היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מיגון וסקרים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

תוכן המדריך


 

 

 

 

אין להעתיק את המדריך/הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


על ביטוח | ספרות ולימוד | ביטוח עסקים | ביטוחי פרט | סיכונים | סוכנים ומבטחים



טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק  | עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק  | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

סקרי סיכונים ודרישות מיגון

   מאת: קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

תנאי מיגון ובטיחות באתר בניה   למדריך מיגון    תנאי מיגון בפוליסה

ויטרינה אינה פתח   מיהו שומר?

 

 

אחת הטעויות הנפוצות של סוקרים היא רישום המיגון ואמצעי הזהירות שכבר קיים ברשימה אחת עם ההמלצות לשיפור המיגון. דבר זה יוצר בחברת הביטוח את הרושם המוטעה כאילו המבוטח אינו נוקט באמצעי מיגון כלל וכלל.

 

מבוא

סיקור סיכונים על ידי סוקר מקצועי הפך להיות נוהל מקובל בתהליך החיתום של ביטוח רכוש של עסק ומקובל גם בביטוח דירה, כאשר לא פעם עוסק דוח סוקר הסיכונים גם בסיכוני חבויות כמו ביטוח צד ג' (ביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי) וסיכון לפי הפוליסה לביטוח חבות המעבידים. עלותו של סקר הסיכונים משולמת, בדרך כלל, על ידי חברת הביטוח ולא על ידי המבוטח.

 

מעמדו של סוקר הסיכונים לא נקבע בחוקי הביטוח והמלצותיו אינן אמורות לחייב את הצדדים להסכם הביטוח אלא לשמש כייעוץ בלבד ומניסיון, פעמים רבות נאותו חברות הביטוח לשנות את המלצות הסוקר בהתאם לבקשתו ההגיונית של המבוטח.

 


 

סקר סיכונים אינו הערכת רכוש

בכל מה שקשור בביטוח דירה ובביטוח עבודות קבלניות, מקובל, כי סקר הסיכונים נכלל בתוך דוח הערכת הרכוש הנעשה אף הוא על חשבון המבטח וזאת בניגוד למקובל בביטוח רכוש של עסק, בו דוח הסיכונים אינו כולל הערכת רכוש אשר בדרך כלל, נעשית על ידי המבוטח ורק במקרים מיוחדים תעשה הערכת הרכוש על ידי המבטח ועל חשבונו.

 

כאשר הסקר והערכת הרכוש נעשים על ידי חברת הביטוח, הרי שחברת הביטוח אחראית כלפי המבוטח גם לגבי טעויות אפשריות של הסוקר ו/או המעריך בקביעת ערכו של הרכוש למטרות ביטוח.

 

 


חשיבותו של סקר הסיכונים

למבטח ככלל סקר הסיכונים הוא כלי חשוב להערכת הסיכון על ידי חתם הביטוח המשמש אותו לצורך קבלת מידע חיוני לצורך קבלת ההחלטות אם לקבל את העסק המוצע לביטוח ואם כן באילו תנאים. חברת הביטוח עשויה לבקש לערוך סקר סיכונים גם במהלך תקופת הביטוח בעקבות שינויים ברכוש המבוטח (למשל הגדלה בערך המלאי המבוטח לפי פוליסת הרכוש או הרחבת העבודות המבוטחות לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות).

 

הסקר עשוי להצביע בפני המבטח עם סיכונים שהמבוטח לא היה ער לקיומם ולא ציין אותם בהצעת הביטוח ומאפשר ליישם את הניסיון הרחב שיש לעורך הסקר בסיכונים דומים ולמנוע או לצמצם תוצאה של התממשותם של סיכונים מבוטחים.

 

למשל: דרישה להחזקת רכוש במרחק מסוים (שנקבע בדוח) מקירות המבנה או גם בגובה של נניח 25 ס"מ מהרצפה עשויה לחסוך בתשלום נזקים בשל נזקי צנרת והצפה, דרישה לקיומם של מתזים עשויה להקטין באופן דרמטי נזקי שריפה, מערכת אזעקה וחיבור למוקד עשויים להניס פורצים ועוד.

 

למבוטח - המלצות המיגון חשובות גם למבוטח בשל האפשרות למנוע או להקטין את התרחשותם של נזקים הואיל וקיומו של הביטוח, מקנה כידוע רק פתרון כלכלי מסוים לבעיות הנוצרות בשל התממשותו של הסיכון, כאשר מניעת נזקים או לפחות צמצומם חוסכת למבוטח את עוגמת הנפש, ביטול הזמן ותשלום דמי ההשתתפות העצמית והוצאות ונזקים נוספים אשר אינם כלולים בהסכם הביטוח.

 

 

 


בחירת עורך הסקר

לאחר שסקרנו את התועלת אותה שני הצדדים להסכם הביטוח עשויים להפיק מיישום המלצות הסוקר, יש לשים לב לעובדה שסוקרי הסיכונים בדומה לנביאים (שאינם מתנבאים בסגנון אחד) אינם תמימי דעים בכל המקרים וניתן למצוא הבדלים ניכרים או אפילו התייחסות הפוכה בין סקרי סיכונים שנעשו על ידי סוקרים שונים לאותו סיכון באותה נקודת זמן. כל סוקר עורך את הסקר לפי ניסיונו, גישתו המקצועית ורצון לענות לצפיית המזמין (סוכן או חברת ביטוח).

 

סוקר בעל נטיה מקלה מדי עשוי להחמיץ את את מטרות הסיקור לעומתו סוקר בעל נטיה מחמירה מדי עשוי לגרום לאובדן העסק בשל עלות אמצעי המיגון, היעדר כיסוי ביטוחי בשל אי עמידה בתנאי המיגון או גם להיווצרותם של סיכונים נוספים שלא היו קיימים, כמו למשל דרישה להצבתו של שומר חמוש יוצרת יש מאין סיכון לפציעה של עובדים ומבקרים בשל פליטת כדור או ירי של גורם עברייני או חבלני בעקבות חטיפת נזק וכו'.

 

חלק מחברות הביטוח עובדות באמצעות משרדי סיקור ושמאות בבעלות החברה. דבר הנראה בעייתי בעיני המבוטחים ושמאי הביטוח בכל הקשור לחופש ההתקשרות של הצדדים.

 

בחלק מתנאי היועצים בעניין זה נכלל תנאי מיוחד המאפשר למבוטח לבחור בתיאום עם המבטח את הגורם המטפל בעניינו מטעם המבטח (ובכלל זה סוקר הסיכונים) מתוך רשימת הגורמים הקשורים עם המבטח. תנאי זה מחיל על ביטוחי הרכוש את רוח הדברים של הרעיון המנחה של הסדר השמאים בביטוח רכב רכוש שנולד בעקבות פסיקה של העליון (המוכרת בשם "בג"ץ השמאים" בג"ץ 7721/96) אשר התייחסה לחוסר האובייקטיביות של שמאי בית מטעם המבטח בכל הקשור לביטוח רכב:

מתוך פסיקת העליון:

" ניגוד עניינים. על שמאי ביטוח מוטלת חובה על פי דין לנהוג בנאמנות וביושר הן כלפי חברת הביטוח והן כלפי המבוטח. לצורך זה, טוענים העותרים, השמאי צריך להיות עצמאי כלפי שני הצדדים: המבוטח מצד אחד וחברת הביטוח מצד שני. אולם, אם השמאי מועסק כעובד של חברת הביטוח, הוא נעשה תלוי באופן אישי באחד הצדדים. זהו מצב של ניגוד עניינים: ניגוד בין המעמד של השמאי כעובד של חברת הביטוח, ובכלל זה חובת הנאמנות שלו כלפי מעבידו, לבין חובת הנאמנות של השמאי כלפי המבוטח. מצב זה מחייב למנוע העסקת שמאי כעובד של חברת הביטוח.

 

9.   לשכת סוכני הביטוח בישראל, אף שהיא נמנית (כמשיבה 8) עם המשיבים, לגוף העניין היא תומכת בעותרים. כדבריה, "סוכני הביטוח לא היו שותפים לקביעת מדיניות שמאי הבית. מדיניות זו הוכתבה להם על ידי חברות הביטוח, אשר לא נועצו בסוכני הביטוח טרם גובשה עמדתן בעניינים נשוא עתירה זו. הסוכן מוצא עצמו בסיטואציה שבין הפטיש לסדן, כאשר הוא חותר להעניק למבוטח את השירות הטוב ביותר במסגרת המדיניות המגבילה שנכפתה על ידי חברות הביטוח. מבחינה זו, הסוכן, כלקוח, הוא קורבן המדיניות". לגוף ההסדר הקיים, הלשכה מציינת את התנגדותה "לכל מסגרת השוללת מן המבוטח את זכות הבחירה החופשית והרצונית שלו, ובכלל זה גם החובה המוטלת עליו להידרש לשירותיהם של שמאי בית בלבד".

 

האמור לעיל לגבי השמאים נכון גם לגבי סוקרי הסיכונים, כאשר סוקר מטעם המבטחת עשוי לקלות להיגרר ליישום ניסיונו הצר במקרה בודד בחברת הביטוח בה הוא מועסק לעומת סוקר חיצוני שאינו מועסק על ידי חברת ביטוח ספציפי ויש לו ניסיון של מבוטחים באמצעות חברות ביטוח שונות כאשר מקרה בודד העשוי להיות משמעותי לגבי חברת ביטוח אחת אינו מביא אותו לכדי יישום מסקנות אותו מקרה לגבי כלל המבוטחים והוא לוקח בחשבון את המאפיינים המיוחדים של כל סיכון וסיכון.

 

כמו כן מן הראוי לקחת בחשבון את השכלתו של סוקר הסיכונים וההתאמה בינה לבין הסיכון העומד לסיקור. כך למשל סוקר סיכונים שהוא מהנדס מכונות עשוי להמליץ המלצות שונות לביטוח פרויקט הקמת מבנה מגורים שאלו שיומלצו על ידי סוקר שהוא מהנדס אזרחי וכו'.

 

 

 


כיסוי עד יישום המלצות הסקר

לפעמים נוהגות חברות הביטוח לקבוע כיסוי זמני עד ליישום המלצות הסוקר ובמקרים רבים גם נותנות למבוטח אורכה לביצוע ההמלצות אשר סוכמו מראש.

 

רישום של המלצות הסוקר בפוליסה ללא סיכום מראש עם המבוטח עשויה להביא לתוצאה של ביטול התנאי על ידי בית המשפט בעיקר באותם מקרים בהן יצליח המבוטח לשכנע את חברת הביטוח, כי לא ידע על התנאים או גם לא הסכים להם אם בשל אי קבלת הפוליסה או גם אי הבלטה של התנאים כנדרש בחוק. בעניין זה ניתן לראות את הפסיקה של בית המשפט העליון בתיק 4819/92 אליהו נגד ישר מנשה.

 

בכל מקרה, מתן כיסוי זמני בפוליסה פתוחה לביטוח עבודות קבלניות שנועדה מלכתחילה ליתן כיסוי ביטוחי לכל פרויקט חדש מהסוג המתואר בפוליסה, אינה דבר רצוי, ולדעתי אפילו פסול.

 

כל סוכן הנותן הסכמה לכיסוי זמני בפוליסה פתוחה לוקח על עצמו את  התוצאות האפשריות ובכלל זה שכחה לדאוג לחידוש הביטוח הזמני על ידי חברת הביטוח במועד שנקבע ובעיקר החלשת עמדתו של המבוטח בניהול המשא ומתן מול המבטח לגבי אמצעי המיגון.

 

 

 


בדיקת הסקר על ידי המבוטח

טעון בדיקה לאור טעויות שכבר היו בדוחות: מעבר ובנוסף למחלוקת אפשרית מול הסוקר בכל הקשור לדרישות המיגון ובכלל זה עלות המיגון, היו מקרים של טעויות הסוקר ברישום שם המבוטחים וכתובתם (למשל, הסוקר רשם בשם המבוטח את השם והכתובת של חברה אחרת השייכת לבי משפחה של החברה אשר נסקרה בדוח), תיאור הפעילות, הקף הפרויקט, סיכון השכנות, תקופת ביצוע העבודות ועוד.

 

 השלב הראשון בבדיקת הדוח על ידי המבוטחים, אמור להיות בדיקת השם, התיאור והפרטים הרלבנטיים עוד לפני הבדיקה של דרישות המיגון.

 

דבר נוסף הטעון בדיקה הוא תיאור המיגון הקיים. כבר היו מקרים בהם המיגון הקיים נרשם כנאי בפוליסה אולם הסוקר טעה בתיאורו וחברת הביטוח טענה שהמבוטח הפר את תנאי המיגון בפוליסה. למשל סוקר הסיכונים רשם שכל דלתות הכניסה למקום מוגנות בדלתות פלדה ובמנעול רב בריחי כאשר בפועל דלת המחסן היתה דלת עץ מלא ומוגנת על ידי מנעולי תליה.

 

אחת הטעויות הנפוצות של סוקרים היא רישום המיגון ואמצעי הזהירות שכבר קיים ברשימה אחת עם ההמלצות לשיפור המיגון. דבר זה יוצר בחברת הביטוח את הרושם המוטעה כאילו המבוטח אינו נוקט באמצעי מיגון כלל וכלל.

 

במקרה מסוג זה מומלץ לעמוד על כך, כי הסוקר ייעשה הפרדה בדוח הסיקור בין המיגון ותנאי הזהירות הקיימים לבין המלצות נוספות אותן חשוב לציין בסעיף נפרד!

 

דבר נוסף לגביו מומלץ שלא להסכים לקבלו בדוחות סוקרים הן המלצות הנוגעות להיקף הכיסוי הביטוחי הבאות לגרוע מהכיסוי המסוכם והקיים.  כמו למשל המלצה להתנות ביטוח פריצה גניבה ושוד בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, לפי תנאי ביט המאפשרת שמירה ע"י עובד מטעם המבוטח העוסק בשמירה בלבד בשמירה ע"י שומר מטעם חברת שמירה שעלותו למבוטח עשויה להיות גבוהה באופן ניכר יחסית לעלות העסקתו של שוכר שכיר.

 

בכל הקשור לדרישות המיגון, הדבר הראשון אותו יש לבדוק הוא אומדן הסיכון על ידי המבוטח לעומת האומדן שנעשה על ידי סוקר הסיכונים.

 

בסופו של יום, מי שמכיר את הסיכון מקרוב הוא המבוטח ולא סוקר הסיכונים אשר עשוי לבקש לעצמו את "השמיכה הרחבה ביותר" על מנת שלא יבואו אליו בטענות במקרה של המתממשות הסיכון במקום להתייחס לכל מקרה ומקרה לגופו.

 

אפשר, כי הסוקר יבקש אמצעי מיגון לסיכון פריצה לעסק מבלי לדעת, כי הסכם הקונסיגנציה של המבוטח לגבי תכולת העסק עם בעלי הסחורה פוטר אותו מכל אחריות במקרה של נזק לרכוש ובכלל זה סיכון פריצה...

 

על כן חשוב שהמבוטח יקרא וילמד בעיון את נקודות התורפה המתוארות בדוח הסוקר ויבדוק אם אכן המצב בפועל הוא לפי המתואר בדוח.

 

בשלב האחרון, לדעתי, יש להתייחס עלויות המיגון ובמקרה של עלויות גבוהות יסית לערך הרכוש או לאפשרויותיו יבקש לחברת הביטוח לקבוע מיגון חליפי אשר עלותו נוחה יותר ואמור לשרת את המטרות באותה מידה.

 

 


הסכמה לדרישות הסקר כתנאי מוקדם

 במקרים רבים נוהגים או לפחות מנסים סוקרי הסיכונים להחתים את המבוטחים על התחייבות לעמוד בדרישות המיגון כפי שהיא באות לידי ביטוי בדוח הסיקור כתנאי לקיום הביטוח.

 

לאור האמור בסעיף הקודם לעיל, המלצתי למבוטחים במקרה הנדון היא שלא לחתום על התחייבות לביצוע המיגון בדוח הסוקר, אלא לערוך את הבדיקה המומלצת לפי הסעיף הקודם ולפי הצורך לבקש מחברת הביטוח לעדכן או גם לתקן את האמור בדרישות המיגון.

 

 

 


התמודדות עם עלויות המיגון

עלויות המיגון מהוות חלק מעלות הביטוח. בבדיקת הצעות מחיר לביטוח עסקים של חברות גדולות אני נוהגת לבקש ולקבל את דרישות המיגון כחלק מהצעת הביטוח של המבטחים המתחרים ולשקלל את העלות בתוך עלות הביטוח.

 

בדיקת העלות אינה אמורה, לפגוע בנחיצות ובחשיבות ההתקנה והקיום של אמצעי המיגון החיוניים להבטחת פעילותו של העסק אולם קיים הבדל ניכר לדרישת מיגון מפני פריצה לפיה יש לשמור על מקום על ידי שומר מטעם חברת שמירה לבין דרישה לשמור עם שומר חמוש מטעם חברת שמירה, יוצא יחידה קרבית שגילו אינו עולה על 45 שנה.

 

בנוסף לאפשרות הלגיטימית לבקש לקבוע אמצעי מיגון חליפיים וזולים יותר המוזכרת לעיל, קיימת אפשרות לבקש מסוקרי סיכונים הפניה לספקי ציוד אשר מניסיונם מוכרים את הציוד במחיר הנמוך ביותר או אפילו ספקים המעניקים הנחות למבוטחים של חברת ביטוח או סוכנות ביטוח מסוימת.

 

 


מעמדו של סוכן הביטוח

מעמדו של סוכן הביטוח בהיותו הגורם המתווך בין המבטח לבין המבוטח עשוי להיות עדין ומוסכן כאשר הוא משכנע את המבוטח להסכים להרעת תנאים הנובעת מדרישות המיגון, כמו למשל הסכמה לכיסוי זמני לפי הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, כאמור לעיל או ייעוץ לחתום לסוקר הסיכונים על התחייבות לקיום אמצעי המיגון ללא בדיקה ועוד.

 

כאשר מדובר בביטוח עסק המלווה על ידי יועץ ביטוח, המלצתי לסוכני הביטוח לפעול בתחום זה בשיתוף עם היועץ ולא להשיא על דעת עצמם עצות שונות למבוטחים בניגוד לדעתו של היועץ העשויות לבוא מתוך רצון כן לעזור למבוטח ולאו דווקא להרשים אותו, אך עשויות לסבך את הסוכן שלא לצורך בהפרת החובה המקצועית כלפי המבוטח בשל הסכמתו להרעת תנאי הביטוח בניגוד לשעתו של היועץ.

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright