היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

אומנות התחלוף

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

 

 

אומנות התחלוף - השופטת עשתה בית ספר להראל

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

איור אילוסטרציה של יד מושכת בחוטים

אחת האמונות הטפלות לגבי התחלוף היא שבכל מקרה שחברת ביטוח שילמה תביעה בשל נזק שקשור לאחריות של צד שלישי (גורם שאינו המבוטחת או חברת הביטוח), אזי באופן אוטומטי קמה לחברת הביטוח זכות לקבל בחזרה את סכום התביעה ששילמה למבוטחת מאותו צד שלישי.

 

אלא שבפועל לא כך הם פני הדברים. על מנת שחברת הביטוח תוכל ליישם את זכות התחלוף עליה להוכיח תחילה, כי התנאים הבאים התקיימו במצטבר:

 

א.  התשלום נעשה לפי תנאי הביטוח – תשלום לפנים משורת הדין (אקסגרציה אינו מקנה לחברת הביטוח זכות לתחלוף).

 

ב.  הצד השלישי אחראי באופן מלא או חלקי לנזק שנגרם למבוטחת שבגינו הוא קיבל תשלום מחברת הביטוח.

 

הסכום שיתקבל על ידי חברת הביטוח מצד השלישי בתביעת תחלוף אינו אמור להיות זהה בכל מקרה לסכום התביעה (תגמולי הביטוח) ששולם על ידי חברת הביטוח הואיל ומדובר על תביעת נזיקין המוגבלת בפיצוי לפי מידת אחריותו של הצד השלישי והפיצוי הוא לפי שיעור הנזק שנגרם. כלומר אם חברת הביטוח שילמה תביעת ביטוח לפי כינון (חדש תמורת ישן) בסכום של 600,000 ₪ ושווי הנזק לפי שיפוי (ישן תמורת ישן) הוא 450,000 ₪ ואחריותו של הצד השלישי לפי קביעה של בית המשפט היא ל60% מהנזק בלבד (למבוטחת עצמו 40% רשלנות תורמת) הרי שהסכום שחברת הביטוח תקבל בתביעת תחלוף יהיה 270,000 ₪ בלבד.

 

על חברת הביטוח להוכיח את אחריותו של הצד השלישי להתרחשות הנזק לשם כך עליה לדאוג ליצירת נהלי עבודה אצל הגורמים שמייצגים בבירור וביישוב הנזק (שמאים, שרברבים, חוקרים ועוד) ובנוסף לכך, זקוקה חברת הביטוח לשיתוף פעולה של המבוטחת.

 

בפסק דין שניתן ביום 17/1/2019 דחתה השופטת יסכה רוטנברג השלום בתל אביב – יפו תביעת תחלוף של חברת הראל נגד חברה קבלנית בגין נזקי צנרת ששולמו למבוטחת של הראל (ת"א 48970-02-15 הראל חברה נ' פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ) והראל חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

 

מקריאת פסק הדין, ניתן ללמוד בחכמה שלאחר המעשה את הנהלים שאולי לא היו קיימים ואת ההתנהלות של הראל באותו מקרה שהובילו לתוצאה העגומה מבחינתה.

 

בקצרה: השופטת קיבלה את עמדתה של החברה הקבלנית (הנתבעת) שטענה, כי איש לא פנה אליה בזמן אמת, היא לא ידעה על הנזילה ועל הנזקים הנטענים, ולו היתה מועברת לה פנייה כנדרש, היא היתה יכולה לבחון את הטענות ולתקן את הנזק, לו היה נמצא כי הוא באחריותה, כזכותה בדין ועל כן היא אינה נושאת באחריות בגין האירוע. להלן בתוך הגרשיים מתוך פסק הדין:

 

"הנטל להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים אלו רובץ על המבטח. בהתאם לפסיקה, שני התנאים הראשונים המבססים את זכות תחלוף – היינו, קיומה של חבות ביטוחית בת תוקף וביצוע תשלום מכוח חבות זו –  נבחנים על פי אמת מידה של סבירות שיקולי המבטח ולא מעבר לכך. לאור זאת, על המבטח, שעליו הנטל להוכיח את שלושת רכיבי עילת התביעה, להוכיח את סבירות שיקוליו, הן לעניין קיומה של חבות ביטוחית והן לעניין ביצוע התשלום (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ; פרשת נמל אשדוד, פסקה 15 לפסק הדין). 

 

אין מחלוקת לגבי התקיימותו של התנאי הראשון, היינו אין מחלוקת בדבר קיומה של פוליסת  ביטוח בת תוקף המכסה גם נזקי רטיבות. עם זאת, יש מחלוקת לגבי התקיימות שני התנאים האחרים; הנתבעת טוענת שהתובעת לא הוכיחה כי הסכומים ששולמו, שולמו בהתאם לחבות הביטוחית, והיא גם לא הוכיחה את אחריותה של הנתבעת לאירוע הנזק."

 

"אי התקיימות התנאי שלישי – אי הוכחת אחריותה של הנתבעת לאירוע הביטוחי ולנזק הנטען התובעת טוענת שמקור הרטיבות בצינור שהותקן בדירה על ידי הנתבעת ודלף. הנתבעת כופרת בטענות. לאחר שבחנתי את הראיות מצאתי כי התובעת לא הוכיחה, לא את אחריות הנתבעת לרטיבות בדירה, ולא את היקף הנזק שגרמה הרטיבות.

 

התובעת מבססת גרסתה כי הרטיבות נגרמה עקב צינור שדלף, על ממצאים של נציג חברת שחר שלפי הטענה הוזעק לטפל ברטיבות בהמלצת ספק השיש. אלא שנציג חברת שחר לא הובא לעדות..."

 

מה שניתן היה לעשות במקרה הנדון: לקבוע נהלים שמחייבים את נציגה של חברת השרברבים או כל גורם אחר שבודק את הנזק מטעם הראל לתעד בתצלומים את הנזק. מניסיון אישי בתביעת נזקי צנרת מול הראל שבה היו מעורבים מספר לא מבוטל של שרברבים ואף מהנדס מטעם הראל, לא טרח אף אחד מהנציגים של הראל לתעד את הנזק בתצלומים, דבר שעזר במקרה הנדון להראל להכחיש את אירוע הנזק אבל מצד שני, מדיניות מהסוג האמור, פועלת במקביל לסיכול של תביעת תחלוף כלפי הצד השלישי ועל כן מדובר על חרב פיפיות. או כדברי השופטת בפסק הדין:

 

"התוצאה היא שפרט לעדויות שמיעה לא הוצגה כל ראייה לביסוס הטענה כי הרטיבות נגרמה עקב צינור שדלף. וודאי שלא הוצגה כל ראייה המבססת את אחריות הנתבעת לדליפה ולרטיבות.... בהעדר עדות או חוות דעת, לא הובהר מה גרם לרטיבות, מה הוביל לנזילה, ואם הנתבעת אחראית לכשל, ככל והיה."

 

לגבי המסמך של חברת השרברבים שהובא כראיה לבית המשפט, נאמר בפסק הדין:

 

"מסמך זה אינו תחליף לראיה בדבר מקור הנזק גם אם הוא הוגש בהסכמה. בין אם המסמך נערך לשם בחינת המחלוקת עם המבוטחת ובין אם הוא בא לבסס תביעת שיבוב, אין מדובר במסמך שנועד לתעד מה גרם לרטיבות, וגם אין בו כל פירוט לעניין מקור הנזק...

התוצאה היא שהתובעת לא הוכיחה את אחריות הנתבעת לכשל, ממילא לא הוכח כי עומדת למבוטחת עילה לתביעה נגד הנתבעת (התנאי השלישי)."

 

מה שניתן היה לעשות במקרה הנדון הוא -  לייצר טופס ראוי לאחר התייעצות עם עורכי דין לפיו ניתן יהיה בעתיד לבסס תביעת תחלוף בעניין נזקי צנרת.

 

עוד נקבע, כי חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח את היקף הנזק:

 

".. וגם לא ברור אם הסכום ששולם משקף את הנזק האמיתי שגרמה הרטיבות או שמעורבים בו פרמטרים אחרים. ונשוב ונזכיר, מדובר בהפרש גבוה מאוד (95,000 ₪ במקום 36,630 ₪), ובחוות דעת השמאית נכתב כי הערכת הנזק נעשית מבלי להכיר בדרישת המבוטחים. והסיבה לכך שאין בפני כל נתונים היא שמי שהחליט על גובה התשלום לא העיד, ומי שהעידה לא אישרה את התשלום שבוצע. בנסיבות אלו, גובה הנזק לא הוכח."

 

מסתבר, שהתמקחות עם המבוטחת לגבי גובה הנזק, אינה פועלת לטובתה של תביעת תחלוף. אי הוכחת הבסיס לחישוב תגמולי הביטוח בפועל שמטה לפי השופטת את הבסיס להוכחה שתגמולי הביטוח שולמו לפי תנאי הפוליסה. מכאן שהתמקחות והתמחרות עם מבוטחת לגבי גובה הנזק, יש בה כשלעצמה כדי לסכל תביעת תחלוף.

 

בנוסף, חברת הביטוח לא דאגה לקבל תיעוד לגבי פניות של המבוטחת לחברה הקבלנית והסתפקה בהצהרתה (אפשר לפני תשלום התביעה) במקום לדאוג לקבלת רישום שיחות טלפון לחברה או אפילו הקלטה של שיחה שבה המבוטחת פונה לחברה הקבלנית ומזכירה את הפניות הקודמות לחברה.

 

עניין זה חשוב במיוחד כאשר מדובר על נזק בדירה חדשה כאשר המבוטחת ככל דייר נזקק לחברה הקבלנית לצורך קיום הבטחות חוזיות ובעיקר רישום הדירה בטאבו ועל כן חשוב לדאוג להוכחה ותיעוד של פניות לחברה הקבלנית מהן לא תוכל להתנער המבוטחת או לאבד את הזיכרון.

 

תביעת תחלוף של חברת ביטוח כמו כל דבר אחר – סוף מעשה במחשבה תחילה.

 

הבהרה: כל ציטוט מתוך כתבה זו אסור בהחלט

 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

פורסם ביום 28/1/2019

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright