היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

הצעת חוק מוסד הבוררות

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

תזכיר חוק מוסד ליישוב סכסוכים בביטוח

מאת: קטיה שורצמן יועצת לניהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

 

פטיש של שופטים

כתבה זו מתייחסת לתזכיר חוק מוסד ליישוב סכסוכים של הרשות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון. מדובר על הצעת חוק האמורה להיות מוגשת גם במצב שבו הקמת מוסד ליישוב סכסוכים לא תיכלל בחוק ההסדרים, כפי שאכן קרה.

 

מדובר על הקמתו של מוסד ליישוב סכסוכים שיפעל בתחום של מבוטח שהוא אדם פרטי ובתחום מוגדר של מבוטח שהוא תאגיד שמחזור העסקים השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון ₪ או גם תאגיד שמעסיק יותר מחמישה עובדים.

 

המוסד ליישוב סכסוכים אינו אמור להחליף או לבוא במקום משרד בירור פניות הציבור אצל הרשות הממונה, כך שהליך בירור פניות הציבור יהיה מסלול נוסף שיעמוד לרשות הפונה שלא יהיה מעוניין לפנות לבית המשפט או למוסד ליישוב סכסוכים.

 

בתזכיר החוק, מצוינת עובדה שידועה מזה שנים למומחים בתחום הביטוח והיא שחלק לא מבוטל מההסדרה של הרשות נעשה בעקבות כשלים שמתגלים במסגרת הליך בירור פניות הציבור.

 

מי יוכל לפנות למוסד?

  1. פונה שהוא מוטב או צד שלישי, למעט מי שהוגשה נגדו תביעה כצד שלישי, שאינם תאגיד.
     

  2. פונה אשר תביעתו למימוש זכויותיו נדחתה על ידי הגוף המפוקח, כולה או חלקה, או שלא נענתה כלל על ידי גוף מפוקח.
     

  3. פניה של מועמד המבקש להצטרף לביטוח וסורב או שנקבעו לגביו תנאי חיתום לא סבירים.
     

  4. פונה שהוא אדם פרטי ותאגיד שמחזור העסקים השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון ₪ או גם אינו מעסיק יותר מחמישה עובדים.
     

  5. פונה או גוף מפוקח שאינו מבקש לתבוע צד נוסף – האמור בסעיף זה עשוי להיות בעייתי בשל העובדה שלא מעט עורכי דין שמייצגים חברות ביטוח, נוטים להגיש תביעת צד ג' כנגד סוכן הביטוח של המבוטח, כך שמבחינה זו, קיימת דרך מילוט קלה ופשוטה לחברת ביטוח שלא להיכנס לבוררות והיא לצרף את סוכן הביטוח כצד ג' לתביעת הבוררות.
     

  6.  פניה שלא נדונה במקביל בבית משפט - פניה בעניין תביעה שלא החל בה דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט, בורר או הממונה לא הכריע לגביה וזאת במטרה למנוע מצב שבו מברר דן בתביעה שנדונה במקביל בבית משפט.

 

הליך הבוררות

 

הדין המהותי אינו מחייב - המברר יברר את התביעה בדרך שתראה לו והוא לא יהיה קשור להוראות שבדין המהותי, שבסדרי הדין או בדיני ראיות וזאת בכפוף לכך שיפעל בהוגנות, יעילות ומקצועיות, ובשים לב לתקדימים והכרעות שניתנו בסוגיות דומות, זאת במטרה לאפשר ניהול הוגן של בירור התביעה. למרות האמור, אם ביקש אחד מהצדדים להליך התביעה שהתביעה תתברר בהתאם לדין המהותי, יידרש המברר להחליט, במסגרת החלטתו הסופית בתביעה, האם לדון בהתאם לדין המהותי.

 

בירור על סמך מסמכים - ברירת המחדל המוצעת, לפיה בירור התביעה יתבצע ללא דיון בנוכחות הצדדים. כלומר, המברר יברר את התביעה על בסיס מסמכי התביעה ותגובת הגוף המפוקח. במקרים חריגים שבהם המברר יהיה סבור שבירור התביעה מצריך בירור נוסף בנוכחות הצדדים, הוא רשאי לזמן את הצדדים לדיון בנוכחותו. במקרה האמור יחויב המברר לנהל פרוטוקול שישקף נאמנה את עיקרי הדיון. המטרה למנוע מצב שבו הגוף המפוקח יוכל לייצג את עצמו באמצעות, עורכי דין או מומחים שהם בבחינת "שחקנים חוזרים", ולהשיג בכך יתרון בלתי הודן על פני הפונה שלגביו מדובר בהופעה חד פעמית בפני המברר.

 

החלטת הבורר תינתן בכתב - החלטת המברר נדרשת להיות עניינית ומקצועית ועל כן נדרש שתהיה מנומקת ובכתב.

 

פיצוי בגין נזק שאינו ממוני - במקרים מתאימים שבהם פעולת הגוף המפוקח גרמה לפונה לנזק שאינו נזק ממון, המברר יהיה רשאי לפסוק פיצויים בעד נזק שאינו נזק ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין, בדומה לסמכות המוקנית לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וזאת על מנת - ליתן לפונה סעד מלא.

 

קביעת סדרי דין ומינוי מומחה - שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבירור התביעה, זאת על מנת להבטיח כי הליך הבירור יהיה מהיר ויעיל, ולעניין מקרים שבהם רשאי המברר למנות מומחה.

 

הסמכות למנות מומחה נדרשת במקרים שבהם החלטת המברר מחייבת קבלת הכרעה במחלוקת עובדתית לפי מומחיות מקצועית (מומחיות רפואית, מומחיות בתחום הרכב, מומחיות אקטוארית, מומחיות חשבונאית ועוד).

 

פרסום החלטות הבוררים - החלטות המבררים יפורסמו בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר.

 

ערעור על פסיקת הבורר - פונה או גוף מפוקח יהיו רשאים לערור על החלטת הבורר, בתוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי בעילות מסוימות שמפורטות בסעיף. מטרתה של הוראה זו היא להבטיח את סופיות הדיון המשפטי במסגרת המוסד ולאפשר ערעור על החלטת מברר רק במקרים חריגים. זאת גם מהטעם שמול הפונה שבדרך כלל נדרש למיצוי זכויותיו באופן מיידי, ניצב גוף מפוקח בעל אמצעים להמשיך להתדיין ובעל עניין, מטעמים שונים, שהדיון המשפטי יימשך. יצוין כי רוב עילות הערעור המוצעות דומות לעילות שנקבעו לביטול פסק בוררות, לפי סעיף 24 לחוק הבוררות.

 

יקבעו עילות ערעור מיוחדות – במקרים שבהם החליט המברר בהתאם לדין המהותי ונפלה בהחלטתו טעות משפטית עקרונית או במקרים שבהם החליט המברר שלא בהתאם לדין המהותי וקיים פער בלתי סביר בין ההחלטה שקיבל לבין ההחלטה שהיתה מתקבלת אם היה דן בהתאם לדין המהותי, זאת על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית במקרים מעין אלה.

 

מתוקף עילה זו, יוכלו צדדים גם לערער על החלטת מברר סופית, שבמסגרתה נקבע שהדיון בתביעה יהיה שלא לפי הדין המהותי.

 

הוצאה לפועל כפסק דין סופי - החלטת המברר ניתנת להוצאה לפועל כפסק דין סופי של בית המשפט, במטרה לאפשר אכיפה של החלטות המבררים.

 

פורסם ביום 11/2/2018

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright