היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

המחוזי חיפה - כמו שכתבתי - חשמליים כלולים בפלת"ד

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

 

 

כתבתי והמחוזי חיפה אישר - חשמליים הם רכב מנועי

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

שופט המחוזי בחיפה כאמל סעב

המתנה היפה ביותר שקיבלתי לחג השנה היתה שיחת טלפון אישית ממומחה בכיר בתחום הביטוח אשר מקפיד תמיד להישאר בעילום שם.

 

"אני מקווה שפתחת את המייל ששלחתי לך הבוקר", כך המומחה "שלחתי לך פסק דין של השופט כאמל סעב מבית המשפט המחוזי בחיפה שקבע שהאופניים החשמליים הם רכב מנועי, לפי הטיעונים שציינת בכתבה שלך מחודש ינואר השנה...", אמר ועשה לי את החג.

 

כי הייתי הראשונה והיחידה לזהות ולגלות את הסיבות הטמונות בתיקון מספר 4 לחוק הפלת"ד ובפקודת התעבודהץ

 

מדובר על פסק דין שניתן כאמור ביום 27/9/2019 בתיק ת"א 10767-06-14 אסולין ואח' נ' דרויש ואח'.

 

הנימוקים בפסק הדין הם כאמור הנימוקים שפורטו בכתבה שלי מחודש ינואר 2019: תיקון 4 לחוק הפלת"ד – החשמליים הם רכב מנועי).

 

בתמצית: מדובר על הגדרה שהיתה קיימת בתחילת הדרך בחוק הפלת"ד לפי הוגדרו אופניים עם מנוע עזר כרכב מנועי כאשר לפי פקודת התעבורה אופניים חשמליים מוגדרים כאופניים עם מנוע עזק חשמלי.

ההגדרה לפי חוק הפלת"ד שונתה לא משום שהיתה כוונה להוציא את האופניים החשמליים  מההגדרה אלא כדי למנוע ריבוי לשוני מיותר, כך מתוך דברי ההסבר להצעת תיקון החוק.

 

מתוך פסק הדין:

 

"בסעיף 1 לחוק הפיצויים הוגדר "רכב מנועי":

"רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות;".

 

הגדרה זו מורכבת משלושה חלקים: חלק ראשון עוסק בהגדרה הבסיסית של המושג "רכב מנועי"; חלק שני עוסק על דרך הריבוי בכמה מצבים מיוחדים המתווספים להגדרה הבסיסית; וחלק שלישי עוסק במצבים ממעטים – ראו ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ נ' סובח, פ"ד נ(3) 819 (1996) (להלן: "פרשת חברה ישראלית לקירור"; ע"א 7984/99 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' זאהי, פ"ד נז(5) 733, 742 (2003).

...

כפי שציינתי במבוא, בתי משפט השלום שדנו בתביעות בשל נזקי גוף שנגעו לתאונות דרכים בהן היו מעורבים אופניים חשמליים הגיעו להכרעות סותרות באשר למעמדם של האופניים החשמליים, כך למשל, השופט מנחם קליין קבע בשני פסקי דין שצוטטו לעיל, כי אופניים חשמליים אינם עונים על הגדרת "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים ודינו של רוכב האופניים החשמליים כדין הולך רגל ולכן על מבטחת הרכב שפגע בו לפצותו. לעומת זאת בפסק הדין של בימ"ש השלום בכפר סבא נקבע כי אופניים חשמליים  מהווים רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיצויים.

...

במקרה שלפנינו, להבדיל מהקורקינט שנדון בפרשת שפורן, האופניים החשמליים עליהם רכב המנוח, כמו יתר האופניים החשמליים הנעים בכבישים, במהירות רבה, באמצעות מנוע עזר חשמלי, אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא משמשים למטרות תחבורה יבשתית, על מנת לנוע ממקום למקום ולדוגמא: להגיע למקום עבודה, לבית ספר וליעדים אחרים ושונים.

 

בת"א 61077/04 בן ישי פרחיה נגד אילברג דוד עמית ... – בית המשפט בחר לסווג קלנועית כ "רכב מנועי".

...

כאן המקום לציין ולהדגיש כי במקור, הוגדר "רכב מנועי" בחוק הפיצויים כ"רכב המונע בכוח מיכני, לרבות אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, אופניים ותלת-אופן עם מנוע עזר, ולרבות רכב הנגרר או נתמך על-ידי רכב מנועי" – ראו ס"ח התשל"ה, עמ' 234.

 

קרי, ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים כללה בעבר אופניים עם מנוע עזר, עד השינוי שנערך בהגדרה זו במסגרת תיקון מס' 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשמ"ב – 1982, שלאחריו בא גם תיקון מספר 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשמ"ג 1983. 

 

בהצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ב-1982 (ה"ח 1566, התשמ"ב, 81), נאמר כך:

 

"חוק הפיצויים יוצא מן ההנחה כי משמעותו של המונח 'רכב' גלויה וידועה לכל, אולם מכיוון שתאונת דרכים כמשמעותה בחוק יכולה לקרות לאו דווקא בדרך, רבו הנוטים להרחיב את משמעות המונח רכב, ויש השואלים אם אין נכללים בו כלים ימיים, מטוסים, כלי עבודה למיניהם, כלי שעשועים לילדים, עגלות נכים, מדרגות נעות, מעליות וכדומה. ... מוצע למנוע הרחבת יתר של המונח 'רכב', ולמעט מההגדרה כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות. תרופתו של מי שנפגע באחד מאלה אינה מצויה בהסדר שלפי חוק פיצויים זה"

 

בהמשך נאמר בדברי ההסבר כי:

"ריבוי 'אופנוע עם רכב צידי, תלת אופנוע, אופניים ותלת אופן עם מנוע עזר', המופיע בהגדרת 'רכב מנועי', בא בעקבות הנוסח הקודם של הגדרת רכב מנועי בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970. הוברר כי ריבוי זה אינו נחוץ נוכח ההגדרה הרחבה של 'רכב', ומוצע לבטלו".

 

קרי, כוונת המחוקק בתיקון זה, לא הייתה להוציא את 'האופניים עם מנוע עזר' מהגדרת המונח "רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים, והם נשמטו מתוך הגדרה זו בשל ריבוי שאינו נחוץ ולא מתוך כוונה להוציאם מכלל ההגדרה של "רכב מנועי".

 

עניין זה גם מתיישב עם העובדה שבשנת 2014 תוקנו תקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (תיקון 12), על ידי הוספת הגדרת המונח "אופניים עם מנוע עזר" בתקנה 1 - חלק א': כללי, פרק ראשון: פרשנות, וכן הוספת סימן ב' שדן באופניים עם מנוע עזר סעיפים 39טז עד 39יז ובין היתר, הובהר מי רשאי לנהוג באופניים עם מנוע עזר, מי שמלאו לו שש עשרה שנים או יותר וכשהאופניים עולים על הדרישות המפורטות בתקנות.

...

זאת ועוד ועל מנת לחדד עוד יותר את כוונת המחוקק מהשמטת  "אופנים עם מנוע עזר" מהגדרת המונח "רכב מנועי" אפנה להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התשע"ז–2017, הצעה שמונחת בימים אלו על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ומטרתה להסדיר את מעמד האופניים החשמליים בחוק הפיצויים. 

 

בהצעה זו מוצע לתקן סעיף 1  במובן זה שבחוק הפיצויים בסעיף 1, בהגדרה "רכב מנועי" או "רכב"", אחרי "טרקטור" יבוא " אופניים עם מנוע עזר".

...

יוצא אפוא, לטעמי, כי האופניים החשמליים נכנסים לגדרו של אחד ממצבי הריבוי שבסעיף 1 לחוק הפיצויים והוא נחשב לרכב מנועי.

 

אני סבור כי טוב יעשה המחוקק אם יזרז את ההליך בסוגיה זו שעדיין נמצא בשלב הצעת חוק ולכן יש למצוא פתרון לתופעה מדאיגה זו  שבה רוכבי אופניים חשמליים קיפחו את חייהם, ואם התמזל מזלם רק נפצעו או פגעו בהולכי רגל וזאת ע"י חקיקה ברורה וחד משמעית שתסדיר את העניין ותפתור את הבעתיות שיוצרת תופעה זו."

 

לא אסיים בנקודה זו מבלי להתייחס להצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 25), התשע"ג, אליה הפנתה המדינה בסיכומיה.

 

 המדינה טענה שבהצעת חוק זו הוצע לקבוע בתוספת לחוק רשימה של כלים שיוחרגו מהגדרת רכב מנועי בחוק ובכלל זה אופניים חשמליים. לעניין זה ראוי לציין כי הצעה זו הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ביום  8.7.13.

 

ביום 26.2.14 בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנת ההצעה לקריאה שניה ושלישית, בעקבות הדברים שהועלו בדיון בסוגיית האופניים החשמליים, לרבות, רבויין של התאונות והסכנה הנשקפת מהשימוש באופניים החשמליים לכלל הציבור, נאמר בפרוטוקול ע"י גב' תמר קלהורה – הממונה ממשרד המשפטים שהכינה את הצעת החוק כי:

 

"אני אמרתי לפרוטוקול שאנחנו נבחן מחדש האם להכניס אופניים עם מנוע עזר לתוספת" (שם, בעמ' 30 לפרוטוקול).

 

מאז הישיבה האחרונה מיום 26.2.14, הצעת החוק לא התקדמה לשלבים נוספים, כך שהיא עברה רק קריאה ראשונה.

 

אם אופניים חשמליים מוגדרים כרכב מנועי, הרי אדם ש"נהג" באופניים חשמליים ונפגע ממכונית עלול להיחשב כמי שאינו זכאי לפיצוי לפי סעיף 7(5) לחוק הפיצויים, משום שהוא נהג ברכב מנועי ללא ביטוח חובה. זאת על אף שכפי הנראה אין לו אפשרות לבטח את האופניים החשמליים בביטוח חובה אפילו רצה בכך.

 

מכל המקובץ לעיל, מתבקשת המסקנה כי האופניים החשמליים מהווים "רכב מנועי" כהגדרתו של מונח זה בסעיף 1 לחוק הפיצויים והם נכנסים לאחד ממצבי הריבוי שבהגדרה וכי מחיקתו מההגדרה המקורית באה בשל ריבוי "שאינו נחוץ", כאמור בדברי ההסבר."


הערה: ובינתיים מונחת תביעה באותו נושא במחוזי ת"א שממתינה לפסק הדין של השופטת וולצקי...


אחת ההשלכות של פסק הדין עשויה להיות תביעת נזיקין כנגד המדינה בגין הנזקים שנגרמו לנפגעים שלא היה בידם לרכוש ביטוח חובה לשימוש בחשמליים ביטוח אותו היו אמורים לרכוש על פי הוראות החוק...


 

 

 

 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 3/10/2019

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright