ביטוח
חסר נגזר מעקרון השיפוי וחל בדרך כלל
בביטוחי רכוש בלבד. מטרתו למנוע מהמבוטח
לזכות בפיצוי מעבר לסכום הפרמיה ששילם
באותם מקרים בהם סכום הביטוח נמוך מערך
הרכוש המבוטח. ביטוח חסר הנקרא גם תת
ביטוח מעוגן בסעיף 60 לחוק חוזה הביטוח
וניתן להתנות עליו בהסכמת הצדדים ללא
סייג.
הכלל המנחה הוא, כדברי
בית המשפט המחוזי:
"מי שמבטח את רכושו בפחות מכפי ערכו לא
יזכה לעולם במלוא הנזק"
לפי מנגנון סעיף ביטוח חסר אם הרכוש בוטח
בפחות מערכו ייחשב המבוטח
כמבטח של עצמו לגבי סכום ההפרש ומתחלק עם
המבטח בכל נזק באופן יחסי. למשל אם בניין
שערכו 200,000 ש"ח בוטח על סך 100,000 ש"ח
הרי שהמבוטח ביטח למעשה רק חצי
מהבניין.
ולכן בכל נזק המכוסה לפי הפוליסה למשל נזק
בסכום של 10,000 ש"ח, תשלם חברת הביטוח רק
חצי מהנזק 5,000 ש"ח, והמבוטח ישלם מכיסו
את החצי השני.
במקרה שכל הרכוש ניזוק (נזק כללי) מקבל
המבוטח את מלוא סכום הביטוח (100,000 ש"ח
- בדוגמא לעיל), וכדי להקים את הרכוש מחדש
עליו להשלים את החסר מכיסו.
באופן מכוון על ידי המבוטח (אינו
מומלץ) על מנת לשלם פחות פרמיה,
ביטוח רכוש בסכום הנמוך מערכו
אינה עומדת בניגוד לחוק.
בשל טעות בהערכת ערכו של הרכוש
לפני עריכת הביטוח או גם
כאשר שוכחים לכלול את כל הרכוש
כאשר עושים את ההערכה. למשל
בחידוש ביטוח שוכחים להוסיף את
הפריטים החדשים שנרכשו במהלך
תקופת הביטוח.
או כאשר עורכים ביטוח לפי "ערך
כינון", כלומר חדש
במקום ישן ומחשבים את סכום הביטוח
לפי ערך השוק של הרכוש "ישן במקום
ישן".
עליה בערך הרכוש בשל התייקרות,
תוספת מסים, שינוי בשער המטבע.
לאחר שיקום הרכוש בעקבות מקרה
הביטוח ואי הגדלת סכום הביטוח
הואיל ולאחר תשלום תגמולי הביטוח
סכום הביטוח קטן בגובה תגמולי
הביטוח ששולמו ולאחר שהמבוטח משקם
את רכושו עליו לבטח את הרכוש
ששיקם מחדש.
כאשר סכום הביטוח נקבע בעבורו ע"י
גורם מטעם המבטח כמו למשל מעריך או
סוכן. כאן יכול לטעון המבוטח, כי הוא
הסתמך על הקביעה מטעם המבטח לעניין
סכום הביטוח לרכוש.
השבת סכום הביטוח לקדמותו לאחר נזק
- לאחר קרות מקרה הביטוח קטן סכום
הביטוח בסכום תגמולי הביטוח. לפי
הרחבה זו, משיב המבטח את סכום הביטוח
לקדמותו כדי למנוע מהמבוטח להמצא במצב
של ביטוח חסר אם בינתיים שיקם את
רכושו. על המבוטח לשלם את הפרמיה
הנדרשת עבור הגדלת סכומי הביטוח לפי
סעיף זה פרו-רטה, עד תום תקופת
הביטוח. סעיף זה אינו חל במקרה של שכל
הרכוש ניזוק -TOTAL LOSS.
- לפי הרחבה זו מבטחים עליות שחלו
בסכומי הביטוח לאחר תחילת תקופת
הביטוח. הכיסוי ניתן לסכום נוסף מעל
סכום הביטוח אך לא למעלה מ10%
השיעור שנקבע, למשל.
ההרחבה מכסה סכומים נוספים אשר מקורם
בתוספות והרחבות פיזיות למבנים או
לציוד או לפעמים אפילו עלייה בערך
הרכוש המבוטח אך לא קביעה נמוכה מדי
של סכום הביטוח במועד כריתת החוזה.
על המבוטח להודיע למבטח בהקדם אפשרי
על כל מקרה של תוספת לרכוש ולשלם את
הפרמיה הנוספת המגיעה ממנו. הביטוח
לפי הרחבה זו אינו חל בדרך כחח על
מלאי חמרי גלם, סחורה בתהליך ייצור,
סחורה מוכנה למחצה, סחורה מוגמרת או
מלאי מסחרי מסוג כלשהו.
ביטוח על בסיס נזק ראשון
– כאשר נקבע באופן מפורש, כי
הכיסוי לפי אותו סעיף יהיה עד גבול
האחריות שנקבע לגביו על בסיס נזק
ראשון ללא חישוב ביטוח חסר. לפעמים
נקבע בפוליסה ביטוח רכוש מסוים על
בסיס נזק ראשון לאותם מקרים בהם ברור
כי אין אפשרות שכל הרכוש יינזק מסיכון
מסוים בפעם אחת - במקרה כזה מסכימים
כי סכום הביטוח לנזק ראשון מהווה את
גבול אחריותו של המבטח אולם
בנזק חלקי לא ינוכה ביטוח חסר.
אם דמי הביטוח מחושבים לפי מלוא ערך
הרכוש נקבע לפעמים כי יחושב ביטוח חסר
אם ערך הרכוש בפועל עולה על הבסיס
עליו חושבו סכומי הביטוח לפי היחס
שביניהם.
כלומר החישוב לא יהיה לפי 100% מערכו
של הרכוש אלא לפי השיעור שנקבע
בפוליסה יכול לנוע בדרך כלל בין 90%
עד 75%.
ביטוח על בסיס ערך מוסכם
- כאשר המבוטח והמבטח מסכימים ביניהם
מראש לגבי ערכו של הרכוש למטרות
הביטוח ובמקרה של נזק, אינם מתייחסים
לערך השוק של הרכוש שניזוק או לביטוח
חסר.
לקבוע בפוליסות על בסיס "ערך
כינון", כי בכל מקרה בו ישולמו
תגמולי ביטוח לפי "ערך שיפוי",
יחושב גם סעיף ביטוח חסר בהתאם.
וזאת על מנת שלא יווצר מצב
אבסורדי, לפיו המבוטח ביטוח את
רכושו לפי "ערך כינון", שילם את
הפרמיה בהתאם (הפרמיה גבוהה יותר
מזו המחושבת לביטוח לפי "ערך
שיפוי" הואיל וסכום הביטוח יותר
גבוה), ואם אינו מצליח להקים את
רכושו מחדש הוא מקבל תגמולי ביטוח
מופחתים במקרה של סכום ביטוח נמוך
מזה שהיה אמור לקבל אילו ביטח לפי
"ערך שיפוי" לפי הדוגמא הבאה:
שווי רכוש לפי ערך שיפוי:
1,000,000 ש"ח שווי
רכוש לפי ערך כינון: 1,500,000
ש"ח סכום הביטוח בפוליסה לפי "ערך
כינון": 1,000,000 ש"ח.
לפי "ערך כינון" – קיים ביטוח חסר
בשיעור של שליש. לפי "ערך
שיפוי" – אין בכלל "ביטוח חסר".
הואיל וביטוח לפי "ערך כינון"
מהווה מלכתחילה אופציה בלבד, הרי
שמן הצדק הוא לקבוע באופן מפורש
בכל ביטוחי הרכוש, כי במקרה של אי
מימוש האופציה יחושב ביטוח חסר
לפי "ערך שיפוי".
לבטל סעיף "ביטוח חסר" בכל מקרה
של ביטוח לפי "ערך מוסכם", סעיף
56 (ד) לחוק (הקובע, כי: "הסכימו
הצדדים מראש על שיעור השיפוי,
יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, ללא
תלות בשיעור הנזק שנגרם."). במקרה
של אובדן מוחלט לפריט המבוטח לפי
"ערך מוסכם", אין בעיה הואיל
והמבטח אמור לשלם את מלוא סכום
הביטוח שנקבע לגביו בפוליסה.
במקרה של נזק חלקי, עשויה
להיווצר, אי בהירות מסוימת הנובעת
מכך שבסעיף המתייחס ל"ערך מוסכם"
בחוק, לא נקבע, כי סעיף ביטוח חסר
לא יחול במקרה של נזק חלקי, כמו
למשל אובדן אבן המשובצת בתכשיט
המבוטח לפי "ערך מוסכם" או נזק
חלקי לכל פריט רכוש אחר המבוטח
לפי "ערך מוסכם" שנקבע לו סכום
ביטוח נפרד בהערכה. הערכת הרכוש
נעשית במרבית המקרים לפי דרישת
המבטח וע"י מומחים הנשלחים מטעמו
ולכן, חשוב לדאוג לכך שלא יווצר,
חלילה, מצב שבו המבוטח "נענש", על
טעות בהערכה של נציג המבטח. כמו
כן קיימים מקרים בהם לא ניתן
להגיע לערך שיפוי או כינון של
פריטים בלעדיים ויקרי ערך
המבוטחים לפי בסיס "ערך מוסכם".
אגב, הקביעה, כי "ערך מוסכם" חל
רק לגבי מקרה של "אבדן מוחלט"
מופיעה בספרו של פרופ' דוד מ'
ששון "דיני ביטוח" (הוצ' שוקן
1988 עמ' 156). ביטול סעיף "ביטוח
חסר" מקנה ביטחון בכיסוי מלא לנזק
חלקי כמו הוצאות רסטורציה של
תמונה, תיקון כלי זהב, תכשיטים
ושטיחים.
המצב
ההפוך לביטוח חסר הוא מצב של ביטוח
יתר - קובע שאם סכום הביטוח עולה על
ערך הרכוש המבוטח, רשאי כל צד לדרוש
הקטנת סכום הביטוח, והמבוטח זכאי
להחזר דמי ביטוח (פרמיה) עבור ההפרש
מיום הדרישה עד תום תקופת הביטוח (אין
החזר רטרואקטיבי של פרמיה) הכוונה לכך
שהמבוטח לא יקבל תגמולי ביטוח העולים
על הנזק שנגרם.
סעיף ביטוח חסר, נועד כאמור להבטיח
שהמבוטח ישלם למבטח פרמיה המבוססת על
ערכו המלא של הרכוש המבוטח, ואם לא
עשה כן, ישא המבוטח בחלק היחסי של
הנזק לפי היחס שבין ערך הרכוש וסכום
הביטוח. חוק חוזה הביטוח מאפשר, כאמור
להתנות על סעיף זה (סעיף 60 בחוק) וכך
ניתן למצוא פוליסות ללא ביטוח בכלל
כמו למשל פוליסת
ביטוח רכב
פרטי ומסחרי עד 4 טון, המבוססת על
תנאי מינימום המחייבים על פי חוק.
בפוליסות אחריות לביטוח רכוש, ניתן
למצוא תוכניות ביטוח שאינן כוללות
סעיף ביטוח חסר כמו למשל הפוליסה לביטוח
כספים (תנאי ביט),
הפוליסה לביטוח
רכוש בהעברה (תנאי
ביט) וביטוח
כל הסיכונים (אם הוא
נערך לפי בסיס "ערך מוסכם).
עם זאת ניתן למצוא פוליסות מהסוג הנ"ל
שכן כוללות סעיף ביטוח חסר, כך שבכל
מקרה אין מנוס מבדיקת תנאי הביטוח של
כל פוליסה המוצעת למבוטח לפני
ההתקשרות.
ביטוח
הדירה
ותכולתה - החל מיום 27/7/2015
ביטוח המבנה אינו כפוף להוראות ביטח
חסר וביטוח חסר בתכולת דירה מבוטל
גם הוא כאשר הערכת התכולה נעשתה מטעמה
של חברת הביטוח. במקרים אחרים, לא
יחול ביטוח חסר כאשר שיעורו אינו עולה
על 15% מסכום ביטוח התכולה.