היום :

ביטוח - דף הבית I

טיפ השבוע I

צרו קשר I

היסטוריה של ביטוח רעידת אדמה בישראל

היועצת קטיה שורצמן

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

הרשמה לטיפים מהאתר

כל אימת שפוקדת רעידת אדמה את אזורנו, ניתן לראות ולשמוע את קולות הזעקה על היעדר אמצעים להתמודדות עם רעידת אדמה קשה שאמורה לפקוד את ארצנו לפי הסטטיסטיקה, ביטוח שאינו מספיק, משק שאינו ערוך, היעדר היערכות של משק לשעת חירום, כוחות הצלה ורפואה ומה לא?

על רקע זה, מעניין לסקור את ההתפתחות של ביטוח מפני רעידת אדמה בישראל שבתחילתו ולמעשה עד שנות ה90 של המאה הקודמת היה כלול במסגרת הכיסוי הבסיסי של סיכוני מקיף, ללא מאפיין מיוחד מבחינת השתתפות עצמית (שעומדת כיום בד"כ על 10% מסכום הביטוח לאירוע של 72 שעות אתר), ללא פרמיה נפרדת וללא תנאים מיוחדים. למעשה מדובר על סיכון שנכלל בשורה אחת עם סיכוני אש, התפוצצות, ברק ורעם, כפי שניתן לראות בגזיר מתוך פוליסה לביטוח אש של חברת מגדל משנת 1960 באתר:

אציין, כי באותה תקופה, רעידת אדמה היה מכונה בשל "רעש".

וכך גם היה בתחילת דרכה של הרגולציה לביטוח הדירות ותכולתן בתקנות הראשונות לביטוח דירות ותכולתן שנחתמו ע"י שר האוצר דאז, יצחק מודעי, ז"ל:

כאן אנו רואים כבר כיסוי בסעיף נפרד תחת השם המקובל כיום "רעידת אדמה". אבל עדיין מדובר על כיסוי שנכלל בתנאי המינימום לביטוח דירות עליו לא ניתן לוותר.

למעשה תשומת הלב של מבטחי המשנה בעולם הרחב לסיכון רעידת אדמה החלה עוד בשלהי שנות הששים של המאה הקודמת. מיכאל נוסבוים, ז"ל, מנכ"ל חברת "הסנה" מסר לכתב "דבר" בשנת 1969, כי מבטחי המשנה בחו"ל חוששים מפני סיכון רעידת אדמה בישראל ואפילו תובעות להקים קרנות לביטוח מפני סיכון רעידת אדמה:

אולם, בישראל כמו בישראל, העניינים לגבי סיכון רעידת אדמה המשיכו להתנהל כרגיל, קרן מיוחדת פטורה ממס לא הוקמה עדיין, עד אשר בשנת 1985 נפל דבר ומבטחי משנה בעולם בשל רעידות אדמה שאירעו בכלל ביפן החלו לחשוש מפני רעידת אדמה בישראל וצמצמו ואף ייקרו  את הביטוח כנגד סיכון רעידת אדמה שנקבע לו תעריך נפרד של  0.4 פרומיל למי שהיה מוכן לשלם בעבור הביטוח. בשנים הקודמות, היה סיכון רעידת אדמה כלול במכלול הסיכונים המבוטחים לפי הכיסוי המקיף לרכוש כמו סיכוני אש, ברק ועשן.

מי שפעל בענף הביטוח הכללי בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת עשוי לזכור, כי מבטחי המשנה, לא הסכימו ליתן כיסוי ביטוחי ליותר מ 75% מסכום הביטוח לאתר וגם זאת בסכומי ההשתתפות העצמית שקיימים כיום לאירוע (בד"כ 10% מסכום הביטוח מנמ. 7.500 % מקסימום 1,250,000 $). כלומר, ציבור המבוטחים שכבר רכש ביטוח מפני רעידת אדמה מצא את עצמו עם חוסר בכיסוי העומד על 40%  מהנזק המבוטח. ראו מתוך סיפרי "ביטוח רכוש - אש וסיכונים נלווים" בהוצאת המכללה לביטוח שראה אור באותה תקופה (תחילת שנות ה 90):

כעבור מספר שנים, עלה בידם של מנהלי חברות הביטוח בישראל להשיג כיסוי על מלוא סכום הביטוח אבל ההשתתפות העצמית בשיעור של 10% מסכום הביטוח עומדת בעינה כאשר בביטוח דירות ניתן להגיע בחלק מתוכניות הביטוח להשתתפות שנעה בין 2% עד 15% מסכום הביטוח.

בתחילת שנות התשעים, שונו גם תנאי המינימום המוכתבים על ידי הפיקוח על הביטוח כך שהמבוטח רשאי לוותר בכתב על כיסוי מפני סיכון רעידת אדמה בטופס ויתור מיוחד אותו ימסור למבטח.

בשנת 2015, עודכנו פעם נוספת תנאי המינימום לביטוח הדירה ותכולתה והפעם נכללו בתקנות תנאי מינימום לפרק בחירה שמכסה סכום ביטוח נוסף למבנה (ערך קרקע או ערך חילוף). תנאי המינימום מתייחסים נכון עד לרגע זה נזק שנגרם בשל רעידת אדמה בלבד. חלק מחברות הביטוח, אך לא כולן הרחיבו את אפשרות הכיסוי לנזק שנגרם למבנה גם בשל אירוע מבוטח אחר מלבד רעידת אדמה (למשל אש, ברק התפוצצות, נזק בזדון, פגיעה של כלי טיס ועוד).

עדכון נוסף בעניין רעידת אדמה בתקנות לביטוח הדירה ותכולתה הוא הוספה של אירוע צונאמי שנוצר כתוצאה מרעידת אדמה לכיסוי רעידת אדמה והחרגה מפורשת של האירוע מהכיסוי לנזקי שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני. עדכון זה נוצר בעקבות כתבה באתר זה: סוגיית כיסוי נזקי צונאמי כפי שהיה עד אוגוסט 2015.

נושא נוסף שלא נותנים אליו את הדעת בעניין רעידת אדמה אינו קשור בביטוח רכוש או בביטוח אחריות אלא דווקא בעניין ביטוח תאונות אישיות לתלמידים אינו כולל כיסוי לתאונה של תלמידים בשל רעידת אדמה.

עוד בעניין כיסוי רעידת אדמה - חברת הביטוח מנורה מבטחים משווקת כיסוי לנזק רעידת אדמה בסך 45,000 ש"ח ללא הוכחת נזק ולשימוש חופשי של המבוטח תמורת פרמיה בסך 500 ש"ח לשנה.

הקווים המנחים של פרופ' כהנא

מבחינת הדברים אותם ניתן וראוי לשפר, טוב לראות את תמצית דבריו של המומחה האייקוני לביטוח, פרופ' יהודה כהנא, עטור ההישגים והפרסים בארץ ובעולם,  ביום עיון של מכללת נתניה שנערך בשנת 2003:

1. המדינה צריכה לקחת על עצמה התחייבות בחלקים גדולים של הרובד הגבוה של הסיכון.
    

2. יש לחייב בעלי רכוש בביטוח נזקי רעידת אדמה – אפשר לעשות זאת דרך מערכת הגביה של הארנונה.
    

3. יש לעודד הקמת מנגנון של צבירת עתודות ביטוח על-ידי המבטחים שיהיה קרן לשנים רבות פטורה ממס ולא תכלל ברווח השנתי של החברות.
    

4. יש לקבוע תוכנית חירום שתקבע עדיפויות לשיקום של המשק לאחר רעידת אדמה ולא להשאיר את הנושא בידי כוחות השוק (כאשר השיקום ייעשה לפי האמצעים של בעלי הרכוש ולא לפי הצורך הלאומי).
    

5. להמליץ לבעלי בתים משותפים לבטח את כל המבנה בחברת ביטוח אחת (אפשר לשלב בביטוח סיכוני מלחמה וקטסטרופות אחרות).
    

6. לבדוק אפשרות להקים כוח בינלאומי לטיפול בנפגעי רעידות אדמה או אפילו להקים כוח כזה בבעלות פרטית.
    

7. קביעת פרמיות לביטוח לפי רמת הסיכון של הנכס. ראוי לפקח ולדרג את המבנים בשלב הבניה כאשר הפיקוח ייעשה ע"י הרשויות ולחברות הביטוח תהיה גישה לתוכניות.
    

8. לקרוא לבתים ע"ש המהנדס שתכנן אותם.
    

9. תיקון בחקיקה שיחמיר בעונשם של מי שבנו שלא לפי התקן ויקל בעונש או יפטור מעונש את מי שבנו לפי התקן.

למותר לציין, כי אף אחד מהדברים הטובים והחשובים שהומלצו ע"י פרופ' כהנא לפני כעשרים שנה לא נעשה עד עצם היום הזה - וחבל!

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

פורסם ביום 15/2/2023

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright