היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

התפוררות מבנה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

מגן ההוקרה של עדיף תקשורת שניתן לקטיה שורצמן בשנת 2020 על תרומתה להתפתחות ענף הביטוח בישראל

שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

ההתפוררות מבנה - יש סיכוי לכיסוי

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

איור של התפוררות מבנהביום 24/6/2021 התבשרנו על קריסת מבנה מגורים בן 13 הקומות  בפלורידה שבארה"ב.

 

 ביום 18/8/2021 קרס מבנה מגורים ברמת גן, ביום 11/9/2021  קרס מבנה מגורים בחולון וביום 17/9/2021 פונו שני בניינים בבני ברק מחשש לקריסה. וגם היום 19/9/2021, פונה בניין מגורים בחיפה מחשש לקריסה.

 

בכלי התקשרות ניתן היה לשמוע לראות את האמרה "יש ביטוח" או "אין ביטוח" מבלי שהדוברים נכנסו לעובי הקורה ובחנו אם אכן הביטוח (ככל שהוא קיים) מכסה את האירוע שגרם להתפוררות המבנה.

 

הגדילו לעשות אותם יועצי ביטוח שדיברו על הצורך שבביטוח "ערך קרקע" למבנה כיסוי שנקרא כיום "סכום ביטוח נוסף" או חשיבות של ביטוח כל המבנה כולל יחידות הדיור באמצעות ועד הבית המשותף, דבר שמייתר את הצורך בכיסוי "סכום ביטוח נוסף" וזאת מבלי להתייחס לעם הכיסוי הביטוח לאירוע.

 

ללא הכיסוי הביטוחי לאירוע הכיסוי ל"סכום ביטוח נוסף" יועיל כמו כוסות רוח למת ככל שהאירוע עצמו אינו מבוטח.

 

לאחר בדיקת המקרים המבוטחים לפי תנאי המינימום שנקבעו בתקנות מתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, נמצא כי רשימת הסיכונים המבוטחים בפוליסה לביטוח דירה לפי תנאי המינימום אינה כוללת סיכון "התמוטטות מבנים".

 

אולם ביטוח הדירה לפי התקנות כן מכסה מקרים של התמוטטות מבנים בשל אחד או יותר מהסיכונים שכן כלולים בביטוח המקיף, למשל: אש, רעידת אדמה (בניכוי השתתפות עצמית בשיעור 10% מסכום הביטוח), התנגשות כלי טיס במבנה, נזק בזדון, התנגשות כלי רכב ועוד.

 

לפי חלק קטן מהפוליסות לביטוח דירה שקיימות בישראל קיימת אפשרות להרחיב את הכיסוי לביטוח מבנה לפי "כל הסיכונים" שמכסה נזק שאירע בשל כל אירוע תאונתי שהוא שלא הוצא מכלל כיסוי לפי תנאי הפוליסה. אחת הפוליסות מסוג זה, "אדירה זהב" של הראל.

 

הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה של הראל מוציא מכלל ביטוח נזק שאירע בשל: "השחתה הדרגתית, בלאי, לחות, חלודה ותהליכי קורוזיה, גורמים אטמוספריים או אקלימיים בעלי השפעה הדרגתית."

 

נראה שגם מהכיסוי לפי ביטוח המבנה בכיסוי "כל הסיכונים" לא תבוא הישועה.

 

אציין כאן, לתשומת לבכם, כי ככל שכן ימצא כיסוי לפי תנאי הפוליסה לביטוח דירה, הרי שגם במקרה שבו בוטח מבנה הדירה ללא הרחבה ל"סכום ביטוח נוסף" , עדייך יזכה המבוטח ליהנות מהרחבה לכיסוי "אובדן שכר דירה" שניתנת לפי תנאי המינימום עד ל 15% מסכום ביטוח מבנה הדירה למשך תקופה של עד 12 חודשים בסוף ביטוח נוסף מעל לסכום ביטוח מבנה הדירה. כלומר מי שביטוח את דירתו בסכום של 500,000 ₪ יוכל לקבל מחברת הביטוח סכום נוסף של עד 75,000 ₪ במקרה של הרס הדירה מאירוע מבוטח ובסה"כ עד 575,000 ₪.

 

עוד דעה קדומה שקיימת לגבי הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה לביטוח דירה נעוצה בעבודה שאין מדובר ב"אירוע פתאומי" שהרי ידוע, כי קריסה של המבנים מקורה בהצטברות הדרגתית של נסיבות שהביאה להרס. יש גם מי שטוען שנזק שמקורו בבלאי אינו מכוסה לפי התקנות.

 

אלא ששתי המילים: "בלאי" ו"פתאומי" אינן מופיעות בתקנות. הכיסוי ניתן בהגדרת מקרה הביטוח לפי הפוליסה למקרה ביטוח שהוא: "הוא אבדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:....".

 

כלומר, ככל שימצא, כי התמוטטות המבנה אירעה כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים בתקנות, הרי שגם אירוע שאינו בעל אופי תאונתי (פתאומי ובלתי צפוי מראש) ואירוע שמקורו בבלאי יהיה מבוטח. למעט כמובן אותם מקרים בהם אדם רץ לערוך ביטוח למבנה לאחר שנתבקש לפנותו (כי אז מדובר על הפרה של חובת הגילוי כלפי המבטח).

 

היו יועצים שנזכרו כמוני בפסיקה של המחוזי בירושלים של כבוד השופט משה סובול, שניתנה ביום 10/5/2015, בתא (י-ם) 6199/04 ‏ ‏טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, לפיה קבע השופט סובל, כי האירוע הטראגי שאירע בשנת 2001 באולמי ורסאי בירושלים, נגרם בשל סיכון "התפוצצות".

 

סיכון "התפוצצות", נכלל סיכון כידוע ברשימת הסיכונים המבוטחים גם לפי הפוליסות לביטוח רכוש מסחרי וגם לפי ביטוח הדירה ויש לא מעט מומחים ויועצים טובים ובכירים שתולים בפסיקה של סובול את יהבם לקיומו של הכיסוי הביטוחי גם במקרי הקריסה של הבניינים.

 

אך האומנם?

מדובר כאמור, על "כיסוי בחסות בית המשפט". פסק דין של בית משפט מחוזי מחייב את בתי משפט השלום בלבד ואינו מחייב את בית המשפט המחוזי ולא את העליון.

 

כלומר הטענה לסיכון "התפוצצות" ככיסוי של "התנפצות" יכול שתעמוד למבוטח בבית המשפט השלום, ככל שיטען שכך אכן הבין את הפוליסה במועד רכישתה. אבל ערעור במחוזי וערעור בעליון (ככל שהמחוזי יכיר בכיסוי הביטוחי) יכול שיתקבל אחרת שלא לדבר על דיון נוסף בעליון שיכול להפוך את הקערה על פיה.

 


ניקח לדוגמא את מקרה הסוגיה האם אופניים חשמליים מהווים כלי רכב מנועי?

 

היו פסיקות שונות בשלום אבל גם במחוזי (השופטת וולצקי: החשמליים הם רכב מנועי, השופט שנלר החשמליים אינם רכב מנועי, השופט כמאל סעב, החשמליים הם רכב מנועי) כאשר בסופו של יום הכריע העליון, כי החשמליים אינם רכב מנועי לפי פסיקה ברב דעות בעליון. פסיקה שאינה מונעת מהעליון להגיע לתוצאה אחרת ככל שמקרה דומה יובא לפתחו בעוד מספר שנים למרות שנדחתה בקשה לקיומו של דיון נוסף.


 

מכאן רואים עד כמה כדאי אם בכלל להסתמך על הכרעה של בית המשפט בעניין הכיסוי הביטוחי, שיכולה להתארך בנקל למשך תקופה של שנים מה שיקל על חברות הביטוח להגיע לפשרות שמקפחות המבוטחים.

 

אפשרות לפניה לפיקוח על הביטוח במקום לשלום לגבי קיומו של כיסוי בפוליסה קיימת

 

בשלב הראשון כאשר מדובר על הכרעה לגבי עם קיומו או אי קיומו של הכיסוי הביטוחי, יכולים מבוטחים לפנות למחלקת פניות הציבור שבמשרד הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (הפיקוח על הביטוח) אשר בסמוכתו להכריע לגבי עניין הכיסוי הביטוחי אך לגבי מחלוקת בעניין שיעור הנזק. על ההחלטה של הפיקוח על הביטוח רשאים שני הצדדים להגיש ערעור בבית משפט.

 

החלטה של הפיקוח על הביטוח בעניין תיקון הפוליסה, קרוב לוודאי שתמשך תקופה לא קצרה ותהיה טובה, ככל שהפוליסה תתוקן, רק לגבי המבוטחים בעתיד.

 

גורם נוסף שיכול לתקן ולעדכן את הפוליסה הוא הבנקים למשכנתאות  בשל הכח הכלכלי שלהם מול חברות הביטוח יכולים לדרוש ולקבל הרחבה לכיסוי התמוטטות מבנים ללא חריגים של תנאי אקלים ובלאי.

 

בינתיים ככל שמדובר על דיירים מבוטחים שביתם ניזוק והדיון בעניינים יגיע לבתי המשפט המחוזי והעליון, הרי שטענה טובה שתעמוד להם היא העובדה שחברת הביטוח הראל, לא ערערה על פסק הדין שניתן כנגדה בעניין התפוצצות בשנת 2015 וחברות הביטוח האחרות שלא טרחו לעדכן את הפוליסות שלהן או שפנו לפיקוח על הביטוח בבקשה לעדכון הפוליסות כך שניתן יהיה להבין מנוסח הכיסוי ל"התפוצצות" שאין הכוונה לכסות "התנפצות" ובקשתן נדחתה.

 

שהרי עדכון בפוליסה ניתן לעשות בהסכמת הפיקוח על הביטוח ובאשר לביטוח דירה, יש צורף בעדכון התקנות.

 

ועוד תזכורת קטנה לסיום, היא החלטה של העליון לדחות תביעה דומה בעניין קריסת רצפת אולמי ורסאי כאשר המבוטח הסתמך על כיסוי "גלישת קרקע", (שאינו כלול בביטוח הדירה)  ע"א  453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נגד אריה חברה לביטוח ואח'.

 

כאמור, מה שאמור להכריע את הכף בבית המשפט ככל הנראה הוא עניין ציפיות המבוטח לפרשנות המונח "התפוצצות" בעת רכישת הפוליסה.

 

ברכות לחג

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 19/9/2021

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright