היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

ביטוח אחריות בחו"ל?

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

 

 

האם יש לכם ביטוח אחריות חוקית בחו"ל?

מאת קטיה שורצמן   

 

האם יש לכם ביטוח אחריות חוקית בחו"לאם ניקח בחשבון שמספר הפוליסות לביטוח נסיעות לחו"ל  הוא בסדר גודל דומה למספר הנסיעות לחו"ל הרי שמדובר  במיליוני פוליסות כאשר כל פוליסה כוללת כיסוי לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי בחו"ל בגבולות אחריות המגיעים לעשרות אלפי דולרים או אפילו יותר בפוליסות מיוחדות.

 

מספר מועט יותר של פוליסות לביטוח עסקים לפי תנאי ביט הנערך להערכתי לעשרות אלפי מבוטחים בישראל כולל אף הוא הרחבה לכיסוי ביטוח צד ג' וביטוח חבות המעבידים - מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

 

כך גם ביטוח צד ג' לתכולת דירה הכולל הרחבה לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי כולל במספר מצמצם של תוכניות ביטוח הרחבה לביטוח אחריות חוקית כלפי צד שלישי בחו"ל.

 

כלומר, על הנייר ובתנאי הפוליסות המתפרסמות באינטרנט, בכל המקרים הנ"ל - אמור להתקיים כיסוי ביטוחי לאחריותו של המבוטח מחוץ לגבולות ישראל.

 

אלא מה?

 

הגדרת הדין החל בכל הפוליסות הנ"ל הוא הדין הישראלי ובמרבית המקרים אם לא בכולם מדובר גם בשיפוט ישראלי. הדעה הרווחת בקרב אנשי המקצוע עד לאחרונה היתה שמדובר בכיסוי מצומצם ביותר המאפשר לניזוק בחו"ל לתבוע את המבוטח לפי דין ושיפוט ישראלי.

 

כיסוי אחריות חוקית לפעילות בחו"ל לפי דין ושיפוט ישראל ניתן גם על ידי המבטחים במקרים רבים לפי פוליסות לביטוח  אחריות מקצועית וביטוח ביטוח אחריות המוצר.

 

כל האמור לעיל, נראה באופן שונה ומעורר סימני שאלה וסימני תהיה לאור פסק הדין שניתן ביום 25/10/2011 על ידי בית המשפט העליון בתיק דנ"א 4655/09 נטע לי סקאלר נגד רוני יובינר, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, רביב שומרון שם נקבע בהרכב מיוחד של שבעה שופטים בדעת רב של חמישה מבין שופטי בית המשפט העליון, כי במקרה שנדון (תאונת דרכים שאירעה בחו"ל) חל הדין של המדינה שבה אירעה תאונת הדרכים, גם במקרה הנדון שבו הנהגת והנפגע הם ישראלים.

 

בדיון הנוסף נתקבל הערעור על פסק דין קודם של העליון שקבע תחולתו של הדין הישראלי לגבי המקרה הנדון וחיובה של הנהגת לפצות את הנפגע לפי דיני הנזיקין.

 

לפני הדיון בנושא הספציפי שעניינו אחריות בשל תאונת דרכים, התייחס השופט המשנה לנשיאה, א' ריבלין לנושא אחריותם של ישראלים בחו"ל וקבע, כי במרבית המקרים למעט מספר מועט ביותר וקשה להוכחה של חריגים, תהיה האחריות לפי הדין המקומי במקום האירוע וזאת אפילו אם המזיק והניזוק הם ישראלים.

 

פועל יוצא מכך, הוא הצורך הדחוף לעדכן בהקדם את כל הפוליסות הכוללות כיסוי לאחריות חוקית בחו"ל לביטוח אחריות לפי דין זר וזאת ע"מ שהמבטחים לא ימצאו במצב שבו סיפקו למבוטחים פוליסה ללא כיסוי ובתי המשפט יחייבו אותם על מנת ליתן תוקף לחוזה לפצות את המבוטחים בגין תביעה שתוגש נגדם לפי דין זר.

 

 

מתוך פסק הדין:

 

"נדמה כי אי-הסבירות שבהחלת מערכת דינים שונה מזו המצופה באופן סביר על ידי הצדדים בעת היתקלות מקרית בין שני תושבים של אותה מדינה, ברורה מאליה. גם בהתקיימותה של מערכת יחסים א-פורמאלית מוקדמת בין הצדדים ישנם שיקולים נוספים המורים כי מן הראוי להחיל על התאונה את דין מקום ביצוע העוולה. מהותו של עיקרון הריבונות הטריטוריאלית היא כיבוד האוטונומיה של כל מדינה להסדיר את נורמות ההתנהגות בשטחה. המדינה מצפה מאזרחיה, כמו גם מהזרים הבאים בשעריה, כי יפעלו על-פי אותן נורמות המייצגות איזון של ערכים ועקרונות שונים אשר אותם בחרה המדינה להוקיר. התרופה הנזיקית (הפיצויית אך במקרים חריגים גם העונשית) מעלה את מחירן של התנהגויות הסותרות ערכים מקומיים אלה, ומבטיחה הגנה ראויה, ולמצער פיצוי, לאזרחי המדינה.

 

החלת דין מקום המושב המשותף לצדדים על עוולה שאירעה במדינה זרה משמעותה למעשה היא החלת נורמות ההתנהגות של מדינת מקום המושב על התנהלותם של אזרחיה במדינה הזרה. ככל שסטנדרט האחריות במדינת מקום המושב שונה מזה הנוהג במקום ביצוע העוולה, יש בכך לפגוע בריבונותה הטריטוריאלית של המדינה ובחובתה להבטיח סדר ציבורי (B. Audit Droit international privé, 161, (2000)). בכל אלה יש כדי להקים קושי באימוץ חריג האמנה."

 

"קיים גם טעם מעשי להימנעות מיצירת חריג של מקום מושב משותף. טעם זה נוגע לקושי במימוש מנגנון פיזור הנזק תחת החריג המוצע. ישנן שיטות המייחדות למנגנון זה תפקיד משמעותי בדיני הנזיקין, כמכשיר ראשון במעלה לקידום ערכי השוויון, ההגינות, החופש וטובת החברה (אם כי בתנאים מסוימים עלול פיזור הנזק לפעול גם בניגוד לעקרונות אלה, וראו: ישראל גלעד, דיני הנזיקין: רשלנות ומשטרי אחריות, פרק רביעי (עתיד להתפרסם, 2011)). פרופ' Calabresi בספרו The Cost of Accidents: A Legal and Economic Analysis (1970) דן בהרחבה ביתרונות של פיזור הנזק מנקודת מבטה של הגישה הכלכלית למשפט. כדוגמה רלוונטית ליתרונות אלה ניתן למנות את מניעת החשיפה לסיכונים משניים (secondary cost reduction) אשר משפיעה על הניזוק (כך למשל לגבי הסיכון להחמרת המצב הרפואי באין פיצוי) אך גם על המזיק (למשל בדרך של השפעת גודל הפיצוי ביחס להכנסתו וההשלכות הנובעות מכך על מעמדו הכלכלי והחברתי). בכל הנוגע לתאונות דרכים באופן ספציפי, התקבלה בישראל, וכך גם בשיטות אחרות, ההכרעה כי בשל יתרונותיו ראוי שעיקרון פיזור הנזק יתפוס מקום מרכזי בהסדר הפיצוי, על אף הפגיעה המסוימת שהוא נושא עימו בכל הנוגע להרתעה ולאחריות האישית."