היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

שתי טעויות של סוכנים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

תוכן הכתבה

 


הכרת הפוליסה והכרת מעמדו של הסוכן


חלק הדירה המשמש לעסק בלבד


תשלום תביעה על ידי סוכן ביטוח


 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


על ביטוח | ספרות ולימוד | ביטוח עסקים | ביטוחי פרט | סיכונים | סוכנים ומבטחים



טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק  | עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק  | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 שתי טעויות של סוכנים בראי בית המשפט

   מאת: קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים

 

עבודתם של סוכני ביטוח

 שתי טעויות של סוכנים בראי בית המשפט הכרת הפוליסה והכרת מעמדו של הסוכן

בתחילת חודש אוגוסט 2010 הובאו בפני בית משפט השלום בירושלים שני מקרים שמעורבים בהם סוכני ביטוח. בשני המקרים יצאו סוכני הביטוח כשידם על התחתונה.

 

המקרה הראשון: ת"א 18228-08 פרנקו נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ נדון על ידי השופטת  תמר בר-אשר צבן, ועניינו תביעתו של סוכן הביטוח (כמבוטח) לחייב את חברת מנורה שביטחה אותו לפי פוליסה לביטוח דירה בשל נזק שנגרם לחלק ממבנה דירתו אשר הסוכן הפך אותו למשרד.

 

המקרה השני תא"מ 6157-09 פריג' נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ נדון בפני כב' השופטת  אנה שניידר, בו תבע סוכן הביטוח מחברת הביטוח להשיב לו את תגמולי הביטוח אותם שילם מכיסו למבוטח שחברת הביטוח סירבה לשלם לו את תביעתו לתגמולי הביטוח.

 

קל להיות חכם לאחר המעשה, אולם בשני המקרים, קיימות דרכים, אשר לפי מיטב ידיעתי וידיעתי, ללכת בן ולהגיע לתוצאות טובות יותר מבחינתם.

 

 


המקרה הראשון: חלק הדירה המשמש לעסק בלבד

 

לפי תנאי הפוליסות המקובלות לביטוח דירות בישראל המבוססות על תנאי המינימום המחויבים על פי חוק, הגדרת דירה (לצורך ביטוח המבנה) אינה כוללת את חלקי הדירה המשמשים לעסק בלבד.

 

לפני סקירת האמור בפסק הדין והציטטות החכמות, אביא את הפיתרונות האפשריים לפי פוליסת הדירה. אכן, יש יותר מפתרון אחד:

 

פתרון ראשון: לעשות שימוש נוסף באותו חלק של הדירה המשמש למשרד, כמו למשל אחסון של בגדים, אוספים, צעצועים. כך שהשימוש באותו חלק של הדירה המשמש למשרד לא יהיה לעסק בלבד אלא לעסק ולמטרה נוספת, ובכך לא יחול לגביו החריג.

 

פתרון שני: לבקש ולקבל מחברת הביטוח הרחבה לאותו חלק המשמש לעסק בלבד כאשר מטרת השימוש היא משרד. מניסיוני, כאשר מציגים לחברת ביטוח אחת שחברות ביטוח אחרות מעניקות כיסוי ביטוחי לחלק של דירה המשמש למשרד בלבד (למשל חברות הפניקס וביטוח חקלאי), אזי קיים סיכוי גדול לקבל כיסוי ביטוחי גם באמצעותן של חברות ביטוח אחרות.

 

פתרון שלישי: לבטח את מבנה המשרד לפי פוליסה מיוחדת לביטוח משרדים.

 

במקרה, הנדון, סוכן הביטוח לא יישם אף אחד מהפתרונות ותביעתו נגד חברת הביטוח, נדחתה, כאמור על ידי בית המשפט.

 

להלן ציטוטים נבחרים מדברי השופטת:

 

"שינוי ייעודה של דירת המגורים כך שאינה משמשת עוד למגורים, מוציא אותה מגדרה של הפוליסה, שנועדה באופן מפורש להיות פוליסת ביטוח למבנה של דירת מגורים. כפי שכבר נאמר, סעיף 1 בפוליסה, מגדיר מהי "דירה", וקובע באופן מפורש שהפוליסה מכסה את כל חלקי הדירה כאמור בהגדרה, "אך לא חלקי הדירה המשמשים לעסק בלבד".

 

הסבת דירה למשרד המשמש לעסק, אינה בגדר שינוי מהותי בעניין שלגביו הוצגה שאלה בעת עריכת הפוליסה, אלא זו הפרה של הפוליסה, ולכן במצב זה אין כיסוי ביטוחי. אילו היה התובע מודיע על שינוי ייעודה של הדירה לעסק, לא יכול היה להמשיך ולהתקשר עם הנתבעת בפוליסה מסוג "בית בטוח" שנועדה לבטח דירות מגורים, אלא היה עליו לרכוש תחתיה פוליסה אחרת, המתאימה לבתי עסק ולמשרדים.

 

שינוי מהותי, כהגדרתו בחוק, הוא שינוי בעניין שלגביו נשאל המבוטח ביחס לפוליסה הקיימת. כך למשל, אם בעת עריכת הפוליסה היה התובע נשאל בנושא שעלה במהלך הדיון, אם נשמעו איומים לפגיעה בו או בעסק שלו. יכול שבעת עריכת הפוליסה טרם נשמעו איומים, אך במועד מאוחר יותר כן נשמעו. במצב זה, אילו שכח התובע להודיע על כך לחברת הביטוח, ניתן היה לראות בכך שינוי מהותי שאינו מאיין את הפוליסה, אלא לכל היותר מזכה בתגמולי ביטוח מופחתים על-פי סעיף 18(ג). כך גם אילו הייתה הדירה ממשיכה לשמש למגורים, והתובע היה משנה את פנים הדירה, את אמצעי המיגון שלה, או כל כיוצא באלו שינויים בדירה, שאינם מפסיקים את ייעודה למגורים.

 

לעומת זאת, אם מדובר בשינוי המשנה את הסיכון המבוטח, ובכך הופך את הפוליסה מפוליסה אחת לפוליסה אחרת, לא ניתן לומר עוד שזהו "שינוי מהותי" כהגדרתו בסעיף 17, שמזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח מופחתים. זהו כאמור, מצב שבו השינוי בסיכון המבוטח, מביא לחריגה מגבולות הפוליסה הקיימת, כך שאינה חלה עוד, והפיכתה לפוליסה אחרת, המבטחת סיכון אחר."

 

"כל שינוי בתנאי פוליסת הביטוח, אשר הופך את הפוליסה לפוליסה שונה, המבטחת סיכון שלא נועדה לבטח מלכתחילה ושלא היה בגדר הסיכונים שנצפו, יכול שייעשה רק בטרם אירע מקרה הביטוח. אם שינוי מעין זה בתנאי הפוליסה נעשה בדיעבד, לאחר קרות מקרה הביטוח, כי אז לאור לשונו של סעיף 16 בחוק חוזה הביטוח, פוליסת הביטוח בטלה."

 

"אכן מקובלת עלי טענתה של הנתבעת. פירוש הוראות החוק באופן שונה מן האמור כאן, כמו זה המוצע על-ידי התובע, חותר תחת כל עיקרון הביטוח, ועשוי לרוקן מתוכנן את כל פוליסות הביטוח בכל תחומי הביטוח. מבוטחים יבחרו בפוליסות זולות ונוחות, ולאחר קרות מקרה הביטוח יטענו שניתן לשנות בדיעבד את הפוליסה, מהטעם ש"רק לא הודיעו" על "שינוי מהותי", וכי אילו רק הודיעו ממילא הייתה חברת הביטוח מסכימה לשינוי הפוליסה באופן שהיה מזכה אותם בתגמולי הביטוח עבור הנזק שנגרם להם, גם אם לא במלואם. "

 

"המסקנה המתבקשת מן האמור היא, שבמקרה הנדון, שבו רכש התובע פוליסה לדירת מגורים, בעוד שבפועל שימש המבנה למשרד, לעסק, אין כיסוי ביטוחי לנזקי ההצתה במשרדו.

 

במקום שבו השימוש במבנה חרג מהשימוש שהוגדר בתנאי הפוליסה, כך שנגרם נזק שאינו בא בגדרו של הסיכון המבוטח, וממילא שאין לגביו כיסוי ביטוחי, אזי לא ניתן לרפא זאת בדיעבד. במקרה מעין זה, לא ניתן לומר שחריגה מתנאי הפוליסה היא בגדר שינוי מהותי כהגדרתו בחוק, המאפשר קבלת תגמולי ביטוח מלאים או מופחתים."

 


 המקרה השני: תשלום תביעה על ידי סוכן הביטוח

 

כמעט כל סוכן ביטוח בעולם מכיר את תחושת התסכול כאשר חברת ביטוח דוחה תביעה של לקוח היקר לליבו כאשר הסוכן מאמין, כי נעשה עוול ללקוח וכי הוא זכאי לקבל את תגמולי הביטוח.

 

בפני סוכן הביטוח עומדות דרכים אחדות ובכללן גם הדרך שנקט בה סוכן הביטוח אשר תבע בסופו של יום את חברת הביטוח להשיב לו את הכספים אותם שילם למבוטח ותביעתו, כאמור נדחתה.

 

להלן נראה את הדרכים:

 

אפשרות אחת: לקבוע בהסכם עם חברת הביטוח מסגרת לתשלום אקסגרציה (תשלום לפנים משורת הדין) בסכום כולל שלא עלה בשנה אחת על השיעור המוסכם מכלל הפרמיות שלו בביטוח כללי באותה חברת ביטוח.

 

אפשרות שניה: אם מדובר בסוכן שהוא חבר לשכת סוכני הביטוח - להיוועץ בעו"ד ג'ון גבע, היועץ המשפטי של הלשכה, אשר לפי מיטב ידיעתי הצליח לפתור סוגיות מורכבות בתביעות מול חברות הביטוח.

 

אפשרות שלישית: שהיא פחות מומלצת על ידי, לשלם את הנזק מכיסו, אבל לא לתבוע את הסכום מחברת הביטוח.

 

להלן ציטוטים נבחרים מדברי השופטת:

 

"אכן סעיפים 36-33 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח), שעניינם יחסי סוכן ביטוח – מבטח – מבוטח, מחילים על יחסים אלה את דיני השליחות, דא עקא שמדובר ביחסי שליחות בין סוכן הביטוח לבין המבטח ולא בין סוכן הביטוח לבין המבוטח.

 

במלים אחרות, חוק חוזה ביטוח רואה את סוכן הביטוח כשלוח של המבטח ולא של המבוטח, כפי שטוען התובע, ובענייננו סוכנות החיתום הינה שלוחה של הנתבעת.

 

על כן, אין לראות בתובע כאילו נכנס "בנעליה" של העמותה, ובוודאי שאין כל קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת ביחס לעמותה, וזאת גם אם אקבל את טענותיו המפורטות בסיכומי התשובה שלו לפיהן פעל התובע מטעם הנתבעת עצמה באמצעות סוכנות החיתום.

 

הקשר החוזי הוא בין העמותה לבין הנתבעת על פי הפוליסה שהונפקה לעמותה ואין כל קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת.

 

אשר לעילת עשיית עושר ולא במשפט – גם טענה זו של התובע דינה להידחות.

 

פוליסת הביטוח הינה חוזה לכל דבר ועניין בין הנתבעת לבין העמותה והוא מחייב רק את שני הצדדים הקשורים בו.

 

למבוטח אין כל זכות להמחות את זכויותיו על פי הפוליסה לגורם אחר, קרי: לתובע.

 

לפיכך, אם סברה העמותה כי הפוליסה שהונפקה לה מכסה את התאונה מיום 4/3/07, בניגוד לעמדת הנתבעת – היה עליה להגיש את התביעה נגד הנתבעת, וזכות התובע, כמיטיב, היא להיפרע מהעמותה שאת חובה הוא פרע, ולא מהנתבעת."

           

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright