טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
מלחמת עזה השניה - ריכוז כתבות
וטיפים באתר הביטוח
פיצוי נזיקין מהחמאס, הרש"פ, אירן וקטר והלכת אלסולה = פתח
לייצוגית?
 הימים
הקשים מנשוא שפוקדים את כל בית ישראל בעת מלחמת עזה השניה
(הראשונה היתה "מבצע קדש") מעלים בזיכרון פסק דין שניתן ביום 17/9/2018 ע"י
השופט משה דרורי סגן הנשיא המחוזי בירושלים בעניין:
ת"א 9135-07 משיח דוד ואח' נ' הרשות הפלשתינאית ו/או המועצה הפלשתינאית ואח'.
סקירה קצרה של
פסק הדין פורסמה באתר זה בזמן אמת
בחדשות השבוע ליום 30/9/2018.
לאור מה שקורה כיום, מצאתי לנכון לפרסם סקירה מקיפה יותר של פסק הדין המקנה פיצוי
גם למי שנפגע נפשית ולא נכח פיזית בפיגוע.
תביעה ייצוגית בשם כל הישראלים ותושבי המדינה (שרובם ככולם סובלים בשל עוגמת הנפש
עקב
האיומים והטילים המופנים אישית כלפי כל אחד מתושבי מדינת ישראל ובקטגוריות נפרדות
גם מי שרכושם ו/או פרסתם ו/או בריאותם ו/או שלמות גופם ו/או חייהם קופחו) יכולה
להיות מוגשת כנגד גורמים שונים. למשל ממשלת קטאר שיש לה נכסים ברחבי תבל וממשלת
איראן וזאת בנוסף לתביעה כנגד ראשי החמאס, הרשות הג'יהאד האסלאמי ושאר מרעי הבישין
עוכרי ישראל.
בשל נזקי גוף ונפש
ואובדן רכוש ניתן להגיש תביעות נפרדות כנגד אותם גורמים.
 בית
המשפט העליון בהלכת אלסוחה (שופט העליון המנוח
מאיר שמגר)
לא סגר את הדלת בפני מי נפגע בנפשו שאינו נמנה עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של
הקורבן:
"בשלב הנוכחי סביר
לקבוע תנאי, אשר לפיו תותר התביעה אך לקרובי משפחה ממדרגה ראשונה, דהיינו: הורים,
ילדים ובני זוג, אולם ייתכנו גם מידות קירבה אחרות ושונות, היכולות להוליך
לתוצאה ... זהה. לכן, מן הראוי להשאיר לבחינה עתידית של בית המשפט את השאלה, אם
יש הצדקה להוסיף, במקרה יוצא דופן, על קרובי המשפחה ממדרגה ראשונה גם נפגע אחר, אשר
זכותו שלא להיפגע מבחינה נפשית תיראה ראויה להגנת הדין". (ההדגשה שלי ק.ש.)
יש
מקום לקדם תביעה ייצוגית בשם כלל הישראלים בארץ ובחו"ל מהסיבה שלגביהם היתה צפייה
ברורה ומוצהרת של החמאס (שלא הוסתרה מתומכיו) לגרום לכאוס ולנזק נפשי כבד לכל
הישראלים.
תביעה ייצוגית ככל שתוגש בשם כל הישראלים ותושבי מדינת ישראל כלפי איראן המחמשת
וקטאר המממנת של החמאס
יכולה להגיע למיליארדים רבים שיכולים להכביד גם על המדינה העשירה ואולי אפילו
להרתיע אותה מתמיכה בעתיד בארגוני טרור.
 התביעה
כנגד ריבון זר (למשל מדינת קטאר) - אפשר שתידון גם בפני בית דין ישראלי, הכל
בהתאם לנסיבות המקרה כפי שיראן לבית המשפט.
לתשומת לבכם דבריו של
שופט העליון
יצחק עמית
בעניין:
רעא 7484/05 The United States of America
נ' יוסף שוחט ז"ל:
"למערערת
לא עומדת חסינותה הריבונית כלפי הודעת צד ג' שהוגשה על ידי המשיבים, בהיותה הליך
הקשור לתביעה בגין נזקי גוף או רכוש מוחשי, וככזו עונה היא על דרישות הדין
הבינלאומי המנהגי להחלתו של "חריג הנזיקין", השולל חסינותן של מדינות זרות בנסיבות
מעין אלו."
תרגיל נחמד בחשבון:
אם ניקח את הסכום של 200,000 ש"ח שנפסק לטובת אחת הנפגעים בפסק הדין שניתן
בעניין משיח דוד ונכפול אותו במספר מזערי משוער של ישראלים שנגרם להם כאב וסבל (לא
כולל נזקי גוף, נפש ורכוש) - 8 מיליון אנשים נגיע לסכום של 1,600 מיליארד
ש"ח שזה 400 מיליארד דולר (לפי שער של 1$ = 4 ש"ח) וכל זה עוד לפני הפיצוי
בגין אובדן החיים ונזקי הרכוש.
סכום לא מבוטל גם
בעבור ממשלות איראן וקטאר שמאחרת את הנהגת חמאס והזרימה את סכומי הכסף שאפשרו את המהלך
הקטלני כלפינו...
פסק הדין שניתן בעניין ת"א 9135-07 משיח דוד ואח' נ' הרשות הפלשתינאית ו/או המועצה הפלשתינאית ואח'
(אחת מתביעות הנזיקין שהוגשו
ונתקבלו כנגד הרשות הפלשתינאית ו/או המועצה הפלשתינאית,
ארגון החמאס, ארגון השחרור הפלשתינאי)
מלמד על כך שניתן להגיש תביעה בבית משפט ישראלי גם בגין כספים ששולמו ע"י המוסד
לביטוח לאומי ולהשיב את הכספים למוסד לביטוח לאומי לאחר מימוש פסק הדין כאשר הפיצוי
המשלים שמגיע לנפגעים מעל הקבוע בחוק נשאר בידם.
נפגעי
פעולות איבה מקבלים את הפיצוי והסיוע מכוח חוק פיצוי נפגעי פעולות איבה שמיושם על
ידי המוסד לביטוח לאומי. הפיצוי מכוח דיני הנזיקין מקנה לנפגעים פיצוי נוסף מעל
לסכום שמשולם להם על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל כן מוגשות התביעות כנגד המזיקים.
עוד ניתן ללמוד מפסק
הדין על פיצוי עונשי בסכום נכבד ופיצוי בסכום נככד לא פחות בגין הסבל הנפשי לבני
המשפחה לפי הלכת אלסוחה.
לתובע במקרה הנדון נגרמו נזקים נפשיים שנגרמו
כתוצאה מפיגוע התאבדות קטלני, אשר התובע היה לו עד. בעקבות הפיגוע, נפצע התובע,
ונכנס להלם. הוא פונה לבית החולים תל השומר, ושם אושפז במשך יומיים, במצב של הלם
וחוסר יכולת להגיב לסביבה. התובע אובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומטית, בעקבות הפיגוע,
וכתוצאה מכך נגרמו ליקויים בתפקודו היומיומי, המשפחתי, ההורי והתעסוקתי.
התובע ובני
משפחתו הגישו כנגד הנתבעים תביעת נזיקין בגין הנזקים שנגרמן
לתובע כתוצאה מפיגוע התאבדות קטלני.
בית המשפט קיבל
את התביעה וחייב את ארגון החמאס לשלם לתובע פיצויים בסכום של 5,400,186 ₪ בתוך סכום
זה 1,000,000 ₪ פיצויים עונשיים ו 440,000 ₪ פיצוי לבני המשפחה לפי
הלכת אלסוחה.
ההליכים כנגד
הרשות הפלסטינית הוקפאו בהסכמה, עד לקבלת פסק הדין כנגד החמאס.
מתוך פסק הדין:
"במצב דברים זה,
לא יידרש התובע להחזיר את תגמולי המל"ל כתנאי להעברת כספי הפיצויים לידיו, אלא
שמתוך הכספים המתקבלים כפיצויים, עליו להפריש לטובת הביטוח הלאומי, סכומים בגובה
התגמולים אשר קיבל מידיהם.
בדומה מאוד לכך,
שלילת זכאותם של התובעים לפיצויים מאת ארגון החמאס, האחראי לנזקם, רק משום שהם
קיבלו קצבאות נמוכות יותר מאלו שהם זכאים לתבוע על פי פקודת הנזיקין, מאת ארגון
החמאס, תהווה פגיעה בזכות הקניין שלהם.
....
הגעתי למסקנה כי
הכרעה הקובעת הנכונה בנסיבות אלה היא כי הנתבעות 2-4 נכנסות לגדרי הלכת אלסוחה, הגם
שהנזק ממנו סבל הניזוק העיקרי הינו נזק נפשי בלבד.
ראיתי לנכון
להזכיר, בהקשר זה, את הניתוח שערכתי ביחס ליישום הלכת אלסוחה, כאשר מדובר במי שנודע
לו בטלוויזיה או בדרך אחרת על פיגוע שבו מצא את מותו קרוב משפחה, והכל כמפורט בפסק
דיני בפרשת יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל (שם מוזכרת הלכה זו 36 פעמים, במסגרת
הדיון והניתוח לאורך פסק הדין).
...
אין הבדל לטעמי
אם הניזוק הראשון ניזוק נזק פיזי או נפשי, ובשני המקרים ראוי לפצות את הניזוקים
במעגל המשני, בגדרי הלכת אלסוחה.
...
...
לכן, כאשר
ניצבות בפנינו מספר חלופות, האם לפסוק פיצויים עונשיים בתביעת נזיקין, והניזוק –
כמו התובע שבפניי – הינו אחד מבין "בני העם היהודי [או אחד מבין] אזרחיה הנתונים
בצרה ... בשל יהדותם או בשל אזרחותם", הכף תוכרע לכיוון הפיצוי העונשי, בין היתר,
מכוח סעיף 6(א) לחוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי .
לא נעלם מעיניי
כי פסיקת פיצויים עונשיים, הן בפסק דיני בפרשת יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל והן
בפסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת מנטין, עסקו שניהם בפיגוע שבו נרצחו אנשים
ואיבדו את חייהם. אולם, חובת המדינה לשקוד על שלומם של בני העם היהודי, כולל גם את
הגנתם מפני פיגוע שבו – לשמחת כולנו – התובע לא מת. אכן, גובה הפיצוי העונשי עקב
מוות יהיה, מטבע הדברים, גבוה יותר מפיצוי עונשי למי שנותר בחיים, כמו התובע."
פורסם ביום 22/10/2023
| 
