חובת הגילוי בפוליסות-חברות הביטוח טועות לטובת המבוטחים

כל הפוליסות לביטוח כללי, ללא יוצא מהכלל, כוללות בתנאים הכלליים סעיף המתייחס לחובת הגילוי של המבוטח. סעיף זה כולל התייחסות לאותם מקרים בהם המבוטח אינו ממלא את חובת הגילוי והסנקציות שמוטלות עליו במקרה כזה. למרות השוני שקיים בין הפוליסות של חברות הביטוח השונות, הרי שבנושא הפרת חובת הגילוי יש דמיון ניכר בין חברות הביטוח (למעט מקרים שהערתי את תשומת לבם של חתמים מסוימים ששעו להערותי) והסעיף שמופיע בפוליסה מנוסח כדלקמן:

"לא השיב...וכו' – יהיה המבטח רשאי לבטל את הפוליסה או להקטין את היקף חבותו והכל לפי הוראות חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981"

מה חסר? כמובן, האופציה השלישית שמאפשרת לחברת הביטוח להשתחרר מאחריות באותם מקרים בהם ניתנה התשובה הלא נכונה או הלא מלאה (או לא נתנה הודעה על החמרה בסיכון) בכוונת מרמה או באותם מקרים בהם המבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה הביטוח אף בדמי-ביטוח מרובים יותר.

למרבה ההפתעה, מופיע נוסח בדומה לנ"ל גם בפוליסות התקניות של ביטוח רכב וביטוח דירה.

כולנו מכירים היטב את משמעותו של סעיף ביטוח חסר בפוליסות הרכוש שנקרא גם סעיף תת ביטוח. סעיף זה קובע, כי באותם מקרים בהם ביטח המבוטח את הרכוש בסכום הנמוך מערכו, הרי שהוא נחשב כמבטח של עצמו לגבי אותם האחוזים מערכו של הרכוש שלא בוטחו. הווה אומר, מבוטח שביטוח רכוש ב-75% מערכו יקבל רק 75% מכל נזק מבוטח. הכל כאן ברור ביותר, אלא מה? סעיף ביטוח חסר מופיע גם בחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 (סעיף 60) ועל סעיף זה ניתן להתנות ללא הגבלה (ראה סעיף 64 לחוק שאינו מכיר סעיף זה). סעיף זה מופיע גם בכל הפוליסות לביטוח רכוש. נראה להלן את נוסח הסעיף בחוק וננסה להבינו:

"היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת כריתת החוזה."

כלומר חבות המבטח פוחתת (ולא מחושבת) לפי היחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס. הווה אומר שאם שיעור הביטוח החסר הוא 80% תפחת חבות המבטח ב- 20%.

כיועצת של לקוחות גדולים, מגיעות לשולחני מדי פעם לפעם גם פוליסות הפרט של מנהלים בכירים ובעלי חברות. עם בדיקת תנאי הפוליסות והעליות עולה סוגיית גבולות האחריות (שאינם אחידים) בביטוחי פרט. אני מודה ומתוודה שלא ערכתי מחקר מקיף בין חברות הביטוח ולפיכך גם איני מציינת שמות של מבטחים. אולם הדברים שנגלו לעיני מבדיקה אקראית עדיין שווים התייחסות והמלצה לבדיקה (לפני שמציעים ללקוח הנחה נוספת בפרמיה או מוותרים עליו בכלל) הואיל ובמקרים רבים מי שמציע את המחיר הזול יותר נותן גם את גבולות האחריות הנמוכים יותר. כך יוצא שהמבוטח חוסך מאות או אולי אלפים בודדים של שקלים בתשלום הפרמיה אך מסכן את עצמו בחוסר של מאות אלפי שקלים בגבול האחריות במקרה של נזק.

בביטוח דירה לדוגמא ניקח גבולות אחריות בביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי (ביטוח שניתן כהרחבה לביטוח תכולת הדירה) ראיתי פוליסה עם גבול אחריות של 250,000 ש"ח לעומת 4,000,000 ש"ח (שמכסה גם חבות בחו"ל) בפוליסה אחרת.

לגבי ביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון ההפרשים אינם גדולים כל-כך אולם בכל זאת מדובר בהפרש של 100% כאשר בפוליסה אחת היה גבול אחריות של 250,000 ש"ח לעומת 500,000 ש"ח בפוליסה אחרת.

מדוע חברות הביטוח מפסידות בביטוחי חבות?

מאז תחילת עבודתי בענף הביטוח, תקופה של 28 שנה, אני זוכרת את הקינות המסורתיות במחלקת ביטוח המשנה "מה לעשות? מפסידים בחבויות, יש לנו תביעות פתוחות, מבטחי המשנה מעלים את הפרמיה, מה קורה עם החיתום? וכו'..."

נשאלת השאלה אם סוכני הביטוח צריכים להתעניין בתוצאות החיתום של חברות הביטוח? לדעתי כן. כיועצת של לקוחות גדולים ראיתי כמו עיני כיצד נופלות הצעות של סוכני ביטוח דווקא בגלל הפרמיה הגבוהה שמציעות חברות הביטוח בביטוחי חבות וזאת בשעה שהפרמיה לביטוח הרכוש היתה סבירה ואפילו נוחה. מבוטח סביר שמקבל הצעת ביטוח נוחה בביטוח חבות ממבטח מכובד שמוזילה את כל הפרמיה בביטוח כללי במאות אלפי שקלים לא יחשוב לערוך את הביטוח אצל מבטח אחר (מכובד אף הוא) שמשום ביטוחים החבות עלות הביטוח אצלו גבוהה באלפי שקלים... מה לעשות ונכון להיום נהוג במקרים רבים אם לא במרבית המקרים לערוך את ביטוחי החבות והרכוש באותה חברת ביטוח.

עוד דבר נוסף שלמדתי בתחילת דרכי בעולם הביטוח היא האמרה "אפשר לקחת פרמיה של לירה ולהרוויח ואפשר לקחת פרמיה של מאה לירות ולהפסיד". כלומר הפרמיה הגבוהה יותר אינה פותרת את הבעיות (וגם צריך למצוא את המבוטח שיסכים לשלם אותה בשוק תחרותי). נשאלת השאלה מה יכולות חברות הביטוח לעשות? כחתמת ראשית בחברת ביטוח בעבר וכיועצת לחברות ביטוח בהווה אני יכולה לומר רק מילה אחת והיא – חיתום. עם כל העומס והלחץ שמוטל על החתמים בחברות הביטוח היום הרי שלמיטב ידעתי התגמול בשכר של החתמים בחברות הביטוח הוא ללא כל יחס לתוצאות עבודתם. כאשר חברת הביטוח מרוויחה כסף ניתנים הבונוסים וההטבות הגדולות בדרגים הבכירים ולחתם בשטח מתייחסים (לפעמים) כבורג קטן למרות שהחלטה אחת שגויה או טעות יכולים לסבך חברת ביטוח גדולה. לא רק זאת אלא שקיימת מגמה לחסוך בהוצאות לשכר טרחה של מומחים חיצוניים כמו סוקרי סיכונים וחוקרים פרטיים שיכולים להוות כלי-עזר מצויין באיתור סיכוני חבות והונאות ביטוח שקשורות בביטוחים אלה. הפרדוקס הוא שחתם הביטוח מקבל התייחסות חיובית כאשר הוא מוכיח "חסכון בהוצאות" ולא מתמורת שיפור הרווחיות בביטוחי חבות.

האם יש צורך בסעיף ביטוח חסר בביטוחי פרט?

מבלי לפגוע בכבודו או לפסול את הצורך בקיומו הרי ידוע שלדעת מבוטחים רבים, סעיף ביטוח חסר או תת ביטוח הוא אחד הסעיפים הידועים לשמצה בפוליסות לביטוח רכוש. מבוטחים רבים חושבים שחברות הביטוח רק רוצות לקבל כסף וכשקורה נזק הן מחפשות איך לא לשלם בכלל או לשלם עד כמה שפחות. כמובן שדעתי האישית היא שונה לחלוטין אולם קשה להתעלם מדעה הרווחת בציבור שאנשים רבים כל-כך טורחים השקם והערב להביע באוזני מיד לאחר שמספרים להם שאני עוסקת בביטוח.

אחד הדברים הטובים שקרו, לדעתי בתחום זה, הוא קביעת תעריף לכיסוי ביטוח רכב  מקיף לפרטי ומסחרי עד 4 טון ללא סעיף ביטוח חסר. קביעה זו לא פתרה אמנם את כל הבעיות ועדיין יש ויכוחים לא מעטים במחלקת תביעות אבל הסוגיה הזאת של ביטוח חסר – נפתרה.

בביטוח הדירה ותכולתה, מאידך גיסא, סעיף ביטוח חסר מככב. לפי התקנה יש לחשב אותו למועד תחילת הביטוח כלומר יש לעשות היוון של סכומי הביטוח והנזק למועד זה. בפועל מבוטחים רבים אינם טורחים לעדכן את הפוליסה במרוצת תקופת הביטוח ולהוסיף פריטי תכולה חדשים שרכשו או גם להגדיל את סכום הביטוח למבנה בעקבות שיפוצים ובפועל נוצר לפעמים מצב של ביטוח חסר.

בבחינת הכיסוי הבסיסי לפי הפוליסה התקנית, נראה לי שאפשר בהחלט לוותר על סעיף זה (את תנאי הפוליסה התקנית, הרי אפשר לשנות לטובת המבוטח) ולקבוע מדרגות כיסוי ביטוחי למבוטחים שרוצים בכך ואינם מעונינים בהערכה של סוקר. מדרגות הכיסוי יכולות להיות בכפולות סכומים של 50,000 ש"ח ובכפוף לפרמיה מינימלית.

הפוליסה התקנית לביטוח הדירה ותכולתה, יש לזכור, מגינה על המבטח במקרים של העדר הערכת תכולה על-ידי הגבלת גבול אחריות המבטח לפריטי תכולה יקרים באחוזים מסכום ביטוח התכולה: כסף מזומן - עד 0.5%, כלי כסף - עד 10% מסכום ביטוח התכולה ועד 5% לפריט, פסלים, תמונות, יצירות אמנות, עתיקות ואוספים בעלי ערך היסטורי, מדעי או אומנותי - עד 10% מסכום ביטוח התכולה ועד 5% לפריט, מערכות כלי אוכל - עד 5% מסכום ביטוח התכולה, שטיחים - עד 10% מסכום ביטוח התכולה, פרוות - עד 10% מסכום ביטוח התכולה, אוסף בולים - עד 5% מסכום ביטוח התכולה, אוסף מטבעות - עד 5% מסכום ביטוח התכולה, תכשיטים וכלי זהב - עד 10% מסכום ביטוח התכולה ועד 2% לפריט אחד.

כאשר אנו מבטחים רכוש בפוליסה בה נקבע מוטב שאינו המבוטח לא תמיד נותנים את הדעת להבדלים שבין המבוטח למוטב ועל השפעתם האפשרית על פוליסת הביטוח. לנוחיות הדיון אני מתייחסת למספר השפעות שיכולות להיות לקיומו של מוטב שאינו המבוטח על פוליסת הביטוח:

1. הסכנה שבאישיות – הסכנה שבאישיות מהווה גורם מהותי להסכמתה הראשונית של כל חברת הביטוח סבירה לשקול בחיוב את ההתקשרות בחוזה ביטוח עם המבוטח. הסיכון שנבחן על-ידי חברת ביטוח, אם בכלל, הוא הסכנה שבאישיות המבוטח. מה שלפעמים לא נלקח בחשבון הוא גורם הסכנה שבאישיות המוטב שיכול להיות משכיר המבנה או מלווה כספים או אפילו שותף שקט של המבוטח. במקרה כזה, עשוי להיווצר מצב בו מבטחים אדם שהוא מה שנקרא "תלית שכולה תכלת" כאשר המוטב על-פי הפוליסה, קרי, מי שאמור לקבל לידיו את תגמולי הביטוח הוא אדם בעל רקע פלילי או קשור לעולם התחתון או מסובך בחובות כבדים מבלי לתת לשיקול זה את תשומת הלב הראויה.

2. חובת הגילוי – חוק חוזה הביטוח והפוליסה מטילים על המבוטח את חובת הגילוי לגבי עניין מהותי העשוי להשפיע על החלטתה של חברת הביטוח אם להתקשר בחוזה הביטוח בכלל ואם כן להתקשר, אזי באילו תנאים. לפעמים עשוי להיווצר מצב בו למבוטח אין מידע לגבי פרטים מהותיים הידועים למוטב ואינם ידועים למוטב אולם למוטב שאינו צד לחוזה הביטוח אין חובת גילוי כלפי המבטח. דוגמא קלאסית למקרה כזה היא גילוי לגבי מצב בריאות בביטוח קולקטיבי של תאונות אישיות שעורך מבוטח לעובדיו. דוגמא אחרת יכולה להיות ביטוח נכסים בשמירה כאשר בעל המחסן הוא המבוטח ובעלי הרכוש הם המוטבים. הפתרון במקרה כזה מצריך טרחה נוספת (אשר עשויה להשתלם בסופו של דבר) כמו למשל לדאוג לערוך בדיקה רפואית לכל העובדים, לשלוח סוקר שיבדוק את תכולת המחסן ולפי האפשרות גם לסייג את הכיסוי הביטוחי לגבי סחורות מסוכנות.

3. קביעת סכום הביטוח ובסיס השיפוי בביטוח רכוש – סכום הביטוח בביטוח רכוש נקבע בדרך כלל, על בסיס כינון או שיפוי בידי המבוטח כאשר למעשה יש לקבוע אותו על בסיס הכינון או השיפוי בידי המוטב. הסיבה לכך היא הוראות סעיף 56 ג' לחוק חוזה הביטוח הקובע, כי במקרה של נזק יחושבו תגמולי הביטוח באופן שיביא את המוטב (ההדגשה שלי ק.ש.) ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אלמלא קרה מקרה הביטוח. הדוגמא הקלאסית היא מקרה של קביעת סכומי ביטוח ללא מ.ע.מ. ותשלום תגמולי ביטוח ללא מ.ע.מ. כאשר המוטב זכאי לקזז מ.ע.מ. כלומר יש לקבוע את סכום הביטוח (שישמש מאוחר יותר גם כבסיס לחישוב תשלום תגמולי הביטוח) לפי עלות החילוף של הרכוש ברכוש אחר על-ידי המוטב ולא המבוטח. ובהחלט אפשר, כי לגבי אותו רכוש עצמו יקבעו סכומי ביטוח שונים בהתאם לסוגו של המוטב. ניקח לדוגמא מכשירי וידאו – אם מבטחים מלאי מכשירים הנמצא למכירה בחנות – ייקבע סכום הביטוח לפי מחיר סיטונאי ללא מ.ע.מ. על בסיס ערך שיפוי. מכשיר וידאו הנמצא בדירה יבוטח לפי ערך קמעונאי כולל מ.ע.מ. לפי ערכו כחדש.

4. ביטוח כפל לפי הפוליסות לביטוח רכוש - על המבוטח להודיע בכתב למבטח בכל מקרה של ביטוח כפל (ביטוח אותו סיכון לתקופות חופפות אצל יותר ממבטח אחד). חובת ההודעה לכל אחד מהמבטחים חלה על המבוטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו עליו. אולם אם קיים בפוליסה לביטוח רכוש מוטב אחר שאינו המבוטח הרי שהמוטב אינו מהווה צד לחוזה הביטוח ולפיכך אינו חייב להודיע למבטחים אם קיימות פוליסות נוספות לגבי אותו רכוש בהן הוא מופיע כמוטב. מה גם שלמוטב עצמו יכולה להיות זיקת ביטוח השונה מזיקתו של המבוטח בפוליסה וקיומה של זיקת הביטוח (למשל שיעבוד הנכס לטובתו תמורת הלוואה) מאפשר למוטב לרכוש ביטוח רכוש משל עצמו אלא שאז תהיה מבוטחת זיקתו לנכס המהווה סיכון שונה מזיקתו של המבוטח (למשל היותו בעל הנכס) ולפיכך הוא עשוי שלא להודיע לחברת הביטוח על קיומו של ביטוח נוסף לגבי אותו נכס שבו הוא מופיע כמוטב. מה גם שבמקרה של נזק קשה יותר לזהות קיומם של שני ביטוחים שונים לגבי אותו נכס כאשר שמות המבוטח שונים בכל פוליסה. מעוניין לראות בעניין זה את דעתו של פרופ' דוד ששון בספרו דיני ביטוח (עמ' 160) לפיה אפשרי מצב של תשלום על ידי פוליסות אחדות כאשר כל פוליסה משלמת את מלוא הנזק הואיל ומדובר בזיקות ביטוח שונות כאשר הדבר היחיד שיכול לעזור לאחד המבטחים הוא הפעלת זכות התחלוף כלפי מי שהנזק לרכוש שנגרם באשמתו. הפתרון גם כאן עשוי להיות מסורבל כמו להחתים את המוטב שאין לו ביטוחים נוספים לגבי אותו רכוש או שהוא מסכים מרצונו להחיל את סעיף ביטוח הכפל לגבי ביטוח לרכוש שיערך על ידו (אם יערך).

5. ויתור על תחלוף – דבר נוסף שצריך לקחת אותו בחשבון בעת עריכת ביטוח לרכוש שקובעים בו מוטב אחר זולת המבוטח הוא לברר אם יש צורך בביטול זכות התחלוף כלפי המוטב לגבי רכוש אחר שמהבוטח לפי אותה הפוליסה בהתאם לחוזה שחתם המבוטח עם המוטב. למשל מקרה בו מבטח שוכר חנות את מבנה החנות ואת תכולתה כאשר המוטב לגבי המבנה הוא בעל המבנה והמבוטח התחייב בהסכם השכירות כלפי בעל המבנה כי ביטוח התכולה יכלול סעיף ויתור על תחלוף.

כיועצת ביטוח הצלחתי לשכנע חלק נכבד מלקוחותי לוותר על 1/1 כמועד חידוש מסורתי של פוליסות בביטוח כללי. לקוחות אלו, מטבע הדברים, זוכים למחירי ביטוח ולתנאים טובים יותר מהלקוחות שהחליטו שלא לוותר על 1/1 ויהי מה.

אולם השנה בעקבות מה שקרה בענף הביטוח, הצלחתי לשכנע לקוחות נוספים לחדש את הביטוח כך שבשנה הבאה לא ניקלע שוב לאותה קלחת או אולי אפילו נמצא במצב גרוע יותר (לטוב ולרע, כידוע אין גבול) וחלילה ייווצר מצב של העדר אפשרות לחידוש ביטוחים.

כשאני מנסה לחשוב על הדברים מנקודת ראות של סוכני ביטוח (אשר בחודש דצמבר כמעט ולא הצליחו לקבל עסקים חדשים) ומנקודת ראותן של חברות הביטוח (אשר הצליחו לחדש את הפוליסות בביטוח כללי בתוספת מחיר יפה מצד אחד אולם מאידך גיסא היו חשופות לתכתיבים של מבטחי משנה יותר מתמיד), אני ממליצה לחשוב על תגמול מכוון של סוכני ביטוח ומבוטחים באופן שיוצאו מראש תנאים ומחירים נוחים יותר למי שאינו מחדש את ביטוחיו ב1/1 דווקא אלא בכל תאריך אחר (מחירי דצמבר מול מחירי אוגוסט). כאשר מועד חידוש חוזי ביטוח המשנה של המבטחים לא ייפול סמוך למועד חידוש מרבית הביטוחים העסקיים, יוכל ענף הביטוח לנשום גם בחודש זה. למבטחים ולפיקוח יהיה זמן לשבת ולבדוק ולהסדיר ביניהם את הדרישות בשיקול דעת ובפחות לחצים וכולנו נוכל לנשום…

לבקשת המבוטח בדקתי שוב את תנאי הפוליסה והוראות חוק חוזה הביטוח ובאף מקום לא נמצא תנאי או חיוב להגדיל את סכום הביטוח כאשר מתגלה ביטוח חסר. לא רק זאת אלא שאין תנאי בפוליסות הרכוש המקובלות הדורש שסכום הביטוח ישקף את מלוא ערכו של הרכוש המבוטח. הסנקציה היחידה שיכול המבטח להפעיל כנגד המבוטח היא כאמור ניכוי יחסי מתגמולי הביטוח לפי שיעור הביטוח החסר (סעיף 60 לחוק חוזה הביטוח). חברת הביטוח יכולה, כמובן, לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח – אולם אין לה כל אפשרות לחייב את המבוטח להגדיל את סכום הביטוח לרכושו.

א. מקרה ראשון – טוטל לוס בפוליסת ביטוח רכב פרטי – אחד הלקוחות שלי שאינו מחזיק בצי רכב גדול ביקש אותי לבדוק את חישוב הפיצוי שהוצע לו בשל נזק כללי לרכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. ראשית חוכמה, יעצתי לו להפקיד את הצ'ק לגביה אבל לחתום על גביו "תחת מחאה" על מנת להבטיח את זכותו לקבל מחברת הביטוח את ההפרש המגיע לו בשל הנזק (אם אכן יגיע לו כזה). ואכן בבדיקת חישובי הנזק "חשכו עיני". חברת הביטוח אמנם קבעה פיצוי לפי ערכו של הרכב ביום קרות מקרה הביטוח אולם "בדרך פלא" נוכו מהתביעה הסכומים הבאים:

3) תשלום אחרון בעבור הפרמיה שטרם נגבה – וזאת למרות שמחלקת הנח"ש של המבטח הציגה לגביה את הצ'ק האחרון שנתן המבוטח בעבור הפרמיה וסכום זה שולם על-ידו לפני שקיבל את ההמחאה בעבור הנזק (כך שלמעשה נדרש לשלם פעם שניה את התשלום האחרון).

ההפרש של כל הסכומים הנ"ל היה בערך עשרת אלפים ש"ח. הפניה הראשונה לחברת הביטוח נענתה בתשובה: "החישוב נעשה במחשב החברה, וכנראה שהטעות שלך". לאחר ברור מקיף יותר ושיתוף סוכן הביטוח בעניין זכה המבוטח לקבל את הסכומים שנגבו ממנו שלא כדין וכפי שהתברר מאוחר יותר, גם ללא שום כוונה לרמות אותו – אלא פשוט מישהו תכנת לא נכון את מחשב החברה.

ב. מקרה שני – גבול אחריות לביטוח סיכוני פריצה – אחד המבוטחים רכש ביטוח פריצה על בסיס נזק ראשון כמקובל במקרים רבים. בסמוך להתקשרות בהסכם הביטוח נקבעה פרמיה מוסכמת לכיסוי זה (ללא קשר לסכום הביטוח הכללי) וכך גם נרשמה בפוליסה. כעבור חודשיים הגדיל המבוטח את המלאי באופן ניכר וכאשר קיבל את התוספת לפוליסה נדרש לשלם תוספת מחיר של אלפי דולרים בעבור ביטוח הפריצה למרות שגבול האחריות לנזק ראשון לא הוגדל וזאת מהסיבה שמחשב החברה תוכנת כך שהפרמיה תגדל יחסית לסיכון. אישית איני מתנגדת לגביית פרמיה נכונה אולם הדבר צריך היה להיות מוסכם בין הצדדים מראש במועד כריתת הסכם הביטוח ולא לנחות כהפתעה לא נעימה על ראשו של המבוטח שנדרש פתאום לשלם סכומים גבוהים שלא סוכמו אתו מראש. גם כאן הגיעה התשובה של "כך בנוי המחשב שלנו ואין מה לעשות" אולם בסופו של דבר לאחר שכנוע מסיבי שנמשך תקופה די ארוכה וכמובן הפעלת הסוכן הבינה חברת הביטוח שעליה לתקן את חישוב הפרמיה לטובת הסיכום המקורי עם המבוטח למרות קביעתו השרירותית של המחשב.

ג. מקרה שלישי – תוספת פרמיה לצד ג' בשל תוספת מבנה חדש – מבוטחים הוסיפו מבנה חדש לפוליסת הרכוש ונדרשו לשלם תוספת פרמיה של אלפי דולרים לביטוח צד ג' של העסק. גם כאן תוכנת מחשב החברה להוסיף פרמיה בשל תוספת סיכון לצד ג' למרות שגבול האחריות הכללי לא עלה בשל תוספת סיכון של מבנה חדש. שוב נדרש שכנוע מסיבי של יועצת בשיתוף פעולה פורה עם סוכן מקצוען בעל עצבי ברזל על מנת שחברת הביטוח תואיל סוף סוף למחוק את החיוב שלא סוכם עליו ואשר המבוטח לא הסכים בצדק לשלמו. וגם כאן זכה המבוטח לקבל את הזיכוי המגיע לו בסופו של דבר.

1. ניסיון תביעות חיובי במשך שנים.

2. סקר בטיחות של מהנדס מטעם המבוטח המקפיד על נהלי בטיחות.

3. אמצעי מיגון משופרים ביותר – כמו למשל שומרים חמושים בכניסה למבנה וביציאה מהחניה.

4. זהירות בהוספת גורמים נוספים לשם המבוטח – במקום צרוף קבלני משנה באופן כולל – פרוט שמות או לכלול בשם המבוטח רק את אותם גורמים שהמבוטח התחייב לכך בכתב.

5.  כאשר מדובר בהחלת הביטוח לגבי קבלני משנה (נקובים בשם, כאמור לעיל) וגורמים אחרים שנכללים בביטוח אך חויבו להשיג ביטוח משלהם – השגת המבוטח אישור בכתב ממבטחיהם של אותם גורמים שיכללו בביטוח גם את זיקתו וקביעת השתתפות עצמית מיוחדת לגביהם בפוליסה בגובה סכום הביטוח שהוסכם לגביהם.

6.  להביא לידיעת המבטחים כל הסכם שחתם המבוטח המטיל אחריות על גורמים אחרים במקרה של נזק – למשל קבלני משנה, חברות שמירה, לקוחות, ספקים. למשל אם מדובר בביטוח של רשת חנויות שמחזיקה רכוש בקונסיגנציה – הנחיית המבוטח לקבל פטור מאחריות במקרה של נזק לסחורה, דבר שעשוי להביא אפילו היום להוזלה ניכרת בעלויות ביטוח הרכוש.

7. הסכמה בין המבטח לבין המבוטח למתן הנחה בשל ניסיון תביעות חיובי בתום תקופת הביטוח.

הזדמנויות חדשות בביטוח חיים

כמי שמצויה בעולם הזה כבר חצי מאה, למדתי לדעת, כי משברים במקצוע או בחיים הפרטיים מלווים, בדרך כלל, בהזדמנויות חדשות שאם רק נדע לזהות אותן ולנצלן נוכל למצוא את עצמנו במצב טוב יותר מזה שהיינו בו לפני המשבר.

למרות שדוגמאות לא חסרות ( אם נזכר באמרה הידועה "אם יש לך ליון תעשה ממנו לימונדה") הרי שהמשבר שפקד בשנת 2001 את סוכני ביטוח החיים בכל הקשור לפריסת עמלות ביטוח החיים, כך שהעמלה המשולמת בשנים הראשונות לפוליסה היא פחות מ- 10% כאשר רק לפני שנים אחדות שולמה עמלה בגובה העולה על 100% מהפרמיה של השנה הראשונה (שלפעמים הגיעה גם ל- 180% ויותר). בתקופה בה מבוטחים מעדיפים להשקיע בקרנות פנסיה במקום בפוליסות מנהלים. חשבתי לעצמי, מדוע לא לחשוב על תוכניות ביטוח חדשניות ואטרקטיביות שאי אפשר היה אפילו לדמיין את קיומן לפני יוני 2001 ואילו עכשיו, בעקבות השינויים שהונהגו על ידי המפקחת על הביטוח נפתחו הזדמנויות להגיע לשוק חדש.

הביטוח עשוי לעזור במשא ומתן עם החוטפים. קיומו של הביטוח עוזר לפתור בעיות כופר לבעלי נכסים שאינם ניתנים למימוש מיידי כמו נכסי נדל"ן.

טיפול במצבי חטיפה מחייב מעורבות של גורמים מתמחים בנושא.

המבטחים מעסיקים יועצים המתמחים בבטיחות וחברות ייעוץ מיוחדות המעסיקות מומחים לנושא חטיפה הנותנים שירותי יעוץ למשפחות ומכירים את החוק והנוהל בארצות אליהן הובא החטוף.

שם המבוטח ומקום הימצאו.

ערכו הכלכלי המשוער של המבוטח.

פעילותו הכלכלית של המבוטח

קיומן של נסיבות קודמות הקשורות לאיומים או נסיבות העשויות להביא לתביעה.

לפי נתונים המתפרסמים באינטרנט 70% מהחברות הממוקמות ברוסיה  נאלצו להתמודד עם סחיטה במהלך חמש השנים אחרונות, דרישות לתשלום כופר המגיעות לכדי 100 מיליון $ הוצגו בשנים האחרונות במקסיקו, ארגנטינה וקוסטה ריקה, דרישות הכופר של החוטפים ברחבי תבל כמעט והוכפלו בשנים שבין 1991 לבין 1996,

אחד התנאים החשובים לביטוח הוא שמירתו בסודיות מוחלטת על מנת שלא לעודד חוטפים.

לקחי אסון התאומים

בעולם הסייבר ספייס שהוא יקום האינטרנט, אפשר למצוא אתרי מידע רבים המתייחסים לאסון פיגוע הטרור במגדלי התאומים בניו יורק ביום 11/9/2001. גם לגבי נושא הביטוח קיים מידע רב ובכלל זה פרטי טלפונים וכתובות של מבטחים בארה"ב, כך שכל מי שנפגע יוכל לאתר באינטרנט את פרטי חברת הביטוח שבאמצעותה בוטח.

אולם בכתבה זו איני רוצה לצטט מידע נגיש למרבית מהקוראים וגם לא להתייחס לטרגדיה האנושית הכבדה שפקדה את העם האמריקאי ואזרחי העולם הנאור כולו. הביטוח, מטבע הדברים, עוסק בהיבטים הכספיים בלבד ומנקודת ראות, קרוב לודאי שיתפתחו דפוסי חשיבה חדשים של מבוטחים, מבטחים, יועצי ביטוח ומבטחי משנה על מנת להתאים את דרכי ההתנהלות של כולנו למציאות החדשה.

כתוצאה ישירה של האסון אפשר ובנוסף למגבלת סכומי ביטוח בנזקי אסונות כמו רעידת אדמה, שיטפונות, טרור ועוד ייווצר מצב בו ביטוח הריסק לא ייתן עוד הגנה מלאה למקרה של אסון אלא אם כן יקבל המבוטח מהמבטח אישור מראש לכיסוי בעת שהיה במקום שיש בו מבוטחים רבים כמו בניינים רבי קומות, אתרי נופש ואפילו אצטדיונים, היכלי תרבות ואולמות קולנוע גדולים כאשר המבטח יידרש לפעמים לערוך חישוב הסיכון למקרה אסון שהוא חשוף לו בכל אירוע הכולל מספר גדול של משתתפים. ביטוח אחריות חוקית של גופי הצלה כמו מגן דוד אדום ומכבי אש הוא סיפור בפני עצמו וכאן קרוב לודאי שייערכו ביטוחים עם הסדרי ביטוח משנה מיוחדים אשר יתמקדו בצורך לפזר את הסיכון בין מספר גדול ככל האפשר של מבטחים משתתפים.

יכול אפילו להיווצר מצב בו הפוליסות החדשות לביטוח חיים ואלי אף ביטוחים אחרים יכללו הגבלה מיוחדת לסכום ביטוח למקרי אסונות שיוגדרו בפוליסה כסכום נזק כולל שנגרם בשל מקרה ביטוח אחד לא רק למבוטח הספציפי אלא למבוטחים רבים.

אפשר והעולם החדש יכתיב גם למבוטחים דרכי התנהגות כאשר השיקולים לבילוי חופשה באתר מסוים, רכישת דירה, קבלת עבודה, קביעת כתובת העסק יושפעו באופן ניכר גם מאפשרויות הביטוח וממגבלותיו.

ניהול סיכונים - המסקנות המתבקשות בשוק הביטוח המקומי קשורות בהערכת הסיכון לגבי הנזק המרבי האפשרי למבוטח הבודד. נושא הנזק הראשון שהיה כל-כך פופולארי ואף הומלץ על-ידי למבוטחים שחסכו סכומים ניכרים בביטוחי רכוש (למשל ביטוח מבנים ברחבי הארץ על בסיס נזק ראשון כאשר הסכום נקבע לפי מקסימום רכוש בכתובת אחת ותמורת מחיר ביטוח רכוש רגיל ללא העמסה מיוחדת וזאת בשל אילוצי שוק הביטוח התחרותי בין המבטחים) דורש בדיקה מחודשת. בשנים האחרונות ביטוחי הטרור הוגבלו פעמים רבות על-ידי המבטחים לנזק ראשון ואפילו כאשר מדובר בסכומי ביטוח של מיליוני דולרים יש לקחת בחשבון את הנזק התוצאתי וההפרש שבין ערכי הכינון והערך בספרים שאינם מכוסים לפי חוק מס רכוש (למעט ביישובי ספר) ואשר הפתרון היחיד לגביהם הוא הפתרון הביטוחי. במקום "לתפוס רגליים קרות" ולהיבהל, אם המבטחים היו מנצלים את המודעות לסיכוני הטרור והקטסטרופות ויוצאים במסע מיוחד לשיווק הרחבה לנזקי טרור (לפי אפשרויות הכיסוי של כל מבטח) הרי שניתן היה לגבות סכומי פרמיות גדולים ולכסות חלק ניכר מהפסדי המבטחים ובמקביל אולי ליצור מודעות לכיסוי המיוחד שנדרש לסיכון זה ואף לצבור קרנות. המשמעות של ביטוח רכוש (מבנים ותכולה) במבנים רבי קומות (בנוסף לביטוח נזקי טרור) אותה עלינו להפנים בעקבות האסון היא: קביעת סכומי ביטוח ריאליים יותר לסעיף פינוי הריסות והגדלת סכום הביטוח הכללי בהתאם. ביטוח ערך הקרקע כאשר המבנה כולו אינו מבוטח בחברת ביטוח אחת וביטוח אובדן שכר דירה ונזק תוצאתי אחר בסכומים ולתקופות שיפוי ריאליים כאשר סכום הביטוח הכללי מוגדל כך שיכלול כיסוי גם להוצאה זו. "המזל הגדול" במקרה שלנו, הישראלים, הוא חוק חוזה הביטוח המטיל על המבטח חובה לשלם למבוטח בנוסף ומעל לסכום הביטוח הוצאות סבירות להקטנת נזק ומניעת נזקים נוספים. הוראה זו חלה לא רק לגבי ביטוח רכוש (למעט ביטוח לפי ערך מוסכם) אלא גם בביטוחי חבויות. לכן אצלנו הוצאות לחיפוש נעדרים בין הריסות מבנה רב קומות תהיינה כלולות בביטוח החבות הרלוונטי (צד ג' מעבידים, אחריות המוצר למבנים, אחריות מקצועית של קבלנים, מתכננים וכו') מעבר ובנוסף לגבול האחריות.