היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מדריך טוקטלי לביטוח אש

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

תוכן המדריך

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד | ביטוח עסקים | ביטוחי פרט | סיכונים | סוכנים ומבטחים


 

      כל הטיפים                                          


טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לפוליסת עסק  | עסק רכוש |  אחריות של עסק  |  אינטרנט ומחשבים


 

המדריך לביטוח אש של י.מ. טוקטלי - מסע בזמן

                

   מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

 

לתוכן המדריך

 

 

  

 

 

 

 

 

על המדריך לביטוח אש

הקישו על התמונה לצפיה במדריך לביטוח אש מאת י.מ. טוקטלי משנת 1931הספר הראשון (מתוך ארבעה ספרים), בנושא ביטוח אש שראו אור בישראל,  הוא מפרי עטו של יהודה מצב טוקטלי  (מייסדה של חברת הביטוח "אריה" שהפכה ברבות הימים לכלל בריאות עד למיזוגה עם חברת כלל), ראה אור בשנת 1931 בהוצאת סוכנות הביטוח של הלויד הישראלי המצרי שנוהלה על ידי המחבר.

 

הספר כולל שישים פרקים ונמכר בזמנו תמורת 50 מיל. את עותק הספר (ללא הכריכה), קיבלתי בהשאלה מיואל לוונטהל לצורך פרסומו באינטרנט.

 

 

 

 

יהודה מצב טוקטלי - התמונה, בעדיבותו של הנכד, גורי טוקטליעל קורותיו של המחבר, יהודה מצב טוקטלי, ניתן לקרוא בהרחבה בספר המקוון "המיוחסים" מאת פרנקל וביכלר מעמ' 200 עד 210 (הוצ' "כדים" 1984).

 

עוד על יהודה מצב טוקטלי באינציקלופדית תדהר לראשוני הישוב

 

מהקריאה במדריך ניתן ללמוד על ההתפתחות שחלה בביטוח הרכוש ובמושגי הביטוח מאז ועד היום, מה השתנה ומה היה ונשאר  על אף הזמנים שחלפו מאז 1931.

 

ההקדמה מספרת את ההיסטוריה של ביטוח אש "הרבה מחברות הביטוח הבריטיות הקיימות עכשיו יש להן שושלת-יוחסין מהחברות שנוסדו מיד לאחר התבערה הגדולה של לונדון בשנת 1666"

 

הספר בן 56 העמודים מיועד לצרכני הביטוח וגם לסוכני ביטוח "רכישת עסקים לביטוח נמסרת על פי רוב לידי סוכנים נודדים שלא תמיד הם בקיאים כל צרכם המקצוע הזה..."

 


 

הפרמיה - חברות תעריף וחברות ללא תעריף

פרסומת בספר ביטוח אש משנת 1931 של חברות התעריףהספר מציג את ההבדל שבין חברות בעלות תעריף (שהוא אחיד בין כל החברות, מי בכלל שמע על קרטל ביטוח בשנת 1931?) וחברות הפועלות ללא תעריף ומציעות ביטוח בפרמיה נמוכה יותר מזו של החברות המחויבות לתעריף כאשר לחברות שאינן חברות תעריף קיים קושי להיעזר בביטוח משנה באמצעות חברות המחויבות לתעריף כאשר לפי המחבר, החברות ללא תעריף נוטות להתמוטט ולהתפורר מיד לאחר שריפה רצינית או אחרי שנה של פורענויות ..

 

בנוסף לפרמיה, נדרש המבוטח לשלם גם "מס רישום" בשיעור של 6% מסכום הפרמיה ועוד 20 מיל בעד בולים ובחברות ידועות משלם המבוטח גם "מס פוליסה". המושגים המקובלים כיום הם, כמובן: דמי רישום ודמי פוליסה ומס בולים, כידוע, בוטל.

 

 

פרסומת ללבני סליקט בספר מדריך ביטוח אש משנת 1931בשנת 1931 קבעו תעריף שונה לביטוח רכוש לפי סוג המבנים. סוכן שעובד עם חברת תעריף המציע פרמיה נמוכה יותר מפרמיית התעריף, על מנת לרכוש את הלקוח יותר סיכון שחברת הביטוח תדרוש מהלקוח להשלים את המחיר או שסינדיקט האש המקומי ידרוש לבטל תכף ומיד את הטרנזקציה...

 

כיום נאסר על חברות הביטוח לתאם מחירים ולהציע מחיר אחיד למבוטחים,  על כן סוכן הביטוח רשאי להציע למבוטח ביטוח בפרמיה זולה יותר (כמובן, באישור החברה).

 

 

 

תשלום לחברה לא היה נחשב כתשלום ללא קבלת קבלה מודפסת וחתומה על ידי סוכן הביטוח או קבלת הפוליסה מהחברה.

 

פרסומ למכשירי כיבוי שהתקנתם מזכה בהנחה בביטוח אש מתוך מדריך ביטוח אש משנת 1931אחת ההמלצות בספר, היא לא להתפתות להצעות של סוכן הביטוח לשלם את הפרמיה בשיעורין או בשטרי חוב  דבר העשוי להביא לפיגור בתשלומים ולשמש לחברת הביטוח נימוק רציני שלא "להיענות לתביעה". נכון להיום, פיגור בתשלום הפרמיה מאפשר לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה לאחר משלוח הודעות כמוגדר בחוק חוזה הביטוח. אי עמידה בהסדר התשלומים אינה מאיינת באופן אוטומטי את הסכם הביטוח מתוכנו, כפי שהיה באותם הימים.

 

לפי אחת הפרסומות במדריך, שימוש במכשירי כיבוי מתורת הריס את בסם מזכה בהנחה בפרמיה של ביטוח אש.

 

 


 

שאלות בעניין מהותי

פרסומת לחברת הלויד א"י ומצרי בע"מ במדריך ביטח אש משנת 1931פרק 9 דן ב"שאלות החשובות ביותר הכלולות בהצעת הביטוח". קיום מדובר בחובת הגילוי לשאלות בעניין מהותי, כפי שהדבר מוגדר כיום. חברות הביטוח, נמנעו מלבטח רכוש שהיה נמצא ב"אזור מסוכן" מועד לשריפות מסיבות שונות כמו טיב הבניה, צפיפות הבתים או מסיבות של הצטברות סיכונים כאשר חברת הביטוח כבר ביטחה באותו אזור נכסים רבים. "על כן מי שמצפונו טהור ועברו נקי מכל כתם - אין לו מקום לירוא מלגלות את העובדה שאיזו חברת ביטוח סירבה לקבל את בקשתו - רק אותו האיש שיש לו סבה להעלים דבר מה - הוא המפחד לענות נכוחה".

 


תאור הרכוש המבוטח

סעיפים 43 46 בספר עוסקים בצורך לפרט את הרכוש המבוטח לפי הפוליסה:

  1. במקרה של ביטוח בניינים נפרדים על המבוטח לפרט: "כל בניין ובניין לחוד". "אם אדם מקים למשל, בקצה מגרשו בית מלאכה או מכבסה, והוא ביטח רק את מעונו בלבד, אין לו כל זכות לתבוע דמי נזק או הפסד אם בית המלאכה או המכבסה שלו עלו באש".

  2. ביטוח חומות, גדרות ושערים ניתן היה לבצע באמצעות הוספה של סעיף מיוחד בפוליסה לעניין זה.

  3. מומלץ לפרט את כל התכולה המבוטחת - למשל, על חנווני לכלול בביטוח הרכוש גם את המדפים, הריהוט ואת מכשירי הכתיבה וכל רכוש אחר שאינו מוגדר כסחורה.

  4.  יש לציין את כל הכתובות שבהן תימצא התכולה.

 


 

מבוטחים שאינם קוראים את הפוליסה

בפרק המדבר על תנאי הפוליסה, מציין המחבר, כי מרבית המבוטחים, אינם שמים לב ואינם מטריחים את עצמם כל עיקר לקרוא את התקנות שבפוליסה שלהם". נשמע, לכם מוכר, ובכן, מלבד השימוש במילה סעיפים המקובל כיום במקום המילה "תקנות" המופיעה בספר, הרי שדבר לא השתנה משנת 1931 עד היום.

הכותרת של סעיף 41 בספר היא: "על המבוטח לקרוא את הפוליסה בשום לב"

 


ביטוח כפל

פרסומת של גרדיין איסטרן במדריך ביטוח אש משנת 1931ההתייחסות למה שמכונה כיום "ביטוח כפל" מפורטת בסעיף "ביטוח בחברות אחרות": "מן הניסיון שלי בארץ נוכחתי שיש אנשים הסבורים שהם יכולים לבטח רכוש אצל חברות שונות ולתבוע מכל חברה וחברה במקרה של הפסד אותו סכום הפיצויים". המחבר מסביר, כי המבוטח אינו יכול לקבל יותר מהנזק שנגרם בפועל לרכושו, להבדיל מביטוח חיים או ביטוח "אסון גופני" המאפשר לערוך ביטוחים שונים ולקבל את הפיצוי המגיע מכל מבטח.

 

בעת תשלם הנזק, במקרה של נזק לרכוש המבוטח גם באמצעות חברות ביטוח אחרות, נקבע, כי חברת הביטוח לא תהיה חייבת לשלם יותר מחלקה היחסי בהפסד.

 


חריגים וסייגים לביטוח

פרסומת של ריאוניונה אדריאטיקה די סיקורטה במדריך ביטוח אש משנת 1931מה שנקרא כיום "חריגים" או "סייגים" לכיסוי הביטוחי מופיע תחת הכותרת "אסונות שאין החברה אחראית להם בלתי אם בתנאים ידועים או בלתי אם פורשו בפוליסה". הפוליסה הרגילה לביטוח אש באותם ימים, לא כללה את "הסכנות הבאות":

"הפסד על ידי גניבה שאירעה בעת השריפה או לאחריה.

הפסד או נזק שנגרמו מתוך תבערות.

הבערת רכוש בפקודת הממשלה או התפוצצות.

התפרצות אש מבטן האדמה"

 

כמו כן לא ניתן כיסוי ביטוחי באותה תקופה לנזק שמקורו הרחוק או הקרוב הוא ב:

"רוח קטב, סער, התנגשות וולקנית, רעש או התפרצות טבע אחרת או תבערה שפרצה, ישירות או בעקיפין מתוך כך: השתרעות אויב, פעולות איבה או מלחמה (אם לפני הכרזת מלחמה או לאחריה), מהומות, מלחמת אזרחים, מרד, השתמשות בכוח צבאי או חמסני, החזקת מקום או שטח במצב מלחמה או במצור. או תבעה שפרצה, ישירות או בעקיפין מתוך כך".

 

סיכונים ורכוש שאינם כלולים בביטוח אלא אם בוטחו במפורש, או בשפת המחבר "אסונות שאין החברה אחראית להם בלתי אם פורשו בפוליסה", הם: "סחורות המוחזקות בפיקדון או בעמילות (קומיסיון), גושי מתכת יקרה או אבנים יקרות שלא במשבצת, דברים יקרי מציאות או חפצי אומנות השווים למעלה מ 20 לא"י, כתבי יד, תרשימים, שרטוטים או תבניות, בטחונות מסמכים, בולים, מטבעות כסף או מטבעות נייר (שטרות), פחמי אבן או אם ההפסד או הנזק  נגרמו מתוך אכול עצמי, חמרי פיצוץ..." ובהמשך היעדר כיסוי להתפוצצות גז למעט מקרה שבו הגז אינו חלק ממפעל הגז כמו למשל גז לתאורה ו"דליקת יערות".

 


 

סיכונים מיוחדים וחובת ההודעה למבטח על שינויים

פרסומת לבעלי פרדסים במדריך ביטוח אש משנת 1931הספר כולל הסבר למונחים המתארים את הסכנות ואת הנזק העשוי להיגרם בשל: נזקי מהומות והתקוממויות, סחורות המוחזקות בפיקדון או בעמילות ואת מדת האחריות לסחורות המחזקות בפיקדון  ומפרט את הצורך של מפקידי הסחורות לבטחן.

 

כאשר המבוטח מעביר את סחורותיו למקום אחר או שהוא "מכניס איזה שינוי שהוא בעסקיו או ברכושו", עליו להודיע על כך מיד לחברה ולשלוח אליה את הפוליסה מיד לאישור הסכמתה על מנת למנוע מצב שבו "לא תהיה הפוליסה בסדר מבחינה טכנית".

בסעיף 42 בספר מומלץ למבוטח "להתאים את הפוליסה לצרכי השעה", כלומר עליו להתאים את סכומי הביטוח לשינויים בערך הרכוש.

סעיף 48 בספר מתייחס ל"כתבי אישור", מה שנקרא כיום "תוספות לפוליסה", אותם מנפיק המבטח כאשר חל שינוי כמו העברת הרכוש המבוטח, שינוי בסכום הביטוח או "שינוי באינטרסים". ההמלצה למבוטחים שקיבלו מספר רב של אישורי ביטוח היא לבקש לקבל פוליסה חדשה על מנת למנוע בלבול.

 


חידוש הביטוח

פרסומת של לויד א"י מצרי במדריך ביטוח אש משנת 1931כאז כן היום, מפרט סעיף 49 בספר את הליך חידוש הביטוח ומגלה למבוטחים, כי חברת הביטוח אינה חייבת להודיע להם על סיומה של תקופת הביטוח באמצעות משלוח הודעת חידוש. הואיל ובאותה תקופה, הסכם לביטוח רכוש לא היה נכרת בעל -פה אלא היה צורך להציג קבלת תשלום או פוליסה, ממליץ המחבר למבוטחים שלא להמתין לביקורו של הסוכן הנודד מטעם חברת הביטוח אלא לסר למשרד בא כוח החברה על מנת להסדיר את החידוש בעצמו.

 

בספר מובא מקרה לדוגמא של: מבוטח ביקש לחדש את הביטוח אולם דחה את הסוכן כל פעם כשזה הגיע לגבות את הפרמיה, סוכן הביטוח לא מסר למבוטח קבלה או פוליסה ובסופו של דבר הבין שהמבוטח לא חידש את הביטוח. משפרצה השריפה הגיע המבוטח למשרדו של בא כוח החברה אשר דחה את בקשתו לקבל את הפוליסה. "וכך הביא האיש על עצמו במו ידיו אסון שהיה יכול להימנע ממנו לו התייחס בקצת כובד-ראש אל ענייו הביטוח שלו".

 

 


ביטול הביטוח

ביטול הפוליסה על ידי המבוטח ניתן היה לעשות בכל עת והפסקת הביטוח היתה מיידית כאשר המבוטח היה מחויב בפרמיה בעבור התקופה בה היה הביטוח בתוקף  לפי חישוב עונשי שנקרא "ביטוח לזמן קצר" (תקופה קצרה). כאשר חברת הביטוח מבטלת את הפוליסה, נהוג היה ליתן למבוטח "ארכא של ימים אחדים" לצורך הסדר של ביטוח חלופי.

החישוב של הפרמיה ביטוח קצר (מה שנקרא כיום "תקופה קצרה") היה שונה מהמקובל כיום (בדרך כלל 10% מהפרמיה השנתית לכל חודש או חלקו בתוספת  10%גלובלי אלא שהיו נוהגים לגבות:

עד 10 ימי ביטוח - 10% מהפרמיה השנתית

בין 10 ל 16ימי ביטוח 15% מהפרמיה השנית

מ 16 ימים עד חודש 20% מהפרמיה השנתית

מחודש עד חודשיים 30% מהפרמיה השנתית

מ 2  עד   3 חודשים 40$ מהפרמיה השנתית

מ 3  עד 4 חודשים 50% מהפרמיה השנתית

מ 4 עד 5 חודשים 60% מהפרמיה השנתית

מ 5 עד 6 חודשים 70% מהפרמיה השנתית

מ 6 עד7 חודשים 75% מהפרמיה השנתית

מ 7 עד 8 חודשים 80% מהפרמיה השנתית

מ 8 עד 9 חודשים 85% מהפרמיה השנתית

יותר מתשעה חודשים - התשלום השנתי המלא.

 

 


זיקת הביטוח

פרק 26 בספר מתייחס לזיקת הביטוח, או כפי שהיא נקראה באותם ימים "טובת הנאה בעסק המבוטח" ומזכיר, כי הזיקה היא המבוטחת ולא הרכוש, כלומר "אם אין לאיש המבטח (המבוטח) ובת הנאה ברכוש המבוטח, אין כל ערך ותוקף לחוזה הביטוח".

 

המחבר מציין שת שלושת הגורמים לטובת ההנאה:

  1. הדבר המבוטח צריך להיות איזה עצם גשמי שיכול להיכלות באש.
     

  2. העצם הגשמי צריך להיות נושא הביטוח.
     

  3. בין הדבר המבוטח ובין האיש המבטח אותו (המבוטח) צריך להיות קיים איזה יחס המוכר מטעם החוק שעל פיו יהנה האיש מקיומו של הדבר ויסבול הפסד מאבדנו.

 


הכיסוי לרכוש וקביעת סכומי הביטוח

 

פרסומת לריהוט ומכשירי פלדה במדריך ביטוח אש משנת 1931הכיסוי לרהיטי בית, מכונות, מכשירים וכיו"ב היה לפי ערך שיפוי או בשפת המחבר "לאחר הניכוי המתאים בשל כליה ובליה". גם הביטוח למבנים היה לפי ערך שיפוי: על המבוטח להביא בחשבון את הפחת (אמורטיזציה) שחל בשווי הבניין מפאת שנותיו."

 

על מנת לעזור למבוטחים להוכיח את תביעתם, מייעץ המחבר לשמור רשימת אינוונטר של הרכוש המבוטח ולשמור בקופת ביטחון, גנזך, את ספרי העסק או בשפת הספר "את ספריך ורשימות עסקיך".

 

כמו כן מייעץ המחבר לבטח למי שמשכיר את המבנה לבטח גם אובדן שכר דירה בנוסף לביטוח המבנה, הפרמיה בעבור ביטוח אובדן שכר דירה, ממש כמו היום, מחושבת לפי התעריף לביטוח המבנה.

 

 


הנחיות לאחר קרות מקרה הביטוח והודעה על נזק

בקשה לתרום למכבי אש מתנדבים מתוך מדריך ביוטח אש משנת 1931המבוטח נדרש להודיע על נזק באופן מיידי לבא כח החברה ולאחר מכן למסור תביעה בכתב בתוך 15 יום לאחר הנשק או בתוך "משך זמן יותר מכך, כפי שבא כח החברה ירשה בכתב. המבוטח נדרש למלא טופס תביעה שכלל שאלות לגבי "הדברים שנמצאו בדיוק לפני השריפה, מחירם, פרטי הנזק וכו'".

לגבי מחיר הסחורות שנשרפו, היה על המבוטח לקחת בחשבון את המחיר הסיטונאי ולא את מחיר המכירה ויש לקחת בחשבון גם את ההנחה שקיבל המבוטח בעד תשלום במזומן בעת רכישתה וכן את הפחת שחל בשווי הסחורה "מפאת התיישנותה".

 

המבוטח נדרש כבר אז להמציא לחברה לפי דרישתה "יתר הוכחות" ולעמוד ב"כל מיני חקירות".

 

אם המבוטח לא ימלא את חובותיו, עשויה חברת הביטוח שלא "לשים לב לתביעה" או לדחות לאין קץ את סידור התביעה הואיל "ובלי ידיעת כל הפרטים הדרושים לא תוכל החברה לדו בתביעה".

 

 


סילוק תביעות ושמאי הביטוח

 

עובדות מדברות - פרסומת של לויד א"י מצרי במדריך ביטוח משנת 1931מי שטיפל בסילוק התביעה היה סוכן הביטוח: "יש חברות הנוהגות לסמוך על סוכניהן בסידור התביעה" או חברות אחרות אשר שלחו לסידור התביעה "פקיד מיוחד מפקידיהן אשר בארץ הסמוכה". היו חברות שנהגו לשלול שליח מיוחד "שמאי מומחה" (ASSESSOR) אשר היו מבוטחים אשר נבהלו כאשר נודע להם שחברת הביטוח שולחת שמאי. המחבר מרגיע את המבוטחים: "ברם אין כל מקום להיבהל, שמאים אלה אינם חד-צדדיים המעוניינים אך ורק בטובת חברת-הביטוח השולחת אותם, אלא כל עניינם הוא ליישב את התביעה באופן נכון וצודק הן לטובת חברת הביטוח והן לטובת התובע".

 

 


זכויותיה של חברת הביטוח במקרה נזק

  1. ניצולת - הזכויות של חברת הביטוח במקרה נזק באותה תקופה אפשרו לה להיכנס למקום אירוע הנזק ולקבל לידיה את הרכוש הניזוק ואפילו למכור את הניצולת, מבלי להודות באחריות, כאשר המבוטח אינו רשאי להפקיר את הרכוש לטובת החברה.

  2. איסור הונאה - המבוטח עשוי להפסיד את זכויותיו לפי הפוליסה במקרה של גילוי הונאה בתביעה, הצהרה כוזבת אן "תחבולה של תרמית" וכמובן במקרה שהנזק נגרם בשל פעולת זדון של המבוטח או בהשתתפות וכן כאשר המבוטח היה "מעמיד מכשולים ומפריע" לחברת הביטוח לברר את חבותה.

  3. התיישנות תביעה - על המבוטח היה להגיש את תביעתו בבית המשפט נגד חברת הביטוח בתוך שלושה חודשים ממועד הדחיה על מנת שלא יאבד את זכויותיו (תקופת ההתיישנות כיום היא שלוש שנים מיום קרות מקרה הביטוח). במקום אחר בספר, נרשם, כי החברה לא תהיה אחראית כעבור 12 חודשים מיום "שחל ההפסד או הנזק, מלבד אם התביעה היתה עניין למשפט או בוררות תלויים ועומדים".

  4. זכותה של חברת הביטוח לתקן את הרכוש במקום לשלם את השווי הכספי, לפי שיקול דעתה הבלעדי אולם החברה אינה מחייבת "להשיב את הרכוש למצבו המתוקן בכל הדיוק והשלמות אלא עד היכן שהמסיבות תרשינה ובמידה הרצויה ולא יותר".

  5. תחלוף  - או לפי השם בספר: "העברת זכויות" - המבוטח נדרש לשתף פעולה עם חברת הביטוח  לשם ביצוע התחלוף הואיל והזכות לא היתה מוקנית לחברת הביטוח מתוקף החוק, היה על המבוטח להעביר לחברת הביטוח את זכויותיו כלפי צד שלישי לאחר תשלום או תיקון הנזק המבוטח על ידי החברה.

 


ביטוח חסר - תשלום ממוצע

הפוליסות לביטוח אש כללו כבר אז סעיף ביטוח חסר (שעוגן בשנת 1981 בסעיף 60) לחוק חוזה הביטוח. באותה תקופה קראו לסעיף זה,"תשלום ממצע":

""יש תנאי בפוליסה האומר שאם בפרוץ האש יהיה שוויו של הרכוש המבוטח בכללותו יותר מסכום הביטוח, אז ייחשב המבוטח כמבטח כלפי-עצמו ביחס להפרש והוא יצטרך לשאת חלק יחסי בהפסד".

 

 


סעיף בוררות

פרסומת על מגוון הביטוחים אותם ניתן לרכוש באמצעות לויד א"י מצרי פוליסות הביטוח כללו באותה תקופה סעיף בוררות בנוסחים ובתנאים שהיו שונים בין חברות הביטוח שפעלו בארץ ועל כן המחבר ממליץ למבוטחים לקרוא היטב וללמוד את נוסח הסעיף בפוליסה שלהם. בספר נדון סעיף הבוררות, כפי שהוא מופיע בפוליסה של חברת "גרדיין איסטרן" שהיתה מיוצגת, כאמור, על ידי חברת הלויד הישראלי אשר היתה בבעלותו ופעלה תחת ניהולו של המחבר.

מטרת הסעיף היתה לחסוך לחברת הביטוח ולמבוטח "עמל ודיחויים והוצאות כבדות שאין להימנע מהם בבתי המשפט הרגילים". כלומר, המחלוקת בין חברת הביטוח לבין המבוטח היתה מגיעה להליך של בוררות באופן אוטומטי לפי הפרוצדורה הקבועה בפוליסה.

 

 

 


 

תנאי ערובה או תנאים מוקדמים לביטוח

 

המחבר מציין, כי בדרך כלל "תנאי הכרחי הוא לחברות הביטוח להכניס לפוליסה אחת מהערובות" אום המבוטח יכול לבטח גם כנגד אותם המקרים המפורטים בתנאי הערובה תמורת "הוספה קלה על הפרמיה".

תנאי ערובה המפורטים בסעיף 40 הם:

  1. הימנעות המבוטח מאחסון סחורות מסוכנות ועיסוק במלאכה מסוכנת בבניין המבוטח או בכל בניין המחובר אליו.

  2. מיקומו של הבניין המרוחק 45 רגל מכל בניין שמבנהו מעורב או הבנוי בדרגה פחותה מזו של המבנה המבוטח.

  3. סעיף חשמל - פטור לחברת הביטוח מתשלום בעבור הפסד או נזק לכל מכשיר או מכונה או חלק של אינסטלציה חשמלית "כתוצאה משטף הזרם של חשמל, גדישת המתח, חבור קצר, התחממות עצמית או נזילה של חשמל מאיזו סיבה שהיא (ובכללה גם ברק). - סעיף זה קיים גם בפוליסות לביטוח אש המקובלות כיום, בנוסח שונה הקובע, כי היעדר הכיסוי חל רק לגבי מקור הנזק וניתן לכיסוי תמורת תוספת פרמיה עד לגבול אחריות מוסכם.

 

 


נושאים נוספים

נושאים נוספים הכלולים בספר הם:

  1. ביטוח עסק לאחר קנייתו.

  2. ביטוח לזמן קצר.

  3. ביטוח לזמן ארוך - באותה תקופה ניתן היה לרכוש ביטוח למשך תקופה של ארבע שנים ולחסוך את הפרמיה של השנה החמישית שניתנה בחינם (20% הנחה).

  4. ביטוח נזק תוצאתי - שנקרא "פוליסה של רווחים" או "פוליסה להפסדים שבעקיפין".

  5. ביטוח מקיף שנקרא "פוליסה מקפת" הכולל בנוסף לכיסוי מפני אש גם ביטוח כנגד "מהומות, התקוממויות, גנבות, גזלות ורעידת אדמה. הכותב מציין, כי ביטוח מסוג זה בחו"ל כולל ביטוח מפני סכנות נוספות שאינן שכיחות בארצנו.

  6. פוליסת הצהרה - שנועדה לבטח מלאי בערכים משתנים תמורת "הפרמיה הזמנית" הנקראת כיום "פרמית פיקדון" בשיעור של 75% מהפרמיה על סכום הביטוח למלאי.

 


תם ולא נשלם

את תמונתו של יהודה מצב טוקטלי, קיבלתי לאחר פרסום הכתבה מהנכד, גורי טוקטלי, המשמש כמנהל מחלקת ביטוח המשנה של חברת הראל, הנמצאת בבעלותה של משפחת המבורגר, בעלת היסטוריה ביטוחית מפוארת כשלעצמה.

את הביטוי: "הביטוח נמצא בדי אן איי", שמעתי מלוי רחמני, יו"ר איילון החזקות ובנו של שלמה רחמני שעבד כסוכן של חברת יהודה בתקופת כהונתו של זאב ז'בוטינסקי. ומי יודע, אולי המדענים ימצאו בעתיד את הגן של הביטוח בתאי גופו של האדם...

 


 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright