|
ביטוח עסקים
דרושה פוליסה תקנית
לביטוח לעסקים קטנים
מאת: קטיה
שורצמן יועצת לניהול סיכונים
 מעמד
הביניים עלה לאחרונה לכותרת בשני מקרים:
-
המחאה החברתית ב2011.
- בחירות 2013.
כאשר מדובר במעמד הביניים, אחד ההקשרים העולים מיידית בתודעה
הוא
עסקים קטנים שבעליהם מהווים חלק נכבד וראוי ממעמד הביניים
בישראל.
מה שמאפיין את בעלי העסקים מבחינת הביטוח הכללי הוא:
א. צורך להתאים את הביטוח לדרישות המשכירים והבנקים המלווים.
ב. היעדר אמצעים כספיים לרכוש שירותי
ייעוץ ביטוח.
ג. תקציב ביטוח ההולך וקטן ביחס ישר לעליית המחירים בשוק.
מה שקורה בפועל הוא, שבעלי העסקים נתונים לחסדי סוכני הביטוח,
שחלק גדול מהם מהווה אף הוא מעמד ביניים הנלחם למחייתו ובדרך
לרכישת לקוחות חדשים, אינו עושה תמיד את מירב המאמצים על מנת
להסביר ללקוח את ההבדל שבים תוכניות הביטוח השונות (זו הקיימת
וזו המוצעת על ידו) בעיקר לאור העובדה שנכון להיום מרבית
המבוטחים במדינת ישראל מורגלים לבדוק את הפרשי הפרמיה
שבין הצעות הביטוח השונות והמשוכללים שבהם יבדקו אולי גם את
ההבדלים שבין סכומי ההשתתפות
העצמית ובמקרה הטוב ביותר יבדקו גם את
ההבדלים בין עלויות המיגון
הנדרש ע"י המבטחים השונים כתנאי לביטוח.
כאשר הבדיקה החשובה ביותר, האמורה להיערך לפני הכל
אמורה להיות בדיקת התנאים והיקף הכיסוי המוצע ע"י
סוכן הביטוח
החדש לעומת הכיסוי הקיים וביחס לצרכי הביטוח של המבוטח
ולהתחייבויותיו החוזיות.
הצורך בבדיקה עולה בעיקר לאור קיומן של תוכניות ביטוח
שונות ומגוונות לביטוח עסקים קטנים כאשר קיימים הבדלים
משמעותיים וניכרים בין תוכניות הביטוח השונות כמו למשל:
א. בסיס הביטוח לרכוש - חלק מהפוליסות הוא לפי בסיס "מקיף"
וחלק הוא לפי בסיס "כל
הסיכונים"
- שיכול להיות לתכולה בלבד או גם לתכולה וגם למבנה.
ב. הצורך לבטח בנפרד - סיכוני מהומות, שביתות לפי חלק
מתוכניות הביטוח תמורת תשלום נוסף.
ג. הבדלים נוספים בהיקף הכיסוי הביטוחי - כמו למשל
העובדה שחלק מתוכניות הביטוח כוללות כיסוי מסויים לסיכוני
גניבה פשוטה לתכולת משרד במסגרת ביטוח סיכוני
פריצה ותוכניות
אחרות אינן כוללות כיסוי זה, בחלק מתוכניות הביטוח ניתן למצוא
כיסוי ביטוח לרכוש השייך למשכיר או גם לשיפורי דיור, סייגים
שונים ומשונים, כמו למשל
סעיף הפנות
עסק שאינו פועל
במשך תקופה של חודש ימים ועוד ועוד ועוד.
העניין הוא שהמחוקק במדינת ישראל אינו דואג לזכויותיהם של
המבוטחים בעלי העסקים הקטנים, שכאמור לעיל אינם יכולים לדאוג
לעצמם כמו בעלי העסקים הגדולים המשתמשים יותר ויותר בשירותי
ייעוץ ביטוח.
בנוסף לכך, מרבית בעלי העסקים הגדולים, המוסדות, המפעלים
והיזמים,
למדו כבר את ה"דמים" והם משלמים לחברות הביטוח "פרמיה נטו"
שאינה כוללת את רכיב הדמים שמייקר את הביטוח שלא לצורך בעשרות
אחוזים, כאשר מדובר בסכום המשמש לכיסוי הוצאות חברת הביטוח
ובעיקר להגדלת עמלת הסוכן ואינו תורם לשיפור הכיסוי הביטוחי של
המבוטח.
עסקים קטנים
יכולים להיות מוגדרים כעסקים בהם סכום הביטוח הכללי לרכוש אינו
עולה על 3 מיליון דולר. כלומר עסקים הנופלים במרבית המקרים, אם
לא בכולם בתוך חוזה
ביטוח המשנה
של המבטח והוא אינו נדרש לבקש ולקבל כיסוי מחיר ותנאים
לכל עסק בנפרד.
תנאי המינימום, לדעתי, אמורים לכלול את הגדרת הרכוש המבוטח
(מבנה ותכולה), הסיכונים המבוטחים, סייגים (מרביים) לביטוח
ופרקים המתייחסים לביטוח
אחריות חוקית,
כספים,
רכוש בהעברה וכו'.
הקמתה של פוליסה תקנית חדשה עשוי להתמשך על פני שנים רבות,
ובוודאי שלא יושלם ויקרום אור וגידים עד הבחירות שייערכו
בינואר 2013. עם זאת, אפשר לראות בכתבה זו מעין כפפה אלגנטית
המושלכת לפוליטיקאי הפועל לטווח ארוך ליזום ולהניע את התהליך
על מנת שיוכל לומר מאוחר יותר ובצדק כי הוא היה הראשון שהניע
את התהליך ודאג לשלומם הביטוחי של בעלי העסקים הקטנים.
|
