היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תדמית הענף 1977 - חלק ראשון

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


כיתוב "בלעדי לאתר"

 

 

תדמית ענף הביטוח בישראל בשנת 1977 – חלק I

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

באמצעות אתר "תשובה ביטוחית" תוכלו לקבל מידע על דרכים

נוספות למחיקת טענות הגנה של חברת ביטוח

 

ראו גם: תדמית הביטוח במדיה

תדמית ענף הביטוח בישראל 1997 - חלק II

 

סקר איגוד חברות הביטוח משנת 1973 לגבי תדמית הביטוח

 

 

בשנת 1973 נערך סקר דעת קהל בנושא "תדמית הביטוח בעיני הציבור". עורכי הסקר "המכון למחקר חברתי שימושי והמכון לקומוניקציה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מזמין הסקר היה איגוד חברות הביטוח.

 

בביטאון הביטוח מחודש פברואר 1977 פורסם סימפוזיון שנערך במועדון "הסנה". להלן מעיקרי הממצאים של הסקר ותמצית הדברים שנאמרו בסימפוזיון.

 

כמחצית מהנשאלים ציינו שהם לא ראו מעולם פרסומת או מאמר על נושא הביטוח. ותם הנשאלים שציינו שראו פרסומת או מאמר – לא ידעו לציין את תוכנם.

 

כשני שליש מהנשאלים סברו שפרסומת שעוסקת בביטוח עשויה להשפיע על אנשים להתעניין בתוכניות ביטוח. אולם נמצא שרק 14% מהנשאלים שראו פרסומת או מאמר שעוסק בביטוח ניסו לאחר מכן לקבל פרטים נוספים על תוכנית ביטוח.

 

רב הנשאלים המבוטחים הכירו את סוכני הביטוח שלהם באמצעות מכרים, ידידים או בני משפחה.

 

שני שליש מהנשאלים סברו שקיימת מערכת של יחסי אמון בין חבת הביטוח לבין הלקוח. אחוז גבוה עוד יותר מבין הנשאלים סבר שניתן להאמין לדברי הסוכנים.

 

יותר נשאלים מבין המבוטחים בהשוואה ללא מבוטחים, הביעו אמון בדברי הסוכנים (78% לעומת 60%). כלומר, מגע וקשר עם סוכן הביטוח תורם למידת האמון שיש לנחקר כלפי הסוכן.

 

רב הנחקרים סברו שקיים פער גדול או פער מסוים בין מה שחברות הביטוח מבטיחות לבין מה שהן מקיימות במציאות. אחוז קצת יותר גבוה מהבלתי מבוטחים הביע דעה זו.

 

קרוב לשני שליש מהנשאלים העריכו בחיוב את טיב השירות שנותנות חברות הביטוח. אותו אחוז מבין המבוטחים הביעו שביעות רצון ממגעים עם חברת הביטוח אולם שליש מהם חשו מידה מסוימת של קיפוח.

 

רק חלק קטן, יחסית, של הנשאלים (29%) הצביעו על הידע המקצועי כתכונה החשובה ביותר של סוכן הביטוח. תכונות אחרות כמו יושר, הגינות וכושר השכנוע צוינו יותר.


מוזיאון הביטוח של קטיה שורצמן


 

הסימפוזיון שנערך ביום 30/1/77 מטעם "מועדון הסנה" עסק בסוגיה "כיצד לשפר את תדמית חברות הביטוח?". ברב השיח השתתפו" איתן אבניאון, מנכ"ל הסנה, דוד חכמי, יו"ר איגוד חברות הביטוח, מ. צבי, הסופר הכלכלי של "הארץ", י.יהל, יו"ר האיגוד הישראלי ליחסי ציבור, ד. הררי, סוכן ביטוח מאילת.

 

את הסימפוזיון פתח ג. נאמן, מנהל חברת בת "אחזקות" של הסנה. נאמן ציין את הצורך והנחיצות בשיפור התדמית בעיני הציבור ואמר, כי לשם כך דרושים לחברות הביטוח שני דברים" ביקורת עצמית מתמדת והסברה רצופה ומתמדת. בחו"ל חברות הביטוח עוסקות בהסברת הצורך והנחיצות בביטוח.

 

איתן אבניאון

איתן אבניאון, דיבר על הצורך להדגיש את הצד הציבורי של ענף הביטוח. הוא דיבר על הצורך להביא את מוצר הביטוח לידיעת הציבור תוך שהוא מודע לכך שמדובר על מוצר שקשה מאוד להסביר אותו וקשה לכל חברה בנפרד ליצור תדמית חיובית למוצר. הוא דיבר על הפן הציבורי בפעילות של חברות הביטוח כגורם שמשקיע את כספי המבוטחים במשק ועוסק בבטיחות. על מנת שציבור המבוטחים ישתף פעולה עם חברות הביטוח יש צורך בתדמית חיובית. לדבריו, כחברת ביטוח, המבטחים רוצים להרוויח. אפשר ליצור תדמית חיובית למוצר מסוים של חברה אבל לחברה קשה ליצור תדמית חיובית לעצמה.

 

אבניאון דיבר על כך שתעשיית הביטוח נתפשת בעיני הציבור כגדולה מדי וכחזקה מדי. דבר שיוצר דילמה שלוי אשכול הגדיר אותה כ"שמשון המסכן". מי שחזק אינו יכול לעורר אהדה. אבל אם לא תפגין חוזק אף מבוטח לא יסכים לשים את כספו על קרן הצבי ולתת לך את הכסף... המוצר של חברות הביטוח קשה להבנה. המוצר הוא נייר וברור שכמעט כולם אינם יודעים מה כתוב בו. זה שונה ממוצר שאפשר למשש אותו. אם מישהו קונה מקרר הוא יכול לראות כיצד הקרח הופך למים והמזון מתקרר.

 

המגע של חברות הביטוח והמבוטחים הוא תמיד במצבים קשים והשירות של חברות הביטוח והסוכנים הוא לא תמיד עומד על רמה. לא ברור מדוע צריך לפרסם "מיליונרים" כי הציבור מבין את הדברים כפשוטן וחושב שסוכני הביטוח  הם מיליונרים ויש בכך כדי להרגיז את הציבור. כאשר הסוכן יודע שממיליון לירות פרמיה הוא בקושי מתקיים. אבל בציבור סבורים שסוכני הביטוח מיליונרים כי חברות הביטוח עשו אותם מיליונרים וזה מרגיז את הציבור. לפעמים מישהו מחליט לפרסם שהוא גדל ב 35% או ב  40%  ובאותה הזדמנות מחליט לשבח את העצמה והכח של אותה החברה.

 

פרסום כזה נותן לציבור הרגשה שמישהו גורף כספים. ואם חברת הביטוח היא כל כך גדולה וכל-כך חזקה, ל כל כך נושא אם יוציאו עוד קצת כסף מחברת הביטוח.. כאשר מבוטח יותא מתוך הנחה שלא ישלמו לו את מלוא התביעה הוא מכפיל אותה ואח"כ כשמורידים לו קצת מההכפלה הוא מרגיש את עצמו מקופח.

 

אבניאון אומר שאלו הן המגבלות שיש לקחת בחשבון כאשר מדברים על תדמית. אבל לדבריו ניתן להשתפר. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשפר את השירות הדבר השני לנסות להסביר את עצמנו יותר טוב כענף. הדבר האחרון שעל חברות הביטוח לעשות הוא לעסוק יותר בבטיחות. לדבריו יש להתרכז בעשייה הקשורה בענף הביטוח כי עיסוק במעשים טובים ויפים כמו למשל ייהוד הגליל לא יועילו לתדמית הענף.

 

אבניאון מסכם ואמור שיש לקחת בחשבון שלעולם לא תהיה לנו תדמית חיובית במאה אחוז וארצות אחרות לא הגיעו לכך. אבל יש לעשות הכל על מנת שיבינו את הנושא הזה שנקרא ביטוח, דבר שאינו קיים כיום.

 

בכתבה הבאה נביא את דבריו של דוד חכמי, ז"ל.


 

לא להסתפק ברכישת ביטוח ברמת הכותרת בלבד ובוודאי שלא לחפש ולהתעקש על קבלת טיפים וייעוץ בחינם.

 

כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

פורסם ביום 14/7/2019

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright