היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

התמונה הגדולה בהליך משפטי

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

חשיבות הצגת התמונה הגדולה להצלחתו של הליך משפטי

מאת: קטיה שורצמן יועצת לנהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

יום עיון של אידא 3/10/18 במשרדי מנורה מבטחים

 

תובנות אישיות בעקבות יום עיון של אידא ישראל שנערך ביום 3/10/2018 במשרדי חברת מנורה מבטחים.

 

עו"ד פגי שרון, נשיאת אידא ישראל ואידא העולמיבבוקר העיון המרתק שנערך על ידי עו"ד פגי שרון, נשיאת אידא  ישראל וארגון אידא העולמי, הוצגו שני פסקי דין חדשים אשר מעבר לחידוש ולפליאה שכל אחד מהם עורר את תשומת ליבי לקו המקשר בין שני המקרים השונים והוא תרומתו המכרעת של סיפור המסגרת (התמונה הגדולה) כפי שהוצג לבית המשפט להצלחתו או לאי הצלחתו של ההליך המשפטי שיכול להיות קשור או לא קשור בכלל לעובדות שהוצגו בפני בית המשפט.

 

עו"ד אורי מור יוסףהמקרה הראשון הוצג על ידי עו"ד אורי מור יוסף ממשרד גרוס, אורעד, שלימוף וסוכם על ידי עו"ד סיגל שלימוף רכטמן, הוא פסק הדין של השופט עופר גרוסקוף ב(ת"א 47302-05-16 בטר פלייס פלייס ישראל (ח.ת.) 2009 בע"מ (בפירוק) ואח' נ' אגסי ואח'). מור יוסף סקר את סוגיית שיקול הדעת העסקי שפוטר בהתקיים שלושת התנאים שפורטו על ידי בית המשפט את המנהלים בחברה מאחריות בנזיקין גם אם היתה רשלנות מצידם וזאת להבדיל מאחריות מקצועית רגילה לפיה בעל המקצוע אחראי בניזיקין במקרה של רשלנות או חוסר מיומנות במשלח יד מצידו.

 

שלושת התנאים שפורטו על ידי בית המשפט, הם:

העדר ניגוד עניינים, פעולה בתום לב סובייקטיבי והיות ההחלטה מיודעת.

 

במהלך ההרצאה נודע על הגשת ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין שלמעשה דחה על הסף את התביעה נגד אגסי והמנהלים.

 

עו"ד סיגל שלימוף רכטמןסיפור המסגרת שעלה תוך כדי ההרצאה של מור יוסף והרצאת הסיכום של עו"ד סיגל שלימוף רכטמן הוא התייחסות בית המשפט להשלכות שעשויות להיות להחלטתו של בית המשפט על ענף הסטארט אפ (חברות ההזנק) בישראל.

 

ידוע, כי שיעור ההצלחה בתחום נאמד בכ 5% עד 10%. פסיקה מחמירה מדי כנגד חברות הזנק תרפה את ידיהם של משקיעים פוטנציאליים שיתקשו לגייס משקיעים (שאגב נקראים "מלאכים" ולא בכדי), כך שהנושא הגדול אשר עמד מול עיניו של השופט גרוסקופ, היה עתיד תעשיית הסטארט אפ בישראל כשהשופט מתייחס למבחן השיקול הדעת העסקי על מנת לדחות את התביעה על הסף מבלי לבדוק את כל שפע העובדות וההוכחות לרשלנות שנטענו על ידי התביעה כנגד אגסי והמנהלים.

 

עו"ד אמנון עמיקםהנושא השני שהוצג על ידי עו"ד אמנון עמיקם (שייצג את חברת הפניקס בהליך) ועו"ד פגי שרון הוא רע"א  4032/17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ומאיר רמות סוכנות ביטוח בע"מ נ' חברת ס.א.ל  שיווק ביצים בע"מ ואח'. (ראו באתר זה: העליון על אי המצאת הפוליסה המלאה למבוטח).

 

מדבריו של עו"ד עמיקם ניתן היה ללמוד שמדובר על מבוטח שמחזיק בחמש משאיות ואינו טורח לבדוק את הישרה של הנהגים המועסקים על ידו, אינו טורח לקרוא את הפוליסות (כאשר במהלך הדיון עלה על ידי הנושא של הצגת כל הפוליסות באתרי האינטרנט של חברות הביטוח לפי הוראות חוזר מהפיקוח על הביטוח).

 

המבוטח טען שלא קיבל את הפוליסה למרות ששילם את הפרמיה בהסתמך על דרישת תשלום של המבטח שכללה הפניה לפוליסה המצורפת למכתב. כלומר, אם במקרה הקודם נשבה בית המשפט בסיפור המסגרת עד כדי כך שלא רצה אפילו לבדוק את העובדות והטענות שהוצגו על ידי התביעה הרי שבמקרה הנדון, בית המשפט המחוזי הפך את פסיקת השלום והשופט הנדל מהעליון תמך בהחלטה של המחוזי כך שכל העובדות שהוצגו והוכחו בבית משפט השלום כנגד המבוטח לא הועילו לחברת הביטוח. כך גם לא הועילה לחברת הביטוח הטענה הנכונה שהוצגה על ידה שבכל פוליסות ביטוח הרכב לרכב שאינו פרטי או מסחרי עד 3.5 טון אין כיסוי למקרה של גניבת הרכב על ידי עובד, כפי שאירע במקרה הנדון.

 

לפני שנחזור על הטענה השכיחה שאין לחפש הגיון בפסיקה של בתי המשפט שיכולה להיות בלתי צפויה ולא פעם ניתן לראות שהשופטים קולעים תחילה את החץ ורק לאחר מכן מציירים סביבו את המטרה, נעצור לרגע ונחשוב על סיפור המסגרת שראה לנגד עיניו השופט הנדל.

 

מדובר על סיפור המסגרת השכיח, שהוא במרבית המקרים גם הסיפור הנכון, של הצד החזק (חברת הביטוח) מול הצד החלש (המבוטח).

 

סיפור מסגרת זה זוכה להד תקשורתי לא מבוטל בזכות תדמית הביטוח במדיה. חברות הביטוח עושות לא פעם כמיטב יכולתן על מנת שלא לשלם למבוטחים את התביעות שמגיעות להם באמת (כך לפחות לפי נתוני הפיקוח – ראו בכתבה: "חיוב פרוט זכויות המבוטח בפוליסה – יותר יעיל ויותר פשוט ממוסד הבוררות") לכן פוסק לפעמים בית המשפט לחובתה של חברת הביטוח גם באותם המקרים שבהם היא צודקת בדומה להורה שנוהג להעניש תמיד את הבן הבכור שנתפש בעיניו כצד החזק בכל מריבה עם האח הצעיר.

 

הפתרון לטענה של אי מסירת פוליסה למבוטח כבר הועלה על ידי בכתבה שפורסמה לפני שנים באתר זה: "דרוש פרוטוקול למסירת פוליסה".

 

כאשר חברת הביטוח דואגת להחתים מראש את המבוטח על טופס סטנדרטי לפיו הוא מאשר את קבלת הפוליסה, הרי שניתן לרוקן את העוקץ מהטענה הישנה והשחוקה של "לא קיבלתי את הפוליסה", מצד אחד ומצד שני למנוע את כל אותם המקרים הרבים שבהם המבוטחים באמת לא זוכים לקבל את הפוליסה או לקבל את הפוליסה המלאה מהחברה.

 

ניתן לראות, כי כמעט כל פסק דין שנראה תמוה או בלתי סביר ממבט ראשון ניתן להסביר בסיפור מסגרת כפי שהוא מוצג בפני בית המשפט.

 

בעניין זה חשוב לעשות הבחנה בין בית משפט השלום שבוחן את העובדות הפרטניות של התיק במבט מקרוב (בדומה לצילום תקריב zoom in) של תמונה לבין המחוזי והעליון שאינם שומעים את העדים ובוחנים את העובדות הספציפיות ורואים את התיק במבט כללי יותר בפרספקטיבה רחבה (zoom out).

 

הטענה שלא נטענה בפני בית המשפט המחוזי מטעמה של פניקס  וכך גם בעליון בעניין ס.א.ל. ביצים, היא הצגת התמונה הגדולה של זילות המבוטח בבחירת הנהגים על ידי חברה מובילה שאינה מסתיימת רק בחוסר עניין בבדיקה של רקע עברייני של הנהגים לעניין הגניבות אלא עשויה להשפיע גם על בחירה בעברייני תנועה שמסכנים את הנהגים והנוסעים בדרך. ובכך לקשור את לתיק את המאבק בתאונות דרכים.

 

הצגת עובדות המקרה העומד לדיון, מהווה אמנם פן חשוב והכרחי להצלחת ההליך המשפטי, אך לא תנאי בלעדי. הצגת הרקע, התמונה הגדולה, יכולה להשפיע על השופטים לא פחות ולפעמים יותר.

 


התייחסותה של עו"ד פגי שרון, כאמירה כללית למתדיינים בכלל, ותביעות ביטוח בפרט:

 

"אני חושבת שהשופט, כאדם ולא כמחשבון משפטי, כדי לקבל את טיעונך, צריך להרגיש שהצדק איתך. רק אחרי כן מופעלת המסננת המשפטית שלו להגעה לתוצאה.

 

תחושת הצדק הזאת  תלויה בנסיבות המקרה, בתמונה הכוללת, ויוצרת אהדה לטיעון המשפטי המבסס אותה.

 

כמייצגי חברות ביטוח, אנחנו נדרשים להיות צודקים עשרת מונים לעומת מתדיין רגיל, שכן מול המבוטח, אנחנו מתחילים במינוס במאזן האהדה..."


 

 

עודכן ביום: 23/10/2018

פורסם ביום 14/10/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright