היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תדמית הביטוח - כתבה שלישית

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


מוקדש לזכרו של מאיר תדמור, מורי ורבי בתחום התקשורת,  בעלים של "ביטוח בישראל",  ממייסדי "גלובס", שהוצג על ידי לעופר נוריאל מ"עדיף ביטוח" וליווה אותו בתחילת דרכו

 

תדמית הביטוח במדיה - כוחה של בורות -  כתבה III

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

 

איור של מבט תמים, סימן שאלה במקום אף ושפתיים

כתבה שלישית בסדרת הכתבות הסוקרת את התדמית החבוטה של הביטוח במדיה, כמובטח בכתבת המבוא: תדמית הסנאפצ'ט של הביטוח במדיה.

 

בכתבה הראשונה בסדרה זו, המרוויחים והמפסידים, עמדנו על מכלול האינטרסים שמניע את התקשרות ואחרים להסית כנגד המבטחים (מכירת שטחי פרסום וזמן שידור לפרסומות, רכישת לקוחות ועוד). בכתבה השניה, מגבלות חוק איסור לשון הרע, הוצגה המגבלה לפי חוק איסור לשון הרע שמאפשרת את ההסתה (החוק מגן בבסיסו על יחידים ולא על קבוצות או תאגידים).

 

כתבה זו מוקדשת לבורות של הציבור הרחב שמאפשרת את ההסתה נגד המבטחים, הסתה שיוצרת את התדמית השלילית של ענף הביטוח כולו ומשמשת קרקע פוריה ליצירת "תחקירים" ו"גילויים" מכפישים.

 

בורות הציבור, יש לומר, אינה בורות מודעת. ה"ידע הבסיסי" של שכבות רחבות באוכלוסיה מצטמצם במשפט הידוע והמוכר: "כל מה שחברות הביטוח רוצות זה לקחת כסף וכשקורה משהו הן מחפשות מתחת לאדמה סיבות איך לא לשלם".

 

גישה זאת היא מקור "הגישה הצרכנית" לפיה כל מוצרי הביטוח זהים ומה שצריך לבדוק בראש ובראשונה הוא נושא הפרמיה, עלות הביטוח ויש הגורסים שזוהי כל הבדיקה הדרושה.

 

כאשר לא בודקים את היקף הביטוח, תנאיו המיוחדים והסייגים לו, הרי שאכזבה במקרה שהביטוח אינו מכיר בתביעת הלקוח, היא תוצאה צפויה מראש.

 

אכזבה נגרמת כידוע  מצפייה לא נכונה ואנשים שמאמינים שכל דבר שאי פעם יקרה להם או לרכושם בתקופת הביטוח חוסה תחת הפוליסה, צפויים להתאכזב.

 

סוכני ביטוח בהיותם אנשי מכירות, נוטים לטפח את הגישה הטוטאלית שמקלה עליהם את פעולת המכירה. לא פעם, סוכני הביטוח מאמינים בשעת המכירה, כי בבוא מקרה הביטוח הם כבר ידעו להתמודד מול חבר הביטוח ולסייע למבוטח לקבל תשלום בעבור תביעתו.

 

תחשבו לרגע, על עצמכם כצרכני ביטוח העומדים מול שני סוכנים. סוכן א' מפרט בפניכם בהרחבה את מגבלות הביטוח המוצע על ידו, סייגיו ותנאיו וסוכן ב' מקרין נחמדות וסופר ביטחון עצמי כשהוא נוקט בשיטת "סמוך" ו"יהיה בסדר". אצל מי מהם תעדיפו לקנות ביטוח?

 

כאן נכנס גם הגורם האנושי של צרכני הביטוח, לפיו מרביתנו מעדיפים שלא לבדוק את עצמנו לאחר קבלת החלטה, לא להודות בטעויות של עצמנו ובמקרה של חוסר שביעות רצון להאשים אחרים.

כך למשל, מעולם לא פגשתי מבוטח שהתוודה בפני על טעות והכה על חטא על כך שבחר בתוכנית ביטוח זולה שהתברר בדיעבד שלא התאימה לצרכיו (כמו למשל ערך ביטוח לבית עסק ללא נזקי טבע, קבע באותה פוליסה גבול אחריות נמוך מדי לביטוח נזקי פריצה ועוד).

 


בורות המבוטחים מביאה לא אחת להגשת תביעות בלתי מבוססת נגד סוכנים וחברות הביטוח אשר במרבית המקרים נדחות על ידי בתי המשפט. כך משל דחה המחוזי בתל אביב תביעה שהוגשה ע"י מבוטח נגד חברת הביטוח ונגד הסוכן בטענה שנקבע לו גבול אחריות נמוך מדי לביטוח פריצה, כך שבפועל נגנב רכוש בשווי 3 מליון ש"ח ואילו גבול האחריות שנקבע ע"י המבוטח (שגם היה מלווה ביועץ ביטוח מטעמו) עמד על 500,000 ש"ח. תא (ת"א) 8370-12-09  נחמיה לחוביץ בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ.


 

בעניין זה, האמירה המשועשעת של איתן אבניאון, יו"ר הוועדה למונחי ביטוח היא שהמילה "אחריות" בשפה העברית נגזרת מהמילה "אחר"...

 

יותר מכך להודות בחוסר ידע או הבנה נתפס על ידי רבים וטובים מאיתנו כסימן של הבעת חולשה, כך שקיימת נטיה של להמעיט בשאלות על מנת שלא להפגין בורות וחוסר ידע כלפי אנשים אחרים.

 

בפועל קל כל כך להתבלבל ולבלבל בין ביטוח ריסק לתקופה קצרה לבין ביטוח צובר אבל קשה מאוד למצוא את ה"גיבור" שיקום ויודה שאינו מבין ואינו יודע...

 

עצם ההודאה בחוסר ידע, נתפסת כמעלה גדולה בסולם החוכמה בקרב הפילוסופים כאשר מייחסים לסוקרטס, גדול הפילוסופים של יוון העתיקה את האמרה "אני יודע שאיני יודע".

 

או ידיד נעורים שלי שזרק לעברי בהיסח הדעת תוך ויכוח בינינו את הרפליקה: "את אינך הוגנת" במענה לאמירה: "נראה לי שהצדק אתך ואני טועה".

 

לו היו צרכני הביטוח פוקחים עיניים ופותחים אוזניים היו נוכחים לדעת, כי נכון להיום במדינת ישראל, מרבית תביעות הביטוח משולמות על ידי המבטחים. נכון שבחלק מהמקרים מדובר על שיעור של 60% שהוא שיעור נמוך ובחלק מהמקרים מדובר על שיעור גבוה יותר שמתקרב לכדי 80%.

 

ההארכה שקיימת בארץ ובחו"ל היא שלפחות 20% מכלל התביעות מהוות הונאת ביטוח מלאה ובחלק לא מבוטל מהמקרים (ויש המעריכים אפילו ב 90%) מכלל התביעות בענף מסוים, למשל בביטוח רכב  מדובר על אלמנט של הונאה בתביעת ביטוח לגיטימית, כמו למשל ניפוח נזק, כלילת פריטים שניזוקו במספר אירועים בתביעה אחת ועוד.

 

הווה אומר, כי תשלום של 80% מהתביעות ע"י חברת ביטוח מהווה תשלום של 100% מכלל התביעות האמתיות לאחר ניכוי 20% של תביעות הביטוח שמהוות הונאה.

 

בנוסף לכך, גם קיימת הנחה לפי חברות הביטוח אינן מגלות את כל הונאות הביטוח וחלק מהתביעות המשולמות הוא למעשה תשלום בגין הונאה הנופלת על כלל ציבור המבוטחים.

 

אבל אלו כאמור, עובדות ומי שכבר הגיע למסקנה הדבר האחרון שהוא מעוניין לשמוע הן עובדות מבלבלות.

 

רקע זה, כאמור, משמש קרקע פוריה לכל מי שמפרסם ומסית כנגד ענף הביטוח.

 

פורסם ביום 30/5/2017

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright