היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

תיקון הפוליסה התקנית לביטוח דירה

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים להעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

סעיפים טעוני תיקון לפי הפוליסה התקנית לביטוח דירה

 מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים

 

למדריך המקיף לביטוח דירה


 ביטוח דירה - ראשי | ביטוח דירה בnet | מדריכים וטיפים נוספים


  

 

מבוא - מבנה הפוליסה התיקנית

הפוליסה התקנית לביטוח הדירה ותכולתה כוללת הוראות לתנאי מינימום המחוייבים עפ"י חוק הפיקוח על שרותים פיננסיים (ביטוח).

ראו תנאי המינימום לביטוח הדירה ותכולתה (הפוליסה התקנית) באתר הפיקוח על הביטוח

העדכון האחרון הוא משנת 1994 אולם תנאי המינימום מבוססים על הגרסא הראשונה מתחילת שנות השמונים המבוססת על אורח החיים והצרכים של מבוטחים בסוף שנות השבעים ולפיכך אינה כוללת התייחסות לצרכים המיוחדים המאפיינים את הדיירים בתחילת המאה העשרים ואחת הקשורים למגורים בבתים משותפים, בתים פרטיים ועבודה בדירה.

המבטחים רשאים לשנות את התנאים רק אם השינוי הוא לטובת המבוטח.

הפוליסה התיקנית מכילה שלושה פרקים: פרק א' - ביטוח הדירה (המבנה), פרק ב' - ביטוח התכולה, פרק ג' - תנאים כלליים לכל חלקי הפוליסה.

אי לכך, נתקלים אותם המבטחים אשר העתיקו את תנאי הפוליסה התקנית כלשונם (לפי סעיפים 6 ו7- בתקנה ניתן לשנות את הנוסח לטובת המבוטח, או לשנות את הניסוח וסדר הסעיפים ללא שינוי התוכן והמהות) בשלוש מכשלות:

א. היעדר הגדרות - הפוליסה התיקנית אינה כוללת פרק הגדרות לכל פרקי הפוליסה. מונחים חשובים בחוזה הביטוח כמו "בני משפחה" ו"דירה בלתי תפוסה" מוגדרים בפרק  א' - ביטוח הדירה בלבד. מבוטח אשר רוכש ביטוח תכולה לפי פרק ב' בפוליסה  ללא ביטוח המבנה, מתקשה למצוא את ההגדרה המתאימה באותן פוליסות בהן העתיקו חברות הביטוח את נוסח התקנה כלשונה. מונחים אחרים כמו "תכשיטים" לא זכו להגדרה כלל וכלל ועד היום לא ברור אם שעוני יד יקרי ערך נחשבים כתכשיטים. טבעות ורבידים מעשי ידי מעצבים העשויים מפלסטיק, חבלים וכו' נחשבים לתכשיטים או לקישוטים. אין הגדרה למונחים שמקובל להגדיר אותם בהגדרה מיוחדת בפוליסה לביטוח עסק כמו למשל פריצה ושיטפון.

ב.  חלק מהתנאים אינם צמודים לכיסוי - המבוטח מצפה מטבע הדברים למצוא את תנאי הכיסוי הביטוחי, כולל ההרחבות הנוגעות לפרק הפוליסה בגוף פרק הפוליסה ולא בתנאים הכלליים. אי לכך,  מבוטחים רבים אינם ערים להרחבים השייכים לכיסוי הניתן לפי פרק המבנה  המיוחדים ואשר מופיעים משום מה תנאים הכלליים, כמו: ביטוח פינוי הריסות, שכר אדריכלים, ושכר דירה שהם הרחבים אלה מופיעים בסעיף 10.ב. בתנאים הכלליים. גם הרחבת כיסוי ביטוח התכולה לכלול בגדים וחפצים אישיים של עובדי משק הבית מופיע בתנאים הכלליים  ולא בפרק התכולה.

ג.  היעדר תנאי מינימום לביטוחי אחריות חוקית "כל הסיכונים" ועוד - תנאי המינימום אינם כוללים את פרקי ההרחבה המקובלים אצל כל חברות הביטוח לכיסוי אחריות חוקית כלפי צד שלישי, חבות המעבידים, ביטוח כנגד "כל הסיכונים" ועוד. לפיכך ניתן למצוא הגדלים ניכרים בין תוכניות הביטוח השונות כאשר חלק מסוכני הביטוח מאמינים שאף פרקי ההרחבה כלולים בתנאי המינימום.

תודה מיוחדת לאביבה פאר אשר הביאה לתשומת לבי נקודה חשובה בנושא מבנה הפוליסה התקנית לביטוח הדירה ותכולתה לפיה ניתן לבטח מבנה ותכולה בנפרד.

 

 


פרוט הסעיפים טעוני התיקון 

1. סיכוני חשמל

לפי תנאי התקנה , כפי שנאמר לעיל, ניתן להוסיף לפוליסה ביטוח סיכוני חשמל.

המבטחים  החליטו שלא להוסיף סיכון זה בפוליסה ותעריף הביטוח הוקטן בהתאם והיום נמכר בישראל ביטוח דירה אשר אינו כולל סיכוני חשמל. האומנם? בואו ניזכר לרגע בסעיף חשמל המוכר לנו מפוליסת האש. זהו אותו סעיף אשר מוציא מכלל כיסוי נזק למקור הנזק, כאשר מקור הנזק הוא פריט חשמלי של המבנה או התכולה. תוספת סיכוני חשמל לביטוח האש נועדה להתנות על החריג או לבטלו. הפוליסה התיקנית לביטוח הדירה אינה כוללת חריג חשמל, המוציא מכלל כיסוי נזק למקור הנזק הנובע מחלק חשמלי. הפוליסה כוללת סיכוני אש, ברק והתלקחות. אי לכך משלמים בחברות הביטוח תביעות בגין נזקי ברק לטלויזיה וקצרים אשר נגרמו על ידי אש או התלקחות במתקן החשמלי בלי שהמחוקק או המבטח התכוונו לכך (הכוונה היתה לבטח סיכוני חשמל באופן אופציונלי לפי התנאים בסעיף 4 לתקנה) ובלי ששולמה עבור כיסוי זה הפרמיה המתאימה.

 

 


2. סיכוני מים ונזקי נוזלים מדירות אחרות.

לפוליסה ניתן להוסיף כיסוי לסיכוני מים ונזקי נוזלים. יש לשים לב, כי הכיסוי מוגבל לנזק הנגרם ממתקני האינסטלציה של הדירה, אין כיסוי לנזק שמקורו בדירת השכן והכיסוי אינו כולל את עלות המים ונזק בלאי למקור הנזק.

יש לשים לב לנוסח הכיסוי "אובדן או נזק שנגרמו לדירה או לתכולה". כלומר, האם תיקון הנזילה מכוסה לפי הפוליסה או שרק הנזק שנגרם על ידי הנזילה למבנה או לתכולה מכוסה? יכול להיות בכלל שתיקון הנזילה מכוסה מתוקף הוראות סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 אשר קובע כי על המבוטח לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע אובדן או נזק (על חשבון המבטח מעל לסכום הביטוח). אם תיקון הנזילה ייחשב לאמצעים סבירים למניעת נזק, הרי שהכיסוי הוא מעל לסכום הביטוח והמבטח לא יכול לגבות פרמיה עבור השבת סכום הביטוח לקדמותו כפי שנקבע בסעיף 18 לפוליסה התיקנית.

 

 


3. בני משפחתו של המבוטח

בני משפחתו של המבוטח מוגדרים בסעיף 2.ה. בפרק א' כדלקמן: "בן זוגו, ילדיו, הוריו או קרובים אחרים שלו המתגוררים עמו דרך קבע בדירה"

בהגדרה זו חסר פסיק (אחרי המילים קרובים אחרים שלו) כדי להביע את הכוונה. הפוליסה הרי לא נועדה לכסות רכוש של בן זוג שאינו מתגורר בדירה או ילדים אשר גרים בדירה משלהם וכמובן הורים. אי לכך, ההגבלה לגבי אנשים המתגוררים עם המבוטח דרך קבע בדירה אמורה לחול על כל המנויים בהגדרה ולא רק קרובים אחרים כמשתמע מהכתוב.

בחלק מהפוליסות לביטוח הדירה ותכולתה בכל הקשור לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי (לגביו אין תנאי מינימום) לא ניתן כיסוי לאחריות חוקית גם כלפי בני משפחה אשר אינם מתגוררים בדירה.

 

 


4. הגדרת מבנה הדירה והגדרת תכולה הנמצאת במבנה הדירה.

פרק א' מגדיר את המונח "דירה" לעניין הפוליסה כולה, וכולל, בין היתר, בהגדרת מבנה הדירה גם מרפסות, צנרת, גדרות ודרכים מרוצפות של הדירה וכן את חלקו של המבוטח בבית המשותף (יש לשים לב כי ההגדרה אינה כוללת צמחיה כמו דשא פרחים עצים ושיחים). פרק ב' מכסה את תכולת הדירה כפי שהוגדרה בפרק א' ומוציא מכלל כיסוי תכולה הנמצאת בגינה, חדר מדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות. הכוונה היתה, כנראה, שלא לכלול כיסוי לרכוש הנמצא מחוץ לדלת הכניסה של הדירה. האם הצליח בכך המחוקק? הבה ונראה: לפי הפוליסה התקנית אין החרגה לרכוש הנמצא בגג או בחצר או בחלקים אחרים של רכוש הבית המשותף כמו מגרש חניה, חדר כביסה, מעלית, חדר דוודים ומקלט. רכוש כזה מכוסה לפי הפוליסה כיסוי מלא אשר כולל גם סיכון גניבה.

ההגדרה אף אינה מתייחסת לרכוש מיוחד המהווה חלק מבתים פרטיים כמו צמחיה, ריהוט גינה, מוסכים, מחסנים, בריכות שחיה ועוד.

 

 


5. אובדן שכ"ד של המבנה.

ביטוח מבנה הדירה כולל גם ביטוח אובדן שכר דירה למשך תקופה מירבית של 6 חודשים עד 10% מסכום הביטוח. ביטוח זה ניתן מעל ובנוסף לסכום הביטוח של הדירה. אובדן שכר דירה יכול לקרות בשלושה מצבים שונים:

א. המבוטח הוא הבעלים של הדירה המתגורר בה ובתקופת שיקום הנזק עליו להוציא הוצאות שכר דירה בגין דיור חליפי.

ב. המבוטח הוא שוכר הדירה ובמקרה של נזק אינו יכול לקבל חזרה מבעל הדירה  את שכר הדירה אשר שולם מראש.

ג. המבוטח הוא בעלים של הדירה אשר מושכרת על ידו לדיירי משנה. בעקבות הנזק לדירה מאבד המבוטח את הכנסתו מדמי שכירות המשולמים לו על ידי הדיירים.

לפי הפוליסה לא ברור מתי ישולמו תגמולי הביטוח בגין אובדן שכר דירה. סעיף 10.ג.(3)(א) מכסה "אובדן שכר דירה של הדירה או ההוצאות בשל שכר דירה לצורך מגורים למבוטח ולבני משפחתו...", ולפי סעיף זה כל המקרים אשר ציינתי לעיל מכוסים. אולם סעיף 10.ג.(3)(ב) קובע כי "תשלום לפי פסקא זו מותנה בהוכחה ששכר הדירה למקום חליפי אכן מוצא בפועל." ברור כי במקרים אשר הובאו בדוגמאות ב. ו-ג. לעיל המבוטח איבד אומנם את שכר הדירה אשר שילם או את הכנסתו משכר דירה אולם אינו בהכרח מוציא הוצאות בגין דיור חליפי. האם היתה כוונת המחוקק שרק המקרה הראשון בדוגמא יכוסה? ואם כן, מדוע צוין בפסקא הראשונה אובדן שכר דירה בנוסף להוצאות בגין שכר דירה?

זאת ועוד, התקופה בה מבוטח שכר הדירה מוגבלת ל- 6 חודשים בלבד וכמוה גם תקופת הכינון. לא צריך להיות קבלן גדול כדי לדעת שבתקופה של שישה חודשים אי אפשר להשלים הקמת מבנה של דירה בקרה של נזק טוטאלי (התקופה המקובלת בביטוח מבנה של עסק מתחילה בד"כ ב- 12 חודשים) כך שיוצא שתנאי המינומום בתקנה שנועדו להגן על המבוטחים פוגעים במקרה זה בהקף הכיסוי הביטוחי.

 

 


6. מהי סערה?

סעיף ג' של מקרה הביטוח לפי פרקים א' וב' מקנה ביטוח בגין אובדן או נזק שנגרמו על יד סערה. המונח סערה אינו מוגדר לפי הפוליסה, למה היתה כוונת המחוקק? האם הכוונה לסערה לפי הגדרתה במילון אבן שושן; "סערה - סער, סופה, רוח חזקה ביותר." או לסערה לפי הגדרת השירות המטאורולוגי? ברם, "סולם בופור לחוזק הרוח" (לפיו מגדירים מהירות רוחות בגובה 10 מ' מעל פני הקרקע בשירות המטאורולוגי) אינו מגדיר את המילה סערה, אך מופיעות בו שלוש הגדרות שונות הכוללות את המילה "סער":

א. דרגת בופור 7 - רוח סוערת - עצים שלמים מתנועעים, ההליכה נגד הרוח בלתי נוחה - המהירות בקשרים 28 עד 33.

ב. דרגת בופור 8 - סער -  בדי עצים נשברים, ההליכה נגד הרוח קשה - המהירות  בקשרים 34 עד 40.

ג. דרגת בופור 9 - סער עז - נזקים קלים לבנינים (מעשנות ורעפים נעקרים) - המהירות בקשרים 41 עד 47.

יש לשים לב כי הכיסוי לפי הפוליסה אינו כולל את המילה "סופה" אשר מוגדרת על ידי השרות המטאורולוגי כרוח בדרגת בופור -10 רוח נדירה ביבשה אשר עוקר עצים וגורם נזקים ניכרים לבניינים - המהירות בקשרים 48 עד 55.

 

 


7. ביטוח גניבה, פריצה, שוד או ניסיון לבצעם.

כאמור לעיל, זהו כיסוי אופציונלי אשר ניתן לכלול בפוליסה התיקנית. גם כאן אין הגדרה של המונחים לצורך הפוליסה ושלא כפי המקובל בחוזי ביטוח אין מגדירים את המונח "פריצה", שיש לו משמעות מיוחדת ושונה בחוזי ביטוח אשר אינה דומה להגדרתו במילונים או בחוק העונשין.

ביטוח התכולה מוציא מכלל כיסוי נזק הנגרם כאשר הדירה אינה משמשת למגורים בלבד, ונזק לתכולה הנמצאת במרפסת פתוחה. דירות רבות במדינת ישראל משמשות למטרה נוספת למגורים, למשל, מרפאה של רופא הנמצאת בדירה, מתן שעורי עזר לתלמידים, ביצוע עבודות תפירה למטרות מסחריות ועוד. החרגת הכיסוי כולו, כולל סיכון פריצה! לדירות אלו נראה בלתי צודק ומקפח את המבוטח. ניתן להבין לו היו מחריגים מהכיסוי נזקי גניבה ושוד בלבד וכוללים בהגדרת עניין מהותי גם את מטרת השימוש בדירה. מה גם שבדירות רבות המשמשות גם למשרד או לעסק מתנהלת הפעילות באגף נפרד שיש אליו כניסה נפרדת ואי אפשר להיכנס ממנו לחלקי הדירה האחרים.

לגבי רכוש הנמצא במרפסת פתוחה חסרה הגדרה למונח "מרפסת פתוחה". האם מרפסת הסגורה על ידי תריסול או תריסים אשר סגורים באופן חלקי או מלא אך אינם נעולים בעת קרות מקרה הביטוח נחשבת למרפסת סגורה או למרפסת פתוחה? זאת ועוד,  כאשר מדובר בביטוח תכולה של דירות הנמצאות בקומות גבוהות, חריג זה, הופך להיות חסר טעם כאשר בדרך כלל, הכניסה לדירה תהיה מדלת הכניסה הראשית והסיכון לתכולה במרפסת פתוחה אינו גבוה מהסיכון לפריטי התכולה האחרים.

 

 


8. שיטפון

סעיף י. של מקרה הביטוח לפי פרקים א' ו - ב' הוא "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני". מהו שיטפון? לפי ההגדרה במילון אבן שושן; שיטפון - הצפה על ידי שטף מים גדול. כלומר, שיטפון יכול לבוא גם ממקור פנימי כמו מים הבאים מברז, אמבטיה או שירותים. וכך גם נקבע בהמ' 62/119 ארמנדו ניסים נ. בנין חברה ישראלית לביטוח כללי בע"מ, ירדניה חב' לביטוח בע"מ ואח' וערעור נגדי פ"ד י"ז (1) 683: "המונח שיטפון בהסתמך על המקורות הינו זרם מים אדירים. שיטפון יכול ויגרם גם בעקבות דליפה ולאו דווקא ע"י נהר העובר על גדותיו." ולכך הגדירו את המונח שיטפון בתוספת המקובלת המצורפת לביטוח אש כנזק הנגרם לרכוש ע"י עליה על גדותיהם או גובהם הרגיל של מי ים, נהר, אגם, נחל או ואדי. וכן מי גשמים או שלגים הצטברו או זרמו מחוץ לדרכי זרימתם הרגילות. הואיל ובפוליסה התקנית לביטוח הדירה המונח שיטפון אינו מוגדר כפי הגדרתו בתוספת לביטוח אש, הרי שמכוסה נזק הנגרם על ידי הצפה ממקור פנימי ובנוסף לכך גם נזק הנגרם על ידי הצפה ממקור חיצוני.

 

 


9. הגבלת אחריות המבטח לפריטי תכולה מסוימים.

סעיף 5 בפרק התכולה מגביל את אחריות המבטח לגבי פריטי מסוימים שלא נקבע להם סכום ביטוח מיוחד במפרט. לפי נוסח סעיף זה ונוסח סעיף ביטוח חסר ניתן להבין כי הכוונה היא לביטוח על בסיס של נזק ראשון מבלי להתייחס לסעיף ביטוח חסר, למרות שלא צוין במפורש.

כמו כן לא צוין כיצד מחשבים את גבול האחריות לפריטי הרכוש האם מסכום ביטוח התכולה כשהוא כולל את הפריטים שגבול האחריות לגביהם מפורט בסעיף או מסכום ביטוח התכולה ללא כלילת אותם פריטים.

ובאותו סעיף יש הגבלה לתכשיטים. אולם מהם תכשיטים? האם עדי עשוי פלסטיק וחבלים ו/או זכוכית אשר נקנה במאות שקלים לתכשיט ייחשב? האם גם שעון זהב הוא תכשיט?

נראה כי בסעיף זה היתה כוונה כפולה, מחד גיסא, לצמצם את אחריות המבטח בגין פריטי תכולה יקרים ומאידך גיסא, לדרבן את המבוטח להעריך את רכושו ולמסור למבטח את המידע המתאים. אולם פרוט הרכוש המופיע באותו סעיף מעורר תמיהה. למשל, מצד אחד, יש הגבלה למערכות אוכל (עד 5% מסכום ביטוח התכולה) ומצד שני, אין כל הגבלה למצלמות רגילות ו/או מצלמות וידאו, קומפקט דיסקים ומוצרי חשמל יקרים אחרים או אפילו תוכנות של מחשב ביתי אשר ערכן הכולל עשוי להגיע לכדי אלפי שקלים.

 

 


10. סעיף ביטוח חסר

סעיף 23 בפוליסה התקנית - סעיף ביטוח חסר אינו מנוסח כיאות. לפי הנוסח הקיים: "... תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הדירה או התכולה.." כלומר אם יש ביטוח חסר בשיעור של 20% הרי שהיחס בין סכום הביטוח לערך הרכוש הוא 80:100 אזי לפי הכתוב צריכה לפחות חבות המבטח באותו יחס דהיינו ב 80%. ולפי אותה שיטה אם יש ביטוח חסר בשיעור של 80% תפחת חבות המבטח בשיעור של 20% בלבד.

הנוסח הנכון צריך להיות: "...תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי ותהא לפי היחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הדירה או התכולה.."

כמו כן לא נרשם בסעיף ביטוח חסר, או במקום אחר בפוליסה, שאם תגמולי הביטוח יחושבו לפי ערך כינון, יהיה גם הבסיס לחישוב ביטוח חסר, ערכו של הרכוש לפי ערכי כינון.

 

 


11. ביטוח בהחלפת דירה

לפי סעיף 25 בתנאי הפוליסה יכול מבוטח, אשר מחליף את דירתו במשך תקופת הביטוח, להעביר את הכיסוי הביטוחי לדירה החדשה על ידי הודעה למבטח. מה שלא נקבע בסעיף הוא מתי תיעשה ההודעה, האם לפני המעבר לדירה החדשה, ביום המעבר, או לאחר מכן? כן לא נקבע ממתי תקף הכיסוי לגבי הדירה החדשה, האם מיום ההודעה או מיום המעבר?

יום המעבר נזכר באותו סעיף רק לעניין תשלום דמי ביטוח על ידי המבוטח למבטח בגין המעבר לדירה החדשה שלגביהם נקבע כי ישולמו על ידי המבוטח למבטח תוך 30 יום מיום המעבר.

 

 


12. דירה בשיפוצים

מסיבה בלתי ברורה אין הפוליסה מתייחסת לעניין של דירה אשר נעשות בה עבודות של שיפוצים. בדירות לא מעטות מרחיבים, בונים ומשפצים. ואילו הפוליסה לא רק שאינה מצמצמת את הכיסוי במשך תקופת השיפוצים (למשל ביטוח נזקי גניבה פשוטה ממשיך להיות בתוקף) אלא שעניין ביצוע השיפוצים אף אינו נזכר כעניין מהותי בסעיף 21. בתנאי הפוליסה.

 

 


 

13. אמצעי בטיחות

אמצעי בטיחות מוגדרים כעניין מהותי בסעיף 21.ב.(1) הדן בעניין מהותי לגבי הדירה. אולם סעיף 21.ב.(2) הדן בעניינים מהותיים לביטוח התכולה אינו מזכיר אמצעי בטיחות כלל. האם לדעת המחוקק, אמצעי הבטיחות מהותיים להגנת מבנה הדירה בלבד ולא להגנת התכולה?

 

 


 

14. התקופה הדרושה להשלמת הכינון

התקופה הנדרשת להשלמת הכנון לפי סעיף 13.ז. לתקנה היא שישה חודשים למבנה וחודשיים לתכולה. בנוסף לעובדה שתקופת השלמת הכינון למבנה במקרה של נזק טוטאלי היא בלתי אפשרית הרי שקביעת תקופת כינון לתכולה  קצרה יותר מאשר תקופת הכינון למבנה, פוגעת אף היא במבוטחים הואיל ובמקרה של כניסה לדירה חדשה, מתאימים את הרהוט למבנה הדירה. את המקרר מתאימים למטבח וכו'. אם על המבוטח להשלים את הכינון בתוך חודשיים כאשר כינון המבנה טרם הושלם, על המבוטח לפנות בבקשת תחינה לחסדי המבטח ולבקש הארכה של תקופת הכינון. אם המבטח יסרב, הרי שתקרה אחת משתי האפשרויות או שהמבוטח ירכוש פריטים שלא בהכרח יתאימו למבנה המחודש או שיוותר על שיפוי לפי ערך כינון ויקבל תגמולי הביטוח לפי ערך שיפוי.

 

 


 

15. חסרים חריגים

ברשימת הסיכונים שאינם מכוסים סעיף 3. לפרק א' וסעיף 7 לפרק ב' חסרים שני סייגים מקובלים בביטוח רכוש: סעיף המוציא מכלל כיסוי רכוש שיש לגביו ביטוח ימי, או אווירי וחריג סיכוני חשמל כפי שהוסבר בסעיף 1 לעיל.

 

 


 

16. חסרות הרחבות

א.  הרחבה לרכוש אורחים - הביטוח לפי פרק ב' כולל חפצים אישיים של עובדי משק הבית עד 5% מסכום הביטוח. רצוי שהרחבה זו תכלול גם חפצים אישיים של אורחים שאין לגביהם ביטוח אחר.

ב.  רצוי להוסיף לפוליסה סעיף אשר יכסה רכוש הנמצא בגינה עד שיעור מסוים מסכום ביטוח התכולה. הכיסוי לגבי רכוש כזה יהיה כיסוי מצומצם כמקובל בביטוח רכוש הנמצא תחת כיפת השמיים.

ג.  לא פעם נאלץ המבטח להמציא למבוטח תוספות לפוליסה עבור הגדלת סכום הביטוח במשך תקופת הביטוח. כאשר מדובר בסכומים נמוכים נגרמת טרדה רבה לשני הצדדים ויוצא שכרו של המבטח בהפסדו באותם מקרים אשר עלות הפקת המסמך גבוהה מהפרמיה אותה יכול המבטח לדרוש. אי לכך, רצוי להוסיף לפוליסה סעיף 10% ביטוח נוסף, כמקובל בביטוחי רכוש.

ד. נזק לרכוש הנמצא ברכב וזאת הואיל ובביטוח הרכב לא נוהגים (כמעט) לבטח חפצים אישיים ברכב וביטוח חפצים אישיים מחוץ לבית אינו מכסה רכוש הנמצא ברכב.

ה. ביטוח פעילות עסקית בדירה אפילו בכיסוי מצומצם יותר וזאת לאור המגמה לפיה יותר ויותר אנשים עוברים לעבוד בדירתם.

ו. כיסוי  לבריכות שחיה, מבני עזר, צמחיה ומערכות השקיה בבתים פרטיים.

 

 

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright