היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
הרשמה לטיפים
מהאתר
אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר
|
על ביטוח
|
ספרות ולימוד
|
ביטוח
עסקים
|
ביטוחי
פרט
|
סיכונים
|
סוכנים ומבטחים
טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
מי צריך ביטוח מפני התמוטטות
מבנים
מאת:
קטיה שורצמן
יועצת לניהול
תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי
ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית
בתנאי
ביט
2016 (עמ' 16 סעיף 3.19 בפוליסת ביט של כלל), נכלל סעיף לכיסוי נזקי התמוטטות מבנים
בנוסח הבא:
"התמוטטות
מבנים
הביטוח על פי פרק זה מורחב לכסות שקיעה ו/או קריסה ו/או התמוטטות של מבנים מבנייה
מסיבית כהגדרתם להלן, אשר נגרמה באופן פתאומי ובלתי צפוי מסיבה כלשהי שלא נכללה
בסיכונים המבוטחים ובהרחבות לפרק זה ושאינה מוצאת מכלל כיסוי בסייגים הכלליים ו/או
בסייגים לפרק זה.
מובהר בזאת כי כיסוי זה לא יחול אם השקיעה ו/או הקריסה ו/או ההתמוטטות נגרמו
מהתופעה הגאולוגית הידועה בשם "בולען" או "בלועה".
המונח "מבנה מבנייה מסיבית" פרושו לצורך הרחבה זו: מבנה שקירותיו בנויים בלוקים
ו/או בטון ו/או אבן ו/או פלדה אך למעט מבנים הבנויים מאיסכורית, מבנים בהקמה ומבנים
הבנויים בשיטתה "פל-קל".
אחריותו של המבטח על פי הרחבה זו מוגבלת עד לסך השווה ל 10% מסכום הביטוח של המבנים
או 4,000,000 ₪, הנמוך מביניהם.
סכום זה הינו על בסיס נזק ראשון שאינו כפוף לתנאי 5.7
"ביטוח
חסר"
מהתנאים המיוחדים בפרק א'."
סעיף זה זכה לפופולריות בקרב יועצי הביטוח בישראל בעקבות התמוטטות רצפת אולם
החתונות ורסאי, אירוע הידוע בכינוי "אסון ורסאי".
חברות הביטוח בישראל, כדרכן בקודש דאגו מיד להחריג כל סיבה אפשרית להתמוטטות מבנים
שאינה מכוסה ממילא לפי תנאי הפוליסה. כאמור, הכיסוי אינו כולל:
-
נזק למבנה שאינו בנוי בניה מסיבית לפי הגדרתה בפוליסה
-
נזק למבנים הבנויים מאיסכורית
-
נזק למבנים בהקמה
-
נזק בשל בולענים.
-
נזק למבנים הבנויים בשיטת "פל –קל", דוגמת מבנה אולמי ורסאי.
הנזקים שיכולים להיות כן מבוטחים במסגרת המגבלות הנ"ל הם קרוב לוודאי נזקי התמוטטות
של תקרה או למשל רצפה. כמו למשל התמוטטות של תקרה שבנויה בשיטת
רביץ
או התמוטטות של רצפה בשל לחץ של מזרוני מים.
כל
הסיבות האפשרויות האחרות להתמוטטות מבנים כבר מבטחות או ניתנות לביטוח לפי סיכוני
ביטוח המקיף: אש, התנגשות כלי רכב, התנגשות כלי טיס והתקני תעופה, נזק בזדון,
פרעות, מהומות,
רעידת אדמה,
נזקי טבע
ושקיעת קרקע.
במתכוון
לא כללתי ברשימה הנ"ל את סיכון התפוצצות ולא מהסיבה שאין נשקפת למבנה סכנת התמוטטות
בשל התפוצצות, הרי ידוע שהתפוצצות עשויה למוטט מבנה ואין צורך לשם כך בתואר בפיסיקה
או בהנדסה או שמאות ביטוח או ניהול סיכונים...
העניין הוא שקיימת
פסיקה של המחוזי בירושלים מאת
השופט משה סובול,
מיום, 10/5/2015באותו עניין של ורסאי, לפיה התמוטטות הרצפה חוסה תחת הכיסוי של
סיכון התפוצצות בפירוש המונח "התפוצצות" ככולל בתוכו את המונח "התנפצות". (ראו: בתא
(י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ).
עכשיו ראו:
פוליסה
שאינה כוללת כיסוי מפורש לסיכון התמוטטות מבנים (למשל פויסת ביט 2013) במקרה של
התמוטטות תקרה או רצפה עשויה להתפרש לפי האמור בפסיקת משה סובול והכיסוי הביטוחי
יתקיים על מלוא סכום הביטוח, ללא הסתייגויות וללא חריגים, כמקובל בכיסוי נזקי
התפוצצות. מאידך גיסא, פוליסה שכוללת כיסוי מפורש לנזקי התמוטטות מבנים, כוללת
חריגים מיוחדים לכיסוי וגבול אחריות משני (4 מיליון ₪, ככל שסכום זה לא הוגדל) –
סייגים ומגבלות שאינם קיימים, כאמור בכיסוי התפוצצות.
ועל
כך יש לחשוב פעמיים לפני שמבקשים לכלול כיסוי זה בביטוח, מה שאמרו חז"ל, יכול להיות
נכון גם כאן:
"כל
המוסיף גורע".
ראו
גם:
שיפור הגדרת "התפוצצות" בפוליסות
רכוש
פורסם ביום 4/7/2018
|