היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ז'בוטינסקי וביטוח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 


 

תוכן המדריך

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

הקריירה הביטוחית של זאב ז'בוטינסקי

   מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

תוכן המדריך

דף זה מוקדש לזכרו של מאיר תדמור

2004- 1930

מו"ל, פובליציסט ועורך כלכלי, שימש בין היתר עורך הכלכלה בעיתון "העולם הזה", ממייסדי עיתון העסקים "גלובס", עורך ומו"ל ביטאון "ביטוח בישראל" בו פרסם לראשונה את כתבתה של קטיה שורצמן על פועלו הביטוחי של זאב ז'בוטינסקי בישראל.

תדמור, ליווה את עיתון הפקס "עדיף ביטוח" בתחילת דרכו של העיתון במשך כשנתיים כאשר נקרא עדיין "עדיף מעורב" וכן את עיתון העסקים "עדיף ביטוח ופנסיה", שניהם מופקים כיום ע"י "עדיף תקשורת". לאחר מותו, קבע, עופר נוריאל, יו"ר קבוצת "עדיף", כי  שמו של מאיר תדמור יונצח בטקס שנתי בו ייבחרו מטעם הקבוצה מדי שנה אנשי הביטוח והפנסיה לכל שנה.
מאיר תדמור, ז"ל - צילום ק.שורצמן, כל הזכויות שמורות שער בטאון "ביטוח בישראל" בו פורסמה לראשונה הכתבה

 

 

 

תחילת הקריירה הביטוחית של ז'בוטינסקי

 

זאב ז'בוטינסקי, מייסד הביטוח בא"י - עבודה של יעל שחר שריד באדיבות מכון ז'בוטינסקירבים מבין העוסקים בענף הביטוח כמו רבים מבין חסידיו הפוליטיים של זאב ז'בוטינסקי אינם יודעים כי בשנים 1928 - 1929 הוא שימש כסגן נשיא וגזבר של "יהודה חברה לאחריות ובטחון בע"מ". חברת הביטוח הישראלית הראשונה שהוקמה בשנת 1922.

 

העיסוק בביטוח נולד בתחילה מתוך צורך כלכלי. ז'בוטינסקי שהיה עורך-דין תכנן בשנת 1927 את  עליתו לארץ וחישב שיזדקק לסכום של 50 לא"י לחודש למחייתו. הוא חשב שלא יוכל לגבות את שכרו במצב הכלכלי הבלתי יציב באותה תקופה ולכן חתם בשנת 1928 בפריס על הסכם עבודה עם חברת הביטוח למשך שנתיים עם חברת הביטוח. משכורתו היתה 500 דולר לחודש. חוזה העבודה אפשר לקבל אשרת שהיה בארץ ולעסוק מחוץ לשעות העבודה בפעילותו העיתונאית הספרותית והציבורית.

 

בשנת 1933 הוקמה בארץ חברת הביטוח "שמשון" שאינה פעילה כיום. החברה נקראה על שם אחד מספרי המופת של ז'בוטינסקי - "שמשון".

 


 

החזון הביטוח של ז'בוטינסקי

 

 עוד בשנת 1926 כתב ז'בוטינסקי תחת שם העט "אלטלנה" כי ההון היהודי אינו מנוצל במידה הראויה לבניית ארץ ישראל היהודים משלמים מיליוני לירות לחברות ביטוח שונות בעולם והקמת חברת ביטוח ישראלית תתרום להשקעת כספי הפרמיות (בעיקר ביטוחי החיים) לפיתוח הארץ - סלילת מסילות ברזל, נמלים, מפעלי ניקוז ועוד...  ז'בוטינסקי היה חסיד רעיון חברת ביטוח ישראלית בכל מקרה, גם אם חברת הביטוח שעבד בה (יהודה) לא תצליח הרי שחברת ביטוח אחרת עשויה להצליח ובכך לגרום להעברת חסכונות הגולה לארץ ישראל.

 

 


 

התייחסות ז'בוטינסקי לעבודת הסוכן

 

ז'בוטינסקי התייחס למעמדו של סוכן הביטוח במאמרו "ארץ ישראל העובדת" בתקופה בה לא התייחסו בכבוד למקצוע שלא היה כרוך בעבודת כפיים (עבודה עברית - אם מישהו זוכר) וכך הוא כתב:

 

... מעולם לא הבנתי מניין להם לאנשים חוצפה ברורה וערומה כזאת - להחרים את זיעת-אפים לטובת מעמד אחד ויחיד... מבקשים לשכנע אותנו כי מבקר-כרטיסים בקולנוע הוא "עובד", ואילו סוכן-ביטוח איננו "עובד". הרי זה פשוט אווילי. "עבודה" פירושה כל מאמץ של הגוף או של המוח, שתכליתו לזכות בפרנסה או לסייע לפרנסתם של אחרים. העושה את המאמץ הזה שייך לעם העובד הוא "יחסן" בדיוק כמו הטוב שבחלוצים.

 

 

 


 

הפוליסה החתומה ע"י ז'בוטינסקי

הפוליסה ע"ש נתן דגן, השנה 1929 והנהנית

(המוטבת) אשתו: שיינה דגן.

פוליסה חתומה ע"י ז'בוטינקי

עבודתו של ז'בוטינסקי  ב"יהודה"

 

ז'בוטינסקי עבד במשרדה הראשי של החברה בירושלים ובאותה תקופה שימש גם כעורך העיתון היומי "דואר היום". בשעות העבודה סרב לקבל לביקור את חבריו הואיל וראה בכך טעם לפגם. שעות העבודה נמכרו להנהלת החברה - כך אמר. לפי חוזה העבודה הוא התחייב להקדיש תשומת לב לעבודות התעמולה (הפרסום) של החברה בכתב ובעל-פה. הוא הכין חוברת בת שבעה עמודים בשפה הצרפתית על חשיבותו של ביטוח החיים.

הוא הביא נתונים לגבי היחס שבין מספר התושבים המבוטחים לכלל האוכלוסייה במספר מדינות.

ונתונים על יחס הפרמיות להכנסה הלאומית ועל היחס בין נכסי ביטוח לצורות חיסכון אחרות. ז'בוטינסקי גם חתם על פוליסות וקבלות. הוא עמל גם על פתיחת הסניף המצרי של החברה. בעבודת הסוכן הוא ראה עבודה מכובדת וראויה למרות שלא היתה עבודת כפיים. על צניעותו יכול להעיד מכתב לחבר בו כתב, כי לדעתו אינו ראוי למשכורת הגבוהה המשולמת לו. הפרישה מהביטוח היתה באונס כאשר ממשלת המנדט לא אפשרה לו לחזור ארצה בשנת 1930 ממסע הרצאות בדרום אפריקה.

 

 


 

אחרית דבר

 

הפוליסות בחתימת ידו של ז'בוטינסקי מהוות היום אטרקציה. חלקן נשאר בחברת הביטוח ציון שרכשה את חברת יהודה ברבות הימים.

 

היו גם מבוטחים שהעדיפו שלא לפדות את הפוליסות לביטוח החיים (הפדיון מחייב מסירת הפוליסה לחברת הביטוח) ולשמור לעצמם את הפוליסה הנושאת את שמם (או שם ההורה או בן הזוג שנלך לעולמו) כשהיא חתומה על-ידי זאב ז'בוטינסקי.

 

 

 


 

הקבלות

 

הקבלות משנת 1929  ומשנת 1930.  על השתים הראשונות חתומים: הגזבר: זאב ז'בוטינסקי, ז"ל וסוכן הביטוח שלמה רחמני, ז"ל שעל שמו נקראת כיום המכללה לפיננסים וביטוח שליד לשכת סוכני הביטוח בישראל ובנו לוי רחמני משמש כנשיא המכללה.

 

 

 

 


 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright