היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

הערות לכתבה "סקרי סיכונים ודרישות מיגון"   

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

 

 

הערות ותהיות למאמר "סקרי סיכונים ודרישות מיגון"   

מאת:  ד"ר יצחק ויזל סוקר ומומחה בכיר לביטוח עבודות קבלניות ועסקים

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

 

ד"ר יצחק ויזלבבוקר יום בהיר לפני התיישבתי לפני המחשב לעבוד ועל המסך הופיע לפתע  מאמרך "סקרי סיכונים ודרישות מיגון", אותו זכרתי במעומם מלפני שנים ואשר בתוכנו אף נעזרתי בהוראה במכללת נתניה, בנושאי ניהול סיכונים-ביטוחי רכוש, אש והנדסי  וכן שמאות נזקים וסיקור סיכונים. הסיבה להיות המאמר על המסך באותו מועד לא ברורה לי עד היום.

 

היות שסקרי סיכונים הם עיקר עיסוקי המקצועי בימים אלה חזרתי לקרוא אותו שנית, כדי לאמתו מול ניסיוני בתחום הן כסוקר ושמאי פעיל והן כמרצה בנושאי ביטוח אלמנטרי, לרבות סיקור ושמאות.

(הכותרות באדום הן ראשי הפרקים במאמרך).

 

 

 

ב"טיזר" למבוא למאמר רשום "אחת הטעויות הנפוצות" של סוקרים היא כלילות אמצעי מיגון קיימים ברשימה אחת עם דרישות לשיפור המיגון, דבר שיוצר בחברת הביטוח רושם כאילו אין המבוטח נוקט באמצעי מיגון כלשהם".

 

מכך עולה לכאורה כי :

א. יש עוד מיני טעויות נפוצות שסוקרים עושים. מסקנה שיש לה בסיס, כפי שנראה להלן

ב. מישהו בחברת ביטוח טורח לקרוא את כל מה שכתב הסוקר, בדו"ח הסקר -מסקנה חסרת בסיס

 

במסקנות אלה אדון  בהמשך ואתחיל בניתוח הנאמר במבוא בו את משתמשת במונח " סוקר מקצועי".

  • מה זה?

  • מקצועי באיזה תחום?

  • איפה לומדים את זה?  לפי איזו דיסציפלינה אקדמית או גוף תכנים מאושרת מקצועיותו של הסוקר? מי הסמיך את המלמדים?

לעניות דעתי אין דבר כזה בישראל.

אין אני אומר בכך כי אין בישראל סוקרים מיומנים/ מנוסים אלא שלכל אחד יש אמות מידה שאינן מקובלות בהכרח על עמיתיו. דוחות הסקרים נבדלים מכל בחינה ת תוכן , הדגש, סגנון וכו'/

 

בצדק את מעירה כי לעתים כלול בדו"ח הסקר לסיכוני רכוש גם סיקור סיכוני חבויות לצד ג'  (רכוש ? נזקי גוף ?  לציבור ? לעובדים?).

 

וכי למה לא יכלול? הרי גם בתחום זה אין הסוקר מקצועי כמו בתחום הסיכונים לרכוש.

 

נכון את מציינת כי פונקצית  הסוקר אינה מעוגנת בחוקי הביטוח ותקנותיו ולכן המלצותיו לשיפור הסיכון אינן מחייבות את הצדדים להסכם והן בגדר יעוץ בלבד שניתן למבטח!!!!!! שידרוש, אם ירצה, את קיומן בתוקף סמכותו להוסיף או לגרוע מהן כראות עיניו ,כפי שכתבת:  "פעמים רבות ניאותו חברות הביטוח לשנות את המלצות הסוקר ,בהתאם  לבקשתו ההגיונית של המבוטח".

 

לפי איזה הגיון? שהרי אם הגיוני לבטל המלצה היא לא היתה צריכה להיכלל מלכתחילה. ואם היא הכרחית מה ההיגיון לבטלה?

 

ביטול הוא הגיוני רק אם המלצה נקלעה לרשימה בשגגה או שהמבטח רוצה להקל  על המבוטח מסיבות שלו- מסחריות ?

 

האמת היא כי חברות הביטוח אינן מבטלות כמעט לעולם בעצמן את דרישת הסוקר אלא מבקשות  מן הסוקר להסיר ההמלצה או לשנותה/ לרככה. באופן זה אם בדיעבד הביאה ההקלה לנזק משמעותי הסוקר הוא שנעשה אחראי להקלה.

 

בד"כ כלל באה הדרישה להקלה מן הסוכן/יועץ של המבוטח תחת איום של הזזת הביטוח למקום אחר או כדומה.

 

בסיטואציה כזאת הסוקר נקלע למצוקה מקצועית/ מסחרית שהרי אם לא ייענה  לבקשה הוא פוגע בסיכוייו לקבל עבודה נוספת ואם ייענה איפה "המקצועיות" ומה המשמעות של ביטולים כאלה לביטוח אחריותו המקצועית של הסוקר?.

 

הנאמר לעיל  נוגע רק במקצת הבעיות המתעוררות מן העובדה כי בישראל מרבית הסוקרים בתחום סיכוני ביטוח אינם מקצועיים ו/או ברי סמכא ברוב התחומים אותם הם סוקרים ולעתים באף אחד מהם.

 

 

אעבור ברשותך לפרק 2 של המדריך שכותרתו

 

"סקר סיכונים אינו הערכת רכוש"

 אני מסכים ואולם כבר במשפט הראשון  נכרכים זה בזה שני תחומי ביטוח שאין ביניהם כל  דמיון וזה לשונו:-

"בכל מה שקשור בביטוח דירה ובעבודות קבלניות מקובל כי סקר הסיכונים נכלל בתוך דו"ח הערכת הרכוש וזאת בניגוד וכו'"/

למיטב ניסיוני בן ארבעים שנה בסיקור לביטוח עבודות קבלניות לא נכלל מעולם בתוך סקר להערכת רכוש ולו רק מפני שבמועד ביצוע הסקר אין כל רכוש להערכה (וזו הסיבה המזערית). ערכי הרכוש העתידיים נמסרים לסוקר על ידי המציעים / מבוטחים והוא במקרה הטוב מצטט אותם לצורך ניתוח התפתחות גודל הסיכון הפיסי לאורך הפרויקט. הערכת רכוש עשויה להופיע בעדכונים של סקרי עבודות קבלניות כדי לאמוד אחוזי ביצוע וכיו"ב.

 

הערכת הרכוש (או ציטוט ערכיו) הם חלק אינטגרלי של סקרי שבר מכאני אלקטרוני וציוד כבד.

 

מה שנוגע לסיקור דירות זו סוגיה משנית שלא אדון בה כאן. אגביל עצמי לסיקור עסקי/תעשייתי, הנדסי וקבלני ורק נציין שבסיקור דירות אכן מעריך הסוקר את ערכי המבנה והתכולה.

 

חשיבותו של סקר הסיכונים (וההגנות) .(מתומצת על ידי)

למבטח, שהינו לרוב מזמין הסקר זהו כלי עזר לקבלת החלטות הנוגעות לקבלת הסיכון או דחייתו ואם החליט לקבלו באלו תנאים.

 

בתנאים אידיאלים יציג סקר הסיכונים  נתונים חיוניים להבדלת הסיכון הפרטיקולרי מקבוצת הסיכון הכללית אליו הוא משויך תוך הדגשת נקודות עם פוטנציאל סיכון מוגדל/מוקטן והאמצעים הדרושים  לשיפור הסיכון.

 

 סקר סיכונים הוא "צילום מצב" הנכון למועד הסקר וברור כי בקרות שינוי מהותי באובייקט המבוטח יהיה צורך בעדכון סקר הסיכונים.

 

בהמשך נאמר כי "הסקר עשוי להצביע בפני המבטח על סיכונים שהמבוטח לא היה ער לקיומם ולא ציין אותם בהצעת הביטוח".

 

משפט זה בעייתי מן הסיבות הבאות:-

  •  ככלל המבוטח אינו חושב במונחי סיכון ביטוחי

  • "הצעת ביטוח" מורכבת מתשובות שנותן המבוטח בכתב לשאלות שהוצגו לו בכתב  על ידי המבטח (שאלון) ותו לא.

  • לעתים קרובות בעסקים קטנים ממולאת ההצעה על ידי הסוכן ולא על ידי המבוטח שרק חותם עליה.

  • כדי שהמבוטח יהיה ער לסיכונים צריך מישהו להביאם לתשומת ליבו וזה  אחד מתפקידי הסוקר.

 למבוטח חשוב הסקר אם כתוצאה ממנו יפחתו הנזקים ומפח הנפש הבא בעקבותם או אם בעקבות ביצוע מיגונים תפחת עלות הביטוח (פרמיה והשתתפות עצמית)אך לצורך כך חשוב כי המבוטח יקרא את הסקר במלואו ולא רק את דרישות המיגון.

 

ואולם רק באופן  נדיר ביותר מאפשר המבטח למבוטח להחזיק בדו"ח הסקר המלא והמבוטח מקבל אך ורק את רשימת הדרישות לשיפור המיגון. ההנמקה כי " אם יקבל המבוטח את הסקר יפנה אתו למבטח אחר" מצריכה פתרון אחר.

 

למותר לציין כי סוכנים ויועצים מנסים לאחוז בשני קצות המקל- גם הפחתת דרישות וגם הפחתת עלות.

 

ובאשר לנאמר לעיל על רוחב ועומק ניסיונו של הסוקר במניעת נזקים עולה השאלה מניין הניסיון? שהרי המבטחים אינם מעדכנים את הסוקרים על מקרי נזק שאירעו בסיכונים שסקרו ורק  אותם סוקרים שהם גם שמאי נזקים פעילים ומונו בדיעבד לטפל בנזק שאירע באתר אותו סקרו יש הזדמנות ללמוד מן הניסיון את מידת התועלת מן הדרישות לשיפור המיגון אותן המליץ לדרוש.

 

למיטב ידיעתי לא מנהלות החברות סטטיסטיקה הנוגעת לעבודות הסוקרים שהן מעסיקות , כגון מספר וגודל הנזקים שאירעו בעסקים שסקר. מעולם לא עימתו אותי עם נתונים כאלה.

 

 

 

בחירת עורך הסקר

תוכנו של סעיף זה מטריד ביותר, כי משתמע ממנו לכאורה שיש לבחור סוקר "פארווה" לא מחמיר מדי ולא מקל מדי, כאשר האינטרס הראשון המעניין את המבטח  הוא "לשמור" את הלקוח ורק בשורה הבאה  "שיפור הסיכון".

 

בהקשר זה עולה גם עניין "שמאי וסוקרי הבית" שמעסיקות חברות הביטוח, דיון היוצר גזרה שווה לכאורה בין שמאי הנזקים וסוקרי הסיכונים ולא זה כהרי זה.

 

שמאי הבית עומדים בניגוד עניינים מול המבוטח בכל הנוגע לאובייקטיביות שומתם (ראה "בג"ץ השמאים" וכו' לעניין שמאי הרכב) ואילו הסוקר מוגדר מלכתחילה כשלוחם וכיד ימינם של חתמי החברה לעניין קבלת/דחיית הסיכון.

 

שאלת האובייקטיביות לא היתה צריכה להיות בעלת משקל אילו היו בתוקף קודים מקצועיים ואתיים מקובלים.

 

העסקת "סוקרי בית" נפוצה יותר לדירות ועסקים קטנים אך גולשת לעתים גם לעסקים גדולים יותר לפעמים עם תוצאות הרסניות.

 

במסגרת זו נוצרו בחברות הביטוח "מחלקות סיקור" שבראשן "סוקר ראשי" או מנהל תחום, שהופך לסמכות העיקרית בכל הנוגע לענייני סיקור והערכת הסיכונים ופוטר את החתמים מלעסוק בתחום.

 

עירוב התחומים נובע בחלקו מכך כי סיקור עסקים גדולים נעשה לרוב באחריות משרדי השמאים ולעיתים על ידי אותם אנשים. במצבים כאלה נוצרת מידה של אי- בהירות באינטרסים".

 

ולבסוף שאלת מינוי סוקר לפי השכלתו הפרטנית נופלת קורבן למחיר הנמוך שמוכנות חברות הביטוח לשלם עבור סקרים.

 

 בעבר השתמשו משרדי השמאים /סוקרים במקום בו הדבר נדרש במהנדסים חיצוניים(בתחומי מקצוע שונים ) ששכרם שולם על ידי המבטח לצרכי סקרים ונזקים, בתעריף גבוה משמעותית מזה המשולם לסוקרים עצמם.

 

היום עדיין נכון הדבר לענייני נזקים אך נדיר לסקרים. שכר השעה של מהנדסים יועצים גבוה בהרבה ממה שמוכנות חברות הביטוח לשלם לסוקרים.

 

הסוקר האידיאלי יהיה מהנדס מומחה בתחום הנסקר עם ידע בביטוח- אישיות נדירה בישראל.

 

סוקר כזה "יש לו דיבור" עם נציגי המבוטחים האחראים לתחומי העיסוק והכספים , ויכול להגיע להסכמות עם המבוטחים להבדיל מסוקר שהבנתו כללית יותר.

 

התפקיד של "מהנדס החברה" נעלם בפועל מן השוק כך שטיב הסקר נשפט על ידי החתמים או מנהלי תחום הסיקור.

 

השוק קטן מדי לספק עבודה לאישים כאלה בהגבלה לתחומי התמחותם הספציפית לעניין סקרים גרידא. נכון כתבת כי מהנדס מכונות ידרוש דרישות שונות ממהנדס בניין לאותו פרויקט אזרחי.

 

מובן כי חברות ביטוח המעסיקות סוקרים שהם עובדיהם השכירים יעדיפו לשלחם לסיקור גם אם לפעמים האובייקט הנסקר " גדול עליהם".

 

כיסוי (זמני) עד לביצוע המלצות הסוקר

ראש פרק זה במאמרך מצביע על הבעייתיות בתזמון בכל הנוגע לסיקור וביצוע מסקנותיו.

אידיאלית סדר העניינים היה צריך להיות:-

  • הצעה

  • סיקור והתחייבות המבוטח לביצוע דרישות לשיפור המיגון

  • קבלה-חיתום.

  • בפועל לעתים קרובות הסדר הפוך : -

  • הצעה

  • קבלה זמנית

  • סיקור והתחייבות לביצוע דרישות.

  •  קבלה סופית.

לפעמים מתעכבת הזמנת הסיקור עד לחתימת המבוטח על התחייבות בלתי חוזרת (FIRM ORDER).

 

עיתוי כזה מכניס לפעמים  את העסקה לסד של מצוקת זמנים  ופותח למו"מ את ביצוע דרישות הסוקר בדרך כלל עם הקלות למבוטח.

 

 כאמור לעיל דרישת המבוטח להקלה מעברת לשיקול דעת הסוקר ובאופן זה מתן ההקלות מונח על כתפי הסוקר במקום שייעשה על ידי שרשרת החיתום של המבטח.

 

אם נעשתה הקלה שאינה מוצדקת אובייקטיבית , האחריות היא של הסוקר.

 

עניין כיסוי זמני בפוליסת עבודות קבלניות פתוחה/הצהרתית הוא אוטומטי ועל כל הצהרה צריכות לחול כמינימום הדרישות שבפוליסה הראשית כאשר סיקור נוסף ,אם יהיה ,יוסיף  לפי הצורך דרישות נוספות או יגרע דרישות לפי נסיבות העניין.

 

בדיקת הסקר על ידי המבוטח

כאמור לעיל חברות הביטוח "אינן ששות" לתת את דו"ח הסקר לידי המבוטח ואם הכרחי הדבר יש לתתו עם גדרות וסייגים שלא יאפשרו למבוטח להשתמש בו לצורך הצגתו למבטחים מתחרים – " שופינג " בלשון השוק.

 

בדיקת הסקר  לענייני פורמליות – שם המבוטח, כתובתו או כתובותיו, סוג תאגיד ומספרו וכו' הם טריוויאליים ויש לעשותם במועד הסיקור.

לעניין זה חשוב לציין גם את בעלי זכות החתימה עם אישור עו"ד /רו"ח מצורפים. רק חתימתם של אלה באמת מחייבת את המבוטח בשעת מבחן.

בדיקת הסקר לעניין  ניתוח הסיכון חיונית כדי שיוברר כי המבוטח מעריך את הסיכון כמו הסוקר ואם הם חלוקים בעניין, בירור מקור ההבדלים.

 

צריך להביא בחשבון כי למבוטחים הכפופים לפרוטוקולים של אבטחת איכות כגון ISO וכדומה יש תהליך מסודר של הערכת סיכונים וכן ועדות בטיחות הממונות על ביצוע מסקנותיו. אלה כוללות מסקנות בדבר התקנת אמצעים פיסיים להתרעה, מניעה וסיכול סיכונים וכן נוהלי עבודה בטוחים.

 

אצל מבוטחים בעלי גישת בטיחות פרואקטיבית יש גם רשימות נהלים היררכית שביצועם חובה לפני כל פעילות החורגת מן השגרה.

כמו כן כלולה רשימה של דרישות מטעם הרשויות הסטטוטוריות למניעת סיכונים שהמבוטח חייב בקיומם.

 

כל הנ"ל הם ה- "מיגונים הקיימים" אותם על הסוקר לרשום כחלק נפרד ברשימת המיגונים.

 

עלות המיגונים הנ"ל – הן התקנתם ותחזוקתם והן ההתנהלות לפי הנהלים שאומצו, היא עלות שהייתה חלה  על המבוטח ללא כל קשר  לסיקור.

 

ראוי להזכיר כי הדרישות הסטטוטוריות מוטות לסיבות של שלום העובדים והציבור, לרבות "הסביבה" ואין להן דבר לשמירה על רכוש המבוטח. הבטיחות הנוספת שהן מעניקות לרכוש המבוטח היא סוג של בונוס.

 

יתכן בהחלט שלצורך שמירת הרכוש כשלעצמו יש צורך בדרישות נוספות.

 

סוקר "מקצועי" (ונא ראו התייחסותי לעיל) יכול להסתפק באלה לאחר ווידוא תקינותם של המיגונים הפיסיים וקיום הנהלים , ללא כל תוספת דרישות , או לדרוש תוספות במקום שבו קיימים "חורים" לפי הערכת הסיכונים שלו.

 

כך למשל אין בישראל תקנות סטטוטוריות למניעה וכיבוי שריפות ב"מבנים" בתהליך בניה, דבר המהווה סיכון משמעותי הן לגוף והן לרכוש. עניין זה נעשה חמור ביותר בבניה ההולכת ונעשית יותר גבוהה עם הזמן.

 

באירופה וארה"ב יש נהלים כאלה כבר מזמן.

אני מקפיד לכלול דרישות בעניין מזה עשרות שנים תוך עימות עם קבלנים בנדון.

 

עלויות קיום דרישות נוספות אלה הן בגדר "הוצאה נוספת" ולפי העניין הן יכולות להיות משמעותיות. על הסוקר לדון בעניין עם המבוטח ולהצביע על הסיכון והמיגון הדרוש.

 

זכות המבוטח, סוכנו ויועצו לשקול את ביצועם או לדון בהפחתתם  מול המבטח והסוקר.

 

לעתים דרישות כאלה מגיעות מרצון הסוכנים/ יועצים רק כדי להראות למבוטח כי "הם עושים בשבילו יותר".

 

מאידך, ככל שהסוקר יהיה פחות מקצועי כן תוחמרנה דרישותיו וכן יתעקש על קיומם ללא פשרה.

לא פעם מגיעה פלוגתא כזאת לשולחני בגדר "מעין בורר".

 

 

הסכמה לדרישות הסקר כתנאי מוקדם

נראה לי כי לאור "הלכת סלוצקי" אין טעם לדון בסעיף זה. רע"א 3370/14 דיין מוצרי קירור נגד הפניקס חב' לביטוח.

דרך אגב כסוקר אינני נוהג להמליץ על ספקי ציוד מיגון כדי שלא אהפוך אחראי ולו לכאורה לכשלים בציוד כזה אם יתגלו.

אזכור "הלכת סלוצקי" גם מעלה את שאלת הווידוא של ביצוע הדרישות לשיפור הסיכון, שלרוב אינו מתבצע, והשאלה תעלה מה ערך הדרישות לאור זאת.

 

מעמד סוכן הביטוח

 מעמדו של סוכן הביטוח הנחשב בעת קשירת חוזה הביטוח כנציג המבטח הוא עדין ולאו דווקא בגלל מה שמתואר במאמר כ- "הסכמה להרעת תנאים" אלא מפני ניגוד העניינים שבו הוא פועל.

כנציג המבטח אינו אמור לצאת נגד דרישות הסוקר שתפקידו שיפור הסיכון של המבטח.

היועץ לעומת זאת מייצג את המבוטח "נטו" ולו החירות  "להיאבק" בסוקר/ מבטח ללא ניגוד עניינים.

 


 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 29/3/2020

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright