היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תקנות הדירה החדשות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

אין להעתיק את המדריכים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר

 

 

 

 

בביטוח דירה אין חריג לעניין רעידת אדמה
 

הפרובלמטיקה שבתקנות החדשות לביטוח דירה


מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

 

 

כותרת התקנותביום 27/1/2015, פורסמו התקנות החדשות לביטוח דירות ותכולתן  אשר יכנסו לתוקפן מיום 27/7/2015.

 

התקנות החדשות מציגות חידושים והטבות לציבור המבוטחים והכוונה הטובה של הפיקוח על הביטוח ושל כל הגורמים האחרים שהיו מעורבים בהכנתן ברורה.

 

על אף הכוונות הטובות, נראה, כי עורכי הדין המוצאים פרנסתם מתביעות ביטוח, אינם צריכים לחשוש למטה לחמם אלא להיפך, לאור הניסוח של התיקון לתקנות נראה שפרנסתם לא תקטן אלא אפילו תגדל.

 

כתבה זו סוקרת את מרבית הסוגיות והשאלות שנוצרו בעקבות תיקון התקנות כפי שנעשה, אך אינה מציעה פתרונות (אותם ניתן לקבל תמורת תשלום בלבד).

 

כאשר משווים תוצאות לכוונות, ידוע לכל, כי התוצאות אינן תמיד זהות לכוונות ולפעמים אפילו גם אינן דומות להן. כך קרה שבסיכומו של הליך עדכון התקנות לביטוח דירות ותכולתן, נותרה בעינה הפרובלמטיקה הקיימת בהתקנות שמלפני התיקון הנובעת מכך שתנאי המינימום נקבעו רק לגבי חלק מהכיסויים אותם מקובל לכלול בפוליסות השונות לביטוח דירות ותכולתן,

 

מבחינת חברות הביטוח נראה סימן שאלה לגבי כיסויים ופרקים שאינם כלולים על פי המינימום המחויבים על פי חוק. האם המבטחים יקבעו תנאים המרעים את הכיסוי ביחס לפרקים או למקרי ביטוח שאינם כלולים בתקנות (הכיסוי הנוסף) או שיחילו גם לגביו את תנאי המינימום שבתקנות?

 

כך למשל האם בביטוח "כל הסיכונים" לדברי ערך, יקבעו המבטחים, כי במקרה של נזק המבוטח לפי פרק "כל הסיכונים" (כגון במקרה של אבדה), חברת ביטוח לא תוכל לחייב מבוטח לקבל תכשיט באמצעות שובר במקום פיצוי במזומן, אלא רק בהסכמתו, כפי שנקבע בתנאי המינימום לגבי מקרה ביטוח המבוטח לפי כיסוי מקיף (למשל במקרה של שוד או פריצה לדירה), או שחברת הביטוח תקבע, לפי המקובל כיום בחלק מהמקרים כי במקרה של אבדה ניתן יהיה לפצות את המבוטח בשובר להחלפת התכשיט גם מבלי לקבל את הסכמתו.

 

במקרה של נזק למבנה המבוטח לפי בסיס "כל הסיכונים" (המקובל בחלק מחברות הביטוח), האם יקבע בפוליסה, כי השלמת הכיסוי ל"כל הסיכונים" תהיה לפי כל התנאים של הפוליסה התקנית החדשה, דהיינו, ללא ניכוי ביטוח חסר בשל נזק למבנה או שכן יקבעו סעיף ביטוח חסר לגבי נזק למבנה שאינו כלול בכיסוי על פי התקנות?

 

למרות הרצון הטוב, לא באו לידי תיקון בתקנות החדשות ליקויים קיימים בכיסוי הקיים. כך למשל עדיין רשאים המבטחים להציע למבוטחים תוכנית ביטוח שאינה כוללת כיסוי לנזקי צנרת לתכולת הדירה באופן המאפשר הטעיה של סוכני הביטוח ומבוטחים.

 

הכוונה הטובה של הפיקוח לכסות נזקי הצפה שמקורם בנכס אחר בבית המשותף (כאשר המבטח רשאי להגביל את היקף הכיסוי למקרה אחד בתקופת הביטוח), מתגלה בסופו של  דבר כצמצום הכיסוי שמלפני התיקון של התקנה.

 

למה הכוונה?

 

לפי פרשנות בית משפט השלום, נזקי צנרת שמקורם בדירות אחרות בבית המשותף, נופלים בכלל תחת הכיסוי של נזקי הצפה. כיסוי שאינו ניתן להגבלה למקרה ביטוח אחד במהלך תקופת הביטוח. כך למשל בתאמ (קריות) 3473-07  מרדכי טרבלסי נ' אלגרה רוזנר, אמרה, בין היתר, השופטת, פנינה לוקיץ':

 

"למרות האמור לעיל אני סבורה כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע (בכפוף לאמור בהמשך באשר למועד קרות מקרה הביטוח) שכן אני סבורה כי האירוע נשוא התיק נופל דווקא למסגרת הגדרת "מקרה הביטוח" שבסעיף 2.10 לפרק א' ובסעיף 7.10 לפרק ב' לפוליסה, דהיינו שמדובר ב"נזק" שנגרם כתוצאה מ"שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", ואסביר..."

 

התקנה החדשה לעניין נזקי צנרת אינה כוללת כל התייחסות לנושא מתן שירות על ידי חברות שרברבים מטעם המבטחים ואינה כוללת כל אזכור שלא לדבר הטמעה של חוזר השרברבים בעניין נזקי צנרת, אשר חלק ניכר מציבור המבוטחים אינו מודע בכלל לקיומו.

 

החמצה נוספת היא היעדר הפניית תשומת לבם של המבוטחים לזכויות המוקנות להם לפי חוזר יישוב תביעות והאפשרות המוקנית להם לפנות בתלונה למחלקת פניות הציבור של הפיקוח על הביטוח.

 

מדובר בזכויות המוקנות למבוטחים על פי דין וכמעט ואינן ידועות לחלק נכבד מהם ולפעמים גם אינן ידועות לעורכי דין שעיקר עיסוקם אינו בתביעות ביטוח.

 

בנוסף נולדה פרובלמטיקה חדשה בשל ניסוח מנופח שאינו ברור, כגון: רכוש שאין מטבעו להימצא מחוץ לדירה (ממתי לרכוש יש טבע?), "אי גילוי נאות" בהקשר של הפרת חובת הגילוי של מבוטחים (מבלי להגדיר מהו "גילוי נאות", מונח הנהוג לתאר את חובת הגילוי של המבטחים כלפי המבוטחים ולא להיפך) ועוד.

 

דוגמא נוספת לניסוח תמוה נוסף היא, מחיקת האפשרות לשינוי נוסח הפוליסה על ידי המבטח (לפי תקנה מספר 7) בה בשעה שהמבטח עדיין רשאי (לפי תקנה מספר 6) לשנות את הכיסוי הביטוחי לפי תנאי המינימום לטובת המבוטח ומכאן השאלה, כיצד ניתן לעשות שינוי לטובת המבטח ללא שינוי הנוסח? לפיקוח על הביטוח פתרונים...

 

הגדרות – פרק חדש בתקנות

 

הגדרת המבנה לפי התקנות החדשות כוללת גם צנרת גז באופן מפורש אבל עדיין משאירה על כנה את סוגית בלוני הגז שאינם מחוברים לדירה בחיבור של קבע, האם הם כלולים בביטוח מבנה הדירה או לא?

 

ההגדרה החדשה אינה כוללות את החריג הקיים אשר מוציא מכלל כיסוי ביטוחי נזק שנגרם לחלקי המבנה המשמשים לעסק בלבד. במקום זאת נכללת מגבלה לגבי שימוש עיקרי למגורים של מבנה הדירה או של הבית (אין הגדרה של בית, כך שההבדל אינו ברור). יוצא מכאן, כי חלק של מבנה דירה המשמש לעסק בלבד, יהיה מבוטח אם כל הדירה משמשת בעיקרה למגורים?

 

הגדרת דירה שאינה תפוסה, נשארה כפי שהיתה, רק שינתה מיקום בפוליסה ועדיין לא ברור למה הכוונה "דירה שבפועל לא התגוררו בה באפן סדיר למעלה מ 60 ימים רצופים". האם דירת נופש המאוישת בסופי שבוע היא דירה שאינה מאוישת?

 

עדיין לא ברור אם הרציפות אמורה לחול לגבי התקופה שבה כן מתגוררים או לגבי התקופה שבה אין מתגוררים  בדירה?

 

מקרה הביטוח בביטוח מבנה ותכולה

 

סופה - הגדרת סופה, נוספה לתקנה הקיימת ומשום מה היא אינה מופיעה בסעיף ההגדרות של הפוליסה אלא בפרקי המבנה והתכולה (רוח שמהירותה עולה על 30 קשר).

 

בתקנה החדשה מבוטל החריג לנזק שנגרם לגדרות ולשערים בביטוח המבנה אולם עדיין מופיע חריג אחר בתוך הכיסוי עמו במקום בסעיף חריגים כמו בתקנה הקיימת, לגבי: "למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות ותקרה וספיגתם בהם".

 

העניין הוא שגם בתקנות החדשות כמו בתקנות הקיימות אין איחוד של כיסוי לנזקי טבע בסעיף אחד כמקובל בפוליסות העסקיות (הואיל והכיסוי לנזקי שיטפון והצפה, נשאר עדיין בסעיף אחר), כך שסוכני ביטוח ויועצים בעלי תושיה יעשו כמיטב יכולתם על מנת לייחס נזק שנגרם בשל דליפת מי גשם לקירות ולתקרה לסיכוני שיטפון והצפה. כמו כן, החריג הכולל נזק לקירות ולתקרה עדיין אינו מתייחס לרצפה (כבתקנה הקיימת), האם אפשר להבין מכך שנזק לרצפה בשל דליפת מי גשם לרצפה, מבוטח?

 

התנגשות כלי רכב במבנה – בתקנות החדשות בוטל החריג לגבי נזק שנגרם כאשר כלי הרכב היה נהוג על ידי המבוטח או מי מבני ביתו. חריג שבוטל ע"י חלק מהמבטחים כבר בסוף שנות התשעים.

כיסוי רעידת אדמה – כולל נזקי צונאמי – המוציא מכלל כיסוי במסגרת כיסוי הצפה – כפי שכבר נכתב באתר זה לגבי ביטוחי רכב ודירה. הגדרת אירוע אחד היא נזקים aארעו במשך 72 שעות.

ביטוח המבנה אינו כפוף לסעיף ביטוח חסר, אולם כאמור, סוגיית תחולתו של סעיף ביטוח חסר לגבי כיסוי רחב יותר מזה הניתן על פי התקנות נשארה פתוחה.

 

ביטוח אובדן שכר דירה

 

לפי התקנות החדשות ביטוח מבנה הדירה כולל לראשונה גם פיצוי על אבדן הכנסות משכר דירה של הדירה או הוצאות שכר דירה לצורך מגורים למבוטח ולבני משפחתו, כל עוד אין הדירה מתאימה למגורים.

 

אי התאמה למגורים מחייב קביעה מהנדס רשוי אולם משום מה אין מגבלה או תנאי לכך שהמבוטח יבצע עבודות שיקום כלשהן בדירה? התקופה המרבית לפיצוי בשל אובדן שכר דירה הוגדלה ל 12 חודשים במקום 6 חודשים בתקנה הקיימת  (בדומה לכיסוי הניתן כבר משנות התשעים על ידי חלק מהמבטחים). ומקסימום הפיצוי הוגדל מ 10% מסכום ביטוח הדירה לכדי 15%.

 

כך למעשה ניתן פיצוי כולל העשוי לעלות ב 15% על סכום ביטוח הדירה. התנאי לכיסוי בהוכחה סבירה להוצאות בפועל של שכר דירה למקום מגורים חליפי אינו מתאים לכיסוי החל במקרה של פיצוי על אובדן הכנסות והעניין אינו מובהר בתקנה.

 

ביטוח סכום נוסף בבית משותף ביטוח ערך קרקע – ניתן ככיסוי אופציונאלי לדירה בבית משותף, אשר נמצאת בבעלות או בחכירה לדורות של המבוטח, כתוצאה מסיכון רעידת אדמה בלבד. בניגוד למקובל לגבי כיסוי זה כיום זכויות המבוטח בקרקע אינן עוברות לידי חברת הביטוח לאחר הפיצוי.

 

אולם גם כאן, מדובר בכיסוי שהוא מצומצם יחסית לכיסוי המקובל כיום אצל מרבית המבטחים שחל לגבי הסיכונים המבוטחים הכלולים בביטוח במנה הדירה ואינו מוגבל לנזקי רעידת אדמה בלבד, נראה כי המבטחים יכולים לקבוע כי במקרים שאינם רעידת אדמה (למשל שריפה), זכויות המבוטח בקרקע לאחר הפיצוי, כן תעבורנה לידי המבטחים...

 

כמו כן יש לשים לב, כי לפי הנוסח של התקנה, אין תנאי לפיצוי רק כאשר לא ניתן לבנות מחדש את הבית באותו מקום לאחר נזק, לפי המקובל כיום.

 

כלומר, עשוי להיוותר מצב שבו המבוטח ירוויח מנזקו בשל רעידת אדמה באותו מקרה שבו כן ניתן יהיה לבנות מחדש את המבנה באותו מקום לאחר.

 

ביטוח תכולת דירה

 

מבוטל החריג לפריטים המוחזקים בקומיסיון אולם מלאי וציוד המשמש לעסק עדיין אינו מבוטח אולם ניתן לכלול אותו בביטוח, תוספת שהיא מיותרת לחלוטין הואיל וכבר כיום ניתן לבטח בהסכמה מלאי וציוד המשמשים לעסק, כך שהשינוי בנוסח אינו משנה את המצב הקיים.

 

כיסוי כסף מזומן בדירה כולל גם תלושי קניה אך עדיין אינו כולל המחאות.

 

בוטל החריג לבולי דואר והכנסה שאינם חלק מאוסף בולים.

 

ביטול מגבלות לפריט אחד בכיסוי של כלי כסף, פסלים, תמונות, יצירות אמנות ואוספים בעלי ערך היסטורי וכך גם לגבי תכשיטים.

נוספה מגבלה של 10% מסכום ביטוח התכולה לשעוני יד.

 

בוטלה המגבלה למערכות כלי אוכל. מגבלה שמבוטלת כבר בלאו הכי מזה שנים רבות בחלק נכבד מהפוליסות לביטוח דירה ותכולתה.

 

חידוש נוסף הוא כיסוי לרכוש מחוץ לדלת הדירה – מעתה מבוטחים דברים או חפצים הנמצאים בגינה, בחדר מדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות שהם חלק מהדירה ובתנאי שאין מטבעם להימצא מחוץ לדירה. הכיסוי לפי סעיף זה מוגבל עד 2% מסכום ביטוח התכולה.

 

הניסוח של "טבע הדברים להימצא" הוא ניסוח מליצי ועל כן משעשע.

ממתי לחפצים דוממים יש טבע משלהם להימצא במקום כזה או אחר?

הכיסוי "הולבש" על חריג שבוטל וחבל שלא נעשתה חשיבה יסודית לגבי ביטוח רכוש שנמצא בגינה על הדשא. האם רכוש שנמצא על דרכים מרוצפות כן יהיה מבוטח ואותו רכוש אם יונח על דשא לא יהיה מבוטח? היכן ההיגיון? ומה לגבי ביטוח הדשא עצמו והצמחיה? גם כאן עדיין לא ניתן המענה הביטוחי הראוי לפי הפרק לביטוח המבנה.

 

בעניין הפיצוי בעבור אבדן או נזק לבגדים ולחפצים אישיים של עובדי המבוטח עד 5% מסכום ביטוח התכולה, הנוסח נשאר בלתי ברור כפי שהיה.

 

הכיסוי צומצם בשל הגדרת עובדי משק ביתו של המבוטח כעובדים המתגוררים דרך קבע בדירה. כלומר חפצים אישיים של עוזרת או גנן או מטפלת שאינם מתגוררים בדירה, אינם מבוטחים אלא אולי כרכוש אשר המבוטח אחראי בגינו. כמו כן חסרות הגדרות למונחים רבים בפוליסה וביניהן הגדרה למונח חפצים אישיים.

 

האם המילים "הפיצוי יכלול", משמען שהכיסוי יחול רק אם נגרם נזק לתכולה אחרת שאינה שייכת לעובדי המבוטח או לחילופין, אפשר כי ניתן כיסוי לחפצי עובדים באופן עצמאי ללא תלות בנזק שנגרם לתכולת הדירה?

 

ביטוח חסר לתכולה חל רק כאשר סכום הביטוח של התכולה נמוך לפחות ב 15% משוויה. אלא שבניגוד לנוסחה המקובלת במקרה הנדון לפיה נהוג לחשב ביטוח חסר לפי 85% מערכו של הרכוש, הרי שכאן יחושב ביטוח חסר לפי מלוא ערכו של הרכוש. יש לשים לב, כי המועד לחישוב הביטוח החסר הוא מעתה מועד כרית חוזה הביטוח ולא מועד תחילת הביטוח, כפי שהיה בתקנה הקודמת.

 

התנאי לפיו ביטוח חסר לא יחול באותם מקרים בהם נקבע סכום הביטוח ע"י המבטח או מי מטעמו אינו ברור דיו לפי הפרקטיקה המקובלת. האם כאשר נקבע סכום ביטוח ע"י מעריך מטעם המבטח אולם המבוטח העיר את הערותיו ודוח הסוקר תוקן בהתאם (כפי שקורה במרבית המקרים), האם סכום הביטוח לתכולה נקבע ע"י המבטח או ע"י המבוטח?

 

גם כאן לא ברור אם חברת הביטוח תחיל את חישוב הביטוח החסר כאמור לעיל לגבי כיסוי מסוג "כל הסיכונים" לגבי מקרה ביטוח שאינו כלול בכיסוי הבסיסי של הפוליסה התקנית...

 

חריגים לכיסוי סיכוני גניבה, שוד, פריצה או לתכולה

 

במקום ביטול הכיסוי כולו כאשר הדירה אינה משמשת למגורים בלבד (לפי התקנה הקיימת), בתקנה החדשה, צומצם החריג רק לגבי תכולת עסק כאשר הדירה אינה משמשת למגורים בלבד.  ניסוח בעייתי לא פחות שניתן להבין ממנו, כי קיים כיסוי לתכולת עסק כאשר הדירה כן משמשת למגורים בלבד. למשל כאשר מבוטח מביא לביתו רכוש השייך לעסקו הפרטי, אז מכלל לאו אפשר להסיק את ההן, כלומר, כן יתקיים כיסוי ביטוחי.

 

החריג של נזק לתכולה הנמצאת במרפסת פתוחה, הוגבל לקומת גג ולקומת קרקע והוא יחול רק לגבי תכולה אשר "אין מטבעה להימצא מחוץ לדירה". שוב הנוסח של "טבע התכולה" במקום "תכולה שלא נהוג להחזיקה מחוץ לדלת בדירה. הואיל והגדרת הדירה כוללת גם שערים גדרות ודרכים מרוצפות, הרי שרכוש שנהוג להחזיק אותו ליד הגדר או השער, כמו למשל אופניים, כן יהיה מבוטח במרפסת הפתוחה. מצד שני החריג אינו מתייחס למקום הכניסה לדירה, כך שגם הכניסה בוצעה מדלת הכניסה הראשית, ולא מהמרפסת, באופן שהסיכון אינו שונה מדירה הנמצאת בכל קומה אחרת של הבניין, עדיין יחול החריג.

 

ביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי

 

כיסוי זה נכלל לראשונה בתקנות. החידוש לגבי הכיסוי הקיים כיום באופן אוטומטי בפוליסות לביטוח תכולה ובחלק מהמקרים גם בביטוח מבנה בלבד הוא בהגבלת גבול אחריות המבטח לאירוע אחד בלבד וללא כל הגבלה למשך תקופת הביטוח (בדומה לפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון) וכיסוי בשטח הגיאוגרפי של יהודה ושומרון.

 

כלילת תנאי מינימום לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי והיעדר תנאי מינימום לביטוח אחריות מעבידים יוצרת קרקע פוריה לאי הבנות ולטעויות של סוכנים ושל מבוטחים. כך למשל בביטוח אחריות מעבידים המקובל כיום כפרק חינמי שניתן כמו ביטוח צד ג' לפי פרק התכולה, קיימת מגבלה לגבול אחריות לתקופה וקיימת אפשרות למגבלה לכיסוי לשטח הגיאוגרפי של ישראל בלבד.

 

ביטוח צד ג' כולל שני סעיפים שהם לכאורה לטובת המבטחים אבל עשויים להיות פרובלמטיים בהמשך הדרך והם:

 

סעיף המאפשר למבטח לנהל תביעה בשם המבוטח ומחייב את המבוטח לשתף פעולה עם המבטח בניהולה אבל מצד שני אין בו כל התנאה לכך שניהול התביעה על ידי המבטח ייעשה בדרך שבה לא ייפגעו אינטרסים של המבוטח.

 

סעיף המאפשר למבטח לשלם את מלוא גבול האחריות עשוי להיות בלתי הוגן כלפי המבוטח במקרה שבו המבטח כבר ניהל את התביעה ללא התייעצות במבוטח ובשלב מסוים מחליט לפרוש מניהול התביעה כשהמבוטח נשאר לבדו במערכה מול הצד השליש שתובע אותו. סעיף המאפשר למבטח לשלם למבוטח את מלוא גבול האחריות אמור לכלול הגנה למבוטח למקרה שהתביעה הסתבכה תוך כדי ניהולה על ידי המבטח.

 

בעניין כיסוי להוצאות משפט, לא נקבע אם ההשתתפות העצמית תהיה גם מתוך ההוצאות של המבטח גם אם לא שולמו תגמולי ביטוח (כמקובל בפוליסות עסקיות לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי). המבטחים אמנם יוכלו לקבוע תנאי מסוג זה בפוליסות אולם הם יסתכנו בצמצום תנאי המינימום המחויבים כחוק שאינם כוללים מגבלה מסוג זה.

 

חריגים לביטוח אחריות חוקית כלי צד שלישי

 

הסייג לגבי חבות כלפי מועסקים שיש ביניהם לבין המבוטח יחסי עובד-מעביד מקנה כיסוי לאחריות חוקית כלפי עובדים לכל דבר שהם עובדי קבלן, כמו למשל מבוטח המעסיק עובדי משק בית באמצעות חברה קבלנית.

 

הסייג לגבי נזק שנגרם לבני משפחתו של המבוטח (המוגדרים כמתגוררים עם המבוטח בדירה) או למי מעובדי משק ביתו של המבוטח (המוגדרים כעובדים המתגוררים עם המבוטח בביתו) מבהיר, כי הביטוח כן מכסה אחריות כלפי בני משפחה שאינם מתגוררים בדירה וכן עובדי משק בית המועסקים כקבלנים על ידי המבוטח.

 

החריג לגבי חבות של המבוטח הקשורה באופן ישיר למקצועו או לעיסוקו של המבוטח (אלא אם כן צוין כיסוי לפעילות זו במפורש במפרט), יוצר אף הוא אי בהירות לגבי היקף הכיסוי הביטוחי. אם המבוטח למשל עורך מסיבה לחבריו לעבודה בביתו ואחד האורחים נפגע ומגיש כנגדו תביעת נזיקין, האם מדובר בחבות הקשורה באופן ישיר למקצועו של המבוטח או לא?

 

חריג בקשר באחריותו המקצועית של המבוטח (חריג שאינו כולל הגדרה של המונח "אחריות מקצועית") וכולל גם חריג נוסף בהמשכו לגבי אחריות הנובעת ממוצרים המיוצרים, מטופלים, משווקים או מתוחזקים בידי המבוטח במסגרת פעילות עסקית כלשהי. ניסוח מסוג זה עשוי להוציא מכלל כיסוי נזק של הרעלה ממאכל שהוכן על ידי המבוטח שנגרם למי מחבריו לעבודה בעת אירוח בביתו או גם במשרד.

 

חריג כלי רכב המקובל בפרק לביטוח צד ג' בדירה, כולל כיום גם התייחסות לרכיבה על אופניים ומחייב במקרים רבים שימוש בתאורה בשעות הערב, אינו כולל התייחסות לאופניים אלא מוציא מכלל כיסוי ביטוחי כל אחריות שהיא בגים שימוש בכלי ממונע המשמש לנסיעה. ההחמצה כאן מבחינת המבטחים שאין חריג לשימוש בכלי ממונע למטרות אחרות כמו למשל מרוצים ותחרות. המשך החריג לגבי  מנוף, מכשיר הרמה, כלי טיס, כלי שיט נשאר כמקובל כיום מבלי שיש הגדרה לכלי טיס ולכלי שיט, האם גם חסקה, גלשן, דאון ועפיפון נכנסים לחריג זה או לא? לבתי המשפט הפתרונים.

 

החריג המקובל בעניין אחזקת כלי נשק ותחמושת הפך לחריג אחריות בגין שימוש בכלי נשק. כלומר הביטוח כן יכסה את אחריותו של מבוטח המחזיק בביתו כלי נשק , אפילו ללא רישיון במקום גלוי לעין כל (וגם תחמושת שכאמור אין לגביה חריג) למקרה שמישהו יגנוב את כלי הנשק שהוחזק או שהתחמושת תתפוצץ מבלי שנעשה בה שימוש.

 

החריג לגבי בעלי חיים שאינם חיות מחמד ביתיות, מוציא מכלל כיסוי ביטוחי אחריות בגין כלב מסוכן או מגזע מסוכן, כהגדרתם בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים.

 

הכיסוי אינו מחייב החזקת בעלי החיים על פי הוראות החוק, כמקובל היום, אינו מגדיר מהו כלב מסוכן (הרי כל כלב שנושך הוא כלב מסוכן...) שלא לדבר על כך שאינו מגדיר מהן חיות מחמד ביתיות... יש אנשים שמחזיקים בנחשים כחיות מחמד ביתיות...

 

החריג לגבי שימוש בבריכת שחייה הכוללת מערכת סינון, ג'קוזי או סאונה חיצוניים למבנה הדירה, אלא אם כן צוין אחרת במפרט, עשוי להתפרש במחלקת תביעות של חברת ביטוח כמוציא מכלל כיסוי ביטוחי אחריות נזק שנגרם במתקנים שאינם צמודים לביתו של המבוטח, והרי לא לכך היתה הכוונה. בניסוח מדויק יותר, ניתן היה לפתור את הבעיה.

 

חריג שקיים כיום בחלק מהפוליסות אם לא בכולן הוא לגבי אחריות כלפי צד שלישי בגין ביצוע עבודות בדירה בידי בעל מקצוע ומשך העבודות עולה על שבועיים ימים מיום תחילת העבודה בפועל. לא ברור מהניסוח אם משך העבודות כולל שבתות וחגים או אינו כולל?

 

חריג בעניין תביעה המוגשת כנגד המבוטח בבית משפט מחוץ לגבולות מדינת ישראל אינו הוגן, לדעת הח.מ., למקרה שבו נפגע תושב חוץ ולמעשה מפקיר את המבוטח ללא כיסוי ביטוחי. במחשבה נוספת, ניתן היה לפתור גם עניין זה באופן ראוי והולם את צרכי המבוטח.

 

הציון לגבי אי–תחולתו של סעיף ביטוח חסר לגבי פרק ביטוח האחריות החוקית כלפי צד שלישי מעורר תהיה והרמת גבה, הרי מלכתחילה לפי חוק חוזה הביטוח סעיף 60, ביטוח חסר ממילא אינו חל על ביטוח אחריות חוקית....

 

הפיצוי לגבי תכשיטים, לגביו נקבע בתקנה החדשה, כי החלפת פריט שניזוק או אבד בפריט אחר יהיה בכפוף להסכמת המבוטח ובתנאי שניתן לזהותם או להחליפם בתכשיטים זהים. השאלה כאמור היא לגבי השלמת הכיסוי ל"כל הסיכונים" כמו למשל במקרה של אבדה לגביו אין תחולה של תנאי מינימום.

 

הצמדת סכומי הביטוח של פרק המבנה למדד מחירי תשומה בבנייה למגורים מתחילת תקופת הביטוח (ולא מיום ההתקשרות בחוזה ביטוח) כך שמתאפשר מצב שבו המבוטח מפסיד מדד.

 

אחת הסוגיות שלא נפתרו עדיין הוא עניין הגדלת סכומי הביטוח וגבולות האחריות בחידוש הביטוח ע"י המבטחים לפי שיעור עליית המדד מבלי לקבל את אישורם של המבוטחים לנושא, כאשר בפועל יתכן מצב שבו ערך הרכוש המבוטח לא רק שלא עלה לפי שיעור עליית המדד אלא גם ירד. כמו למשל לגבי ביטוח מוצרי חשמל...

 

נוסח בלתי ברור נוסף הוא בהחלפת האפשרות להצמדה למט"ח של סכום הביטוח לאפשרות של הצמדה למדד תשומות הבניה מבלי לציין שמדובר בביטוח המבנה בלבד.

 

הפרובלמטיקה שבהצמדת סכומי הביטוח של המבנה למדד תשומות הבניה ללא אפשרות בחירה במדד אחר באה לידי ביטוי באותם מקרים בהם מבטחים בפרק המבנה צמודות מבנה בלבד אשר ערכם אינו קשור בהכרח למדד התשומות בבניה.

 

בעניין ערך כינון, עדין לא ניתנה אפשרות למבוטח לוותר על ערך כינון במועד הגשת התביעה וכך נותר על כנו המצב האבסורדי לפיו יתכן מצב שבו המבוטח שילם פרמיה גבוה יותר בשל סכומי הביטוח לפי ערך כינון, מקבל פיצוי לפי ערך שיפוי אולם חברת הביטוח מחשבת ביטוח חסר לפי ערך כינון למרות שלא נעשה כינון בפועל...

 

גם בתקנה החדשה אין התייחסות למקרה שבו לא ניתן לחלף את הרכוש המבוטח שניזוק ברכוש חדש מאותו סוג ואיכות מסיבות טכנולוגיות, נושא המרוקן במקרים מסוימים את הכיסוי לפי ערך כינון מתוכנו.

 

מועד השלמת הכינון הוגדל לכדי 12 חודשים (במקום שישה) למבנה ולכדי 90 יום (במקום שישים) לתכולה ועדיין נותרה לא נפתרה הבעיה כיתד ניתן לחדש את התכולה לפני שהמבנה שוקם?

 

סעיף הודעה למשטרה חל לגבי מקרי הביטוח הכלולים בכיסוי על פי התקנות (פעולת זדון, פריצה, שוד או גניבה) וכמובן אינו כולל חובת הודעה על מקרה של אבדה שאינו כלול בתקנות אך מבוטח לפי מרבית הפוליסות בכיסוי מסוג "כל הסיכונים". כאן חברת הביטוח אמורה להיות זהירה וכלול את חובת ההודעה גם במקרה של אבדה, כמקובל במרבית פוליסות הדירה הקיימות כיום.

 

מציאת רכוש לאחר ששולמו בעדו תגמולי ביטוח – נכון להיום הרכוש עובר לרשות המבטח. לפי התקנה החדשה על המבוטח להודיע למבטח על מציאת רכוש גנוב לאחר ששולמו בעדו תגמולי ביטוח והרכוש עובר לבעלות המבטח אלא אם המבוטח הודיע למבטח בתוך 30 ימים מיום הודעת המבטח או המבוטח, לפי העניין, כי ברצונו לקבל את הרכוש שנמצא בתמורה להחזרת תגמולי הביטוח למבטח.

 

העיוות שהיה בעניין סעיף זה נשאר הואיל וסעיף זה עדיין אינו מחייב את המבטח במקרה שבו הוא מקבל לידיו את הרכוש שנמצא להשיב למבוטח את סכום ההשתתפות העצמית והסכומים האחרים שנוכו מתביעתו (שלא לדבר על כך שערך התכשיט יכול להיות גבוה יותר מהסכום בו פוצה המבוטח, למשל: כאשר המבוטח לא העריך את רכושו וקיימת המגבלה של 10% לתכשיטים) וכך מתאפשר מצב שבו יכול לצאת נשכר מנזק.

 

השבת סכום הביטוח לקדמותו לאחר תשלום תגמולי הביטוח וכשיעור התגמולים אשר שולמו בפועל – דבר העשוי לגרום לביטוח חסר כאשר ההשתתפות העצמית היא גבוהה במיוחד כמו למשל במקרה של רעידת אדמה - יכול להיות הגיוני רק אם תגמולי הביטוח שולמו לפי ערך כינון. במקרה שבו המבוטח קיבל את תגמולי הביטוח ולא שיקם את רכושו סעיף השבת סכום הביטוח לקדמותו הוא סעיף מקפח. סעיף זה עשוי ליצור גם מצב של ביטוח חסר באותם מקרים שבהם הרכוש שוקם לפני תשלום תגמולי הביטוח למשך התקופה שעד תשלום התגמולים. תשומת לב ראויה בעת הניסוח היתה עשויה לפתור גם סוגיה זו.

 

התקנה החדשה קובעת השתתפות עצמית אחת לנזק אחד, כפי שהוצע באתר זה ומקובל בביטוחים של מבוטחים גדולים. העניין הוא שהתקנה אינה מתייחסת לאפשרות של קביעת השתתפות עצמית בביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי לכל תובע בנפרד או לכל מקרה ביטוח בנפרד, כך שהנושא נותר לשיקול המבטחים ועשוי ליצור פערים בכיסוי הביטוחי שלא לדבר על אפשרות של ניצול חוסר תשומת לבם של מבוטחים לסוגיה זו.

 

סעיף גילוי ושינוי בעניין מהותי - אינו כולל כל התייחסות לחובת הגילוי בעניין סיכון ביטוח אחריות חוקית שנוסף לפוליסה. בעניין פירוט חפצי הערך עדיין חסרה התייחסות לאפשרות הזיהוי של דברי הערך. מן הראוי היה לקבוע בפוליסה או אולי גם בחוזר חיוב צירוף תצלום המשויך לכל תיאור של תכשיט או רכוש יקר אחר.

 

ביטול הביטוח

חישוב הפרמיה מוחזרת במקרה של ביטול הביטוח ע"י המבוטח ייעשה לפי חישוב יחסי לתקופה, פרו-רטה במקום לפי "תקופה קצרה".

 

ביטול הביטוח בידי המבטח הוגבל לאפשרות ביטול לפי זכויותיו של המבטח על פי דין ובכלל זה למקרים של  הפרת חובת הגילוי ("אי גילוי נאות") ע"י המבוטח לפני ההתקשרות בביטוח.

 

השימוש בביטוי "אי–גילוי נאות" יוצר פתח לוויכוחים לגבי הכוונות והמשמעויות של "גילוי נאות"... כמו כן אין התייחסות לזכות המבטח לביטול הפוליסה בשל הפרת חובת הגילוי במהלך תקופת הביטוח לגבי  שינוי מהותי על פי הוראות חוק חוזה הביטוח.

 

על המבטח לנמק את סיבת הביטול ולשלוח למבוטח הודעה בדואר רשום 30 ימים לפחות לפני התאריך שבו יתבטל הביטוח. חבל שלא נקבע גם כי המבטח יודיע בדואר רשום עם אישור מסירה, ובכך להבטיח כי המבוטח קיבל בפועל את מכתב הביטול.

 

חברת הביטוח אינה רשאית עוד לבטל את הפוליסה במהלך תקופת הביטוח לפי שיקול דעתה ומבלי לנמק את סיבת הביטול. כך לא תוכל חברת הביטוח כך סתם לבטל את הפוליסה. אבל במקרה שבו המבטח רואה החמרה בסיכון בעקבות טיפול בתביעה או לאחר שנודע לו למשל על גל של פריצות באזור מגוריו של המבוטח, הוא עדיין רשאי לבטל את הפוליסה וזאת על פי הוראות חוק חוזה הביטוח בעניין החמרה בסיכון.

 

במקרה של פוליסה משועבדת, נקבע, כי הפוליסה תתבטל 30 ימים לאחר שניתנה התראה על הביטול למוטב תוך התעלמות מהעובדה שקיימים סעיפי שיעבוד המחייבים הודעה של 60 יום מראש והנוסח האמור עשוי לגרום במקרים מסוימים להפרת חוזה על ידי מבוטחים.

 

סעיף החלפת דירה שונה דווקא לרעתם של המבוטחים הואיל ובניגוד לתקנה הקיימת (המאפשרת העברת הכיסוי הביטוחי לדירה חדשה בהודעה בלבד למבטח) על המבוטח לקבל את הסכמתו של המבטח להעברת הכיסוי הביטוחי אשר ימשיך להיות בתוקף לגבי התכולה בשתי הדירות למשך תקופה שלא תעלה על 3 ימים.

 

ההטבה לעומת הכיסוי הקיים היא ביטול הסעיף המזכה את המבטח בתשלום מהמבוטח בעבור הוצאותיו לגבי הנפקת התוספת לפוליסה.

 

ויתור על תחלוף כולל גם ויתור בשל יחסי שוכר ומשכיר ובתנאי שקיים ויתור הדדי על זכות התחלוף. מדובר למעשה בהרעת המצב הקיים למרות שממבט ראשון נראה כאילו מדובר בהטבה.

 

נכון להיום, לפי הפסיקה של בית המשפט העליון, במקרה שבו המבוטח ויתור לטובת המשכיר על זכות התחלוף, הויתור מחייב את המבטח גם אם לא מדובר בויתור הדדי.

 

הדרישה לויתור הדדי (אשר עשוי שלא להתקיים) עשויה להביא למצב שבו המבוטח ימצא את עצמו מפצה את המשכיר בשל תביעת תחלוף של המבטח וכל זאת רק בשל העובדה שהויתור על התחלוף אינו הדדי.

 

סעיף ההתיישנות בפוליסה שונה כך שההתיישנות תהיה לפי האמור בחוק חוזה הביטוח וממש חבל, שלא נכלל הפירט לטובת המבוטחים הפשוטים שאינם רצים לבדוק את הוראות חוק חוזה הביטוח ועשויים לטעות בשל כך בכל הקשור בתקופת ההתיישנות המקוצרת לפי החוק לגבי נזקי רכוש למשך שלוש שנים.

 

 


 

הערה: לאחר פרסום הכתבה, הגיעו תגובות באמצעות הפייס עם הערות נוספות, כמו למשל אי פתרון הסוגיות הקשורות לפיצוי בעת נזק לתכשיטים על פריט אחד בלבד ולא על כל המערכת (עגיל אחד מבין שניים), סוגיית הפיצוי על החלפת אריחים בעקבות נזקי מים ועוד...

 

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright