היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

הונאות ביטוח רכב חובה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

תוכן המדריך

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

הונאות ביטוח > הונאות ביטוח רכב חובה

 

 

הקו האדום לדיווח על הונאות ביטוח רכב חובה

 


ביטוח רכב - ראשי |  רכב בnet | מחירים |  חובה | תביעות |  מעל 4 טון | כתבות בגלובס


הונאת ענק בביטוח רכב ללא אשם בארה"ב

 

סיפורי הונאות ביטוח רכב חובה

מאת קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

 

 

 

תוכן המדריך

 

 

משוגע אמיתי

רפי אברהמי הגיש תביעה בסכומים של מאות אלפי שקלים לחברת ביטוח שביטחה אותו בביטוח רכב חובה.

לפי כתב התביעה שהיה מגובה במסמכים רפואיים, נפגע רפאל בראשו בתאונת דרכים וכתוצאה מהפגיעה הוא סובל מכאבי ראש, סחרחורות, שנתו נודדת והוא נמצא במצבי לחץ וחרדה המונעים ממנו עבודה סדירה.

 

יואל יוספי, פקיד התביעות הוותיק והמנוסה בחברת הביטוח חשד ברפאל אברהמי מלכתחילה. לא שהיה לו בסיס עובדתי לחשד ולא שהיה חושד, חס וחלילה בכל המבוטחים שמגישים תביעות נגד חברת הביטוח. חשדו של יואל נבע יותר מקול פנימי, דבר שאינו מקובל כידוע כהוכחה לשלילת הזכאות לפיצויים בבתי משפט בישראל.

 

הפניה למשרד החקירות של איזי נעשתה לא רק משום חשדו של יואל אלא בעיקר מהסיבה שנוהלי העבודה בחברת הביטוח מחייבים חקירה כאשר מוגשת תביעה בסדר גודל של מאות אלפי שקלים.

 

ישב החוקר איזי, סלסל את שפמו וחשב. כיצד אפשר להוכיח התחזות של אחד שטוען שהוא משוגע? הרי התחזות למצב של מצוקה נפשית להבדיל מהתחזות למצב של פגיעה גופנית קשה יותר להוכחה אם בכלל, הרי מי שטוען לנכות גופנית, מספיק לצלם אותו עובד עבודה פיסית או מרים משאות כבדים מאידך גיסא, אם אדם טוען למופרעות נפשית הרי שכל עדות על מצב "שפוי" לא תואיל, כי הנפגע יטען שחמש דקות לאחר מכן נכנס למצב של חרדה...

 

ישב איזי החוקר והגיע למסקנה שעליו לגלות מהו השיגעון האמיתי של רפי אברהמי הנפגע. עניין זה לא היה קשה לגלות משיחות עם חברים לעבודה ושכנים שהעידו על רפי כרודף נשים מושבע שיש לו אישה, מאהבת, פילגש והוא אינו טומן את ידו בצלחת בכל הקשור בנשים אחרות ובעיקר אוהב רפי בלונדיניות צעירות עולות מחבר העמים.

 

ביום שישי אחד בקיץ, בעודו נוהג באוטו האמריקאי הגדול שלו ברחוב שינקין בתל-אביב, בדרך לקפה האופנתי שהוא נוהג לשבת בו בימי שישי עצר לפתע רפי את רכבו בחריקת בלמים והרגיש כמי שאלוהים אוהב אותו אהבת אמת. בלונדינית חטובה כחולת עיניים ותמימת מבט עצרה את רכבו ושאלה אותו במבטא רוסי בולט אם הוא יודע היכן נמצא בסביבה בית מרקחת. רפי כמעט ולא שמע את השאלה היות ועיניו התמקדו ברגליים הארוכות שהציצו מחצאית המיני הקטנה. היא לא לובשת חזייה! ציין לעצמו כמעט לוחש את המלים בקול. לרגע התעשת רפי ושאל את הבחורה הוא יכול להציע לה טרמפ לבית המרקחת.

הבחורה הסכימה ואמרה "תודה רבה שאתה מרחם עלי" ורפי אמר "על לא דבר וקוראים לי רפי ואם את צריכה עזרה אז אני תמיד מוכן לעזור לך". "קוראים לי נטשה" אמרה הבחורה וספרה לרפי שהיא סובלות מכאבי ראש נוראיים מאז שקבלה מכה בתאונת דרכים לפני כשבועיים, אבל בחברת הביטוח לא מאמינים לה וחושבים שהיא רוצה לסחוט כספים. "תגיד לי רפי, אני נראית לך רמאית" שאלה נטשה והביטה בו בעיניים כחולות וגדולות. "מה פתאום רמאית" אמר רפי וסקר שנית את גופה של נטשה הפעם בזהירות מסוימת שהתפוגגה לנוכח לבושה המזערי "איפה לכל הרוחות היא תחביא מכשיר הקלטה?" הוא חשב והציע לנטשה לשבת לשתות כוס קפה לאחר שיקנה לה את הכדורים נגד כאב הראש והוא כבר ילמד אותה איך לטפל בחברת הביטוח.

 

ישבו השניים ושתו קפה ורפי הסביר לנטשה שיש לו בן-דוד שמזייף בעבורו מסמכים רפואיים והוא מוכן לעזור גם לה להשיג את המסמכים הדרושים. "אני מקווה שאת לא תלשיני עלי" אמר רפי לנטשה בחיוך חברמני. "ואני מקווה שגם אתה לא תלשין עלי" ענתה לו "נטשה" (החוקרת הפרטית של איזי ששמה האמיתי הוא אורה זוהר) תוך שהיא מקפידה לכוון לעברו את מכשיר ההקלטה הזעיר שהחביאה בתיק הפאוץ' הקטן שהיה צמוד לחגורה שהקיפה את חצאית המיני הקצרה... 

 

 

פגיעות גוף

ביטוח תאונות אישיות וביטוח רכב חובה לרכב משמשים אף הם לפעמים קרקע פורייה להונאות ביטוח. יש המחפשים דרך קלה לפרוש לגמלאות זמן רב לפני הגיעם לגיל 60. אחת הדרכים היא לדווח למשטרה על תאונת דרכים ולהתלונן על זעזוע מוח, או כאבי גב חזקים. יש אנשים בריאים שהולכים עם קביים במשך תקופה של שנה ויותר, וזמן קצר לאחר קבלת התשלום (שבדרך כלל הושג ע"י פשרה) מחברת הביטוח קורא "הנס הרפואי" ופתאום חלה הטבה קיצונית במצב בריאותם ושוב אינם זקוקים לקביים. חקירה במקרה כזה עולה בכסף רב. יש צורך במעקב של שעות רבות כדי לראות מה עושה התובע בחיי היומיום. התרמיות בד"כ אינן מתוחכמות, אחרי התביעה, יורדים למחתרת, עוברים דירה מחליפים כתובת. התיאום לפגישה עם המבוטח נערך באמצעות הסוכן אשר רק הוא יודע את הכתובת. בדרך כלל, יש צורך בהפעלת חוקרים אחדים העושים עבודת בילוש ומעקב לצורך גילוי מקום מגוריו וביצוע מעקב ממושך הכולל צילומים. לפעמים מתגלה כי אותו האדם שטוען כי הוא סובל מכאבים עזים בעמוד השדרה שגורמים לו להיות מוגבל בתנועותיו, כאשר נדמה לו שאיש אינו רואה, מעמיס על כתפיו ארגזים כבדים. 

 

 

 

מאזן של חברה זרה

אזרחית מדינה זרה נפגעה בתאונת דרכים בארץ. להוכחת אבדן הכנסות שנתבע על ידה מחברת הביטוח המציאה צילומי מאזנים של חברה הנמצאת בבעלותה בחו"ל מאושרים ע"י רו"ח שמושבו בחו"ל. המבטח מינה רואה חשבון שפעל מטעמו בחו"ל אשר בדק ומצא את המאזנים אשר באמת הוגשו לשלטונות המס בחו"ל. והנה מצא את ההבדלים ....... ההכנסות האמיתיות היו נמוכות מאוד בהשוואה לסכום שנתבע מחברת הביטוח בישראל. כמו כן היתה מגמה של ירידה חדה ברווחיות החברה הזרה בחו"ל שנבעה מתחרות קשה בענף בו עסקה האזרחית הזרה. 

 

 

תושב זר

תושב זר שנפגע אף הוא בתאונת דרכים בארץ המציא למבטח תצלום של דוח אישי שהוגש על ידו לרשויות המס בחו"ל לצורך הוכחה של אבדן הכנסות בעקבות התאונה. לפי צו של בית המשפט מונה רואה חשבון בארץ לבדוק את הנתונים שהופיעו בדו"ח. רואה החשבון בדק את הדו"ח וגילה כי כל הפרטים היו נכונים למעט תיקון קוסמטי קטן - המבוטח הוסיף את הספרה אחת לפני המספר והכנסותיו "גדלו" בבת אחת במאה אלף דולר..... 

 

 

עסק משפחתי

יש משפחות בעולם הרחב ובארץ שמוצאות את פרנסתן בעסק משפחתי שמביא להן גם שם טוב וגם כבוד בנוסף לתועלת הכלכלית.

משפחת רוטשילד שעוסקת בבנקאות היא דוגמא בולטת בתחום החיובי. מאידך גיסא יש משפחות העוסקות בפשע (מאורגן או לא מאורגן). משפחת תאונתי (שם בדוי) אינה נמנית עם אחד הסוגים שהזכרנו לעיל. משפחה זו אינה עוסקת בבנקאות ואף לא בפילנתרופיה מצד אחד אך גם אינה קשורה עם פושעים מהצד השני. בני המשפחה בסך הכל ניסו להשלים הכנסה על ידי הגשת תביעות בשל נזקי גוף שנגרמו להם כביכול בתאונות דרכים. מטבע הדברים, מדובר בעיסוק שהשתיקה יפה לו ולכן גם שמם לא נודע ברבים.

לא לשווא אני משתמשת בלשון עבר, בני המשפחה אמנם חיים בריאים ושלמים עד עצם היום הזה, אולם הקריירה "המקצועית" להתפרנס מתביעות ביטוח נגדעה באיבה ביד רמה על-ידי בית המשפט.

תארו לעצמכם אדם שמגיש שלוש תביעות ביטוח נגד שלוש חברות ביטוח שונות וחושב שהוא חכם, כי חברה אחת אינה אמורה לדעת מה קורה בחברת ביטוח אחרת. אבל בכל הקשור בביטוח חובה, הרי שנכון להיום משתתף תאגיד "אבנר – איגוד ביטוח נפגעי רכב" בכל ביטוחי החובה בארץ ולכן גם נרשמת כל תאונת דרכים בקובץ המחשב שלו המתוכנת להצלבת מידע לא רק לגבי המבוטח עצמו אלא גם לגבי בני משפחה אחת.

וכך מצא את עצמו מר תאונתי עומד בבית משפט כשהוא תובע את אחת מחברות הביטוח וכאשר עורך הדין שמייצג את חברת הביטוח הנתבעת שולף מולו את סיפורן של שתי התביעות הנוספות (מול שתי חברות הביטוח האחרות) כאילו הוא קוסם ששולף שפן מהכובע… מר תאונתי לא האמין למשמע אוזניו. "כיצד יתכן" חשב לעצמו "איך הם יכלו לעלות עלי, הרי תבעתי שלוש חברות ביטוח שונות". מה לעשות ומר תאונתי לא היה מעודכן בפלאי תוכנת המחשב של תאגיד "אבנר" ולפיכך גם לא ידע, כי המחשב הוא זה שאיתר את שמו כמי שהיה מעורב בתאונות דרכים רבות בעבר והטיפול בתביעותיו הועבר למדור המשפטי במחלקת הבקרה של "אבנר".

בדיקת מקרי העבר של המשפחה כולה העלתה, כי מר תאונתי, אשתו וילדיו היו מעורבים בלא פחות מ- 12 תאונות דרכים בשנים האחרונות. 7 מהתאונות הן מה שנקרא בשפה המקצועית של הביטוח "תאונות עצמיות" כמו למשל פגיעה ביד או ברגל בעת סגירת הדלת בעת הכניסה לרכב או הירידה ממנו.

בחינה מדוקדקת של כל התביעות שהוגשו על-ידי משפחת תאונתי במרוצת השנים גילתה כי מדובר בתאונות קלות שלא גרמו נזק גופני ניכר (אם בכלל) לנתבעים ולמעשה התכוונו בני המשפחה לקבל מחברת הביטוח סכומים של אלפי שקלים בודדים בשל כל פגיעה שכזו מתוך ידיעה שחברות הביטוח נוטות לשלם סכום מסוים על מנת לסגור תיק תביעה נגדן מה שנקרא בשפה המקצועית "ערך מטרד".

לאחר שנוכח מר תאונתי, כי סודו נגלה בבית המשפט, הוא לא התייצב לדיון שנקבע לו בשני התיקים הנוספים נגד שתי חברות הביטוח האחרות. מאחר שמר תאונתי (התובע) לא התייצב לדיון, נדחו שתי התביעות על ידי בית המשפט.

לגבי התביעה הראשונה ניתן פסק דין. השופט ציין, כי אין להעלות על הדעת כי למר תאונתי למשפחתו אירעו מספר כה רב של תאונות בפרק זמן מוגדר, וכי עובדות אלו מחזקות את הערכתו של השופט, כי גרסתו של מר תאונתי (בתיק הראשון) אינה אמינה וגם תביעתו זו נדחתה.

 

 

התנגשות מימין ופגיעה משמאל

באתר האינטרנט של תאגיד "אבנר" ניתן למצוא סיפורי הונאות שנגלו על ידי חוקרי התאגיד או גם התבררו בבית המשפט. סיפורי ההונאות מפריכים את הסברה המקובלת לפיה אין דבר פשוט וקל מאשר לרמות את חברות הביטוח בכלל ובכל הקשור בתאונת דרכים בפרט. רק אתמול בערב שמעתי ממכר סיפור על תאונת דרכים שהיה מעורב בה.

"לא נגרם לי כל נזק גוף" הוא אמר "אבל יכולתי בקלות לומר שכואב לי הראש, או קיבלתי מכה בצוואר" הוסיף וסיפר לי, בין היתר, שהוא גם ריחם על הנהגת הצעירה והנחמדה שהתנגשה בו והוא גם נהג בה שמידת הרחמים כאשר החליט שלא לתבוע את ביטוח החובה (בשל הנזק שלא קרה) "מה לעשות ואני פשוט בחור ישר". אמרתי לו בתגובה "יש לך מזל גדול שאתה כזה" וסיפרתי את הסיפור הבא שפורסם, באתר האינטרנט של אבנר:

הגב' סאמיה חורי הגישה תביעה בשל נזקי גוף שנגרמו לה עקב תאונת דרכים. הגברת סאמיה חורי, היא תושבת ירושלים ו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף הוגשה על ידה בבית משפט השלום בירושלים, נגד חברות הביטוח הפניקס ואבנר (ת"א 018837/98).

כאשר התביעה התבררה בבית משפט. טענתה של הגב' חורי לסיבת התאונה (בהתאם לכתב התביעה) היתה שבעת שנהגה ברכבה, אוטובוס ניסה לעקוף אותה מימין והתנגש בה. עד כאן טוב ויפה. אולם סיפור התאונה אמור להתיישב עם הנזק שנגרם. בבית המשפט עלתה השאלה כיצד יתכן שאוטובוס שעקף מימין, פגע בצידו השמאלי של הרכב? בית המשפט הסביר לגב' חורי, התובעת את כיווני הנסיעה, ואפילו אפשר לה לתקן את גרסתה, שמא התבלבלה בכיווני הנסיעה. אולם גם גב' חורי וגם אחותה שלפי סיפור התביעה נסעה אתה ברכב בעת התרחשות התאונה, חזרו ואמרו כי הפגיעה היתה בצד הנהג.

לטענתה של הגברת חורי ולטענת אחותה שישבה לצידה, שעה שנהגה ברכבה, האוטובוס ניסה לעקוף אותה מימין והתנגש בה.

 

סיפור התאונה לא התקבל על הדעת. השאלה שעלתה שוב ושוב היתה, כיצד יתכן שאוטובוס שעקף מימין, פגע בצידו השמאלי של הרכב? בית המשפט הסביר, כאמור, לתובעת את כיווני הנסיעה, למען הסר ספק, ואפשר לה לתקן את גרסתה. אך הן התובעת והן אחותה חזרו ואמרו, כי הפגיעה היתה בצידו האזורי של הרכב (שהינו בצידו השמאלי של הרכב). כלומר סיפור התאונה נוגד את ההיגיון הסביר וכללי התאונה לפיהם עולה, כי אם האוטובוס עקף את הרכב על-פי עדותן מצד ימין הרי שהוא יכול היה לפגוע רק בצידו הימני של הרכב ובוודאי שלא בצידו השמאלי.

 

התובעת טענה, כי בשל עוצמת ההתנגשות נפגעה קשה בצווארה, שכמה הימני, רגלה הימנית וגבה התחתון. אולם מספר עובדות אינן מתיישבות עם עוצמת ההתנגשות וחומרת הנזק הנטענים:

לא היתה כל הוכחה לכך שלרכב נגרם נזק כלשהו. כמו כן, לפי עדותן התאונה התרחשה בפקק תנועה, לפיכך תיאור הפגיעה הגופנית מעורר קושי. ולסיום לא הומצא כל מסמך רפואי המאשש את טענת התובעת.

סתירות התגלו גם בנוגע למספר האוטובוס הפוגע והנהג.

בפסק דינה, אומרת כבוד השופטת בלהה כהנא: "חלק מן הדברים שצוינו והודגשו לעיל יכולים לנבוע מטעויות אנוש, מזיכרון לקוי, מאי תשומת לב לפרטים. אך הצטברות כולם גם יחד, הותירו אותי בתחום שמיעת עדויות התובעת ואחותה שלא הרשימו אותי במיוחד, בספק גדול באשר לעצת השאלה האם התובעת נפגעה בהקשר לרכב הספציפי והאם נפגעה בנסיבות המתוארות, כל אלו הובילו אותי לקביעה שאינני יכולה לקבוע שהורם הנטל להוכיח שהתובעת נפגעה בתאונה כפי שטוענת בכתב התביעה, ומשכך דין התביעה להדחות.

אולם סוף המעשה אינו מסתכם בדחיית התביעה בלבד. הרי אם זה היה המצב יכלו רמאי הביטוח להניח, כי בכל מקרה אין להם מה להפסיד, כי במקרה הגרוע ביותר, לא תתקבל תביעתם. אולם במקרה הנדון כמו במקרים רבים נוספים, לא הסתפק בית המשפט בדחיית התביעה אלא גם בנוסף לכך חייב את התובעת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך  2,000 ש"ח.

 

 

הבלש הוא המחשב של תאגיד אבנר

כאשר התקיים הכנס השנתי של תאגיד אבנר (שהפסיק פעילותו) העוסק בביטוח חובה לסיכום שנת אלפיים, תפס נושא הונאות בביטוח חובה מקום של כבוד. חיים מנור הציג בהרצאתו את חוקר הביטוח החשוב של התאגיד והוא– המחשב.

 

מה חושב לעצמו רמאי הביטוח? יש בשוק הביטוח המקומי אלפי סוכנים. אפשר לעשות ביטוח חובה כל שנה אצל סוכן ביטוח אחר לביים איזו תאונה קטנה, לקבל כסף ובשנה הבאה להחליף סוכן ביטוח ולחזור על אותו התרגיל (אולי גם לביים תאונת דרכים של בן משפחה) וכך להתפרנס מבלי לעבוד קשה מדי במשך שנים רבות.

 

אולם קיים פרט אחד משמעותי אותו רמאי הביטוח אינם לוקחים בחשבון והוא העובדה, כי, נכון להיום, כל תביעות ביטוח החובה נרשמות במאגר הנתונים הממוחשב של תאגיד אבנר. המחשב של אבנר שקולט את פרטי כל התביעות שמוגשות במשך השנים במדינה, מריץ תוכנה לעיבוד נתונים שמצליבה מידע לגבי תאונות דרכים בהם היו מעורבים בני משפחה אחת במשך מספר שנים אחורה וזאת ללא כל קשר לסוכן הביטוח או אפילו לחברת הביטוח שחתומה על גבי תעודת החובה.

 

נביא לכם תקציר סיפורי הונאות ביטוח חובה שנתגלו באמצעות המחשב:

  • מבוטח בביטוח חובה, תושב חיפה, הגיש כ- 11 תביעות בתוך 6 שנים. הסיפורים היו תמיד מוזרים ביותר: פעם אוטובוס הבהיל אותו והוא נכנס במיכל אשפה, פעם אחרת פגעה אבן בשמשת המכונית והוא עצר באופן פתאומי ונפגע. פעם אחרת אשתו טרקה את דלת הרכב ופגעה בכף ידו. המבוטח המציא אישורים מבית חולים לחברת הביטוח ובדיעבד הסתבר, למרבה הפלא, כי אשתו עובדת כאחות באותו בית חולים.

  • משפחת "ביטוח חובה" – לבן היו 8 תביעות, לאימא 2, לבן-דוד 4 ולאבא 5.

  • חובב הטבע – המבוטח מוכר ביישובו הכפרי כ"מופרע" ומנהל בחצר ביתו עסק ללא רישיון. בחורף 99 נתקל בחגורת בטיחות ונפל כאשר רצה לטייל בחיק הטבע, בסוף הקיץ של אותה שנה במהלך נסיעה התנגש בפרה, בקיץ שנת 2000 נכנס חזיר לנתיב נסיעתו וגרם לו לסטות לתעלה. בסתיו 2000 התנגש עם כלב שפרץ לכביש, בחורף 2001 סנוור והתנגש בעץ.

  • שיא לאומי – משפחה אחת חשודה בביום 25 תאונות בתוך 4 שנים.

  • שבירת כוס שאינה מביאה מזל – מבוטח דיווח במשטרה, כי רגלו הימנית נתפסה במושב הנהג ובעת החילוץ נפל מהרכב ונפצע משברי זכוכית. מחקירת המשטרה התברר, כי הוא נפצע מכוס סודה שנשברה לו בידיים וניסה להרוויח קצת כסף מהביטוח בהיותו מובטל.

התוצאות של איתור הונאות כאשר בד"כ מעורבים מבטחים שונים בתביעות השונות הן: הקפאת טיפול, מסירת מידע על תביעות קודמות לעורכי דין מייצגים שלא פעם נוטשים את הלקוחות, דחיית התביעה בבית משפט והעברת מסר של הרתעה לציבור.

 

תאגיד אבנר ריכז בעבר גביה ממבוטחים בתביעות שנדחו בבית משפט ומסתבר, כי עד שנת 2000 גבו ממבוטחים 1.5 מיליון ש"ח שמהווים 42% מהסכום הכללי העומד לגביה שהוא 3.7 מיליון ש"ח.

 

תאגיד אבנר ניהל פרויקט למלחמה בהונאות ביטוח בשיתוף עם המשטרה. באוקטובר 98 הוקמה יחידה לחקירת הונאות בתאונות דרכים במשטרת ישראל. היחידה עוסקת בחקירת חשדות ראשוניים בלשכת התנועה וכן בחקירה של חבורות חשודות עפ"י מידע שמתקבל מחוקרים פרטיים, אבנר וחברות ביטוח. דוגמא לחקירה עפ"י מידע: קיבוצניק נפגע קשה בשעת נהיגה בטרקטור. חוקר פרטי חשד שבטרקטור נהגה בת 13 ללא רישיון ובחקירת המשטרה הנערה הודתה וכך לא שולמה תביעה בסך 2 מיליון שקל ואבנר קבל החזר הוצאות של 115 אלף שקלים.

 

 

אמת או חובה

לפני שנים אחדות נהגי מוניות מתחנה מסוימת בתל-אביב למדו על בשרם את כדאיותו של המחיר הזול כאשר התגלה כי "הסוכן" שביטח אותם במחיר מוזל בביטוח חובה לא היה סוכן ביטוח כלל וכלל אלא מתחזה.

מעשה שהיה כך היה. "הסוכן" יצר קשר עם מספר נהגי מוניות שעבדו בתחנה מסוימת והציע להם ביטוח בתנאים מוזלים באופן ניכר. הפגישות העסקיות נערכו במשרדים שנשאו שלטים של חברת ביטוח גדולה. נהגי המוניות שעבודתם אינה קלה שמחו על ההזדמנות שנפלה בחלקם לחסוך סכומים ניכרים בהוצאות הביטוח של המוניות. כך יצא שכעבור זמן לא רב ביטוח "הסוכן" כמעט את כל התחנה. הסיפור נתגלה רק כאשר ארעה תאונת דרכים ונמסרה הודעה לחברת הביטוח ששמה התנוסס על גבי תעודת החובה ובבדיקה במחשב החברה התגלה, כי לרכב שמעורב בתאונה אין ביטוח חובה. בדיקת החוקר מטעם חברת הביטוח הובילה למשרדו של "הסוכן" והסיפור הסתיים בהגשת כתב אישום והרשעה של "הסוכן" כאשר נהגי המוניות נאלצו לרכוש ביטוח אמיתי ממיטב כספם והם כמובן הפסידו את הכסף ששלמו תמורת הביטוח ל"סוכן".

 

חכמה שלאחר מעשה לא תועיל לאותם נהגים, אולם אפשר לעזור למבוטחים אחרים להבחין בנקודות חשודות אשר אמורות להדליק את הנורות האדומות בראש.

 

שימוש בחותמת בנק מזויפת (כפי שנעשה על-ידי "הסוכן" במקרה של נהגי המוניות) או גנובה אפשר לגלות בהשוואת מסמכים שונים (שהרי מחתימים את כל המסמכים באותה חותמת עצמה) כאשר לכולם יש אותם סימני-ההיכר שיש לחותמת כמו פגם מסוים או שפשוף (אפשר לגלות על-ידי שימוש בזכוכית מגדלת או להגדיל על-ידי צילום המסמך החתום במכונת צילום). בביטוח עסקים גדולים כמו קבוצת נהגי מוניות נהוג ומקובל להיפגש עם מנהלים בכירים של חברת הביטוח עצמה - זכותם של הנהגים היתה לדרוש פגישה עם פקיד בכיר במחלקת קבלת העסקים של החברה. אם אתם חושדים בסוכן הביטוח אתם יכולים לבקש לערוך את הפגישה עמו במשרדי חברת הביטוח בשעות העבודה המקובלות. אפשר לבקש רישיון סוכן לבדיקה או לבדוק בלשכת סוכני הביטוח אם הסוכן הוא חבר לשכה (חברות בלשכת סוכני הביטוח אינה חובה). כיום תעודות לביטוח חובה מודפסות באמצעות המחשב בחברות הביטוח לכן כל תעודת חובה המודפסת במכונת כתיבה צריכה לעורר חשד.

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright