היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

שומר חמוש או שומר "דחליל"?

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

מגן ההוקרה של עדיף תקשורת שניתן לקטיה שורצמן בשנת 2020 על תרומתה להתפתחות ענף הביטוח בישראל

שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

שומר חמוש או שומר "דחליל" מה עדיף?

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

איור של שומרים עם נשק

הקדמה: אין לראות באמור בכתבה זו משום המלצה ספציפית כיצד יש לנהוג במקרה כזה או אחר  אלא  נקודות למחשבה וקווים מנחים בלבד. לכל מקרה יש להתייחס על פי נסיבותיו המיוחדות. כתבה זו מתייחסת לשומר (חמוש או שאינו חמוש) המועסק על ידי חברת שמירה מורשית כחוק. העסקה של שומר שלא באמצעות חברת שמירה אינה מומלצת ועשויה להוות סכנה במקרה של שומר עם נשק או היעדר הגנה בכלל כאשר מדובר בשומר שאינו חמוש ואינו מועסק על ידי חברת שמירה (במקרה הנדון שני המינוסים אינם יוצרים תוצאה חיובית).

 

יותר מכך, איני משמשת כיועצת לנושא אבטחה ומיגון ואיני מתיימרת לייעץ בנושאים אלו ללקוחותי.

 

למען האמת אני עצמי דואגת לקבל ייעוץ והכוונה ואף מפנה את לקוחותי לקבל ייעוץ מגורמים מיומנים בתחומי האבטחה והמיגון ככל שעולה בכך צורך.

 

האמור בכתבה זו, נועד לשמש כאמור, כחומר למחשבה בלבד.

 

בשנת 2011, פרסמתי באתר זה טיפ השבוע בעניין שומרים חמושים תחת הכותרת "הגנה שיוצרת סכנה", בה אני מפרטת את הסיכון האפשרי משמירה עם נשק כמו למשל פליטת כדור, ירי בשוגג, גניבה או חטיפה של נשק. מדובר על סכנה בסכומים של מיליוני שקלים בשל פגיעת גוף שמכוסה בדרך כלל לפי הפוליסות לביטוח אחריות מעבידים ואחריות כלפי צד שלישי (למעט מקרים בהם קיים בפוליסות חריג מיוחד לעניין שימוש בנשק). מי שקורא את הכתוב יכול להגיע למסקנה, שאיני ממהרת להמליץ על שמירה עם נשק בכל מקרה והצדק עמו.

 

קיימים מקרים בהם אין כמעט מנוס מדרישה לשמירה עם נשק כמו למשל בסניפים של בנקים, תערוכות שמציגות פריטים יקרי ערך, שמירה על מקום שאינו מוגן לאחר אירוע נזק והודעה על ביטול הביטוח למשך התקופה שנדרשת לפי הפוליסה עד שביטול הביטוח ייכנס לתוקפו  (בד"כ כ 60 ימים) ובמקרים נוספים.

 

בעניין הסכנה יש לציין, כי חברות הביטוח מנועות מלהכתיב למבוטחים את הזהות של חברת השמירה בשל נושא ההגבלים העסקיים ורגולציה של הפיקוח על הביטוח. מצד שני קיימת אפשרות שחברת הביטוח היא זו שמזמינה את חברת השמירה, במקרה של ביטול פוליסה כאשר המבוטח אינו עומד בתנאי המיגון.

 

סעיף הביטול בפוליסה, להזכירכם, אינו אוטומטי. בפוליסות "רגילות" לביטוח רכוש מדובר על הודעה של 30 ימים מראש ובפוליסות משוכללות יותר כגון פוליסות המבוססות על "תנאי ביט" הביטול יהיה בהודעה של 60 ימים מראש. אם חברת הביטוח היא זו שמזמינה את חברת השמירה (למשל מתוקף הסמכות השמורה לה לפי תנאי הפוליסה לביטוח רכוש לטיפול בניצולת לאחר נזק) אזי העמדה של חברת הביטוח תהיה נוחה יותר הואיל והיא תוכל לבחור את חברת שמירה לפי הידוע לה לגבי חברת שמירה ספציפית מניסיונה והיא גם רשאית לדרוש מחברת השמירה ביטוח אחריות מקצועית וצד ג' בגבולות אחריות גבוהים יותר מהמינימום שנקבע בחוק.

 

אפשרות נוספת לשקול בחיוב הצבה של שומר חמוש, כאשר הדבר מוצע על ידי המבוטח או בא כוחו. כלומר, המבוטח מבין שמדובר על סיכון גדול יותר מזה שנחזה תחילה על ידי חברת הביטוח ועל כן תשקול חברת הביטוח בחיוב את ההצעה להציב שומר חמוש במקום.

 

עד כאן לגבי שומרים חמושים.

 

קיימת כמובן אפשרות לשמירה על רכוש באמצעות שומרים שאינם חמושים ומיגון טכנולוגי שמותקן בנוסף או במקום השמירה האנושית.

 

בתקופה האחרונה, זכיתי להרמת גבה מצד מספר אנשים (ונשים) ששמעו אותי מכנה בבדיחות הדעת שומר שאינו חמוש "כדחליל" והבינו משום מה כאילו אני מקלה בערכו של זה וגרוע מכך, חשבו שהתבלבלתי לאור ההמלצה הקודמת להיזהר בהצבה של שומרים חמושים מצד אחד כאשר מצד שני אני מכנה את השומרים שאינם חמושים כ"דחלילים", כינוי שמפורש על ידם כאילו מדובר על שמירה חסרת ערך.

 

אלא שהמילה דחליל, בשפה העברית, מקורה, לפי אקדמיה ללשון בפועל "דְּחֵל" בשפה הארמית שמשמעו "פחד". לפי האקדמיה, הביטוי "בדחילו ורחימו" שמשמעו ביראה ובאהבה, נגזר אף הוא מאותה מילה. המשורר רוני סומק הגדיר בשיר המוקדש לסרט "הציפורים" של היצ'קוק כ"אות קין על מצח האדמה". המשורר המנוח דוד אבידן שעסק בקרטה המשיל את עצמו לדחליל באחד משיריו.

 

הווה אומר, איני מזלזלת חלילה בזכות קיומו של שומר שאינו חמוש ובכל הכבוד מכירה בנחיצותו במרבית המקרים ומכירה בזכות קיומו. לעיון נוסף ראו דחליל באתר האקדמיה ללשון – סיפורה של מילה.

 

והמסקנה האישית לגבי שמתבקשת בתובנה של אי ההבנה היא כמאמר הבדיחה הישנה "כשאתה טובע, ומצפה שמישהו יגיע להציל אותך, אל תצעק הושיעו".

 

אי הבנה של הנאמר או הכתוב, או אפילו הבנה הפוכה של הנאמר או הכתוב אינה דבר יוצא דופן. לא מכבר פרסמה האקדמיה ללשון העברית  לקראת חג לטו בשבט, כי שירו של ידידי המנוח, המשורר נתן זך "כי האדם הוא עץ השדה" מקנה פרשנות הפוכה לפסוק בספר דברים, כאשר הכוונה שם היתה הפוכה, לפיה האדם אינו עץ השדה, כפי שכתב נתן זך...

 

יותר מכך, הגדרת כיסוי פריצה לפי תנאי אש מורחב בפוליסת ביט, מקנה כיסוי לגניבת רכוש שנמצא תחת כיפת השמים ללא שער נעול בקיומה של שמירה ואינה דורשת שהשמירה תעשה על ידי שומר חמוש:

 

"הכיסוי לפי סעיף זה יחול גם על רכוש שמטבעו להימצא בחצר, סככה או מחסן פתוח, ובלבד שהמקום בו נמצא הרכוש מוקף בגדר עם שער נעול, ובמקרה של שער לא נעול - בקיומה של שמירה ליד השער, וזאת בתנאי כי גניבת הרכוש בוצעה תוך פריצה או שוד."

 

הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות תנאי ביט כוללת בהגדרה של עניין מהותי דרכי שמירת האתר.וגם כאן אין דרישה דווקנית לשמירה עם נשק.

 

כתבה זו, כאמור מתייחסת לשומר שמועסק באמצעות חברת שמירה. בין אם השומר חמוש ובין אם לאו, הרי שלחברת השמירה יש אחריות  חוקית לפי הוראות חוק השומרים וגם חובת ביטוח (או הפקדה של ערבות בנקאית) שמהווה תנאי לקבלת רישיון לחברת שמירה או חידושו וזאת על פי הוראות החוק ותקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה) ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח,  תשע"א-2010).

 

סכום הערבות שנדרש כיום מחברת השמירה על פי החוק עומד על 6 מיליון ₪ וגובה גבול האחריות שנדרש מחברת השמירה שבוחרת בחלופה של הביטוח עומד על 2 מיליון ₪ לביטוח אחריות מקצועית  ועל 4 מיליון ₪ לביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

 

השגה של ביטוח אחריות מקצועית ואחריות כלפי צד שלישי לחברת שמירה אינו דבר פשוט, אם כי עלה בידי בעבר להשיג ביטוח שכזה, נושא שמן הראוי להקדיש לו כתבה מיוחדת.

 

 

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 20/1/2023

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright