היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

פגיעה באוטונומיה של פצוע תאונת דרכים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

 

 

פגיעה באוטונומיה כנזק לא ממוני

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

 

איור רכב של נכה

ביום 11/8/2020 ניתן פסק דין על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון בנושא סיווגו של נזק שנגרם בשל פגיעה באוטונומיה של חולה המאושפז בשל תאונת דרכים. פסק הדין ניתן ע"י השופט י' עמית ובהסכמת השופטים נ' סולברג וי' וילנר.

 

ההבחנה חשובה לעניין הכיסוי הביטוחי לגבי פגיעה באוטונומיה של חולה המאושפז בעקבות תאונת דרכים. ככל שמדובר על נזק לא ממוני שמבוטח במסגרת ביטוח חובה לרכב, הרי שהפיצוי יהיה לפי ביטוח החובה של הרכב הפוגע ללא אפשרות של השבה מפוליסת ביטוח האחריות המקצועית של המוסד הרפואי ויהיה מוגבל בסכום שנקבע בחוק הפלת"ד לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני ומדובר, על ביטוח מסוג no fault אחריות ללא אשם.

 

העליון דחה את הטענה שמדובר על נזק שאינו כלול לפי ביטוח החובה לרכב כפי שנקבע פי חוק הפלת"ד. על כן הפיצוי לא יהיה לפי ביטוח האחריות המקצועית של המוסד הרפואי.

 

אבחנה זו שנתקבלה בעליון משמעה חסכון משמעותי למוסדות האשפוז ולחברות הביטוח ככל שמדובר על כיסוי לפי ביטוח חובה לרכב.

 

בתיק, רע"א  1519/20 פלונית נ' רעות- שרות נשים סוציאלי ומגדל חברה לביטוח בע"מ, דחה השופט י.עמית מהעליון את ערעור שהוגש ע"י נפגעת בתאונת דרכים על פסיקת המחוזי שקבע, כי  המעשים המיוחסים לצוות הרפואי בכתב התביעה עולים כדי פגיעה באוטונומיה, משלא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלה זו. עם זאת, ציין המחוזי ש"ספק רב" בעיניו אם אכן מדובר בפגיעה באוטונומיה, כפי שמונח זה פורש בפסיקה, ו"דומה כי די היה בכך כדי להביא לסילוק על הסף של התביעה". אולם, לצורך הדיון, בית המשפט המחוזי יצא מנקודת הנחה שהמבקשת מעלה טענות שמתארות פגיעה באוטונומיה.

 

הטענות של הנפגעת היו שבמהלך אשפוזה, פגע הצוות הרפואי באוטונומיה שלה בכך שסירב להחליף בתדירות הנדרשת את הטיטול בו נאלצה להשתמש בשל פציעותיה, ניסה לחייבה לצעוד, חרף תלונותיה בדבר "קליקים ברגליים", מה שהוביל מספר פעמים לנפילתה וכי הצוות הרפואי גרם לה לחוש לא רצויה, התעלם מטענותיה בדבר כאבים וטען כי מקורם נפשי, והתעקש לשחררה בטרם עת וסירב להעבירה למחלקת אשפוז יום.

 

המחוזי עמד על כך שנזק בלתי ממוני מתייחס למגוון רגשות שליליים, ובמידה שהוא נגרם כתוצאה מטיפול רפואי לנפגע בתאונת דרכים, הרי שהוא מזכה בפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים. עוד צוין כי הלכה היא שפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ניתן בשל רגשות שליליים שנגרמו לתובע. מכאן נקבע שתחושות שליליות שנגרמו מפגיעה באוטונומיה במהלך טיפול רפואי לנפגע בתאונת דרכים, הן ביטוי של נזק לא ממוני שנגרם בתאונת הדרכים וכתוצאה ממנה, ולפיכך כלל ייחוד העילה חל עליהן.

 

שופט העליון י. עמית, דחה כאמור את התביעה וקבע, כי מדובר על נזק לא ממוני שנגרם מתאונת דרכים. מתוך פסק הדין:

"לדידי, והדברים צריכים להיאמר בקול צלול וברור, אין מקום למתן פיצוי נפרד בגין פגיעה באוטונומיה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים. מי שתובע על פי חוק הפיצויים מצוי בגדרי כלל ייחוד העילה וככזה "נתון בתביעתו כנגד המשתמש ברכב לתקרת הפיצוי הקבועה בחוק הפיצויים, וחישוב הנזק לא נעשה על-פי הנתונים האינדיווידואליים כי אם בגבולות הקבועים בחוק; לעתים נתון הפיצוי גם בסד נוקשה של נוסחאות" (עניין ליפשיץ, פסקה 1 לפסק דינו של השופט א' ריבלין; ראו גם אנגלרד, בעמ' 308). על הפן האובייקטיבי של מבחני חישוב הנזק הבלתי ממוני במסגרת חוק הפיצויים והתקנות, המתעלמים ממידת הסבל האינדיווידואלי, הושמעה ביקורת (ראו אנגלרד, בעמ' 345 והאסמכתאות שם). יחד עם זאת, יצוין כי בהסדרים של אחריות חמורה ומוחלטת, קביעת תקרות לחבות עשויה להיות מוצדקת, בין היתר משיקולים של עלות הביטוח וגובה הפרמיות (גלעד – סיבתיות, בעמ' 40). במישור הדין הקיים, חוק הפיצויים נועד להעניק פיצוי בגין נזקים בלתי ממוניים בכפוף למנגנון חישוב הפיצויים הקבוע בחוק ובתקנות.

 

בעניין פלונית, הוכרעה המחלוקת בשאלה אם יש מקום לפיצוי נפרד בגין הפגיעה באוטונומיה, בנוסף לפיצוי על הנזק הממוני והלא ממוני שנפסק בתביעת נזקי גוף (שם, בפסקה 22). פסק הדין בעניין פלונית ניתן פה אחד, והשורה התחתונה שבו היא ש"אין להוסיף פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה לצד פיצוי בגין כאב וסבל". אביא מהדברים שנאמרו שם:

 

"איננו נוהגים לפרוס את הנזק הלא ממוני לפרוסות. בתי המשפט נוהגים לעתים להבחין בין 'כאב וסבל' לבין 'קיצור תוחלת חיים' ולעיתים אף הכירו בבית אב שלישי בדמות 'אבדן הנאות חיים'. הנזק שנגרם בשל פגיעה באוטונומיה הוא סוג של נזק נפשי, לצד סוגים, זנים ותת-מינים של רגשות ותחושות, המסתופפים כולם תחת המטרייה של נזק לא ממוני. כפי שבתי המשפט אינם נוהגים לפסוק פיצוי נפרד עבור צער, בושת, אי-נוחות, כעס, השפלה, טרדה, פחד, אבדן אמון בבני אדם וכיו"ב, אין מקום לפסוק פיצוי נפרד עבור אותן תחושות שליליות תוצאתיות כאשר הן נובעות משלילת זכות הבחירה. ובקיצור, אין מקום להציב בנפרד את מגוון התחושות הנובעות מהפגיעה באוטונומיה, לצד אותם שניים-שלושה בתי אב המוכרים בנזק הלא ממוני" (שם, בפסקה 23).

 

הלכת פלונית סותמת אפוא את הגולל על טענתה החלופית של המערערת. כפי שאובדן הנאות חיים וקיצור תוחלת חיים נכנסים בגדרו של המונח "נזק בלתי ממוני" בחוק הפיצויים, כך גם מגוון הרגשות השליליים שחוותה המערערת בהיותה מטופלת בבית החולים.

 

המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין היה נוהג לומר כי גם השכל הישר הוא חבר כבוד במועדון המשפט (ראו, לדוגמה, בג"ץ 7067/07 חיים נתנאל בע"מ נ' שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, פסקה ז (30.8.2007); דנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' שמש, פ"ד סה(2) 377, פסקה י"ב (2012)). צא ולמד כי לשיטתה של המערערת, פלוני שנפגע בתאונת דרכים ומתענה מכאבים פיזיים כל אימת שמחליפים את תחבושותיו – תרופתו היא במסגרת הפיצוי בגין כאב וסבל. אך אם האחות תעלוב בו תוך כדי החלפת התחבושת או שלא תחליף את תחבושותיו בזמן – תצמח לו עילת תביעה נפרדת בגין "פגיעה באוטונומיה", בבית משפט אחר ואצל שופט אחר. קשה להלום תוצאה זו."

 


 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 23/8/2020

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright