היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

העליון: יש תחלוף כנגד מבטח של בן משפחה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

 

 

העליון - יש זכות תחלוף כנגד מבטח של בן משפחה

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

העליון - יש זכות תחלוף כנגד מבטח של בן משפחה

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

 

שופט העליון, יצחק עמית

ביום 18/11/2020 קבע שופט העליון, יצחק עמית (בהסכמת השופטים ד' מינץ וי' וילנר), כי קיימת זכות לתחלוף כלפי מבטח של בן משפחה כאשר לפי הוראות סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח למבטח אין זכות תחלוף כאשר מקרה הביטוח נגרם שלא במתכוון על ידי קרוב המשפחה עצמו.

 

פסק הדין ניתן בתיק רע"א  4179/20 בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ נ' איי. די .איי חברה לביטוח בע"מ על פסיקה של המחוזי  שקבע, כי למרות הפסיקות הסותרות בבתי המשפט המחוזיים באשר לשאלה אם סעיף 62(ד) לחוק שולל את זכות התחלוף ממבטח הניזוק גם כלפי מבטח המזיק שהוא בן משפחת הניזוק, לא נפלה טעות בפסיקת השלום.

 

העליון, כאמור דחה את הערעור וקבע, כי סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח אינו שולל ממבטח הניזוק זכות תחלוף כלפי מבטח המזיק שהוא קרוב משפחה של הניזוק.

 

בנוסף לכך קבע העליון, כמו כן, סעיף 15 לפוליסה התקנית לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, אינו מחריג מהכיסוי הביטוחי נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונה בין רכב המבוטח לבין רכב של אחד מבני ביתו.

 

מדובר על ארוע במהלכו פגע הבן ברכב שכור שהיה נהוג על ידי האב שהיה מבוטח וחברת הביטוח שילמה את נזקיו והגישה תביעת תחלוף כנגד חברת הביטוח שביטחה את הבן.

 


האבסורד ופתרונו

 

האבסורד לגבי ביטוח רכב - פסק הדין יוצר אבסורד בכך שהוא מאפשר תחלוף כנגד מבטחו של בן המשפחה להבדיל מבן המשפחה עצמו לגביו מנוע המבטח מלהגיש תביעת תחלוף.

השופט עמית נסמך בעניין זה על הוראות סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח שמאפשר לצד השלישי להגיש תביעה ישירה כנגד המבטח של הנתבע לפי ביטוח האחריות.

 

שני פתרונות אפשריים לאבסורד  בביטוח רכב

א. תביעה ישירה של המבוטח כנגד המבטח של בן המשפחה - השופט עמית קבע, בנוסף, כי תקנה 15 בתקנות לביטוח רכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון אינה חלה לגבי נזק שבן משפחה אחד גורם לכלי רכב של בן משפחה אחר. כלומר ביטוח צד ג' של רכב הפוגע כן מכסה במקרה הנדון אחריות בשל נזק שנגרם לכלי רכב של בן משפחה.לפיכך, קיימת אפשרות להגשה של תביעה אחת בלבד והיא תביעת צד ג' לפי הפוליסה של קרוב המשפחה. כלומר בני המשפחה ישלמו רק פעם אחת השתתפות עצמית ותוספת פרמיה בחידוש הביטוח ויישאו רק פעם אחת בסיכון לסירוב לביטוח בחידוש הואיל ותופעל רק פוליסה אחת, הפוליסה של הרכב הפוגע.

פתרון זה אינו מושלם הואיל וחברת הביטוח של הרכב הפוגע, תפעל כמקובל לנכות מהתביעה את שיעור הרשלנות התורמת של נהג הרכב שנפגע.

ב. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח - הוא בהמשך ההוראות של אותו סעיף 68 בחוק חוזה הביטוח שמאפשר לנתבע שלא להפעיל את הפוליסה לביטוח אחריות חוקית. כלומר, כל מה שבן המשפחה שנתבע בתביעת תחלוף אמור לעשות על מנת לחסוך לעצמו את כל הקשור בתביעה העשויה לגבות ממנו דמי השתתפות עצמית, פרמיה מוגדלת בחידוש או אפילו הסכמת המבטח לחידוש הביטוח הוא - פשוט להורות למבטחו שלא לשלם לפי הפוליסה ולעמוד בנטל השכנוע של המבטח, בתום לב הנדרש לגבי טיעוניו של לשלם את תביעת התחלוף (הנטל של תשלום ההשתתפות העצמית, העלייה הצפויה בפרמיית הביטוח בחידוש והסיכון של סירוב מבטחים לבטח אותו  בעתיד בשל ריבוי תביעות) !

 

על כן מומלץ לפנות בהקדם לפיקוח על הביטוח בבקשה לקבל הבהרה לפיה סירוב של מבוטח לתשלום בתביעת תחלוף לפי פוליסה של בן משפחה לא תחשב כפעולה בחוסר תום לב ותחייב את המבטח שלו לדחות את תביעת התחלוף.

 

שהרי את המבוטח עצמו לא ניתן לתבוע בתביעת תחלוף בשל קרבת המשפחה, כפי שנקבע בפסק הדין האמור!


מדובר על פסיקה שמיטיבה עם המבטחים.

בתאונה שמעורבים בה  כלי רכב  שנהוגים על ידי בני משפחה ואחד מהם תובע את חברת הביטוח שלו והיא רשאית מעתה לחזור למבטח של בן המשפחה השני בתביעת תחלוף - שני בני המשפחה ישלמו מעכשיו פעמיים השתתפות עצמית בשל אותו אירוע עצמו  (כל אחד לפי הפוליסה שלו), פעמיים הגדלה של פרמיה בשל תביעה ופעמיים חשיפה לסיכון של סירוב לביטוח בשל ריבוי תביעות.


 

האבסורד בכל ביטוחי הרכוש הנוספים - כאשר קיים הסכם בין הצדדים לפיו צד אחד מוותר לצד השני על זכות התחלוף, הנוהל המקובל הוא שהויתור חל אף לטובת מבטחיו של מי שקיבל את האישור וזאת בעיקר בהסתמך על פסיקת העליון בעניין ע"א 32/84 מגדל - חברה לביטוח בע"מ נגד ישראל קרמר ובנו (להלן: קרמר). עניין קרמר לא נזכר בפסק הדין הנדון.

 

בחלק מנוסחי הפוליסות לעסקים ניתן למצוא נוסחים אשר שוללים את זכות התחלוף כלפי המבטח של מי שניתן לטובתו ויתור על זכות התחלוף של המבוטח אולם בכל זאת לא ניתן לומר שמי מעורכי הדין הרבים לא יתפתה להגיש תביעת תחלוף כלפי מבטח של משכיר/שוכר/קבלן יזם אשר לגביו ניתן פטור מתחלוף.

 

כמו כן קיימת אפשרות שבתי המשפט בדרגים נמוכים יותר (שלום ומחוזי) יאמצו את פסיקת העליון כפי שהיא ויחילו אותה גם לגבי ביטוחים עסקיים.

 

אבל גם לאבסורד בעניין ביטוחי הרכוש הנוספים יש בידי פתרון של יועצת השמור בלעדית ללקוחותי בתשלום.

 


עוה"ד פגי שרוןראו גם תחלוף כנגד מבטח של בן משפחה - עוה"ד פגי שרון

 

 

 


 

מתוך פסק הדין:

 

"אסכולה אחת גורסת כי למבטח הניזוק יש זכות תחלוף כלפי מבטח המזיק גם בסיטואציה של מזיק קרוב משפחה כאמור בסעיף 62(ד) לחוק. אסכולה זו נשענת על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי – ע"א (מחוזי ת"א) 2372/03 סהר בע"מ - חברה לביטוח נ' פניקס הישראלי בע"מ – חברה לביטוח (31.7.2005) (השופטת ש' דותן) (להלן: עניין סהר); ופסק דיני בבר"ע (מחוזי חי') 149/06 חנניה נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (7.5.2006) (להלן: עניין חנניה). ...

 

האסכולה השנייה גורסת כי בסיטואציות בהן עוסק סעיף 62(ד) לחוק אין למבטח הניזוק זכות תחלוף כלפי מבטח המזיק. אסכולה זו נשענת על פסק הדין בע"א (מחוזי מר') 15488-10-15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יונס (7.6.2016) (השופט י' שינמן) (להלן: עניין שירביט). ...

 

נוכח חוסר האחידות בפסיקותיהן של הערכאות הדיוניות, ובהינתן שהבקשה מעלה שאלה משפטית ועקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים במחלוקת, מצאנו אפוא לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. על כן, המבקשת תיקרא מעתה ואילך "המערערת".

....

העברת הזכות מהמבוטח אל המבטח, נעשית אפוא מכוח חוק חוזה הביטוח, באופן המאפשר למבטחו של הניזוק להיפרע מהמזיק או ממי שהתחייב בהתחייבות חוזית או אחרת לשפות את הניזוק בגין הנזק שנגרם ... זכות התחלוף שוללת את האפשרות שהניזוק ומבטחתו יחזיקו שניהם בו בעת באותה זכות ... עוד נציין כי זכות התחלוף מכוח סעיף 62(א) חלה רק על ביטוחי השיפוי הקבועים בחוק, קרי, ביטוח רכוש, ביטוח חבות ואחריות, ביטוח תאונה וביטוחי מחלה ונכות מסוג שיפוי להבדיל מכאלה שאינם ביטוחי שיפוי ולהבדיל מביטוח חיים.

 

ניתן להצביע על שלושה רציונלים העומדים בבסיס זכות התחלוף, והם: מניעת פיצוי כפול מהניזוק; רציונל כלכלי; ורציונל מוסרי-ערכי.

....

הרציונל שבבסיס החריג הוא שמירה על התא המשפחתי.

....

מטרתו העיקרית-צרכנית של חוק חוזה הביטוח היא להגן על המבוטח ולא לתת יתרון למזיק. קשה להלום מתת-שמיים (windfall) לחברת הביטוח של המזיק, אך בשל המקריות הנובעת מקרבת המשפחה.

....

זאת ועוד, גם הרציונלים שבבסיס זכות התחלוף תומכים בגישה לפיה יש להכיר בתביעת התחלוף של מבטח הניזוק כנגד מבטח המזיק.

 

מניעת כפל פיצוי: אם בנו של ראובן לא היה מבוטח, יש להניח שראובן לא היה תובע את בנו-המזיק. לכן, אין חשש שראובן יקבל כפל פיצוי (פיצוי מבנו ופיצוי ממבטחתו), ומכאן שנשמט הרציונל של מניעת כפל פיצוי שבבסיס זכות התחלוף. לא כך כאשר לבנו של ראובן יש ביטוח. אין כל סיבה שראובן ימנע מלתבוע את מבטחתו של בנו, ואם יקבל גם פיצוי ממבטחתו-שלו, הוא יהנה מכפל פיצוי. לכן, נכנסת לפעולה זכות התחלוף, ויש לאפשר למבטחתו של ראובן-הניזוק לחזור בתביעת תחלוף על מבטחתו של בנו-המזיק.

 

הרציונל הכלכלי: הענקת זכות תחלוף למבטחת הניזוק תורמת לצמצום הסיכון שנוטלות חברות הביטוח, מגמה שכאמור עשויה להביא להוזלת הפרמיה. 

 

הרציונל הערכי: אמנם למבטחת הניזוק ולמבטחת המזיק אין כל אשם כשלעצמן, ואף אחת מהן אינה אחראית לנזק יותר מהשנייה (ראו: פרוקצ'יה, עמ' 133), אך מאחר שבמקרים של תחלוף מקובל לומר "שהמבטח והמבוטח 'חד הם' [...]" (עניין מנורה, בפסקה 16. ראו גם: ווטרסון, בעמ' 3), אזי אם על אחת מהמבטחות לשאת בעלות הנזק, שיקולי צדק מובילים לכך שעדיף שתהא זו מבטחת המזיק.

 

הערה: כאשר מבטחתו של ראובן-הניזוק תחזור בתביעת תחלוף נגד מבטחתו של בנו-המזיק, מן הסתם הבן יישא בשל כך בעלויות ההשתתפות העצמית והעלייה בפרמיית הביטוח. אולם ההנחה היא שהנזק שנגרם למכוניתו של ראובן עולה על עלויות אלה, כך שבחישוב הנזקים הכולל, בעיקר אם מדובר בכיס משפחתי אחד, כדאי לראובן-הניזוק כי מבטחתו של בנו היא שתשלם את הנזק שנגרם לו.

....

סעיף 15 סיפא לפוליסה התקנית, שעניינו נזק שנגרם לרכוש של "אחד מבני ביתם" של המבוטח, מהדהד את הוראת סעיף 62(ד) לחוק, ומכאן טענת המערערת כי האמור בפוליסה התקנית שולל את זכות התחלוף מהמשיבה.

....

מטרת הפוליסה התקנית היא לבטח נזקי רכוש לרכב המבוטח וכן לרכוש של צד שלישי שנגרמו עקב מקרה הביטוח, המוגדר בפוליסה כ"חבות המבוטח בשל נזק שייגרם לרכוש של צד שלישי כתוצאה משימוש ברכב בתקופת הביטוח" (סעיף 11 לפוליסה התקנית, המתייחס לביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש). הציפייה הסבירה של המבוטח הסביר הוא שבקרות תאונה עם רכב אחר, המבוטח יהיה מכוסה בגין נזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב של אחד מבני ביתו."


לעניין תום הלב הנדרש מהמבוטח בבקשה מהמבטח שלא ישלם תביעה לצד ג - ראו למשל פסיקת השלום בעניין זכות המבוטח להורות למבטח שלא לשלם תביעה של צד ג' לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח (הרשם הבכיר אבי כהן בעניין תא"מ 1928-10-14 שלמה תחבורה ( 2007 ) בע"מ נ' בר ואח'):

 

"זכות ההתנגדות של המבוטח לתשלום לצד שלישי צריכה להיות סבירה ותמת לב ביהמ"ש קובע כי, הן על המבטחת והן על המבוטח לפעול עפ"י הוראות סעיף 68 לחוק בתום לב, כאשר על המבטחת לפעול בסבירות ולקחת בחשבון שיקוליה גם את האינטרס של המבוטח. ביהמ"ש מדגים דבריו, בין היתר, במקרה שבו המבוטח דווקא צפוי לשאת בסופו של דבר בכיסו בכל או במרבית סכום הפיצוי בפשרה לצד השלישי (כך במקרה שדמי ההשתתפות העצמית הם בשיעור דומה לשיעור הפיצוי שעל הפרק), שאז הבכורה צריכה להינתן לאינטרס של המבוטח להימנע מחיובו האפשרי בדמי השתתפות עצמית, אלא אם המבטחת מוכנה לוותר על גביית דמי ההשתתפות העצמית, במקרה שהפשרה העומדת על הפרק היא כדאית במיוחד עבורה ע"א (מחוזי ת"א) ( 2539/07 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מאיירס שיווק ( 1981 ) בע"מ"

 

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

עודכן ביום 25/11/2020

פורסם ביום 22/11/2020

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright