היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

חשמליים כלולים בפלת"ד

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

תיקון 4 לחוק הפלת"ד – החשמליים הם רכב מנועי

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

שר המשפטים לשעבר, משה נסים

אתר זה מציג את מספר הפרסומים הגדול ביותר לעניין אופניים חשמליים מאז שהותר בהם השימוש בשנת 2014.

 

במהלך ארבע וחצי השנים האחרונות, חשבתי לא מעט על העניין. נכון שחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) במתכונתו הנוכחית אינו כולל את האופניים החשמליים בהגדרת רכב מנועי אבל מצד שני גם אינו מוציא אותם מכלל הגדרה זו.

 

חוק הפלת"ד נתקבל בכנסת ישראל ביולי 1975 ובאותה תקופה טרם היו אופניים חשמליים במדינת ישראל אבל מה שכן היה לנו, זה "אופניים עם מנוע עזר".

 

במהלך השנים ניסיתי ללא הצלחה למצוא בספריה הפרטית שלי ובאינטרנט תעריף לביטוח חובה לרכב לאופניים עם מנוע עזר ובמקביל ניסיתי למצוא התייחסות של מבטחים לסוגיה זו.

 

(חיפשתי גם בספרו הישן של יעקב קיהל "ביטוח כלי רכב בישראל" שראה אור בהוצאת המכללה לביטוח שפעלה בזמנה ליד איגוד חברות הביטוח - אבל גם שם לא מצאתי דבר...)

 

הסיבה לחיפוש התייחסות לאופניים עם מנוע עזר נובעת מתיקון מס' 12 לתקנות משרד התחבורה משנת 2014 במסגרתו הוגדרו האופניים החשמליים כאופניים עם מנוע עזר:

 

"בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א (1961) להלן - התקנות העיקריות, אחרי ההגדרה "אופנוע להגשת עזרה ראשונה" יבוא:

 

"אופניים עם מנוע עזר" - אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושהתקיימו בהם כל אלה: ..."

 

לאחר שלא עלה בידי למצוא את התעריפים הישנים לביטוח חובה לרכב או גם פרסומים והתייחסות של המבטחים, גברה התחושה שהוכיחה את עצמה כנכונה כי שבשל לחץ העבודה הרגילה איני מצליחה למצוא את הזמן הדרוש לחיפוש יסודי, כהרגלי בקודש. ואז מתוך ייאוש החלטתי ללכת למקור והוא ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפלת"ד בשנים הראשונות לחוק.

 

יגעתי ומצאתי  - ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפלת"ד כללה בעבר אופניים עם מנוע עזר עד השינוי שנערך בהגדרה זו במסגרת תיקון מספר 4 לחוק הפלת"ד משנת 1983.

 

כוונת המחוקק לא היתה להוציא את האופניים עם מנוע עזר מכלל הכיסוי הביטוחי לפי החוק אלא למנוע ריבוי שאינו נחוץ.

 

כך לפי דברי ההסבר של שר המשפטים דאז, משה נסים, להצעת התיקון לחוק בנושא שינוי ההגדרה:

 

"ובהזדמנות זו של תיקון הגדרת רכב יושמט  הריבוי  של  "אופנוע  עם  רכב צדי, תלת–אופנוע,  אופניים  ותלת–אופנוע עם מנוע עזר", המופיע בהגדרה הנוכחית של רכב, וזאת לאחר שריבוי זה אינו נחוץ נוכח ההגדרה הרחבה המוצעת ל"רכב"." (ההדגשות שלי ק.ש.)

 

מכאן אופניים עם מנוע עזר, אכן נכללו בהגדרת המונח "רכב מנועי" עד שנעשה תיקון 4 לחוק בשנת 1983 והם נשמטו מתוך הגדרה זו בשל ריבוי שאינו נחוץ ולא מתוך כוונה להוציאם מכלל ההגדרה של מנועי. (ראו בעמ' 34 לפרוטוקול הישיבה של כנסת ישראל מיום 13 ביולי 1982).

 

עניין זה גם מתיישב עם העובדה שעד חודש אוגוסט 2014 הכירה "קרנית" בנפגעי האופניים החשמליים כנפגעי רכב מנועי לכל דבר ועניין, כפי שניתן ללמוד מפרוטוקול התיק שמתנהל בעניין זה בבית המשפט המחוזי, כפי שהוא מתפרסם באתר הרשות השופטת. השינוי בעמדתה של קרנית לא נבע בשל שינוי שחל בחוק הפלת"ד, אלא בשל ריבוי השימוש באופניים חשמליים ובשל ריבוי התביעות. מתוך דבריה של שופטת המחוזי חדוה ונבאום וולצקי בהחלטה מיום 7/7/2016:

 

"... במקרה שפני לא ניתן להתעלם מהעובדה שקרנית כבר קיבלה דרישות לפיצוי במקרים שבהם היו מעורבים רכבים שברחו מהזירה לצד אופניים חשמליים.

 

כך גם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהשימוש באופנים החשמליים גבר והפך לתופעה נפוצה בשנים האחרונות. תופעה זו הביאה איתה את הצורך להידרש לפגיעתם של רוכבי האופניים האלה ולפגיעתם של רוכבי האופניים החשמליים בהולכי הרגל.

 

תופעה זו שהלכה הוגדלה הביאה את הצורך לקביעת עמדה מצד קרנית. איני רואה כל פסול עקרוני בכך שגוף דוגמת קרנית שב ומתכנס לצורך בחינת מדיניותו ועמדתו. אין מדובר בגוף שלו סמכויות אכיפה או מניעה. בפועל קרנית נתבעת ככל חברת ביטוח אחרת ופועלת על פי פסקי הדין שניתנים בעניינים שהיא צד להם".

 

מעניין לראות שההחלטה של קרנית מחודש אוגוסט 2014 נתקבלה לאחר ישיבה שנערכה בוועדת הכלכלה של כנסת ישראל ביום 21/7/2014. לפי פרוטוקול הישיבה שמתפרסם באינטרנט נאמר באותה ישיבה בנושא הביטוח על ידי שמואל מלכיס אשר שימש באותה עת כמנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח:

 

"אדם שמשתמש באופניים חשמליים יכול להוציא לעצמו ביטוח, גם ביטוח תאונות אישיות, כנגד נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מהשימוש, והוא יכול להוציא גם ביטוח צד ג' כנגד נזק שהוא עלול לגרום לצד ג', אם הוא פוגע בו. אין שום בעיה..."

 

כלומר בתקופה שלפני קבלת ההחלטה בקרנית שלא להכיר בחשמליים כרכב מנועי, נאמר לחברי ועדת הכלכלה של כנסת ישראל, מטעמן של חברות הביטוח כי, פתרונות הביטוח האפשריים לביטוח אחריות בגין אופניים חשמליים הם ביטוח צד ג' וביטוח תאונות אישיות כפתרון לסיכון נזקי גוף או חלילה מוות לרוכב.  להזכירם, כי ביטוח צד ג' אינו מכסה חבות לפי חוק הפלת"ד.

 

נציג המבטחים בישיבה זו לא הציג את נושא ההכרה של קרנית בתאונות החשמליים כתאונות דרכים ולא את סוגיית ההגדרה הראשונית בחוק הפלת"ד שכללה בהגדרתו של רכב מנועי גם אופניים עם מנוע עזר.

 

הבהרה: כל ציטוט מתוך כתבה זו אסור בהחלט

 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 2/1/2019

עודכן ביום 25/1/2019

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright