מרים כבירי היתה מנהלת לשכתו של יחיאל רוזן, מנהל האגף לביטוח כללי בחברת ביטוח גדולה בה עבדתי כחתמת בביטוח כללי.

מרים היתה פקידה יעילה ביותר וכמעט אף פעם לא תפסנו אותה בשגיאת הדפסה או טעות בקביעת פגישה. אולם לא על עבודה הטובה אני רוצה לספר. מרים נודעה בקרב העובדים במחלקה שלנו כמן "מכשפה" לא שהיתה רעת לב, חס וחלילה אלא שניחנה באינטואיציה נדירה שאפשרה לה, בין היתר, לנחש באופן מדויק ביותר את מזלו האסטרולוגי של כל אדם חדש שפגשה. היתה יכולה להסתכל בעיניים של הקלדנית ולומר לה אם היא רבה עם חמותה אתמול בערב או אם הילד שלה חולה או אם הבעל הגיע מאוחר.

אחד המקרים שעוררו פליאה גם בקרב העובדים שהכירו את מרים שנים אחדות היה מקרה הקשור בסוכן ביטוח חדש בשם משה בדישקי שהתיידד עם מנהל האגף במכון ספורט וביקש לעבוד עם החברה.

כמקובל, פנה מנהל האגף לחברת חקירות שבדקה את הרקע של הסוכן ובדו"ח שהוגש לחברה צוין, כי היו בעיות בגבית פרמיה אולם לא מדובר במקרים חמורים ובהחלט ניתן לעבוד עם הסוכן.

כאשר הגיע משה בדישקי לפגישה עם יחיאל, מנהל האגף, קבלה אותו מרים המזכירה וכפי שסיפרה אחר כך לרחל הטלפנית "דבר כזה עוד לא ראיתי בחיים, כאילו כתוב לו על המצח: גנב, רמאי שקרן והבוס רוצה שנעבוד אתו, מה זה צריך להיות?"

מרים ניסתה לדבר על ליבו של הבוס שגם הוא הכיר את כישוריה ובקשה אותו לקבל מידע ממקורות נוספים לגבי מהימנותו של הסוכן החדש.

ואכן פנה יחיאל רוזן למנהל בחברת ביטוח אחרת אשר בדישקי עבד אתו ולא קבל ממנו מידע מפליל.

בינתיים לפי בקשתה של מרים לא נתנו לסוכן החדש הצעות ביטוח וטפסים של החברה בתואנה שבכל יום עומדים לקבל מסמכים מעודכנים מבית הדפוס.

אולם ככל שחלפו הימים והדבר היחיד שעיכב את התחלת העבודה עם הסוכן היה האינטואיציה של מרים החליט יחיאל, מנהל האגף לביטוח כללי, להתחיל לעבוד אתו למרות הכול. "יש לי רק בקשה אחת קטנה ואחרונה" אמרה מרים לבוס "בקשה קטנה באמת" "נשמע את בקשתך ונראה מה נעשה" ענה הבוס. ומרים בקשה, כי לפני תחילת העבודה ייבדק כתב ידו של הסוכן על-ידי יואב, בנו של מנהל האגף שהיה גרפולוג ידוע ומנוסה. הבוס הסכים והוא לקח עמו הביתה דוגמת כתב יד של סוכן הביטוח ובקש מבנו לתת חוות דעת בעל-פה לגבי אישיותו של הכותב.

בבוקר שלמחרת כנס יחיאל רוזן את החתמים בלשכתו וספר להם את סיפור בדישקי "ומה אתם יודעים" אמר להם "יואב אומר שבמשך כל שנות עבודתו כגרפולוג עדיין לא נתקל בכתב יד כזה. הרי אין אדם שהוא רק רע או רק טוב ובכל אחד מאתנו יש תכונות כאלה ואחרות למעט משה בדישקי שלפי כתב היד הוא בעל תכונות שליליות בלבד".

סוף מעשה שלא עבדנו עם בדישקי (באמתלה שבשלב הנוכחי הוחלט בדירקטוריון החברה שלא לעבוד עם סוכנים חדשים) וכעבור חודשיים ראינו בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק שידור מיוחד על סוכן ביטוח שהונה לקוחות כשהוא מבטיח להם לשלם בעבורם את ביטוח החובה אך בעצם זייף את הטפסים ואת חותמת הבנק. שמו של הסוכן הוא כמובן משה בדישקי ומרים כבירי קבלה לאות תודה סוף שבוע זוגי באילת על חשבון החברה.

מקרה שקרה לי אישית, יום אחד הלכתי עם חברתי הטובה רחל שיראך ז"ל לראות סרט בהצגה יומית בקולנוע "הוד" בתל-אביב. רחל היא נהגת זהירה ולא סתם אלא שאחיה הבכור עוזי הוא מורה לנהיגה ואח אחר נהג מונית.

בעודה מחנה בזהירות רבה את הפיאט הקטן שלה ברחוב פרוג הופיע על מרפסת הקומה השלישית של הבית ממול יצור בעל כרס מרשימה לבוש בגופיה לבנה והתחיל לצעוק לעברנו צרחות שלא עמדנו על טיבן הואיל וחלונות הרכב היו סגורים. כשיצאנו מהרכב גילינו כי האיש "מאשים" את רחל הנהגת (בקולי קולות) בגרימת נזקים תוך כדי החניה לרכבו שחנה בסמוך. הוא לא יכול היה לדעת בשום פנים ואופן כי שתי ה"ילדות הטובות" בעלות המראה ה"יורמי" הן למעשה חברות לעבודה העוסקות, בין היתר, בתביעות ביטוח. והוא הופתע לחלוטין כאשר לא רק שלא נבהלנו מצעקותיו אלא שאחת מאתנו צעקה לעברו "אנחנו עובדות בחברת ביטוח ואנחנו יודעות בדיוק מה אתה רוצה לעשות, לפי סימני החלודה בשריטה שליד הכיפוף רואים שמדובר בנזק שלא קרה היום, אבל נשמח מאוד לקחת את הפרטים שלך ולהעביר אותם למי שצריך" ולכל מקרה שלא יקרה רשמנו את מספר הרכב שלו ואמרנו לו שכבר נדע איך להגיע אליו. כשחזרנו מהסרט חיכה לנו מתחת למגב המכונית פתק כתוב בכתיבה תמה שלא התאימה למראה הצעקני של הכותב. בעל קול הבס הודה בטעותו בכתב ופשוט ביקש יפה סליחה.

כמעט כל עובד ביטוח מתחיל יודע כי הפוליסה לביטוח רכב אינה מכסה נזק שנגרם לצמיגים בלבד. פטנט ישן נושן של מבוטחים שחתכו להם את הצמיגים הוא לשבור בעצמם את המראה הצדית של הרכב ולהגיש תביעה בשל נזק בזדון. מקרים כאלה כבר היו וכנראה עוד יהיו. משה וייסנר לא חשב פעמיים כאשר הבחין שפרחחי השכונה השחיתו את גלגלי מכוניתו. מיד צלצל בטלפון הנייד לסוכן הביטוח ששאל אותו אם נגרם לו נזק נוסף "מדוע אתה שואל?" התעניין משה "כי הביטוח אינו מכסה נזק בזדון שנגרם לצמיגים בלבד" ענה לו הסוכן. "אתה רוצה לומר שאם נגרם נזק לפריט נוסף, אז כן יש לי ביטוח?" המשיך משה לשאול "נכון מאוד", ענה לו הסוכן "אם נגרם נזק למראה או לשמשות או אפילו אם שרטו לך את הרכב, אז גם הנזק לצמיגים מבוטח" "מה אתה אומר?" אמר משה "מה שאתה שומע" ענה הסוכן "אלו הם תנאי הפוליסה לביטוח רכב שנקבעו בחוק".

משה לא המתין זמן רב, אחז במפתח הרכב ושרט את הדלת הקדמית. אולם משה לא ראה כי באותו רגע ראה אותו השכן יורם ששנא אותו שנאה גדולה ומיוחדת בגלל המסיבות הרועשות שהיה עורך בביתו ומפריע למנוחת השכנים. "עכשיו הגיע תורי ללמד אותו לקח" אמר יורם בלבו. על השמשה הקדמית של הרכב של משה הגנו צאלונים שנשאו את שמה של חברת ביטוח מסוימת ויורם לא התעצל והרים טלפון למחלקת התביעות של החברה וסיפר את מה שראה. סוף דבר משה קיבל מכתב רשום מחברת הביטוח שבמקום הצ'ק המיוחל מצא בו מכתב המודיע על ביטול הביטוח.

פלייבוי ידוע בצרפת, למרות אהבתו למכוניות יפות, חפר בור בעומק 4 מטרים וקבר בו את מכונית הפורשה האהובה עליו. כל זה קרה לאחר שמועדון הלילה שבבעלותו נקלע לקשיים כספיים והמכונית שלו שלצורך רכישתה לקח הלוואה של 150 אלף דולר, היתה מבוטחת!

לצורך חפירת הבור, שכר את שירותיו של טרקטוריסט אשר חפר עבורו את הבור במעבה היער בו הטמין את מכוניתו העטופה ביריעות ניילון, אחר כל נכנס לתחנת המשטרה והודיע שמכוניתו נגנבה.

אולם תאגיד הביטוח "לוידס" שביטח את הרכב לא מיהר לשלם מהסיבה שלפי דברי המומחים רכב כל-כך בולט קשה לגנוב. בינתיים פנה הטרקטוריסט, חופר הבור והציע לגלות את מיקום המכונית תמורת 12 אלף דולר. המבטחים קיבלו את הצעת הטרקטוריסט, וביער המתינו לו אנשי המשטרה עם אנשי הביטוח.

חברות הביטוח נמנעות, בדרך כלל, מביטוח אופנועים, ביטוח מקיף לאופנוע קשה מאוד להשיג ולכל היותר ניתן לבטח אופנוע בביטוח צד ג'. על רקע זה מתקבלות לא פעם תביעות בקשר לנזק שנגרם לאופנוע אשר התהפך בעקבות נהיגה רשלנית של רכב אחר. משה אלחנני ביטוח גם הוא את האופנוע שלו בביטוח חובה וצד ג' בלבד. רצה הגורל וחודשיים לאחר תחילת הביטוח התהפך על הכביש כאשר התעלם משלט "אין כניסה" ולאופנוע שלו נגרם נזק של אלפי שקלים שלא היה מבוטח. לאחר שחזר מחדש המיון בבית החולים איכילוב, הלך משה להירגע בפאב השכונתי. הוא הצטרף לשולחנו של "אבי הסדרתי" חברו הטוב שנקרא כך על שום סדרת הנשים הנאות שהיתה מצטרפת לשולחנו וגם משום ערמתו הרבה שהניעה אותו לעסקים שהיו בתחום האפור ועל גבול הפלילי, אולם לזכותו יאמר, כי מעולם לא נתפס. משה סיפר לאבי את הצרה שהיתה מנת חלקו באותו יום וכי לאופנוע שלו נגרם נזק שאינו מבוטח.

"אל תדאג, משה" אמר אבי בקול חברי וטפח על כתף חברו "לסחבק יש חבר שהוא נהג שכיר באגד והוא כבר יעיד שפגע בך לא בכוונה כנכנסת לרחוב שבו הוא נכנס לתחנה".

סוף מעשה שהחבר של אבי אכן נתן עדות לפיה הוא מודה שפגע באופנוע של משה כאשר נכנס לתחנה. הודאה זו עלתה לו במקום עבודתו הואיל וחוקר התאונות של החברה בדק את טופס ההודעה במשטרה שהגיש משה ביום התאונה וגילה שהמקרה קרה בכלל בכתובת אחרת. נגד משה עצמו הוגשה תלונה למשטרה ואילו אבי הסדרתי עצמו שהגה את כל התכנית "המבריקה" הזאת – טרם נתפס.

חברות להשכרת רכב, קיבוצים, משרד הביטחון, הצבא והמשטרה עורכים מפעם לפעם מכרזים למכירת רכב. גם מכרזים אלה מהווים, לא פעם, פתח לרמאויות. ערך השוק של רכב שנמכר במכרז כזה מגיע לכל היותר ל60%- מערכו של רכב דומה לו בשוק החופשי, לפעמים ערכו של הרכב שנקנה במכרז עשוי להגיע אף ל30%- או ל20%- ממחירו של רכב דומה. רמאי המכרזים קונים רכב במכרז ומוכרים או מעבירים את הרכב לחבר, מספיק שמעבירים בעלות פעם אחת כי, בדרך כלל, מסתפקים בבדיקת הבעלים הקודמים של הרכב. החבר מבטח את הרכב בביטוח מקיף לפי הערך המלא ולאחר תקופה מסוימת הרכב נגנב או נשרף. הרווח במקרה כזה עשוי להגיע לכדי 60% או אפילו 70% מערך הרכב! גילוי רמאות מכרזים נעשה על ידי בדיקת מקוריות הרכב ובעלים קודמים, לרוב מתגלה האמת בבדיקה של שני בעלים קודמים.

רכב פרטי נהרס טוטאלית בתאונת דרכים ונשלח לפרוק. הואיל ובעלי הרכב נהרגו באותה תאונה היה צורך להמתין לצו ירושה כדי לבצע העברה של שרידי הרכב לרשות חברת הביטוח כדי ששמאי מטעם החברה יודיע למשרד הרישוי כי הרכב הרוס ויורד מהכביש. ראה את האוטו אדם שעבר במקרה ליד מגרש הגרוטאות, מילא שטר מכר, זייף חתימה של הבעלים והעביר בעלות על שמו. אחר כך עשה ביטוח מקיף ודיווח כי הרכב נגנב. עבודת החוקר במקרה זה לא היתה מסובכת, החוקר חיפש את הבעלים הקודמים והסתבר כי הם נהרגו בתאונה בה נהרס הרכב והאמת יצאה לאור.

חוקר הביטוח המנוסה בדק תחילה במקומות בהם מאחסנת המשטרה את כלי הרכב הגנובים שנמצאו על-ידה וגילה להפתעתו כי הרכב "הגנוב" נמצא באחסון כבר חודש וחצי, כלומר שבועיים לפני שביטוח המקיף נכנס לתוקפו. 

הונאות רבות קשורות בביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי. למשל מישהו שבר רגל בבית ואומר שנפל ברחוב או במשרדיה של חברה גדולה ומגיש תביעה לפי הפוליסה לביטוח צד ג' של אותו משרד או לפי ביטוח צד ג' של העירייה. החוקרים בד"כ מאמתים את הספור בשיחה אגבית (אפילו טלפונית) עם בני משפחה שכנים וילדים קטנים אשר יודעים מה באמת קרה.

על ביטוח צד שלישי של חברת תחבורה "הולבשה" תביעה ששולמה ע"י מחלקת התביעות של חברת התחבורה. ומעשה שהיה כך היה. התובע, התנגש בעמוד ולרכבו שהיה מבוטח בביטוח צד שלישי בלבד נגרמו נזקי פחחות. נסע האיש בכבישי תל-אביב חיפש ומצא רחוב בו חנה רכב כבד של אותה חברה והגיש תביעה לפיה תוך כדי חניית הרכב הכבד נגרם הנזק לרכבו.

בבדיקת הפרטים חשובה הבדיקה של אזור התרחשות התאונה. לבדוק אם בכלל מותר לכלי הרכב מסוג רכבו של המבוטח לנסוע באותו כביש או באותו מסלול בו הוא נסע. להציג את הקבלות על תיקון הנזק בתוספת מכתב התביעה לעיון של שמאי הרכב שעובד עם החברה שיעשה שיחזור של האירוע ויראה אם הפרטים שנמסרו מתקבלים על הדעת. גם כאשר החשד הראשוני נראה כיותר ויותר מבוסס בכל זאת רצוי שלא לדחות את התביעה לפני שנשלח חוקר וחברת הביטוח משיגה ראיות לביסוס דחיית התביעה למקרה שבכל זאת תוגש תביעה לבית המשפט.

בחקירה שערכנו במספר חברות ביטוח אליהן הפנה אותנו הסוכן התברר, כי למבוטח שרכבו נפגע אין ביטוח מקיף באף אחת מהחברות וקרוב לוודאי שיש לו ביטוח חובה בלבד. מסתבר, כי הוגשה תביעת צד ג' בגין אותו נזק עצמו כנגד חברת ביטוח שביטחה רכב כבד של מפעל. נהגי הרכב הכבד הציגו בפנינו מסמכי רכב המעידים על כך שהרכב הנדון לא היה מעורב בתאונה כלשהי בתאריך הנטען. בשיחה נוספת עם המבוטח התברר, כי כחודש ימים לפני עריכת הביטוח, נגנב מרשותו רכב נוסף אבל השיק מתעכב, לדברי הסוכן בגלל שחסרה חתימה בחברת הביטוח. כשהוצגו את הנתונים בפני הסוכן הוא ניסה להטיל את האשמה  על סוכן משנה שלא הסכים לקחת על עצמו את האחריות והתגלה שאינו קשור למילוי הכוזב של מסמכי תביעת צד ג'. עוד גילינו, כי מתוך ארבע חברות ביטוח שעבדו עם אותו סוכן הביטוח בעבר הפסיקו שלוש חברות את העבודה עמו בגלל מה שמכונה "אי-סדרים".

בנו של מבוטח נהג ברכב בתקופה שהיה בשלילת רישיון ולא רק זאת, הוא היה בגילופין (אם כבר, אז כבר). במצב כזה, לא קשה לשער שתתרחש תאונת דרכים שיגרם בה נגרם נזק רציני לרכב ואולי גם נזק גוף לאנשים שנסעו ברכב שבא ממול וזה אכן מה שקרה. התביעה שהוגשה לחברת הביטוח הציגה סיפור אחר לגמרי לפיו התאונה ארעה לאחר שהרכב נגנב מחזקתה של בת משפחה אחרת של המבוטח שהחנתה אותו כאשר יצאה לבילוי. האמת נתגלתה מפרטים שנמסרו על-ידי השוטרים שהגיעו למקום התאונה שבפניהם הזדהה נהג הרכב כ"בנו של המבוטח". "נהגת" הרכב נבדקה בממ"ן ואובחנו ממצאים אופייניים לדוברי שקר. תחילה הכחיש המבוטח את הממצאים אולם בחקירה שנערכה במשטרה ל"נהגת" היא נשברה ומסרה הודאה לפיה הרכב כלל לא נגנב וכי היה נהוג על-ידי בנו של המבוטח כפי שאכן עלה מממצאי החקירה.