היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ביטוח חובה אינו חבילת סלולר

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

 

תבליט

היועצת קטיה שורצמן

תבליט

יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

תבליט

הקמה וניהול  אתרי ביטוח

תבליט

ניהול תביעות ביטוח

 

כל התייעצות כרוכה בתשלום!

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | אחריות של עסק | אינטרנט ומחשבים


 

 

על ההבדל שבין חבילת סלולר לבין ביטוח חובה

מאת קטיה שורצמן, יועצת לתביעות ביטוח ולניהול סיכונים

 

 

 

השר משה כחלון בכנס כלכליס 2012

 

בשנת 2012, השר משה כחלון, היה גיבור הלאומי כמעט בכל בית בישראל, למעט כמובן משפחות התייקונים שנפגעו מרפורמת הסלולר שלו בתקופת כהונתו כשר התקשורת. הקשבתי לדבריו החכמים של השר כשדיבר בכנס כלכליסט שנערך באותה שנה על הרפורמה המתוכננת על ידו גם בפרוצדורות של המוסד לביטוח לאומי כך במטרה למנוע בדיקות מתישות משפילות ומבישות של מבוטחים הפונים לקבל את השירותים המגיעים להם על פי חוק.

 

הסרתי בפניו את כובעי הווירטואלי ובליבי ייחלתי ליום שבו משה כחלון ימונה לשר האוצר של מדינת ישראל.

 

משאלתי כידוע, התממשה ומשה כחלון אכן מונה לשר האוצר של מדינת ישראל, האחראי במסגרת משרדו גם לפעולות הפיקוח על הביטוח.

 

והנה בשנה האחרונה, אנו מתבשרים על רפורמות שונות המתוכננות בשוק הביטוח בישראל בתמיכתו ואולי גם בניצוחו של השר כחלון במטרה להוזיל את עלויות הביטוח לתושבי המדינה ובראשן הרפורמה בביטוח חובה לרכב.

 

כל פעולה להורדת יוקר המחיה של אזרחי מדינת ישראל היא פעולה מבורכת וחיסכון בעלות הביטוח האמור לצמצם את ההוצאה השנתית של משפחה באלפי שקלים לשנה מצטיירת כמעשה נבון ואמיץ של השר כחלון שאינו חושש להתאמת עם ראשי ענף הביטוח באותה מידה שליבו לא חת במאבקו מול התייקונים ששלטו בזמנם בענף התקשורת הסלולרית בישראל. והרי כבר נוכחנו לראות שגם אם תייקון כזה או אחר נופל, עדיין לא בא סוף העולם וכלל האזרחים במדינה נהנים כיום מחבילות תקשורת זמינות וזולות ומברכים את השר כחלון כל פעם שהם מבטים בחשבון החודשי של הטלפון הסלולרי המגיע לכל היותר לכדי מאה שקלים ולפעמים אפילו גם שלושים שקלים לעומת שלוש מאות, ארבע מאות, חמש מאות או שש מאות השקלים או אף יותר שנהגנו לשלם לחברות הסלולר בעבר.

 

נשאלת השאלה אם ההצלחה של כחלון עומדת לשכפל את עצמה גם בענף הביטוח? האם הסיכון היחיד שהאוצר לוקח בחשבון הוא התמוטטות כלכלית של תייקון כזה או אחר השולט באחת מחברות הביטוח כאשר כלל ציבור המבוטחים אינו אמור להיפגע מהמהלך אלא רק להינות מהמחיר החדש הנמוך והנוח שהוא זוכה לקבל בזכות פועלו של השר?

 

בטווח הקרוב, נראה שכן, אלא שקיים הבדל מהותי בין חבילת הסלולר לבין פוליסת הביטוח והוא סוגיית הידיעה של היצרן לגבי עלות המוצר לגביו במועד השיווק.

 

עניין זה מבדיל למעשה את מוצרי הביטוח מכלל המוצרים ואת ענף הביטוח מכל ענפי השירותים הפיננסיים האחרים.

 

חברת הביטוח מוכרת את הביטוח לצרכן במחיר נתון כאשר עלות הביטוח לחברת הביטוח במועד המכירה הינה תמיד בגדר השערה בלבד. עלות הביטוח לחברה מתבררת סופית רק לאחר שחלפו מספר שנים ממועד שיווק הביטוח.

 

על מנת להבטיח את החוסן הכלכלי של חברות הביטוח נעזרות החברות באקטוארים שעורכים בעבורן חישובים להסתברות של סיכונים וצבירת רזרבות כספיות, רוכשות סוגים שונים של ביטוח משנה ועושות כמיטב יכולתן על מנת לרשום רווחים מהשקעות כספי הפרמיה בשוק ההון.

 

פועל יוצא מהאמור לעיל הוא שכל חברת ביטוח המציגה רווח או הפסד במאזן שמתייחס לשנת כספים מסוימת, כמעט בכל המקרים מדובר בתוצאות עסקיות המושפעות משנים קודמות, כאשר התוצאות של השנה המוצגת במאזן יראו בדוחות הכספיים של השנים הבאות.

 

נתון נוסף המוכר לכל מי שעוסק בענף הביטוח, הוא שענף הביטוח הוא ענף מחזורי כאשר שנה אחת רעה עשויה למחוק רווח מצטבר של מספר שנים טובות שהיו לפניה.

 

כאשר מוצר הביטוח מתומחר בחסר באופן שמערער את יציבותה של חברת הביטוח, הרי שבנוסף לטייקון העומד בראש החברה, מי שנמצא בעמדת סכנה הוא ציבור המבוטחים של אותה חברת ביטוח שאירע לו נזק מבוטח ואינו יכול עוד להיפרע מהחברה על חלק מנזקיו המבוטחים וציבור אחר של אותה חברה שלא אירע לו נזק אך נותר ללא ביטוח ועליו לשלם פעם נוספת בעבור ביטוח בחברת ביטוח אחרת על מנת להמשיך להיות מבוטח.

 

האם הפעילות של הפיקוח על הביטוח במטרה להוריד את עלויות ביטוח החובה לרכב עשויה לסכן את יציבותן של מי מחברות הביטוח הפועלות כיום בישראל?

 

התשובה לשאלה הנ"ל היא חיובית. כך לפחות לדבריו של מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח והתאחדות חברות לביטוח חיים. מאיר שביט שימש בעברו כמפקח על הביטוח בתקופת קריסתה של חברת הסנה בתחילת שנות התשעים. שביט, הוא זה שהוליך למעשה את המהלך המבריק, ויש אומרים הגאוני, שמנע מפולת גדולה בענף בכך שסיכם על חלוקת תיק ביטוחי הפרט והעסקים הקטנים של הסנה בין שתי חברות הביטוח הגדולות שפעלו באותה תקופה, מגדל וכלל שקלטו בנוסף למחצית התיק של הסנה באותם ענפים גם את מרבית עובדיה וסוכניה של הסנה.

 

יכול להיות שיש מי שחושב באוצר, לאור לקחי התמוטטות הסנה, שנפילה של חברת ביטוח אינה אמורה להביא לתוצאות קשות לציבור המבוטחים. שהרי חברת הסנה שהיתה בזמנה חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל קרסה והשמיים לא נפלו.

 

אלא שהתקופה הנוכחית אינה דומה לתחילת שנות התשעים. שתי חברות ביטוח גדולות כמו כלל והפניקס נמצאות כבר מספר שנים על המדף וטרם נמצאו להן קונים. חברת ביטוח קטנה אם תקרוס היום, קרוב לוודאי שלא תוכל להציג "נדוניה" נכבדה כמו למשל תיק ביטוח החיים של הסנה שיגרום לחברות ביטוח אחרות לקלוט את תיק ביטוחי הפרט והעסקים הקטנים והעובדים של החברה.

 

כשמדובר בביטוח חובה לרכב, חשוב לקחת בחשבון, כי בתקופה הנוכחית אנו עדים למגמה של עליה בהרוגים ובפצועים בתאונות דרכים במקביל לנפילות בשוק ההון, כאשר הרווחים של חברות הביטוח המוצגים במאזיניהן מושפעים מתקופת העבר של השנים הטובות שבהן נרשמה ירידה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים ונוצרו רווחים כתוצאה מפעילות בשוק ההון.

 

אם מאיר שביט אכן צודק, הרי שמי שעשוי להיפגע כתוצאה מצעדי האוצר בביטוח חובה לרכב הם אלפי מבוטחים שהשר משה כחלון כל כך רוצה להיטיב עמם כמו עם כל בית ישראל ולגבי כוונותיו הטובות של השר כחלון, אין בליבי אפילו צל צילו של ספק.

 

על כן שלוחה המלצתי לכבוד השר כחלון, להיוועץ בפרופסורים לכלכה שמתמחים בביטוח לגבי ההשלכה האפשרית על כלל הענף ובעיקר על ציבור המבוטחים של מהלך הכרוך בהוזלה קיצונית של פרמיות ביטוח החובה בישראל. ואני מתכוונת להזמנה של דוח מסודר מנומק היטב, על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכון לנזק של ציבור המבוטחים בישראל.

 

 

24/1/2016

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright