היועצת קטיה שורצמן
פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים
וסוכנים.
הרשמה לטיפים
מהאתר
שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"
אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר
|
|
טיפים
|
ניהול
סיכונים לעסק
|
ביטוח
עסק
רכוש
|
ביטוח
אחריות של
עסק
|
ביטוח אינטרנט ומחשבים
מהו ביטוח? בין
כתב שירות למינוי וביטוח - העליון דחה בקשת ערעור לאישור תובענה ייצוגית
 ביום
3/12/2023 דחתה שופטת העליון (בדימ'), ע' ברון, את
בקשת רשות הערעור על החלטת המחוזי לאישור תובענה
ייצוגית נגד חברת א.י אליעזר לנהג בע"מ בטענה כי חברת
אליעזר שיווקה וסיפקה לציבור לקוחותיה שירות למתן
ייעוץ וייצוג משפטי בתביעות בגין עבירות תנועה שהוא
במהותו ביטוח, זאת ללא רישיון מבטח כנדרש לפי חוק
הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981.
רקע:
לבית המשפט המחוזי הוגשו שלוש חוות דעת שתים מהן ע"י שני מפקחים על הביטוח לשעבר:
מאיר שביט, ז"ל (לפיה ההתקשרות בהסכם השירות אינו מהווה עסקת
ביטוח) ומנגד דורון שורר שלדעתו כן מדובר בעסקת ביטוח וכך גם לפי חוות דעת שהוגשה
מטעם הפיקוח על הביטוח.
רע"א 1401/22 א.י אליעזר לנהג בע"מ נ' מירב
אלקיים ואח' נ' מירב אלקיים ואח'
מתוך פסק הדין:
"לאחר עיון
בבקשה למתן רשות ערעור ובתשובה לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה
להידחות. ואבאר.
...
מסקנת בית המשפט
המחוזי לא התבססה רק על בחינתו העצמאית את הסוגיה. כזכור, לפני בית המשפט הונחו
שלוש עמדות: שתי חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים – חוות דעת שביט מטעם החברה וחוות
דעת שורר מטעם המשיבים; וכן עמדת הרשות שהוגשה בהוראת בית המשפט. לאחר שעיין בשלוש
העמדות החליט בית המשפט לאמץ את עמדת הרשות ואת חוות דעת שורר, שתמכו באופן
מובהק בקביעה כי פעילותה של חברת אליעזר הצריכה קבלת רישיון מבטח.
בנקודה זו יש
להבהיר כי שאלת סיווג החוזה מצויה בלב המומחיות של הרשות שבראשה עומד הממונה,
ואמונה על "הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים"
וכן על "הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים" בהתאם לסעיפים 1ג(א)(1)
ו-1ג(א)(2) לחוק הפיקוח. הממונה העומד בראש הרשות הוא בעל הסמכות להעניק רישיון
מבטח, והוא מוסמך אף להפסיק או למנוע עיסוק בביטוח בלא רישיון, בהתקיים התנאים
שנקבעו בסעיף 49ו לחוק הפיקוח. בנסיבות אלה, ועל אף שככלל אין לייחס לעמדת המאסדר
משקל מכריע, עמדת הרשות תומכת בקביעת בית המשפט המחוזי שלפיה קיימת אפשרות סבירה כי
התובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה (ראו והשוו לעניין זליגמן).
אף לגופם של
דברים, אני שותפה לעמדת בית המשפט המחוזי שלפיה הוכח לכאורה כי השירות נושא
מאפיינים רבים של ביטוח, המצביעים על כך ששיווקו כפוף לכאורה לקבלת רישיון. בפסיקה
שביקשה לאפיין חוזי ביטוח הושם דגש מיוחד על יסוד הסיכון שבחוזים אלה, ובפרט על כך
שחוזה ביטוח הוא מכשיר להעברת הסיכון מאת מבוטח לכתפי המבטח, שיש בכוחו "לספוג" את
הסיכון באמצעות דמי הביטוח המשולמים על ידי קהל המבוטחים (רע"א 9849/17 פיקאלי נ'
הכשרה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 13 לפסק דינו של השופט י' עמית (4.6.2019)). ב-ע"א
8972/00 שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נז (4) 817, 834 (2003) הובהר כי
"הסיכון המבוטח הוא נדבך מרכזי בכל חוזה ביטוח. הוא נועד להגן על המבוטח מפני
הסיכונים מושא הביטוח ובאין סיכון אין ביטוח".
החוזה הנדון
בענייננו נושא עימו את אותו סממן מהותי של העברת הסיכון מהלקוחות אל כתפי החברה,
ש"מנטרלת" את הסיכון מנקודת מבטה באמצעות גביית תשלום מקהל לקוחותיה. ויובהר כי
בניגוד לטענת החברה, הסיכון בענייננו איננו עצם הקנס או המאסר שהלקוח עלול לשאת בהם
בשל הרשעה בעבירות תעבורה, או הפיצוי הנזיקי שבו יחויב בשל נזק שנגרם עקב שימוש
בכלי רכב – אלא ההוצאה הכספית הכרוכה במימון הייעוץ או הייצוג המשפטי שיידרש באותם
הליכים. כמקובל בעסקאות ביטוח, הסיכון שנקבע בחוזה הוא מוגדר, ההסתברות להתממשותו
נמוכה, והעברת עלויות הסיכון נעשית באמצעות תשלום פרמיה חודשית קבועה, שהיא נמוכה
יחסית. כך ניתנת ללקוחות הגנה מפני היבטים כספיים בעולם של אי-ודאות וסיכון.
המסקנה העולה
מכל האמור היא כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי שלפיהן המשיבים
הניחו תשתית לכאורית לטענה כי החברה עסקה בביטוח ללא רישיון מבטח מתאים מאת הממונה.
למעלה מן הצורך
אזכיר את הקביעה שנכללה בהחלטת האישור, שלפיה גם במצב דברים שבו השירות לא היה עולה
כדי חוזה ביטוח, וכי מדובר היה בכתב שירות כפי שטענה חברת אליעזר – החברה ממילא
נדרשה להודיע לממונה על כוונתה לשווק את השירות ולקבל רישיון מבטח, כאמור בסעיף 40
לחוק הפיקוח. מכאן נקבע כי יש לקבל את טענות המשיבים בנוגע לחוזה גם אילו היה מדובר
בכתב שירות, לפחות בנוגע לתקופה שראשיתה בשנת 2015. החברה לא חלקה על קביעה זו
במסגרת הבקשה, וממילא לא הציגה כל נימוק המצדיק לשנות ממנה.
ומכאן להשלכות
של סיווג השירות כחוזה ביטוח. בהקשר זה הצדדים חלוקים בשני היבטים מרכזיים – השאלה
אם סעיף 108 לחוק הפיקוח יוצר הסדר שלילי; ושאלת קיומו של נזק בר פיצוי בגין הפרת
האיסור לעסוק בביטוח ללא רישיון.
...
אשר לשאלת הנזק,
בהחלטת האישור נקבע כי הנזק שגרמה החברה הוא "התקשרות בחוזה שלא אושר, ועל כן מדובר
בתשלומים ששולמו על פי החוזה, למעט מי שקיבל את השירות המוצע". החברה מלינה על
קביעה זו, וטוענת כי אין חולק שהשירות הוענק ללקוחות במלואו, בהתאם להתחייבות
בחוזה. על כן נטען כי גם אם החוזה שווק ללא רישיון מתאים, אין בסיס לקביעה שהדבר
גרם נזק לחברי הקבוצה.
אכן, אין לכחד
כי שאלת הנזק הלכאורי שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת איננה בעלת תשובה מובנת מאליה.
חשיבותו ועוצמתו של כלי הייצוגי מצדיקות נקיטת גישה זהירה ומרוסנת בעת אישור תובענה
כייצוגית. בהתאם לכך, ככלל יש להציב דרישה לביסוס קיומו של נזק שנגרם לחברי הקבוצה
כבר בשלב בקשת האישור (ראו והשוו: רע"א 4481/20 קירשנר נ' לוינשטיין, פסקאות 21-19
(6.6.2023); רע"א 3688/20 דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ נ' כתראן, פסקה 19
(17.5.2022)). בענייננו, הטענה לקיומו של נזק בר-פיצוי לא התבררה עד תום, וניתן
לומר בזהירות המתבקשת כי הוכחת רכיב הנזק ושיעורו אינה חפה מקשיים ותצריך ליבון.
עם זאת, לאחר
ששקלתי את הדברים הגעתי למסקנה כי ראוי להוסיף ולברר את התובענה שאושרה במסגרת
החלטת האישור, זאת מאחר שחרף הקשיים הנזכרים לעיל, היא מעוררת שאלות כבדות משקל
ביחס לשירות שהוצע על ידי חברת אליעזר. התמונה המצטיירת היא שעל פניו החברה העניקה
שירותי ביטוח ללא הרישיון הנדרש; ובהתאם, לא הייתה נתונה לפיקוח של הרשות ושל
הממונה העומד בראשה, שנועד להבטיח את יציבותה של החברה ואת יכולתה למלא אחר
ההתחייבויות שנטלה על עצמה כלפי הלקוחות.
יתרה מכך, בקשת
האישור מנתה עילות תביעה רבות שאינן דורשות הוכחת נזק, ולא נדונו לגופן במסגרת
החלטת האישור. בין עילות אלה ניתן לציין את הטענה לחוזה פסול, שראוי ליתן עליה את
הדעת בהמשך ההליך."
פורסם ביום 10/12/2023
|