סוף
אפריל 2004 הציג משרד המשפטים במסגרת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי,
טיוטה של הצעת חוק קודקס אזרחי לדיני ממונות שהוכן ע"י ועדה מיוחדת במשך כעשרים
שנה בעקבות יזמה של פרופ' אהרון ברק. הוועדה כינסה וערכה לחוק אחד את כל
הפקודות המנדטוריות והעותמניות, ואת החוקים האזרחיים השונים שנחקקו בשנות
המדינה. המטרה- ליצור נוסח אחיד ובכך להתגבר על חוסר הקוהרנטיות הקיים כיום
הנובע מאי בהירות בשל חוסר ההתאמה שבין החוקים השונים. עבודת ההכנה הבסיסית
נעשתה על-ידי פרופ' אורי ידין ז"ל, [1] מוכר בענף הביטוח בעיקר בזכות ספרו "חוק
חוזה הביטוח" בסדרה: פירוש לחוקי החוזים בעריכת גד טדסקי הוצאת המכון
למחקרי חקיקה
ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר הפקולטה למשפטים,
האוניברסיטה העברית בירושלים, התשמ"ד.
שימש, בין היתר כמשנה ליועץ המשפטי
לממשלה והממונה על תכנון החקיקה.
המטרות המוצהרות של הצעת החוק
הן: הבטחת צדק, הגינות וסבירות, קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט, התאמה בין
הסדרי המשפט האזרחי, שמירה על זכויות מוקנות, הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של
הצדדים.
ההצעה מתפרסמת באתר האינטרנט של
משרד המשפטים כוללת שבעה חלקים. החלק הראשון כולל את עקרונות החוק ומטרותיו; החלק
השני דן בזכויות; בחלק השלישי מעוגנות הפעולות המשפטיות החלק הרביעי דן בחיובים;
החלק החמישי דן בנכסים; החלק השישי בהתיישנות; והחלק השביעי כולל הוראות ביצוע
ותקנות, הוראת תחילה ותחולה, והוראות ביטול של החוקים והסעיפים שהחוק נועד להחליפם.
חוק חוזה הביטוח נכלל כפרק תשיעי
בחלק משנה שלישי: חוזים מיוחדים לפרק הרביעי בחוק: חיובים. בהצעת החוק חוקים נוספים שנותרו
כמעט ללא שינוי, אולם במטרה ליצור, התאמה, ולאור הניסיון שנצבר נערך שינוי בחלק קטן
מהסעיפים. חלק לא מבוטל מהחוקים קשורים לענף הביטוח ואפילו שינוי קטן בהם יש בו כדי
להשפיע על היקף הכיסוי הביטוחי ועלותו למבטחים ולמבוטחים.
בחודש יוני 2011 פורסם נוסח עדכני של הצעת
חוק דיני ממונות.

החוקים הכלולים בטיוטה להצעת
החוק, בנוסף לחוק חוזה הביטוח, הם:
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981:
חוק האחריות למוצרים פגומים,
התש"ם- 1980:
חוק הגנת הדייר (נוסח משולב),
התשל"ב- 1972 :
חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969:
חוק השבת אבידה, התשל"ג-1973:
חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958:
חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974;
חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982;
חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת
חוזה), התשל"א-1971;
חוק הכשרות המשפטית
והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;
חוק המיטלטלין, התשל"א-1971;
חוק המכר, התשכ"ח-1968:
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969)
התקנון המצוי בתוספת הראשונה
לחוק המקרקעין);
חוק המשכון, התשכ"ז-1967;
חוק המתנה, התשכ"ח-1968;
חוק הנאמנות, התשל"ט-1979;
חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות
המדינה), התשי"ב-1952;
פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
חוק לתיקון דיני הנזיקין
האזרחיים (הטבת נזקי גוף),
התשכ"ד- 1964;
חוק הערבות, התשכ"ז-1967;
חוק עשיית עושר ולא במשפט,
התשל"ט-1979;
חוק השומרים, התשכ"ז-1967;
חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971;
חוק השליחות, התשכ"ב-1962.
נציין, כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד) לא
נכלל בקודקס למרות שמדובר בחוק שעניינו פיצוי ממוני. בהכנת הכתבה, ניתן דגש מיוחד
על השינויים המוצעים בחוק חוזה הביטוח אולם ההצעה כוללת בין היתר הצעות לשינוי
שינויים
שהוצעו ושלא הוצעו בחוק חוזה הביטוח
א. שינויים שלא הוצעו
1.
היעדר הגדרת המונחים "ביטוח" ו"מבטח"
– עדיין אין שום הגדרה ברורה לפחות לאחד המונחים "ביטוח" או "מבטח" נושא שהתייחסתי
אליו לפני כשנה במאמר שפורסם ב"עדיף ביטוח" המבוסס על דברי השופט אטדגי יונה בפס"ד
של בית משפט השלום בת"א יפו העוסק בנושא א 182492/02.
2.
היעדר תיקון טעות בניסוח סעיף ביטוח חסר - הסעיף קובע שתגמולי
הביטוח יופחתו לפי היחס שבין ערך הרכוש לסכום הביטוח במקום לקבוע, כי תגמולי
הביטוח יחושבו לפי אותו היחס. גם לכך התייחסתי בכתבה מלפני שנים אחדות
שפורסמה עדיף.
3.
היעדר תיקון טעות בחיוב המבוטח בהקטנת הנזק בביטוח לפי ערך מוסכם
- לפי הנוסח הקיים והמוצע המבטח אינו פטור מתשלום תגמולי ביטוח שהמבוטח יכול היה
למנוע או להקטין בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן כאשר מדובר בביטוח לפי ערך מוסכם,
הכוונה היתה, כנראה, לפטור את המבטח מתשלום הוצאות המניעה מעבר לסכום הביטוח כפי
שנקבע לגבי ביטוח לפי ערך שיפוי.
4.
היעדר התייחסות לביטוח לפי ערך כינון
- אם כבר משנים, הייתי מציעה לכלול את
הביטוח לפי ערך כינון כחלופה נוספת לאפשרויות חישוב התגמולים בשל הנזק לרכוש בנוסף
לביטוח לפי ערך שיפוי וערך מוסכם.
5.
לא הוגדר מהו ביטוח כפל מבחינת זיקת הביטוח ועדיין לא הוסדר נושא ההשתתפות העצמית
– המבוטח נושא בפועל בהשתתפות עצמית לפי כל הפוליסות (כאשר במרבית המקרים הוא שילם
את מלוא הפרמיה לפי כל הפוליסות כאשר אף חברת ביטוח אינה משלמת את מלוא הפיצוי בגלל
עקרון ההשתתפות) במקום לקבוע, כי המבוטח ישא בהשתתפות הגבוהה ביותר מבין כל
הפוליסות שתחולק בין המבטחים.
6.
היעדר התייחסות לנושא הביטוח המשותף
- רצוי היה להסדיר בחוק את נושא הביטוח
המשותף ולא להשאיר לפרשנות משפטית את השאלה אם הוראות סעיף ביטוח הכפל חלות או אינן
חלות על ביטוח משותף.
7.
היעדר התייחסות לנושא ההשתתפות העצמית - רצוי היה להסדיר את נושא ההשתתפות
העצמית בכלל ובביטוחי צד ג' בפרט. יש לקבוע במפורש, אם האם תביעות עד גבול ההשתתפות
העצמית נופלות בתוך הסכם הביטוח אם לאו והאם חובת הגילוי בחוזים הכוללים הסכמי
ביטוח מחייבת את המבוטחים לתת מידע לגבי גובה ההשתתפות העצמית בכל הקשור
בהתחייבויות לעריכת ביטוח.
8.
היעדר קביעה ברורה לאפשרות ביטוח אחריות חוקית על בסיס הגשת תביעה
– בביטוח אחריות חוקית קיימים פירושים שונים של הוראות החוק בנושא. ובכל מקרה קיימת
מגבלה של שוק הביטוח העולמי בהשגת ביטוח אחריות חוקית על בסיס אירוע לעסקים גדולים
בכל הקשור בביטוחי אחריות מקצועית מוצר ומנהלים ונושאי משרה בחברה.
ב. שינויים מהותיים שהוצעו
1.
הוצאות משפט סבירות עד 20% מסכום הביטוח בביטוח אחריות חוקית
- מגבלת 20% אינה קיימת כיום ויש בה כדי להקל על המבטחים ועל הסדריהם עם מבטחי
משנה בעסקים גדולים, לדעתי, יש לקחת בחשבון, כי כל ביטוחי האחריות כוללים סעיף
המקנה למבטח סמכות בלעדית בניהול התביעה וסעיף אחר המאפשר להם לשלם את מלוא גבול
האחריות בכל שלב ולהיות פטורים מאחריות כלפי המבוטח. מה שהייתי מצפה לראות הוא
לפחות סעיף המחייב את המבטחים לקבל אישור של המבוטח בכל הקשור בניהול תביעות
המוגשות כנגדו, בנוסף להסכמה לתשלום תגמולי הביטוח לצד שלישי. מה שחסר עוד הוא
קביעה ברורה לגבי זכותם של מבוטחים לקבל בנוסף ובנפרד את הוצאות המשפט גם בהסדר
פשרה ובעיקר ביישוב תביעות לפי חוק הפלת"ד (שכאמור אינו כלול בטיוטה להצעת החוק).
2.
תשלום תגמולי הביטוח לצד שלישי לפי דרישתו
- המצב כיום הוא חיוב המבטח
להודיע למבוטח 30 ימים מראש ותשלום לצד ג' בתנאי שהמבוטח לא התנגד בתוך תקופה זו.
התיקון המוצע הוא חיוב המבטח להודיע למבוטח בתוך 14 ימים מיום הדרישה ואם המבוטח
לא יודיע לו על התנגדותו בתוך
14
ימים, עליו לשלם לצד ג' את תגמולי הביטוח. – תיקון זה אינו פותר את הסוגיה הסבוכה
של כיסוי אחריות חוקית של מי שאינו המבוטח הראשי כמו למשל בביטוחי צד ג' רכב
ועבודות קבלניות. עם כל הרצון להקל על צד ג', לדעתי חשוב לקבל אישור בכתב מהמבוטח
הראשי לא רק לגבי תשלום ההשתתפות העצמית אלא גם ובעיקר להשלכות שיש לתשלום התביעה
לצד ג' על הפרמיה שיידרש המבוטח לשלם בעבור הביטוח בחידוש וכן על סיכוי התביעה
שהמבוטח אולי ירצה להגיש כנגד הצד השלישי, אם לדעת המבוטח הצד השלישי הוא האחראי
לקרות האירוע וכמובן כדי למצוא ולחשב את אחוזי הרשלנות התורמת של הצד השלישי באירוע
(אם אכן קיימת רשלנות תורמת מצידו).
3.
זכותו של מוטב הנושא בתשלום מלא או חלקי של דמי הביטוח לקבל העתק פוליסה
– כיום המבטח רשאי לקבל ממי שדרש העתקים לפי סעיף זה את
ההוצאות הסבירות הכרוכות במסירת ההעתקים. כיום החיוב הוא למתן העתקים למבוטח
ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח ועל חשבונו. כעת יווצר מצב בו כל
מוטב יוכל לדרוש העתקים של פוליסה, נכמר לבי על חברות
הביטוח מבחינת העומס שעשוי להיות בלתי אפשרי. מדובר בכל קבלני המשנה של פרויקטים
בבניה, בכל דייר של בית משותף שבוטח ע"י ועד הבית, בכל דייר המרכז מסחרי, בכל תלמיד
שמבוטח בביטוח תלמידים – בקיצור במיליוני מוטבים ומבוטחים שאינם מקבלים העתקי
פוליסות כיום וחברות הביטוח אינן, ערוכות, לדעתי מבחינת כח האדם לטפל בכל הפניות
שיהא עליהן להיענות להן לפי הצעת החוק. ל