיעים למבוטח בשל הגיעו לגיל מסוים (מרכיב החיסכון) לבין התגמולים המגיעים למוטבים במקרה של מוות (מרכיב הריסק).

השופטת קובעת, כי למרות האמור בסעיף 11 לחוק חוזה הביטוח לפיו המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו, הרי שבכיסוי סיכון ריסק בחוזי ביטוח חיים, אין לראות את המבוטח כמוטב הואיל ותגמולי הביטוח ישולמו רק לאחר פטירתו ולפי חוק הירושה (סעיף 147)  אינם שייכים לעיזבון המבוטח.

 פסק הדין כולל ציטוטים מספרות משפטית  (ספרים של ש. ולר, ירון אליאס וידין) לפיהם: הדינים החלים על יחסי המבוטח והמוטב הם דיני המתנה, הטלת עיקול אינה פוגמת בזכויות המוטבים, מטרת ביטוח החיים היא להגן על עינייני המוטב וכאשר אין למבוטח זכות לתגמולי ביטוח, כל מה שיש לו היא הזכות לדרוש תשלומם לידי המוטב. וכלל יסוד הוא כי אין הנושה המעקל יכול לעקל יותר מהזכויות אשר יש למבוטח. ולכן  כפי שהמבוטח לא יכול היה לקבל את תגמולי הביטוח בחייו, אף הנושה אינו יכול. לאחר מותו.

 פסק הדין אף מתמודד עם פסיקה של בית המשפט המחוזי (בר"ע (מחוזי ת"א) 200842/98 קורן נ' כהן ) הקובעת, כי לפי חוק חוזה הביטוח גוברות זכויותיו של המעקל על זכויות המוטב. הסיבה לכך היא שבית המשפט המחוזי לא התחייס לבירור מהות הזכויות המבוטח בביטוח ריסק ואינו עושה אבחנה בין תגמולי הביטוח המגיעים לפי מרכיב החיסכון בפוליסה לבין תגמולי הביטוח המגיעים למוטבים בשל מות המבוטח.

 השופטת קבעה, אם כן, בפסק דין הצהרתי, ביטול העיקול שהוטל על תמלוגי ביטוח החיים הנובעים ממרכיב הריסק וחייבה את העברתם לידי המוטבות בפוליסה.

ביטוח זה מיועד למנהלים ולעובדים שכירים כאחד. עלויות הביטוח (הפרמיות) משולמות בחלקן על-ידי המבוטח (העובד) ובחלקן על-ידי המעביד. חלק מסכום הפיצויים משמש גם כקופה לתשלום פיצויי פיטורין לעובד.

תוכנית הביטוח כוללת כיסוי למקרי מות, נכות, אובדן כושר עבודה, חסכון לגיל פרישה ופיצויי פיטורין (למעביד). ביטוח מנהלים מוכר כקופת ביטוח לפי תקנות מס הכנסה ומאפשר למעביד ולעובד לקבל הקלות (נקודות זיכוי) במס הכנסה.

התשלומים המוכרים לצרכי מס של העובדים השכירים (מחושבים משכרו החודשי של העובד) החל  מחודש ינואר 2005 הם:

 % 1/3 8 – בעבור פיצויים ע"ח המעביד.

בעבור תגמולים:  המעביד עד 7.5% (ובתוך זה עד 2.5% לביטוח אובדן כושר עבודה של העובד) והעובד עד 7%. 

תקרת השכר המוכרת לצרכי מס לעובד בפוליסה הונית -  (קבלת ספים בתום התקופה בתשלום אחד) היא 7,000 ש"ח

תקרת השכר המוכרת לצרכי מס לעובד בתוכנית קצבה - (לפיה מקבל העובד קצבה חודשית בתום הביטוח) היא 4 פעמים השכר הממצע במשק ואין אפשרות לנצל את שתי התקרות.

המפקח על הביטוח מחייב את כל המבטחים לדווח למבוטחים בתום כל שנה אזרחית על פרטי ביטוח החיים. הדיווח החל מיום 31/12/05 ייעשה בטופס מיוחד שיכלול את כל הפרטים המופיעים בחוזר המפקח על הביטוח מספר 2005 - 1- 24.