היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מיגון בפוליסה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 


תוכן הכתבה

 

מבוא


דרישה לקיומם של אמצעי מיגון


כלילת תנאי מיגון בפוליסה


אחריות של המבטח והסוכן


 

 

 

 

אין להעתיק את המדריך/הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


על ביטוח | ספרות ולימוד | ביטוח עסקים | ביטוחי פרט | סיכונים | סוכנים ומבטחים



טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק  | עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק  | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 תנאי מיגון בפוליסה

   מאת: קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

למדריך המיגון באתר

סקר סיכונים ודרישות מיגון

תנאי מיגון ובטיחות באתר בניה

 

איור של מנעולמבוא

נושא קיומם או אי קיומם של תנאי המיגון, מהווה לא פעם את סלע המחלוקת שבין המבוטח לבין חברת הביטוח במהלך בירור העובדות בעת יישוב תביעה. גם סוכן הביטוח עשוי למצוא את עצמו בתוך הקלחת, בשל אחריותו לוידוא הבנת המבוטח את תנאי המיגון, כפי שנקבע בפסיקה של בית המשפט העליון.

 

במהדורה השניה של ספרו "דיני ביטוח" (הוצאת דין וביטוח הוצאה לאור בע"מ, 2009) כותב עו"ד ירון אליאס, את הדברים הבאים (סע' 19.65 בפרק אמצעים להקלת הסיכון):

 

"השאלה אם המבוטח עמד בתנאי המיגון אם לאו מהווה קרקע פורייה למחלוקות בין הצדדים לחוזה הביטוח". אליאס, מחלק את המחלוקות לשלושה מוקדים והם: עצם התקנת המיגון, תקינותה של מערכת המיגון והפעלתה.

נושא נוסף הזוכה להתייחסות הוא השלמת ביצוע תנאי המיגון למועד שסוכם.

 

הפרק העוסק במיגון בספרו של אליאס, מתפרסם באתר האינטרנט של הספר במלואו, ומומלץ לעיון.

 

 


 

דרישה לקיומם של אמצעי מיגון

ברמה העקרונית הדרישה של המבטח, כי המבוטח ינקוט באמצעי זהירות מיגון, או כלשון חוק חוזה הביטוח, "אמצעים להקלת סיכונו של המבטח", היא דרישה לגיטימית ומקורה בעקרון הבסיסי של הביטוח לפיו המבוטח אמור לנקוט בכל אמצעי הזהירות והבטיחות שהיה נוקט בהם אם לא היה מבוטח. עניין זה הופך את הביטוח לדבר מוסרי ומקרה הביטוח, הוא על כן אירוע בלתי צפוי מבחינת המבטח והמבוטח.

 

במצב אחר, הביטוח היה בלתי מוסרי, הואיל והיה מעודד למבוטחים להקל ראש בשמירה על רכושם ובכך מעודד ומקדם את התרחשותם של נזקים.

 

המיגון, ככל שהוא פועל למניעת נזקים, "עובד" גם לטובת המבוטח בכך שהוא חוסך ממנו את תשלום ההשתתפות העצמית החל עליו במקרה של התרחשותו של נזק, ביטול הזמן והמתח הנפשי הכרוכים בדרך כלל (אם לא תמיד) ביישוב תביעה.

 

כל זאת כמובן ברמה העקרונית ולהבדיל מהמישור המעשי, הפרקטי. כאן, נכנס לתמונה גורם התחרות שבין המבטחים השונים הפועל גם בתחום המיגון. כך למשל, נוהגת חברת הביטוח הפניקס, להקל בדרישות המיגון בביטוח כלי רב לפי תוכנית הפניקס זהיר (התוכנית לפיה ניתן הכיסוי גם למחדשי הביטוח הישיר בחברה) עד כדי ויתור מוחלט על דרישות מיגון לגבי דגמים מסוימים.

 

כלומר, ברמה העסקית, נקיטה באמצעי זהירות ומיגון משמעה גם הוצאה כספית למבוטח ובתוך מכלול השיקולים המנחה את המבוטח בקבלת ההחלטה אם לערוך או לערוך את הביטוח באמצעות חברה מסוימת, עליו לקחת בחשבון את עלות המיגון הנדרש ולהוסיף את סכום העלות לסכום הפרמיה.

 

לדוגמא: כאשר חברת הפניקס מציעה למבוטחים של הביטוח הישיר לעבור אליה בחידוש הביטוח תמורת אותה הפרמיה שהם נדרשים לשלם בעבור חידוש הביטוח בחברת ביטוח ישיר, הרי שאם מדובר בביטוח רכב שלגביו הפניקס אינה דורשת את אמצעי מיגן בכלל וביטוח ישיר דורשת קיומם של אמצעי מיגון – הרי שמדובר בהוזלה משמעותית של עלות הביטוח באמצעות הפניקס לעומת הביטוח הישיר למרות שההצעה היא בפרמיה זהה.

 

הדוגמא בביטוח רכב, נכונה גם בביטוח של עסקים ומיזמים גדולים ושם ההפרש בעלות עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ואף יותר ובעבודתי כיועצת ביטוח, אני נוהגת לדרוש מהמבטחים המציעים לפרט בפני המבוטח, כבר בשלב ההצעה את כל דרישות המיגון הנוסף לקיים ולכמת את העלות של המיגון במכלול עלות הביטוח בנוסף לעלות הפרמיה.

 

 


כלילת תנאי מיגון בפוליסה

בחלק לא מבוטל מהמקרים, נוהגות חברות הביטוח לכלול דרישות סטנדרטיות למיגון כחלק מתנאי הפוליסה. לעיתים ללא הבלטה מיוחדת או ציון התנאים בסמוך לנושא שהם עוסקים בו וגם לפעמים ללא הסכמה מראש או אפילו ללא ידיעתו של המבוטח על קיומם.

 

במצב הנתון, לפי הפסיקה, חברת הביטוח לא תוכל להסתמך על תנאי המיגון, בעיקר כאשר מדובר במקרים בהם מקרה הביטוח קרה לפני שהמבוטח קיבל את הפוליסה והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על דרישת המבטח לקיומם של תנאי המיגון.

 

לפעמים מבקשת חברת הביטוח לשפר את תנאי המיגון בשל החמרת סיכון החלה במהלכה של תקופת הביטוח. לענייו זה יש צורך בהסכמה מפורשת של המבוטח, הואיל ומדובר בשינוי חוזה. הסנקציה העומדות לחברת הביטוח במקרה שבו המבוטח מסרב לנקוט באמצעי מיגון היא התראה על ביטול הפוליסה, דבר שאינו אפשרי בכל המקרים האיל ובחלק מהפוליסות נקבע תנאי מיוחד לפיו חברת הביטוח אינה רשאית לבטל את הביטוח במהלכה של תקופת הביטוח אלא רק במקרה של הונאה ביישוב תביעה או אי תשלום של דמי הביטוח.

 

אולם, כאשר מדובר בסכנה ברורה ומיידית, כמו למשל איום ברור מצד גורם עברייני לשרוף את העסק, או התרחשות תכופה של נזקי בריונות או הצתה במקום שבו נמצא העסק המבוטח, נדרש המבוטח לנקוט באמצעי זהירות ומיגון גם אם לא התבקש לעשות זאת במפורש על ידי חברת הביטוח וזאת על מנת שלא להתרשל בשמירה על רכושו ולנהוג בתום לב כלפי המבטח.

 

בכל הקשור בפרוט תנאי המיגון בפוליסה ולאור הפסיקה המחייבת את חברת הביטוח לוודא את קיומו של המיגון המלצתי היא לבקש סיקור חוזר של חברת הביטוח על מנת לאשר את קיומם של תנאי המיגון שנדרשו על ידה.

 

כפי שכותב, עו"ד ירון אליאס בספרו דיני ביטוח, בסעיף 19.66: "בפסיקת בית המשפט נתגבש אפוא כלל יסוד שלפיו על המבטח לוודא, מבעוד מועד, כי אמצעי המגן שנקט המבוטח עונים על דרישות הפוליסה. מבטח שלא עשה כן – לא יוכל להשתחרר מחבותו על יסוד טענה שעניינה הפרת תנאי המיגון. כלל זה מהווה נגזרת של חובת הווידוא ואחיזתו בפסיקת בית המשפט דלמטא היא אתנה ביותר."

 

 


 

אחריותם של המבטח ושל סוכן הביטוח

 

פסק הדין המנחה לעניין אחריותם לוידוא המיגון של המבטח ושל סוכן הביטוח בכל הקשור לדרישות המיגון של המבטח הוא יע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ  וכרמי עוזי נגד ישר מנשה. בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישו חברת הביטוח והסוכן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קיבל את תביעתו של המבוטח לתגמולי ביטוח, על פי פוליסות ביטוח, עבור שני כלי רכב שנגנבו ודחה את תביעתו  (המערער שכנגד) לפיצויים עבור נזקי הסתמכות, הפרת חוזה ועוגמת נפש, וכן ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

" לא יתכן שכל מעיניה של חברת הביטוח, או הסוכן הפועל בשמה, יוקדשו להגדלת היקף המבוטחים המתקשרים עימם, קביעת גובה הפרמיה וגביתה, צמצום חבויותיה במסמך החוזי ונסיונות להשתחרר מעול קיומן, משאלו התגבשו עקב התרחשות הארוע הביטוחי. בע"א 188/84 "צור" חברה לביטוח בע"מ נ' חדד, פ"ד מ(1 (3, פסקתי בהקשר דומה:

 

"הדוקטרינה האומרת שפוליסות ביטוח הן חוזים מסוג UBERRIMAE FIDAE הדורשים מן המבוטח גילוי מלא, באה להגן על מבטחים מפני העלמת עובדות, שלא יכולות להיות ידועות להם ממקורותיהם. אך הוראותיו של חוק החוזים (חלק כללי) הן דו-צדדיות, והן דורשות תום לב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה (סעיף 12), הימנעות מהטעיה, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 15, ותום לב בביצוע החוזה (סעיף 39) משני הצדדים; וחברת הביטוח אינה יכולה לנהוג בדרך של ימין מקרבת, קרי כורתת חוזה וגובה פרמיה, ושמאל דוחה, קרי, כוללת בפוליסה תנאים המרוקנים אותה מראש מתוכנה וממטרתה הגלויה" (שם, בעמוד 15, הדגשות במקור; ראה גם ע"א 130/80 ביטון נ' "חלמיש" חברה עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו, פ"ד לו(706 (2, בעמוד 712).

 

סיכומה של נקודה זו, חברת הביטוח המבקשת לסייג את גבולות חבותה, מחובתה להבטיח שהמבוטח אכן יוכל להיות מודע לסייגים אלו. בין היתר אמור הדבר במקרים בהם מדובר בתנאים המחייבים את המבוטח לעשיית מעשה, כגון התקנת אמצעי מיגון כלשהו. אין די להתנות את חבות החברה במקום שיגרתי כלשהו שבפוליסת הביטוח בין "האותיות הקטנות" הרגילות."

 

 

" לאור הנסיבות המיוחדות המאפיינות את ההתקשרות בחוזה הביטוח, אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקיימן תוכל החברה המבטחת להישען על סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה. אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על ידה, לא תוכל מאוחר יותר, שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית, להתנער מחובת השיפוי. חברה מבטחת המסייגת את גבולות חבותה, פועלת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נוטלת על עצמה, יחד עם זאת, אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והוידוא. חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים, וכי במקרים בהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי.

 

...

 

הבנתו של המבוטח היא עניין סובייקטיבי. אין בכוונתי להצר את הדרכים בהם תמצא החברה לראוי ויעיל לוודא את הפניית תשומת הלב של המבוטח. משהובהר שהדבר מוטל על שכמה, יש דרכים טכניות פשוטות בהן ניתן להגיע לתוצאה אשר לה מכוון האמור בסעיף 3, והיו בפנינו לא מעט פוליסות ביטוח בהן נעשה הדבר כדבעי. "

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright