היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

חובת ההנמקה בביטוח ימי

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


חובת ההנמקה הלכה למעשה בראי בית המשפט

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים וחברה בוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית

 

 

 

 

צילום אילוסטרציה של סירה

ביום 20/8/2018  ניתנה החלטה של השופטת טל פישמן לוי מבית משפט השלום בתל אביב – יפו בתביעה של מבוטח נגד חברת הביטוח הראל לפי פוליסה לביטוח ימי. לפי החלטה זו נמחקו מרבית הטיעונים של חברת הביטוח מכתב הגנתה ובכלל זה טענה למרמה מצד המבוטח מהסיבה שמדובר על טיעונים שלא נטענו על ידי חברת הביטוח במסגרת מכתב הדחיה הראשון אותו שלחה למבוטח, כאשר נמצא שהיה בידי חברת הביטוח לטעון את אותם הטיעונים כבר באותו מועד ועל כן, מדובר על הרחבת חזית אסורה מצידה של חברת הביטוח בהתאם לכללי חובת ההנמקה.

 

חובת ההנמקה, להזכירכם מקורה מרגולציה של הפיקוח על הביטוח ולפיכך היא חלה על כל ענפי הביטוח ובכלל זה גם על ביטוח ימי אשר לגביו חלים רק שני סעיפים מחוק חוזה הביטוח והוא כפוף לחוק הסחר הימי העותומני ולדין האנגלי.

 

ההחלטה האמורה ניתנה בת"א 59608-11-17 לוי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ. המבוטח מיוצג ע"י עוה"ד אורי צחורי והראל ע"י עוה"ד ערן שלח ועוה"ד אילן אורלי.

 

מקרה הביטוח: שקיעה של כלי שיט (יאכטה) בשל כניסה של מי ים לתוכו כתוצאה מתאונה שאירעה בבית מלאכה אליו נמסר כלי השיט לתיקון.

 

לאור העובדה שטענות הפטור של חברות הביטוח בכתבי הגנה ב תביעות ביטוח שמוגשות נגדן נוטות לחזור על עצמן, מרתק לקרוא מתוך דבריה המבריקים והמדויקים של כב' השופטת טל פישמן לוי בעניין חובת ההנמקה:    

                                              

"מכתב הדחיה של המשיבה כולל מספר נימוקים שעל בסיסים דחתה המשיבה את התביעה הביטוחית של המבקש:

(א)        פירוק סעפת הפליטה של המנוע והשארת הצינור מנותק ומונח בתוך כלי השיט – פגעה באטימות הספינה. כתוצאה מכך, הייתה הספינה בלתי כשירה לשיט במצב מסוכן המאפשר חדירת מי ים לתוכה, אין מדובר על אירוע תאונתי חיצוני, ולא התרחש סיכון מסיכוני הים או אירוע ביטוחי אחר כהגדרתו בפוליסה;

(ב)        היעדר כושר שיט של כלי השיט מהווה הפרה של תנאי התערובה (Warranty), וזו שוללת את הכיסוי הביטוחי;

(ג)        השארת צינור הפליטה והפתח חשופים ובדרך שמאפשרת חדירת מי מים חופשית לתוך כלי השיט מהווים "Want of due diligence" ושוללים כיסוי ביטוחי בהתאם לסעיף 9.2 לפוליסה, ולפי סעיף 9.2.2.2 לפוליסה השולל כיסוי במקרה של תיקון רשלני.

(ד)        גם אם היה כיסוי ביטוחי, הפוליסה מחריגה בסעיף 9.2.2 נזק שנגרם למערכות מנוע וחיבוריו, מערכות חשמל ומצברים.

מכתב הדחייה מציין גם, כי הגם שאין כיסוי ביטוחי ותביעת המבקש נדחתה, הרי שעלויות חילוץ כלי השיט בהם נשאה המשיבה – יכוסו בידיה לפנים משורת הדין והמבקש לא יידרש להשיבם; ומציין כי בחירת המבקש לאחסן את כלי השיט במספנה במקום יקר – היא אי הקטנת נזק.

 

טענה להעדרה של תעודת כושר שיט -  ... אין לקבל טענה זו של המשיבה. הגם שייתכן שמבחינה משפטית קיומה או העדרה של תעודה יהווה מרכיב בכושר השיט של כלי השיט, הרי שבמקרה זה מדובר על טענה עובדתית של המשיבה. אין בינה ובין הטענה כי כלי השיט היה נעדר כושר שיט פיזי – על שום התיקונים שבוצעו בו, או באופן שבו בוצעו – ובין העדרה של תעודה ולא כלום. מכאן, שאין להתיר טענה זו בכתב ההגנה.

 

טענת מרמה - אין מחלוקת כי במכתב הדחיה ... לא נרשמה מרמה כבסיס לדחיית דרישת המבקשת. עם זאת, המשיבה כן הכלילה טענות מרמה בסעיפי כתב ההגנה. ... מכאן המסקנה היא, כי ככל שלמבטח ידועים פרטים או עובדות אשר יש בהם משום מרמה, ונימוק המרמה לא פורש במכתב הדחיה – לא תותר העלאתו של נימוק זה בכתב ההגנה.

 

הפרת תנאיי התערובות בפוליסה (Warranties) - צודקת המשיבה בכך, כי אכן נרשמה במכתב הדחיה הפרת תערובה אחת: העדר כושר שיט. לא טענו כל הפרות נוספות של תערובות אחרות שבפוליסה. מכאן, שאין להותיר בגדר סעיף זה – הלכה למעשה – טענות להפרתן של תערובות נוספות אשר מופיעות בפוליסה, ועל המשיבה לתקן סעיף זה כך שיתייחס אך ורק להפרת תעורבה מסוג "העדר כושר שיט" בלבד.

 

גובה וערך הנזקים - ... טענה המשיבה כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה הם גבוהים ומופרזים או משוללי כל יסוד, ובסעיף 32 (ח) טענה – כי הנזקים הנטענים אינם בגדר השבת המצב לקדמותו, והם למעשה השבחת כלי השיט. טענות אלה של המשיבה – לא נטענו במכתב הדחיה, ואולם מדובר על טענות שהן לגובהו של הנזק. הפסיקה מכירה בטענות אלה ככאלה אשר ניתן להרחיבן בכתב ההגנה לעומת החזית שננקטה, אם ננקטה כלל, במכתב הדחיה. מכאן, שיש להותיר טענות אלה.

 

רשלנות של המבקש - ...לכל היותר – טענה המשיבה במכתב הדחיה טענות המבססות את הפרת תנאי התערובה בקשר לכושר השיט של כלי השיט. הא ותו לא. מכאן, שאין מקום להותרת סעיפים אלה בכתב ההגנה. (תותר טענת רשלנות כפי הנטען במכתב הדחיה בסעיפים 1 ו 7).

 

העדרו של קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק - ...טענה המשיבה, כי אין כל קשר סיבתי בין האירוע הנטען בכתב התביעה ובין הנזקים. ... אין לקבל את טענות המשיבה. מדובר על רכיב בהוכחת האירוע – קשר סיבתי בין שקיעת כלי השיט ובין הנזק שנגרם לו – ולא ברכיב בגובה הנזק. מעבר לזה, טענה עובדתית צריכה להיטען דווקא במכתב הדחיה, ואין "להמתין" עמה עד להגשתה של תובענה. המשיבה לא טענה כלל במכתב הדחיה לעניין העדרו של קשר סיבתי – עובדתי או משפטי – בין האירוע ובין הנזק. המשיבה גם לא טענה למעורבות או תרומה של הנזק כלפי צדדים אחרים (שאינם המבקש), וממילא לא ברור מדוע התערובת זו שוללת כיסוי ביטוחי שזו כל מטרתו (לעניין אשמו הלכאורי של המבקש עצמו – ראה חלק קודם). בנוסף – הצדדים לא חלוקים כי הדין הישראלי הרלוונטי (חוק חוזה הביטוח; פקודת הנזיקין) לא חל. מכאן שאין להתיר טענות אלה בכתב ההגנה.

 

טענות להפרת דין מקומי ובינלאומי ואמנות - המשיבה טענה לעניין זה – כי מדבור על טיעון משפטי, שאין חובה לציין במכתב הדחיה. המשיבה טועה. הגם שאין אכן חובה לציין טענות משפטיות במכתב הדחיה, הרי שיש לציין את העובדות המבססות את אותו טיעון משפטי (אותו אין חובה לציין). המשיבה לא ציינה כל עובדה או טענה-לעובדה במכתב הדחיה אשר יש בהן כדי לבסס הפרתה של תקנה, חקיקה או נורמה אחרת של מדינה ישראל או של מדינת הדגל או נורמה בינלאומית אחרת. מכאן, שדינם של סעיפים אלה בכתב ההגנה להימחק.

 

רשלנות רבתי או התנהגות אדישה או פזיזה - בחינת מכתב הדחיה מעלה, כי בסעיף 5 למכתב הדחיה טענה המשיבה, כי הותרת כלי השיט כפי שנעשה במקרה זה, לפני האירוע, מהווה Want of due diligence, ומשכך פטורה המשיבה לפי סעיף 9.2 לפוליסה. הגם שניתן לייחס סעיף זה במכתב הדחיה לצורך הסתמכות על סעיף 55 לחוק הביטוח האנגלי, הרי שסעיף זה כולל פטורים נוספים על זה של רשלנות-רבתי או פזיזות (Willful Misconduct). רק פסקה (a) של סעיף קטן 55 (2) לחוק הביטוח האנגלי – רלוונטית, והיא אכן נטענה במכתב הדחיה (בצורת Wanof due diligence, אשר דיי בו כדי לראות בסעיף 34 לכתב ההגנה פירוט שלו, ולא טענה חדשה). מכאן, שעל המשיבה לתקן סעיף את 34 לכתב הגנתה, כך שייחס למבקש אך ורק Willful Misconduct תוך שהיא רשאית להסתמך על סעיף 55 (2) (a)לחוק הביטוח האנגלי. נוכח האמור – אין להורות על מחיקתו של סעיף זה, אך על המשיבה לתקנו בהתאם.

 

העדר חובה לפצות - מדובר על סעיף הדוחה את הדרישה לפיצוי (מכל הטעמים שכן צוינו במכתב הדחיה), ואין להורות על מחיקתו.

 

סיכום ומסקנות - לפני סיום, לכאורה ניתן לסבור כי מניעת העלאת טענה בכתב ההגנה, רק על שום שלא נטענה במועד שיגור מכתב הדחיה,  היא טענה טכנית וכי יש בה בכדי למנוע זכות בסיסית מצד מתדיין לטעון את כל טענותיו. אך לאמיתו של דבר אין כך הם פני הדברים, שכן, הנחיות הפיקוח על הביטוח, משקפות את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השיוויון בפערי הכוחות אשר בינם לבין המבטחות. ההנחיות גם עולות בקנה אחד עם הרצון ליעילות דיונית ומשפטית, שכן, ראוי כי טרם הגשת תביעה, המבוטח יהיה חשוף לתמונה המשפטית והעובדתית המלאה עליה מתבססת חברת הביטוח, וכי טרם הגשת התביעה יוכל המבוטח לכלכל צעדיו בהתאם.

 

כך גם, אין זה נכון כי מקופחת זכותה של חברת הביטוח לטעון מלוא טענותיה. שכן, לחברת הביטוח היה מלוא יומה, ויכלה היא לטעון כל טענה שחפצה, אלא שהיא הוגבלה במועד. עליה לעשות כן עם שליחת מכתב הדחיה. וגם כאן, הושאר פתח באשר לטענת מרמה. אולם, יש לעשות כן במשורה, במקרים חריגים, כאשר העובדות זועקות. מה שלא קרה במקרה זה.

 

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה הגדול. אני מורה על מחיקת הסעיפים 22 (ג), 30, 31, 32 (ד), 32 (ה), 32 (ט), 32 (יא), 32 (יב), 32 (יד), 35 ו-36 לכתב ההגנה.

אני מורה על תיקון הסעיפים 32 (ב) ו-34 – בהתאם לאמור בהחלטתי זו."

 

פורסם ביום 27/8/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright