פייסבוק דף האתר

ביטוח בבלוג

היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מרפסת פתוחה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

  

 

 

גניבה פריצה ושוד ממרפסת פתוחה בביטוח דירה

מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

 

 

 

מרפסות פתוחות במגדל מגורים

ערב ח

כבר בפוליסה התקנית הראשונה לביטוח הדירה ותכולתה. שראתה אור בתחילת שנות השמונים הופיעה החרגה לכיסוי סיכוני גניבה, שוד, פריצה או ניסיון לבצעם לגבי תכולה שנמצאת במרפסת פתוחה. מדובר בהחרגה שהיתה חדשנית בזמנה ודי יוצאת דופן.

 

קרוב לוודאי, גם כי לח.מ. יש יד בדבר הואיל והחרגה זו הופיעה בפוליסה לאחר שיחה עם דמות מובילה בענף הביטוח שהיתה מעורבת הניסוח התקנות, אשר תשומת לבה הופנתה לאחת ה"מכות" שפקדו את חברות הביטוח באותה תקופה והיא תשלום תביעות ביטוח  בשל גניבה של שטיחים שנתלו לאוורור על מרפסות של קומות ראשונות וקומות ראשונות על עמודים, כאשר הגנבים באותה תקופה לא היו צריכים להתאמץ ולהתעמץ כלל וכלל. כל מה שהיה עליהם לעשות, זה לעבור מתחת למרפסת הפתוחה עליה מונח שטיח לאוורור מצוידים במוט ארוך, אשר בעזרתו גררו את השטיח למדרכה, גלגלו ונשאו אותו עמם, כאילו זה הרגע רכשו אותו בחנות שטיחים.

 

הסיפור הנ"ל, מקורו כאמור בסוף שנות השבעים, בתקופה שבה גובשו לראשונה תנאי הפוליסה התקנית לביטוח דירה, כאשר טרם חשבו בכלל על שטחים מקיר לקיר, פרקטים, שואבי אבק ורובוט רומבה...

 

לית מאן דפליג כי תכולה הנמצאת במרפסת פתוחה, חשופה יותר לסיכונים המבוטחים מתכולה אחרת הנמצאת בתוך כתלי מבנה הדירה.

 

סיכון גניבה הוא רק אחד הסיכונים המוגברים אולם רק באותם מקרים, בהם ניתן לגנוב את התכולה מהמרפסת הפתוחה מבלי להיכנס אליה באמצעות פתחי הדירה האחרים (חלונות ודלתות) או דירות שכנות בבניין המשותף.

 

כאשר הכניסה של הגנבים לדירה לא נעשתה מהמרפסת הפתוחה, הרי שסיכון הגניבה של פריט רכוש מתוך המרפסת הפתוחה אינו שונה מסיכון גניבתם של פריטי רכוש הנמצאים בכל חדר אחר מחדרי הדירה.

 

כאשר מדובר בסיכון מיוחד לתכולה הנמצאת במרפסת פתוחה הנמצאת בקומה שישית של מבנה בן שמונה קומות, אליה לא ניתן להיכנס באופן עצמאי מהרחוב או מדירות שכנות בבניין המשותף, הרי שהסיכון המוגדל, לדעת הח.מ. יהיה דווקא סיכון נזקי סערה לרכוש החשוף לרוחות ולגשם ולאו דווקא סיכון גניבה.

 

בשיקול נוסף של החריג, רואים גם, שאין כל הגיון בהחרגה של סיכוי פריצה ושוד לרכוש הנמצא במרפסת פתוחה הואיל ומעצם הכיסוי ברור שלעובדת הימצאו של רכוש כזה או אחר במרפסת פתוחה אין כל השלכה על הסיכון.

 

מסיבה זו, גם נאות לפחות אחד המבטחים, לאחר התייעצות (בתשלום מלא) עם הח.מ., לצמצם את החריג כך שהוא יחול רק לגבי גניבה של פריטי  תכולה מתוך מרפסת פתוחה,  שאירעה שלא בעקבות כניסה אל המרפסת מחדרי הדירה האחרים.

 

במאמר מוסגר, נציין גם, את הבעייתיות העשויה הגלומה במונח "מרפסת פתוחה". האם מרפסת הסגורה בתריס שחלקיו ניתנים להזזה או לגלילה, והכניסה אליה בוצעה כאשר חלק ממנה היה פתוח, תיחשב למרפסת פתוחה או סגורה?

 

ההתמודדות של הפיקוח על הביטוח עם סוגיה זו לפי הטיוטה השניה של הפוליסה התקנית, אינה עונה לסוגיות המוצגות בכתבה זו להלן אלא שהיא יוצרת סוגיה חדשה המזמינה ויכוח לגבי מהותו של רכוש שאין או יש מטבעו מחוץ לבית (וכן גם ויכוח נוסף לגבי משמעות המונח "מחוץ לבית", האם הכוונה לרכוש הנמצא בחצר הדירה מחוץ לכתליה או ברכוש הנמצא מחוץ למתחם הדירה).

 

ההצעה לפי הטיוטה השניה של הפוליסה התקנית לביטוח דירה  מתייחסת לסיכוני גניבה פריצה ושוד של תכולה הנמצאת במרפסת פתוחה בקומת גג או קרקע ותכולה שאין מטבעה להימצא מחוץ לבית (כאשר לפי הנוסח המוצע עשויה להימצא גם בקומות אחרות).

 

כלומר לפי הנוסח המוצע, אם עציץ או עץ שנמצא במרפסת פתוחה ייהרס בסערה, ישולמו תגמולי ביטוח לפי הפוליסה (כפי שהדבר נעשה גם היום) אולם מצד שני, אם יגנב מחשב נייד מתוך מרפסת פתוחה לאחר פריצה מדלת הכניסה לדירה, יתעורר ויכוח, אם מחשב נייד הוא רכוש שמטבעו להימצא מחוץ לבית או לא.

 


ובכלל, הניסוח לפיו לתכולה עצמה (למשל: שק המכיל בוטנים) יש טבע להימצא או שלא להימצא במקום כזה או אחר, אינו מוכר בתחום הביטוח אלא דווקא בתחום השירה בטכניקה שנקראת "פרסוניפיקציה" או בעברית "האנשה" שמשמעה מתן תכונות אנושיות לחפצים ואז כאילו לבוטנים צומחות רגליים הנושאות אותם לאותם מקומות במתחם הדירה שמטבע הבוטנים להימצא בהם מאז ומעולם... בקיצור חחח...

 

מה גם שהמשפט כשלעצמו משולל כל הגיון ושכל: "תכולה שאין מטבעה להימצא מחוץ לבית" אינה מבוטחת וזאת במקום לכתוב על דרך החיוב, כי הביטוח כן חל לגבי תכולה אשר נהוג להחזיקה בבית בלבד.

 

אלא שדרך זו מצריכה כאמור להגדיר את המונח "בית" (האם כולל חצר או חלקים משותפים של הבניין?) ולאיזה בית הכוונה? האם לביתו של המבוטח בלבד או לבתים אחרים בשכונת מגוריו או בעירו או בישראל בכלל או בעולם הרחב.

 

בניסוח מדויק של פוליסת ביטוח, ניתן לצפות לנוסח כמו "פריט תכולה שאין נוהגים להחזיקו מחוץ לדירה" או "פריט תכולה אשר נוהגים להחזיקו בדירה בלבד ולא להוציאו מחוץ לדירה" (אם זו היתה הכוונה של המשורר) ולא תכולה שאין מטבעה להימצא מחוץ לבית (כאשר המונח "בית" כשלעצמו אינו מוגדר, כאמור, בפוליסה והשימוש בו יוצר פתח לאי הבנות חדשות ומיותרות).


 

 

בכל מקרה, לדעת הח.מ. גם לטובת המבטחים מן הראוי לצמצם את חריגי הפוליסה לתחום ההיגיון בלבד ובכך למנוע ויכוחים ועימותים מיותרים עם סוכנים ומבוטחים המניבים לא אחת תשלום תביעות בדרך של אקסגרציה (תשלום חסד) דבר שאינו מאפשר תביעות תחלוף של המבטחים.

 

 


כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright