על השופט יצחק  עמית:

ביום 26/1/2025 פורסם, כי שופט העליון יצחק עמית (גולדפריינט) מונה לנשיא בית המשפט העליון. בשל החוק הקיים במדינת ישראל המינוי מסתיים כאשר נשיא בית המשפט העליון מגיע לגיל 70. כלומר, השופט עמית שנולד ב 20 באוקטובר 1958 בישראל. הוא כיום בן 66 או 67 שנם, כלומר בפועל המינוי הוא למשך כ 3 שנים בלבד.

 

נולד בשכונת שפירא בתל אביב והוא בן להורים ניצולי שואה. הוא בוגר בבית ספר התיכון הדתי צייטלין בתל-אביב ושירת כקצין ביחידה 8200. סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

בשנים 1986-1984 התמחה במשרד עורכי דין. בשנת 1997 נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום במחוז חיפה. באוקטובר 2001 מונה לכהונה בפועל כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה. ביולי 2002 נבחר לכהונת שופט של בית המשפט המחוזי בחיפה. באוקטובר 2009 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון. מאוקטובר 2024 עד ינואר 2025 כיהן כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. 

 

הפסיקה בענייני ביטוח

כתבה זו עוסקת בפסיקה של השופט עמית בתחום הביטוח בניסיון לאמוד את יחסו לסוגיות בתחום הביטוח מבעד לדרך החשיבה המקורית והמיוחדת שלו  שיכולה להיות אקטיביסטית או מתונה או שמרנית לפי המקרה ולא פעם מפתיעה כאשר השופט אינו רואה את בית המשפט כבול או מחויב לאילו שהן מוסכמות או נורמות או מסורת שהתקיימו במשך דורי דורות בענף הביטוח.

 

דבר אחד אוכל לומר בבירור על דרך הפסיקה של השופט יצחק עמית שבכל מקרה היא רחוקה מרחק שנות אור מכל חשיבת קופסה או חשיבה מרובעת ובמרבית המקרים, אם לא בכולם כאשר השופט עמית ישב על כס המשפט, קשה היה לדעת או אפילו לחש מה תהיה התוצאה.

 

עם כל הכבוד לחשיבה היצירתית מחוץ למסגרת ומחוץ לכבלים, חשיבה שהיא חשובה וחיונית לא רק לעולם המשפט אלא גם ובעיקר לקידום האנושות בכל תחום שהוא. שהרי ללא חשיבה יצירתית היינו "תקועים" לנצח באותו מקום ושם דבר בעולם לא היה מתפתח ולא היה זז.

 

אולם מצד שני לניסיון ולמסורת יש תפקיד חשוב ביצירת הביטחון והיציבות וכך גם בעולם הביטוח. קיימים עקרונות וכלים שגובשו ועוצבו במשך מאות שנים אליהם מושתת הענף ובפסיקה בתחום הביטוח, חשוב, לדעתי ליתן התייחסות גם למסורת שקיימת בארץ ובעולם כאשר מדובר בנושאים אוניברסליים, כמו זכות התחלוף של המבטח ולראות שפסק דין בתחום התחלוף לפי ביטוח רכב, משפיע גם על תחלוף בפוליסות לביטוח מפעלים ועסקים גדולים המלווים ביועצי ביטוח. כאשר מבוטחים גדולים שמבוטחים ביועצי ביטוח יכולים להגן על עצמם בעיצוב של סעיף התחלוף בפוליסה לעומת מבוטחים חלשים יותר המבוטחים בביטוחי פרט (למשל ביטוחי רכב ודירה) כאשר המבוטחים החלשים יותר עשויים להינזק בשל פסיקה שפותחת את הדלת למבטחים של בני משפחה בתביעת תחלוף למרות שזכות התחלוף כלפי בן המשפחה עצמו סגורה ונעולה לפי הוראות חוק חוזה הביטוח (סעיף 62 ד') וכך יוצא, כי בסופו של יום מי שעשוי להינזק מהפסיקה של עמית הם המבוטחים החלשים שיאלצו לשלם בחידוש הביטוח פרמיה גבוה יותר בשל תביעת התחלוף כנגד המבטח שלהם.

 

אני מתכוונת לפסיקה שניתנה ע"י השופט עמית אשר לפיה יש זכות תחלוף כנגד מבטח של בן משפחה . מדובר על פסק הדין ניתן ביום 18/11/2020 ע"י שופט העליון, יצחק עמית (בהסכמת השופטים ד' מינץ וי' וילנר),שקבע, כי קיימת זכות לתחלוף כלפי מבטח של בן משפחה למרות שכלפי בן המשפחה עצמו אין זכות לתחלוף לפי הוראות סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח. עוד נקבע, באותו פסק דין, כי הסייג לגבי רכוש השייך לבני משפחתו של המבוטח בפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון אינו חל לגבי כלי רכב השייכים לבי המשפחה: "הציפייה הסבירה של המבוטח הסביר הוא שבקרות תאונה עם רכב אחר, המבוטח יהיה מכוסה בגין נזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב של אחד מבני ביתו."

פסק הדין ניתן בתיק רע"א  4179/20 בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ נ' איי. די .איי חברה לביטוח בע"מ

 

סקירה חלקית של פסיקה

נראה להלן סקירה של פסיקה נוספת מאת השופט יצחק עמית במספר מקרים שאינו יכול לכסות את כל כובד היריעה הואיל ומדובר על מאות תיקים שלא ניתן להקיף אותם בכתבה אחת.

 

פגיעה באוטונומיה כנזק לא ממוני  - פסק הדין ניתן ביום 11/8/2020 ניתן פסק דין על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון בנושא סיווגו של נזק שנגרם בשל פגיעה באוטונומיה של חולה המאושפז בשל תאונת דרכים. פסק הדין ניתן ע"י השופט י' עמית ובהסכמת השופטים נ' סולברג וי' וילנר. ההבחנה חשובה לעניין הכיסוי הביטוחי לגבי פגיעה באוטונומיה של חולה המאושפז בעקבות תאונת דרכים. ככל שמדובר על נזק לא ממוני שמבוטח במסגרת ביטוח חובה לרכב, הרי שהפיצוי יהיה לפי ביטוח החובה של הרכב הפוגע ללא אפשרות של השבה מפוליסת ביטוח האחריות המקצועית של המוסד הרפואי.

 

דוקטרינת "המבוטח התמים" בעליון - פסק הדין ניתן ביום 10/3/2020 ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין מקיף באותו עניין על ידי השופט ע' גרוסקופף (בהסכמת השופטים י' עמית וג' קרא) בשלושה ערעורים על פסיקת המחוזי בתל אביב. ערעורים שמעוררים מספר שאלות, מרביתן בתחום דיני הביטוח, אשר החשובה בהן היא היקף תחולתה של דוקטרינת "המבוטח התמים" במשפט הישראלי. ע"א 7058/17, ע"א 8044/17, ע"א 8053/17 נתן מלמד נ' דוד מלמד ואח'. נקבע, כי ההצדקה להכרה בדוקטרינת "המבוטח התמים" היא שבמצבים מסוימים, הגנה הניתנת לחברת הביטוח במישור היחסים שבינה לבין המבוטח האשם אינה מצדיקה, מבחינת התכליות שביסודה, הענקת הגנה לחברת הביטוח גם ביחסיה עם מבוטחים אחרים אותם מכסה חוזה הביטוח.

 

החשמליים אינם רכב מנועי פסיקה ברב דעות בעליון - פסק הדין ניתן ביום 12/10/2020 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון בעניין רעא 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש שקבע ברוב דעות כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים) אינם נחשבים כרכב מנועי כפי הגדרתו בחו"ק הפלת"ד. פסק הדין המשתרע על יותר מ 160 עמודים ניתן על דעת השופט י' עמית וד' מינץ וכנגדם בדעת מיעוט קבעה השופטת ד' ברק-ארז, כי החשמליים אכן מהווים רכב מנועי כפי הגדרתו בחוק הפלת"ד. על פסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף.

 

חיוב חברת הביטוח בפיצוי המבוטח בשל הפרה חוזית של הסכם הביטוח ועל כן חויב המבטח בפיצוי המבוטח בשל ההפסד כספי שנגרם לו עקב הפרת חוזה על ידי המבטח.
כך נפסק באפריל 2009 על ידי השופט יצחק עמית (בתקופה בה כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה) בת"א 270/00 סקאיי קלאב נגד פלתורס ואח' ולאחר מכן ביום 30/8/2010 על ידי השופטת, ד"ר דרורה פלפל מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בת"א 1056-05 אחד העם מזון והשקעות בע"מ נגד הדר ואח'.

 

פיצוי בשל הכנסות שלא דווחו לשלטונות המס - יצחק עמית, שופט העליון קיבל באופן חלקי את הערעור של המבטחים ודחה את הערעור שכנגד בעניין בסיס הפיצוי לפי חוק הפלת"ד בשל הכנסות שלא דווחו לשלטונות המס. "איני סבור כי היה מקום לפסוק לזכות העזבון הפסדי פנסיה. גם אם אנו נכונים להכיר בהכנסות "בשחור" של המנוח כעצמאי, וגם אם נניח שלמרות זאת המנוח היה מחליט "בשלב זה או אחר לחייו" להפריש כספים לקרן פנסיה, הרי שיש לקחת בחשבון כי ההפרשות לפנסיה של עצמאי מגיעות מכיסו-שלו, והתעלמות מכך כמוה ככפל פיצוי. אשר על כן, הערעור שכנגד נדחה והערעור מתקבל חלקית במובן זה שיש לחשב את הפיצוי המגיע למשיבות על בסיס שכר של 8,500 ₪ למנוח וללא הפסדי פנסיה." ע"א  4816/20 וערעור שכנגד יאן לסקוב ואח' נ' פלונית ואח' 10/3/2021

 

 

נהיגה של נהג שגילו צעיר מהגיל שנקבע בפוליסה – היעדר כיסוי מוחלט לעומת פיצוי יחסי - דיון נוסף בעניין פיקאלי - דנ"א 5325-19 הכשרה חברה לביטוח נ' אבי פיקאלי  - בפסק הדין נקבע, כי כאשר אין מדובר בכוונת מרמה מצד המבוטח, נהיגה של נהג שגילו צעיר מגיל הנהג המזערי שנקבע בפוליסה דינה כהפרה של חובת הגילוי. ביום 7/7/2021 נתקבל הערעור בדיון נוסף של העליון ונקבע, כי אין כיסוי לנהג צעיר שלא נכלל בביטוח. פסק ההדין התקבל ברוב דעות של המשנה לנשיאה (בדימ')ח' מלצר והשופטים: נ' הנדל ו-י' עמית, כנגד דעתם החולקת של השופטים :ד' ברק-ארז ו-ע' גרוסקופף.

 

סוגיית סיווג האופניים החשמליים כרכב מנועי - נדחתה בקשה לדיון נוסף בסוגיית החשמליים כרכב מנועי החשמליים אינם רכב מנועי פסיקה ברב דעות בעליון - לעניין פסק הדין ניתן ביום 12/10/2020 ע"י בית המשפט העליון בעניין רעא 7451/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש שקבע ברוב דעות, כי אופניים חשמליים (תקניים ושאינם תקניים) אינם נחשבים כרכב מנועי כפי הגדרתו בחו"ק הפלת"ד. פסק הדין המשתרע על יותר מ 160 עמודים ניתן על דעת השופט י' עמית וד' מינץ וכנגדם בדעת מיעוט קבעה השופטת ד' ברק-ארז, כי החשמליים אכן מהווים רכב מנועי כפי הגדרתו בחוק הפלת"ד.

 

זכות התביעה כנגד ריבון זר - דבריו של שופט העליון יצחק עמית בעניין: רעא 7484/05 ‏The United States of America‏ נ' יוסף שוחט ז"ל: "למערערת לא עומדת חסינותה הריבונית כלפי הודעת צד ג' שהוגשה על ידי המשיבים, בהיותה הליך הקשור לתביעה בגין נזקי גוף או רכוש מוחשי, וככזו עונה היא על דרישות הדין הבינלאומי המנהגי להחלתו של "חריג הנזיקין", השולל חסינותן של מדינות זרות בנסיבות מעין אלו."

 

חיוב בפיצוי תלמיד במוסד חינוך שאינו רשמי לפי ביטוח תאונות אישיות לתלמידים   שלא נערך -  רע"א  5695/20 עיריית נצרת נ' מדינת ישראל- משרד החינוך ואח'. מדובר על דחיית ערעור של הרשות המקומית לגביה נקבע בשתי הערכאות הקודמות (שלום ומחוזי), כי היא חייבת בביטוח תאונות אישיות של תלמיד שלומד במוסד חינוך שאינו רשמי אולם חל לגביו חינוך חובה לפי צו לימוד חובה.

 

עצירה זמנית של רכב לאיתור כתובת היא חלק מהנסיעה - ביום 30/10/2023, ניתן פסק דין ע"י יצחק עמית, שופט העליון שקבע, כי עצירה זמנית של רכב לצורך איתור כתובת מהווה חלק אינטגרלי מהליך פסק הדין ניתן ע"י השופט י. עמית בהסכמת השופטים ע' גרוסקופף ור' רונן. ע"א  5903/22 ע"א  5964/22 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלונית.

 

זיכוי בתביעת לשון הרע נגד ביטוח ישיר בשל פרסומת הפוגעת בסוכנים (תיק השוקה): וכה אמר, בין היתר, שופט העליון יצחק עמית בע"א 3322/16 איי די איי ואח' נ' לשכת סוכני הביטוח ואח': "כל ילד וילדה שהתחנכו על ברכי השירה העברית העממית, מכירים היטב את השיר "אצא לי השוּקה", ולמקרא שמו רבים מהם ודאי מזמזמים בערגה את שורת הפזמון החוזרת "הוא יזמר עד אור הבוקר". גם התיק שלפנינו עוסק בשוּקה... הגדלת נתח שוק, ואף השתלטות עליו על חשבונם של המתחרים, היא מטרה לגיטימית כשלעצמה – וזאת בכפוף כמובן לאופן שבו היא מבוצעת בפועל. ובענייננו, אין ממש בעמדת הסוכנים כי הקמפיין חותר תחת כללי תחרות הוגנת, או כי מדובר ב"שיימינג" עסקי."

 

ביטוח "כל הסיכונים" אינו מכסה כל נזק . כך קבע השופט עמית בתקופת כהונתו כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין תא (חי') 10432/97 מ.ג.מ.נ. חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ. השופטת ע' ערבל מבית המשפט העליון קבעה, בערעור שהוגש על פסק הדין של המחוזי (ע"א  7439/06 מ.ג.מ.נ חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ. הכשרת הישוב חברה לביטוח), כי בית המשפט המחוזי צדק בקביעתו שביטוח מסוג "כל הסיכונים" על אף שמו, אינו מכסה נזק מכל סיבה שהיא:

 

החזקה המרובה בביטוח חובה לרכב - ביום 27/4/2023 קיבל שופט העליון יצחק עמית (בהסכמת השופטות ד' ברק-ארז ור' רונן) את ערעורו של נפגע על פסיקת המחוזי במהלך עבודות להסרת עמוד בטון על ידי מנוף שהיה מחובר למשאית וקבע, כי התאונה נכנסת  בגדר "החזקה המרבה" הואיל ומדובר על אירוע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי". ועל כן מדובר על "תאונת דרכים".  רע"א 7592-22 פלוני נ' פלוני

 

רשלנות תורמת לנזק עצמי אינה מחייבת באופן אוטומטי לאחריות לנזק שנגרם לצד השני - פסק דין שניתן שיום 16/11/2018 וסקירה פורסמה באתר זה באותו יום רע"א 2809/18 רונית קסברי נ' אברהם רוזן נדון מקרה שבו נקבעו לתובעת 30% של רשלנות תורמת לנזק שנגרם למכוניתה. הדיון נסוב סביב השאלה, האם נכון בכל מקרה שבו נקבעה רשלנות תורמת, לחייב את התובעת באותו שיעור אחריות לנזק שנגרם לצד השני. כלומר, האם במקרה הנדון יש לחייב באופן אוטומטי את התובעת ב30% משיעור הנזק שנגרם לכלי הרכב של הפוגע? דוגמא מדובר על סטודנט עני שנוהג ברכב בערכו 10,000 ₪ שנגרם לו נזק ע"י רכב יוקרה שערכו 500,000 ₪  וכך בשל רשלנות תורמת בשיעור של 20% עשוי הסטודנט העני להיות חייב בתביעת תחלוף  של מבטחי הרכב המזיק סכום של₪100,000 .

 

 

28/1/25

---