הכיסוי הביטוחי לרעידת אדמה

הכיסוי הביטוחי אינו אחיד ובכל מקרה יש לקרוא את הפוליסה המיוחדת של כל מבוטח. הסקירה להן היא של הכיסויים המקובלים אולם דבר זה אינו מחייב לגבי המקרה המיוחד שלכם.

ביטוחי חיים ותאונות אישיות - הכיסוי הוא בדרך כלל ללא סייג וללא תוספת פרמיה.

	ביטוח נוסעים  לחו"ל - בדרך כלל יש מגבלת סכום לכיסוי זה.
	ביטוחי רכוש – רכב, דירות, בתי- עסק, מפעלים, מוסדות, ביטוח עבודות קבלניות, ציוד מכני הנדסי, ציוד אלקטרוני, רכוש בהעברה וכספים - במרבית המקרים יש להוסיף סיכון זה (וגם לשלם תמורתו תוספת פרמיה).
	ההשתתפות העצמית בביטוח רכוש  - יש  לשים לב לחישובה מסכום הביטוח לאתר לכן בביטוח בתים משותפים בפוליסה אחת רצוי וחשוב לבקש מחברת הביטוח לקבוע בפוליסה, כי ההשתתפות העצמית תחשב כאילו לכל דירה הוצאה פוליסה נפרדת. בביטוח הדירה ותכולתה חשוב לשים לב לעניין ההשתתפות העצמית שנגזרת מסכום הביטוח השתתפות אותה ניתן להגדיל ולהקטין (בין 2% עד 15% מסכום הביטוח הכללי לרכוש באתר אחד) ביחס הפוך למחירו של סיכון זה. בביטוח עסקי היא 10% מסכום הביטוח הכולל לאתר לפחות $7.500 ולכל היותר $1,250,000.
	בביטוחי חבות חוקית, אין חריג מפורש בנושא רעידת אדמה – ולפיכך, תהיה מכוסה אחריותו של המעביד בשל תאונת עבודה שאירעה בקשר עם רעידת אדמה.
	ביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי מכסה אחריות המבוטח (במידה ותהיה כזאת) בקשר עם רכוש ואנשים שנפגעו בשעת רעידת אדמה.
	הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית של מהנדסים, מודדים, שמאים ואדריכלים, אמורה לכסות תביעה בשל טעות שגרמה להתמוטטות מבנה ברעידת אדמה וביטוח אחריות המוצר של קבלנים אמור לכסות את אחריותו של המבוטח בשל נזק גוף או רכוש שנגרם עקב התמוטטות הבניין (המוצר) ברעידת אדמה. אולם ברור, כי הביטוח מכסה נזק תאונתי, כלומר, מקרה שסיבתו טעות או (לפי ההגדרה בפוליסה הספציפית) כל מקרה אחר שמקורו בתום לב. אולם יש חברות ביטוח המוציאות מכלל כיסוי אחריות לנזקי רעידת אדמה מביטוח אחריות המוצר למבנים ובאותה מידה אולי תוכלו למצוא ביטוח אחריות מקצועי שאינו מכסה סיכון זה. לפיכך, חשוב לדרוש לחש ולמצוא את הכיסוי ביטוחי המתאים. סביר להניח שמקרים הקשורים במעשים שנעשו בידיעת המבוטח במטרה לחסוך בכסף בעת הבניה לא יהיו מכוסים

מאידך גיסא, ביטוח מפני סיכון רעידת אדמה נערך כידוע ע"י מבטחים פרטיים. כיום, ביטוח זה אינו חובה ויכול המבוטח לבקש שלא לכלול אותו בביטוח. למרות הסיכון לרעידת אדמה באזורנו, כאשר עדיין מעריכים שרעידת אדמה רצינית תפקוד את האזור עד סוף המאה, מדינת ישראל אינה מחויבת עפ"י חוק לפצות את אזרחיה במקרה של רעידת אדמה ואולי מסיבה זו אין למדינה קרן מיוחדת ממנה תוכל לממן פיצוי כזה. החוק היחיד עליו ניתן היה אולי להסתמך בעבר לפיצוי ע"י ממשלת ישראל לנזקי רכוש שנגרמו עקב רעידת אדמה הוא חוק פיצוי נפגעי אסון טבע. חוק זה שונה ע"י חוק ההסדרים במשק לשנת 2006, כך שמילה "נכס" הוחלפה במונח "תשתית חקלאית"  המוגדר בחוק החדש כ"תשתית חקלאית" - קרקע חקלאית, ציוד חקלאי שאינו נייד ומבנה חקלאי, שלא ניתן לבטחם בהסדר ביטוח נאות מפני נזק שלגביו ניתן פיצוי לפי חוק זה, כפי שנקבעו בצו בידי השרים לאחר התייעצות עם הקרן"

מסתבר, כי חברות הביטוח לא עברו לסדר היום לאחר רעידת האדמה שפקדה את ארצנו בתחילת החודש הקודם אלא נרתמו לקידום המודעות בקרב המבוטחים תוך הפנית תשומת ליבם לצורך בקיום הביטוח המסחרי שהוא כיום הפתרון היחיד להבטחה כלכלית במקרה של נזקי רכוש בשל רעידת אדמה.

לפיכך, לא התפלאתי לשמוע את מנכ"ל חברת הביטוח כלל, מר אביגדור קפלן, אומר במסיבת העיתונאים שהתקיימה (לצורך הצגת התוצאות העסקיות של הקבוצה) בבית העיתונאים בשבוע שעבר, כי חברת כלל מתכוונת לפנות במכתב לכל המבוטחים בביטוחי דירות על מנת להזכיר להם את הצורך בביטוח זה הואיל וחלק לא מבוטל מהלקוחות (של כל חברות הביטוח) ויתרו על הכיסוי על מנת לחסוך בעלות הפרמיה (שהיא בסביבות פרומיל אחד מסכום הביטוח לרכוש ק.ש.). מסתבר שחברות ביטוח אחרות כבר שלחו מכתבים ללקוחותיהן. ענין זה הובא לידיעתי ע"י אחת מחברותי ששלחה לי בפקס מכתב שקיבלה מחברת הביטוח (ולא מהסוכן) לפיו היא מתבקשת לכלול בביטוח הדירה שלה סיכון רעידת אדמה. מבדיקת רשימת הפוליסה שהגיעה אלי בהמשך הסתבר, כי ביטוח הדירה של חברתי כבר כולל את הסיכון (כפי שיעצתי לה בעבר). היה עלי להסביר שוב את נפלאות הבירוקרטיה של חברת הביטוח שכפי הנראה הוציאה מכתב לכל המבוטחים מבלי הבדל קיומו או קיומו של הכיסוי הביטוחי המומלץ. בשלב זה נזכרתי, כי שבוע לפני קבלת המכתב פנו אלי לייעוץ ממחלקת המיכון של חברת ביטוח אחרת ושאלו אותי לגבי סכום ההשתתפות העצמית לביטוח הסיכון לפי פוליסת הדירה. כתבה זו רואה אור משום  שהמכתב של חברתי לא כלל כל התייחסות לנושא ההשתתפות העצמית.

ההשתתפות העצמית בכיסוי נזקי אדמה בביטוח הדירה ותכולתה שונה מההשתתפות העצמית בביטוח עסק, כפי שתוכלו לראות בעצמכם לפי הטבלה הבאה:

 בחודש ינואר, לאחר חידוש ביטוחי הפוליסות בביטוח אלמנטארי המסתיימות בסוף השנה הקלנדרית, מתחילה עונת המצאת אישורי הביטוח. אישורי הביטוח אמורים לכלול את התנאים והסכומים אשר סוכמו בין הצדדים בכתב בהסכם ההתקשרות והם נמסרים לצד המקבל כשהם חתומים על ידי מבטחו של הצד המוסר.

מהאמור לעיל, ניתן להבין, כי אין נוסח אחיד של אישורי ביטוח ותוכנם נגזר מההסכם בין הצדדים. בדרך כלל מוסר האישור נדרש לבטח את רכושו בכיסוי אש מורחב הכולל בין היתר כיסוי כנגד נזקי טבע ורעידת אדמה וניתן להתייחס לדרישה זאת בהגיון הואיל והצד המבטח נדרש לכלול בביטוחיו את הכיסוי האמור לאפשר לו חזרה לפעילות במקרה של קטסטרופה. העניין הוא שלפעמים נדרש מוסר האישור על ידי מקבלו כלול בביטוח אף את רכושו של המקבל. כמו המקרה שבו מוסר האישור הוא שוכר הנדרש לפי האישור (והסכם השכירות) לבטח את רכושו של המשכיר (דהיינו המבנה ו/או הציוד המושכר). במקרה כזה הדרישה לביטוח רכוש מקבל האישור כוללת בדך כלל גם דרישה כלול בביטוח כיסוי כנגד נזקי טבע ורעידת אדמה. כיסוי זה מייקר את ביטוחי מוסר האישור ומן הראוי לתת את הדעת לעניין עלות הביטוח ולכלול אותה בעלות חישוב דמי השכירות ואם אפשר להתמקח במועד גיבוש הסכם ההתקשרות כאשר הדבר הרצוי הוא להשית את ביטוח המושכר על המשכיר.  הסיבה העיקרית להמלצה זו אינה דווקא הפרמיה אלא סכום ההשתתפות העצמית בנזקי רעידת אדמה המחושב לפי 10% מסכום הביטוח באתר מינימום 7,500 $  ומכסימום 1,250,000. ההשתתפות העצמית בנזקי טבע בנכסים שסכום הביטוח בהם עולה על 3 מיליון דולר מחושבת לפי 5% מהנזק מינימום 5,000 $ ומקסימום 50,000 $. אם השוכר כולל בביטוחיו את המושכר, הרי שהוא ניזוק בכל הקשור בסכום ההשתתפות העצמית בנזקי רעידת אדמה וטבע פעמיים. פעם אחת אם הוא מסכים לשאת על עצמו את תשלום סכום ההשתתפות העצמית בשל נזקי רעידת אדמה וטבע בשל נזק לרכוש שאינו בבעלותו כאשר הנזק נגרם בשל גורמים שאינם בשליטתו. ולדוגמא אם השוכר מסכים לכלול בביטוחיו את המשוכר שערכו 100,000 $ ולשאת בסכום ההשתתפות העצמית בנזקי רעידת אדמה, הרי שהוא לוקח על עצמו השתתפות עצמית של 10,000 $ גם אם מדובר בנזק חלקי. בסכום ביטוח של 1,000,000 $ ההשתתפות העצמית תהיה 100,000 $.

וכאן יש להתייחס לגורם השני והוא גידול בסכום הביטוח לאתר המשמש בסיס לחישוב ההשתתפות העצמית בנזקי רעידת אדמה. אם תכולת המשוכר היא 500,000 $ והמבנה אינו מבוטח, ישא המבוטח בהשתתפות עצמית של 50,000 $. אולם תוספת המושכר לפוליסה של השוכר מגדילה את סכום הביטוח לאתר בסכום הביטוח של המושכר ומעלה את סכום ההשתתפות העצמית ב10% מערכו. כלומר אם נחבר את שתי הדוגמאות ונבחן מקרה שבו בוטחה תכולה בערך של 500,000 $ בתוספת מושכר שערכו 1,000,000 $ תהיה ההשתתפות העצמית בנזקי רעידת אדמה 10% מסכום הביטוח הכללי באתר, דהיינו 150,000 $ (במקום 50,000 $ לו בוטחה התכולה בלבד) שהם 10% מ 1,500,000 $. ההשתתפות העצמית כנ"ל תחושב גם אם הנזק נגרם למבנה בלבד והתכולה לא נפגעה.

מכון התקנים הישראלי הוציא תקן (ת"י 2413) להערכת עמידות מבנים ברעידות אדמה ולחיזוקם. התקן מגדיר שיטות לבחינת חוזקם של מבנים ומציע דרכי חיזוק למבנים קיימים.

 התקן  קובע מדדים לאבחון והתאמת החיזוק הנדרש לכל מבנה בשלוש רמות:

למי אין ביטוח רעידת אדמה?

 רעידת האדמה שפקדה אותנו בשבוע שעבר הזכירה לכולנו, כי בכל זאת כדאי לשים לב לאזהרות המומחים בארץ ובחו"ל ולהתכונן לרעידת אדמה מסיבית הצפויה להתרחש מתי שהוא בקרוב בארצנו.

הואיל וחוקי המדינה אינם מבטיחים פיצוי לנפגעים (חוק נפגעי אסון טבע, אינו מוציא מכלל תחולה נזקי רעידת אדמה אולם הוא מקנה פיצוי רק לגבי נכס המשמש להכנסה וקיומו של ביטוח מסחרי הוא תנאי לפיצוי עפ"י החוק והוא מוגבל לנזקים שנגרמו לתשתית חקלאית, כהגדרתה בחוק) חשוב להתעורר ולבדוק את מצב הביטוח.

סיכון רעידת אדמה הוא מאותם הסיכונים אשר לשמם נועד הביטוח, סבירות נמוכה עם אפשרות לנזק בהיקפים גדולים. נכון שהמצב הכלכלי אילץ מבוטחים רבים "לחתוך בבשר החי" על מנת לצמצם בעלויות הביטוח בסקירה קצרה זו נראה היכן אנו עומדים:

ביטוח רכב - הכיסוי אינו כלול במסגרת המקיף אולם ניתן להוסיף אותו לביטוח תמורת תוספת פרמיה. יש לשים לב בעיקר לביטוח כלי רכב פרטיים יקרי ערך, משאיות, מכליות, אוטובוסים וכד'. אני ממליצה לשקול מחדש את נושא רכישת הכיסוי בביטוח מקיף של כל כלי רכב (למרות הציטוט בשמי שפורסם בשבוע שעבר בעיתון "ידיעות אחרונות" לפיו איני ממליצה לרכוש את הכיסוי לכלי רכב שאינם יקרים).

ביטוח ציוד מכני הנדסי - מבוטחים רבים ויתרו על כיסוי זה (כמו על כיסוי ביטוח נזקי זדון ופריצה) במטרה לחסוך בדמי הביטוח. חלק מהרכוש משועבד לבנק כאשר הפקידים בבנקים אינם ערים בכל המקרים להיעדרו של כיסוי נזקי רעידת אדמה כמו גם להיעדרם של כיסויים חשובים אחרים.

ביטוח עבודות קבלניות - הכיסוי כרוך בתוספת פרמיה והקבלנים משתדלים לחסוך. מה שאמור בסעיף ב לעיל נכון גם כאן הואיל ולא כל הבנקים דואגים לבדוק אם הכיסוי הקיים עונה על כל הסיכונים הניתנים לביטוח.

ביטוח ציוד אלקטרוני, כספים ומטענים בהעברה - בחלק מהפוליסות הכיסוי כלול במסגרת כיסוי לפי תנאי "ביט" ובחלק אחר יש צורך להרחיב את הכיסוי באופן מיוחד. לדעתי יש חוסר מודעות לצורך בכיסוי זה בפוליסות אלו אצל חלק מאנשי המקצוע וכמובן גם בקרב המבוטחים.

ביטוח אש מורחב ואובדן רווחים - הכיסוי ניתן תמורת פרמיה נוספת - חלק מהמבוטחים, כאמור, ויתרו על הכיסוי. מה שחשוב לתת עליו את הדעת הוא היעדר כיסוי לפי ביטוח אובדן רווחים לכל סיכון שלא בוטח לפי פוליסת האש ובכלל זה, כמובן, סיכון נזקי רעידת אדמה.

ביטוח הדירה ותכולתה - תמורת הכיסוי גובים פרמיה נוספת וקיימות מספר אופציות לפי גובה ההשתתפות העצמית המחושבת באחוזים מסכום הביטוח הכללי. לאור מה שקרה ואשר, לפי מה שאומרים עוד צפוי לקרות, מומלץ לשקול מחדש עריכת ביטוח עם השתתפות עצמית מוגדלת במטרה לחסוך בפרמיה אלא לבחור את הביטוח עם 2% השתתפות עצמית.