היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

האם יש הבדל בין שיווק לתיווך?

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.

 

תבליט

היועצת קטיה שורצמן

תבליט

יועץ  ניהול סיכונים בביטוח כללי

תבליט

הקמה וניהול  אתרי ביטוח

תבליט

ניהול תביעות ביטוח

 

כל התייעצות כרוכה בתשלום!

 


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 


טיפים למבוטח  |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | אחריות של עסק | אינטרנט ומחשבים


 

האם קיים הבדל בין תיווך לבין שיווק ומכירה?

מאת קטיה שורצמן, יועצת לתביעות ביטוח ולניהול סיכונים,
חברה בוועדה למונחי ביטוח של האקדמיה ללשון העברית

 

 

 

איור של התנגשות בין שתי כפפות אגרוף

התשובה לשאלה שבכותרת לכתבה זו יכולה להיות כן ויכולה להיות לא, תלוי בטיוטה  לרגולציה או בהצעת החוק העומדת לדיון.

 

במסגרת כתבה זו, נסקור להלן את שתי האפשרויות שונות סותרות ומתנגשות בשתי הצעות לרגולציה ונציע דרך (שאינה קלה) לפתרון.

 

טיוטת חוזר שיווק ומכירה על ידי מי שאינו בעל רישיון

על ההנחה לקיומו של הבדל בין המונחים ניתן  ללמוד כבר מהכותרת של טיוטת חוזר שפורסמה על ידי הפיקוח על הביטוח ביום 25/2/2016: "מעורבות גוף שאינו בעל רישיון בשיווק ומכירה של מוצר ביטוח שאינו ביטוח קבוצתי".

 

הסיבה לכך היא, שעיסוק בתיווך בביטוח אינו מורשה אלא למי שאינם בעלי רישיון סוכן ביטוח והנה הפיקוח על הביטוח קובע תנאים המאפשרים שיווק ומכירה של ביטוח למי שאינם בעלי רישיון ובקביעה זו, למעשה, מכיר הפיקוח על הביטוח בהבדל שבין תיווך לבין שיווק ומכירה שאינם כרוכים בפעולת תיווך.

 

בהמשך כתבה זו נראה הצעה לרגולציה אחרת המגדירה פעולת תיווך באופן שאינו מוציא מכלל ההגדרה פעולות של שיווק ומכירה, אלא להיפך.

 

כך שאם שתי הרגולציות תתקבענה, נראה הוראות מתנגשות.

 

בינתיים נתייחס לרגולציה החדשה המוצעת על ידי הפיקוח על הביטוח בטיוטת החוזר שמבקשת לעשות אבחנה בין פעולה של תיווך לבין פעולות של שיווק ומכירה אותן היא מתכוונת לאשר גם למי שאינם בעלי רישיון.

 

מדובר באפשרות לרכוש ביטוח שלא באמצעות סוכן ביטוח בדומה לרכישת תרופות בבית מרקחת ללא מרשם רופא.

 

לפי טיוטת החוזר מתכוון הפיקוח לאפשר מכירה ושיווק של מוצרי ביטוח לגורמים שאינם מחזיקים ברישיון סוכן וקובע לשם כך כללים ברורים שנועדו, להגן על האינטרסים של צרכני הביטוח והתאים את הוראות הפיקוח להתפתחות הטכנולוגית הכוללת בין היתר אתרים המשווים מחירים בין מבטחים שונים ומאפשרים רכישה של ביטוח באמצעות אתרים. בהזדמנות זו, מתכוון הפיקוח, להסדיר גם את נושא שיווק ביטוח נסיעות לחו"ל באמצעות משרדי נסיעות, נושא המטריד את ענף הביטוח במשך  תקופה ארוכה.

 

הבסיס עליו נסמך הפיקוח על הביטוח בחוזר החדש הינו הנחה לקיומו של הבדל משמעותי בין המונחים "תיווך", "שיווק", "מכירה".

 

המסקנה ההגיונית המתבקשת מהנחת הפיקוח לגבי משמעות המונחים היא, כי שיווק ומכירה אינם מהווים תיווך לפי משמעותו בחוק פיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (חוק הפיקוח על הביטוח) ופועל יוצא מכך, הוא שניתן לשווק ולמכור ביטוח גם מבלי להחזיק ברישיון סוכן.

 

כולנו מכירים את נושא הפרשנות השונה של מונחים בהקשרים שונים שיכולה להופיע גם בחקיקה. ניקח לדוגמא את המונחים "פיצוי" ו"שיפוי" העשויים להופיע כמילים נרדפות במילוני השפה העברית אולם כל מי שמצוי מעט בתחום הביטוח יעמוד מידית על ההבדל התהומי שבין שתי המילים ובעיקר על הפער הכספי הנובע מהבדל זה.

 

דוגמא נוספת להגדרות שונות בנוסחי חקיקה ניתן למצוא בהגדרת המונח "סוכן ביטוח" שמוגדר לפי חוק הפיקוח על הביטוח כ: "מי שקיבל רישיון סוכן יחיד לפי סעיף 25 או מי שקיבל רישיון סוכן תאגיד לפי סעיף 26" ולפי חוק חוזה הביטוח כ: "מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים". כלומר סוכן ביטוח לפי חוק חוזה הביטוח יכול להיות גם מי שאינו בעל רישיון, כל עוד פעילותו תוגדר כפעילות שניתן להגדירה אותה כתיווך ואילו לפי חוק הפיקוח על הביטוח גורם שאינו בעל רישיון העוסק בפעולת תיווך לא ייחשב כסוכן ביטוח אלא עבריין.

 

הצורך לפרש את המונח "תיווך" נולד מהעובדה הפשוטה, שהמונח אינו מוגדר בחוק הפיקוח למרות שהוא אך  מופיע בו בהקשרים הנוגעים לפעילותם של סוכני ביטוח וסוכנויות ביטוח. כך למשל סעיף 24 בחוק הפיקוח על הביטוח אוסר על תיווך בביטוח למי שאינו מחזיק ברישיון לפי הוראות החוק.

 

המחוקקים לא נתנו פירוש למונח "תיווך" כפי הנראה, נתפס בעיניהם כדבר מובן שאליו שאינו נצרך להסברים או לפרשנות.

 

והנה בא הפיקוח על הביטוח ומבקש לקבוע באמצעות חוזר, כי פעולות של שיווק ומכירה של ביטוח אינם מהוות "תיווך" ועל כן ניתן להרשות ביצוע של פעולות אלו גם למי שאינו בעל רישיון סוכן.

 

טיוטת החוזר, אינה כוללת הגדרה של המונח "תיווך" אלא מציגה רשימה של פעולות ומצבים שלא ייחשבו על ידי הפיקוח על הביטוח כפעולות תיווך ובכך יוצרת קרקע פורייה למגוון אי הבנות במקרים שבהם הגורם האמור לעסוק בשיווק ומכירה ימסור ללקוח מידע לגבי המוצר הביטוחי שנאסר עליו למסור על פי אחת או יותר מההוראות המפורטות בטיוטת החוזר.

 

הפרה של הוראות החוזר על ידי גורם העוסק במכירה או שיווק שאינו בעל רישיון (ועל כן אינו נמצא תחת סמכותו של הפיקוח על הביטוח), יחייבו את  חברת הביטוח או סוכן הביטוח שהפעילו את אותו גורם לשאת בתוצאות ההפרה של הוראות החוזר.

 

הפיקוח על הביטוח, בחר כדרכו בקודש, שלא לפעול בדרך המתבקשת במקרה הנדון, על ידי עדכון ושינוי שני החוקים הכוללים הוראות בעניין התיווך בביטוח (חוק הפיקוח על הביטוח וחוק חוזה הביטוח) כך שתיווצר הגדרה אחידה ברורה ומפורשת לגבי משמעותו של המונח "תיווך".

 

במאמר מוסגר, נציין, כי לפיקוח על הביטוח הפועל מכוח הוראות חוק הפיקוח על הביטוח אין כל שליטה שהיא על הוראות חוק חוזה הביטוח והוא אינו יכול לקבוע באופן חד צדדי פרשנות או הוראות לגבי האמור בחוק חוזה הביטוח. האפשרות היחידה לשינוי הוראות חוק חוזה הביטוח היא באמצעות חקיקה של כנסת ישראל.

 

שינוי בחקיקה מטבע הדברים, כרוך ב"מסע ייסורים" לא קטן הכולל דיונים מפרכים בוועדות הכנסת, חיזור אחרי חברי כנסת המונעים משיקולים פוליטיים (שיכולים לפעמים לפעול לטובת העניין  ולפעמים לא) ועשוי להתמשך על פני תקופה ארוכה עד שיקרום עור וגידים. כאשר התוצאה הסופית של השינוי בחוק עשויה להיות שונה באופן ניכר מהכוונה המקורית של הפיקוח על הביטוח.

 

למשל במקרה הנדון, עשוי הלובי החזק של משרדי הנסיעות להשפיע על חברי הכנסת להטות את ההגדרה באופן שיפעל לטובתם ויעניק להם אפשרויות פעולה רחבות יותר מאלו המוכתבות להם על פי טיוטת החוזר.

 

מצד שני כלילת הגדרה האמורה להופיע בחוק הפיקוח על הביטוח עצמו באמצעות חוזר פיקוח עשויה להביא למצב של התנגשות עם ההגדרה של המושג "תיווך" העשויה לחול על חוק חוזה הביטוח לאחר אישור טיוטת קודקס דיני ממונות, ככל שתאושר, כך שמבחינת פירושו של חוזה הביטוח יקבל המונח משמעות שונה מזו שתהיה לו לפי חוק הפיקוח על הביטוח והאחריות של המבטחים במדינת ישראל תחול גם על פעילותם של מוכרנים ומשווקים, גורמים שאינם נמצאים בפיקוח ובשליטה של המפקח על הביטוח.

 

חוק תיווך בטיוטת חוק דיני ממונות (קודקס דיני ממונות)

 

בטיוטת חוק דיני הממנות (שאינה חל על חוק הפיקוח על הביטוח), מופיע חוק התיווך בפרק חמישי (האמור לחול גם על חוק חוזה הביטוח) כאשר סעיף 222 מגדיר את מהותו של חוזה תיווך:

 

"חוזה תיווך הוא חוזה בין מתווך ללקוח ליצירת קשר בין הלקוח לבין אדם שלישי, תמורת דמי תיווך, במטרה שייכרת חוזה בין הלקוח לבין אותו אדם."

 

הסעיפים הבאים של טיוטת החוק בקודקס דיני ממונות מתייחסים לתשלום דמי התיווך על ידי הלקוח למתווך ועל מערכת היחסים ביניהם ואינם כוללים כל סייג והתייחסות שהיא לפעולות מכירה ושיווק שאינן אמורות להיחשב לפעולה של תיווך, כפי שהיא נכללת בטיוטת חוזר הפיקוח. לפי הגדרה זו, כל פעולה המביאה להתקשרות של מבוטח עם חברת ביטוח שתמורתה מקבל הגורם הביא להתקשרות זו דמי תיווך, תיחשב לפעולת תיווך על פי החוק.

 

ההגדרה בחוק התיווך שבהצעת קודקס דיני ממונות, אינה תואמת את האמור בטיוטת חוזר הפיקוח, לפיה פעולות מסוימות בתנאים המפורטים בטיוטת החוזר, לא תחשבנה כפעולות תיווך ובכללן ניתנת לסוכנויות נסיעות לשווק ביטוח נסיעות לחו"ל על פי התנאים המפורטים בטיוטת החוזר מבלי שהדבר ייחשב כתיווך. כלומר הוראות טיוטת החוזר נמצאות בסטירה להוראות המופיעות בהצעת החוק.

 

על כן, במחשבה אחת קדימה, מומלץ לפיקוח על הביטוח לשקול במקרה הנדון לפעול על ידי שינוי חקיקה, על אף דרך הייסורים הממושכת שכאמור אינה קלה ושאינה פשוטה ובכך למנוע מצב של התנגשות בעתיד הנובעת מהגדרה שונה של המונח "תיווך" בכל אחד משני חוקי הביטוח (חוק פיקוח על עסקי ביטוח וחוק חוזה הביטוח).

 

 

28/2/2016

 

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright