• מלאו לו 20 שנה.

•  להיות תושב ישראל.

• לעמוד בבחינות מתמחה או לקבל שחרור מהבחינות – לפי תקנת חוק הפיקוח.

• לעבור תקופת התמחות  או להיות משוחרר ממנה  ולעמוד בבחינות מורשה או להיות משוחרר מהן – לפי תקנת חוק הפיקוח.

• לשלם את האגרה השנתית בעד הרישיון.

ראו להלן על איסור עיסוק בתיווך בשיווק וביעוץ בתקופת ההתמחות

המפקח לא ייתן רישיון אם הסוכן הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון בחמש השנים האחרונות או נשא בעונש מאסר ואפילו אם תלויים ועומדים נגדו הליכים בשל עבירה כאמור או אם קיימות סיבות אחרות והמפקח לאחר התייעצות עם הועדה סבור שאין המבקש ראוי לשמש כסוכן ביטוח.

 לא יינתן רישיון סוכן שיווק פנסיוני למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים לעיל ל:

1.    יועץ פנסיוני.

2.    יועץ השקעות.

3.    יחיד המועסק על ידי מי שאינו רשאי לקבל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני לפי הוראות סעיף 28 א לפי חוק פיקוח על שירותים פיננסיים  (ביטוח) התשמ"א - 1981.

 שר האוצר רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מבחינות ו/או מחובת התמחות.

• הוא הוכרז פסול דין או  פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62  לפקודת פשיטת הרגל, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים ,ושהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, בלבד שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה.
   

• הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני מתן ההחלטה.

• הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הוועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה בדרך שהורתה  כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כבעל רישיון יועץ פנסיוני או כבעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני, שים לב לדרישות המקצוע, ואם הוא תאגיד - כי קיימות נסיבות כאמור הנוגעות לנושא משרה בו או למי ששולט בו.

לאחר שסוכן הביטוח עמד בבחינות מתמחה, עליו לעבור תקופת התמחות של שישה חדשיםבפיקוח של מאמן. לפני תחילת התמחותו על המתמחה להגיש לפקוח על הביטוח כתב התחייבות לתחילת התמחות חתום בידי מאמנו. מי שיכול לשמש כמאמן הוא עובד חברה מקצועי או סוכן ביטוח. המאמן נדרש להגיש למשרד המפקח דוח על פעולותיו של הסוכן המתמחה.  בסיום תקופת ההתמחות, יגיש המתמחה תצהיר מאמן לגמר התמחות חתום על ידי מאמנו, בפני עורך דין.

במהלך תקופת ההתמחות המתמחה לא יחזיק ברשיון ולא יעסוק בייעוץ פנסיוני או בתיווך בביטוח.

על המאמן לאשר את ימי ההתמחות והשעות שהוקדשו לה (על המאמן והמתמחה להקדיש לנושא ההתמחות לפחות 30 שעות בשבוע וצ"ל להיות מקום התמחות).

לאחר ההתמחות על המתמחה לעמוד בבחינות גמר בענף בו מבוקש הרישיון.

למרבה הצער, קיימת עדיין תופעה בלתי רצויה של סוכני ביטוח בלתי מורשים העוסקים בביטוח תוך הפרת החוק. כשם שלא הייתם רוצים שברכב המשפחתי יטפל מוסכניק בלתי מורשה שאינו בקי ברזי מכונאות הרכב, באותה מידה אינני ממליצה שהטיפול בענייני ביטוח ייעשה בידי אדם שאינו מורשה לכך. קיימים ארבעה סוגים של רישיונות לסוכני ביטוח - חיים, ימי, אש ותאונה. לצורך קבלת רישיון על המבקש רישיון סוכן ביטוח לעמוד בבחינות המפקח על הביטוח ולאחר מכן לעבור תקופת התמחות של שנתיים בפיקוחו של בעל מקצוע אצלו הוא מתאמן ולעמוד בבחינות גמר. סוכנים מורשים הם, אפוא, אותם סוכנים אשר עברו תקופת התמחות ועמדו בבחינות נוספות לסוכנים מורשים.

זכותכם לדרוש מסוכן הביטוח להציג רישיון  ממשלתי לעסוק בביטוח לאותו סוג של ביטוח (ימי או כללי  או חיים) המוצע לכם התקף לאותה שנה. אתם יכולים לבדוק את קיומו ואת סוגו של הרישיון באתר הפיקוח על הביטוח במערכת לאיתור סוכנים.

עיסוק  בביטוח ללא רישיון מהווה עבירה פלילית.

תלונות נגד סוכן העוסק ללא רישיון תקף אפשר להגיש במשטרת ישראל ובמחלקת תלונות ציבור במשרד המפקח על הביטוח שבמשרד האוצר (פניות בכתב בלבד) ת.ד. 13195 ירושלים.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א – 1981  אוסר על תיווך בביטוח בין מבוטחים לבין מבטחים ללא רישיון סוכן (יחיד או תאגיד) בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק. חוק זה אף אוסר על מתן שירותי ביטוח (ע"י מבטחים) ללא רישיון כמוגדר בחוק. אולם החוק אינו כולל פירוט הפעולות הנחשבות כ"תיווך" כשם שאינו כולל הגדרה של המונח "ביטוח" וזאת כאשר תיווך או  גם מתן ביטוח (ע"י מבטח) ללא רישיון מתאים מהווים עבירה פלילית. חיפשתי הגדרה בדו"ח הועדה לבחינת מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח שנערך בימי כהונתו של המפקח על הביטוח דורון שורר בחודש ינואר 1998, אך גם שם, לא נמצאה, לצערי הגדרת הפעילות העשויה להיחשב כ"תיווך".

בדוח הועדה לבחינת מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח מיום  25 בינואר, 1998  בראשותו של פרופ' ידידיה שטרן, נאמר, בן היתר, כי "מעורבות של אדם נוסף בעסקה" תבוא לידי ביטוי, בין היתר, ב"אמות המידה הבאות, שיתקיימו בו:

הוא מהווה גורם יעיל בקשירת העסקה.

הוא מפעיל שיקול דעת עצמאי בתכני עסקת הביטוח.

הוא מתוגמל - מכל מקור שהוא - בהתאם להיקף המכירות.

אמות מידה אלה אינן מצטברות ואינן בלעדיות. הועדה ממליצה להשאיר את שקלולן היחסי, בכל מקרה ומקרה, לשיקול הדעת של בתי המשפט בעתיד."

אותם עובדים אשר ללא ספק אינם אמורים להחזיק ברישיון  סוכן הם אותם העובדים אשר מעבר לכל ספק אינם עוסקים בתיווך כמו עובדי הנהלת חשבונות, מזכירות, מחשוב, הקלדה, תיקיה, מתאמי פגישות או מעבירי הודעות בין הסוכן לבין המבוטח. מאידך גיסא, ברור מעל ומעבר לכל צל של ספק, כי מוכרני ביטוח המועסקים בשכר (או תמורת אחוזים) ע"י סוכן או תאגיד ביטוח אמורים להיות בעלי רישיון. ניתן להמשיל את הדבר לנהיגה ברכב. הנוהג ברכב אמור להיות בעל רישיון נהיגה אולם מי שמנקה את הרכב או מכניס ומוציא רכוש מתא המטען או משתמש במערכת הקול שברכב אינו חייב ברישיון.

מה שאינו ברור הוא מעמדם של אותם עובדים העוסקים בבירור פרטים מול מבוטחים, כאן לא תמיד ברור הגבול שבין קבלת המידע לבין הטיפול. למשל אם פקיד מבקש לקבל מידע בעבור מעסיקו ומתקשר למבוטח במטרה לשאול אותו בשם הסוכן אם הוא רוצה לחדש את הביטוח. אפשר, כי תתפתח שיחה כאשר הלקוח יבקש לקבל הסברים שונים לגבי הביטוח הקיים ובעקבות השיחה המבוטח ישנה את הכיסוי הביטוחי או ירכוש ביטוח חדש באמצעות הפקיד שאינו מורשה ואשר השיחה עמו בעצם נועדה לבירור פרטים.

קיימת שאלה לגבי הצורך ברישוי לגבי שכירים המועסקים כבעלי מקצוע העובדים מול מבוטחים. לגבי מבטחים קיימת שאלה האם נותני שירות כמו שרברבים או גוררים המשווקים את שירותיהם באמצעות סוכני ביטוח נדרשים לרישיון מבטח בהתאם להוראות החוק. להמחשת השאלה, אביא דוגמה: פקיד בשם שמי בדוי (שאין לו כל חיים מחוץ לדוגמתי)  עובד כשכיר אצל סוכן ביטוח מורשה והוא עצמו אינו מחזיק ברישיון. השם שמי בדוי מתנוסס כשמו של סוכן ביטוח על גבי טופס אישור של חברת גרירה המעניקה שירותי גרירה למבוטחי מעבידו. לא רק זאת, אלא ששמי הנדון, הוא זה שממלא את הצעות הביטוח לכלי רכב חדשים במפעל גדול אשר ההתקשרות הראשונה עמו נעשתה באמצעות המעביד אולם לאחר מכן, כל ניהול התיק, ובכלל זה הנפקת פוליסות חדשות, הצעות לחידוש, החלפת כלי רכב, גביה, טיפול בתביעות, מכתבים למבוטחים בשם המבטחים ומכתבים למבטחים בשם המבוטחים נעשים על ידי שמי וחתומים בשמו.

חוק הפיקוח אינו כולל, כאמור, פירוט הפעולות הנחשבות כ"תיווך" אולם ניתן אולי ללמוד על מהות פעולות התיווך מתוך הוראות אחרות של חוק הפיקוח וחוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981. חוק חוזה הביטוח מגדיר את שליחותו של סוכן הביטוח (המוגדר כמתווך) בשלושה סעיפים: סעיף 33 המגדיר את השליחות לעניין המו"מ לקראת התקשרות בחוזה ביטוח, כריתת החוזה וידיעת הסוכן לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, סעיף 34 מגדיר שליחות לעניין דמי הביטוח וסעיף 35 מגדיר שליחות לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח. כלומר, ניתן להסיק מכך, כי עובד שכיר המנהל משא ומתן עם מבוטחים לעניין התקשרות בהסכם ביטוח, מקבל מהם מידע, עוסק בגביית פרמיה ומעביר בשמם ידיעות למבטח נדרש להיות בעל רישיון סוכן. פעילותו של סוכן ביטוח מוגדרת גם בסעיף 55 לחוק הפיקוח שעניינו שמירת איסור תיאור מטעה. חוק זה, שהוא בעל הוראות עונשין ושונה מחוק חוזה הביטוח, כולל פעולות לגביהן נאסר התיאור המטעה של עסקת ביטוח לפני לקוח (כולל בעל-פה), בין היתר, לגבי: מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו, משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה, דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין, חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח. כלומר, אפשר, כי אף הפעולות המנויות בסעיף זה מתארות את פעולותיו של סוכן ביטוח ומי שעוסק בהן אמור להיות בעל רישיון סוכן.

בשיחה טלפונית עם יואב בן אור, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, נמסר, כי בראש ובראשונה מטרת הפיקוח על הביטוח היא להגן על ציבור המבוטחים: "מוצרי הביטוח אינם מוצרים רגילים, אלא מוצרים מורכבים אשר שיווקם דורש ידע ומיומנות מיוחדת של המשווק האמור להסביר ללקוח את מהות המוצר אותו רכש ולוודא, כי הלקוח הבין את ההסבר לגבי יתרונות המוצר, מחירו, תנאיו, ומגבלותיו. ההסתברות שהמבוטח יגלה, כי המוצר אותו רכש אינו מתאים לציפיותיו היא בדרך כלל לאחר קרות האירוע הביטוחי ואז כבר מאוחר מדי להתאים את המוצר הביטוחי לצפיות ולצרכים".  עמדת הפיקוח על הביטוח היא שכל מי שמדבר עם לקוח על ענייני ביטוח יהיה בעל רישיון סוכן.

מהאמור לעיל, ניתן להסיק ולהאיר עיניים בכל הקשור בפעולות המקובלות במשרדו של סוכן ביטוח:

1. מילוי הצעות בטלפון או במשרד כולל החתמת המבוטח – אינו דבר טכני הואיל ולהגדרות, בחירת הכיסויים, מתן המידע וההצהרות הכלולות בהצעת הביטוח עשויה להיות השלכה על היקף הכיסוי בעתיד.
    

2. מתן הסברים על הקף הביטוח, הצעת אופציות כיסוי ופרמיה, הסברת תנאי מיגון.
    

3. קבלת אישור המבוטח לחידוש הביטוח בטלפון.  הפיקוח רואה בחידוש הביטוח התקשרות חדשה.
    

4. מתן אישור לקיום הביטוח בטלפון או בכתב.
    

5. אם הגשת הצעות מחיר בטלפון או בכתב (חתום ע"י העובד שאינו מורשה).
    

6. משלוח מכתבים לחברת הביטוח בבקשה לערוך שינוי.
    

7. טיפול בתביעות המבוטח מול המבוטח וחברת הביטוח.

1. קביעת פגישות.
    

2. גבית פרמיה.
    

3. ניהול משרד סוכן שאינו כרוך בקשר עם לקוחות.

• התאגיד רשום בישראל.

• שם התאגיד מורה על עיסוק בסוכנות ביטוח.

• העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רישיון סוכן.

• מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלהם בעלי רישיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.

• התאגיד הגיש למפקח על הביטוח רשימת שמות המנהלים או מורשי החתימה האחרים הרשאים לייצג אותו או לפעול בשמו וכל שינוי החל בהם.

• התאגיד שילם את האגרה בעד מתן הרישיון.

1.  יועץ פנסיוני.

2.  יועץ השקעות.

3. ארגון עובדים או ארגון מעבידים.

4. תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.

5. מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4).

6. מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות.

7. מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6).;

8. מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7).

9. מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות.

10.  מועדון צרכנים; לענין זה, "מועדון צרכנים" – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

•  לעניין חובת הגילוי של המבוטח  - סוכן הביטוח מהווה תמיד את שלוחו של המבטח. כלומר אם מידע מסוים נמסר ע"י המבוטח לסוכן רואים אותו כאילו נמסר לחברת הביטוח.

•  לעניין המשא ומתן לכריתת חוזה הביטוח וכריתתו - משמש סוכן הביטוח שלוחה של חברת הביטוח זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

• לעניין גביית פרמיה ממבוטחים - משמש סוכן הביטוח שלוחה של חברת הביטוח אלא אם הודיעה חברת הביטוח למבוטח בכתב שלא לשלם לאותו סוכן.

• לעניין העברת הודעות של מבוטחים לחברת הביטוח - משמש סוכן הביטוח שלוחה של חברת הביטוח אלא אם הודיעה למבוטח בכתב לשלוח את הודעותיו לכתובת אחרת.