אותה
רבקה כרמל היתה גם האישה הראשונה שמונתה כסמנכ"לית של חברת ביטוח ("הסנה") בתחילת
שנות השבעים וסללה את הדרך לעשרות נשים שמכהנות כיום כסמנכ"ליות בחברות ביטוח כדבר
שבשגרה. רבקה כרמל, לעומתן, בשעתה, עוררה סנסציה לא קטנה כאשר קיבלה את המינוי
וזכתה לכתבה ולראיון מיוחד בעיתון "למרחב".
רבקה
כרמל, פעלה בתחום הביטוח הכללי האלמנטרי, בביטוח חיים הפליאה לעשות
מירלה בן זמרה,
ז"ל שגידלה וחינכה דורות של סוכני ביטוח. בתחום סוכנויות הביטוח
בלטה בכישרון העסקי והניהולי, מרגוט המבורגר שניהלה את סוכנות הביטוח "המשמר"
שעבדה בין היתר עם סוכנות הביטוח של מאיר דיזנגוף וייצגה את חברת הביטוח יהודה
וברבות ימים, יסד בנה של מרגוט, יאיר המבורגר, את
חברת הביטוח הראל.
בראי
ההיסטוריה מסקרן לראות כיצד ראו את האישה כמבוטחת? בספר "כתבי הסנה" מעניין מה נכתב
בספר בעניין ביטוח ואשה:
"ביטוח האשה כוחו יפה בכל המקרים
לאחר
שהערך הרב של הביטוח הובא לתשומת לבה של האשה, מחובתה לשאול עצת מומחה - מה גם
שהדבר אינו קשור בהוצאות - מהו הביטוח המתאים יותר לה ולדרישותיה. נתעכב בראש
וראשונה על אשה בלתי נשואה. אשה כזאת בטבעה הוא שתפנה את כל מחשבותיה לימי זקנה,
כשתיאלץ לפרוש מעבודתה. היא יכולה לשאוף להגדלת הסכום הפנסיוני אם נפל בחלקה האושר
לקבל פנסיה, או אם לא זכתה לפנסיה - ליצור לה מקור הכנסה לשארית ימיה. אם אין לה
בנים, הרי יש לה בלי ספק קרובים או ידידים טובים, שברצונה להוריש להם את רכושה.
לאשה
בלתי נשואה דרוש ביטוח אם היא מפרנסת את אמה האלמנה או יתום או יתומה מאח ומאחות.
במקרה כזה יכול הביטוח לשמש תחליף לסכום החדשי הקבוע שאשה כזאת המבוטחת מעניקה
לתלוייה ואשר עלולה היא להיפסק לגמרי לכשתמות פתאום.
אשה
פנויה (רווקת) בעלת עמדה, הודות לעסקיה שהיא מנהלת, תמצא ענין בביטוח כמכשיר לצבירת
כספים, כדי שתוכל ביום מן הימים, לכשתצטרך לכך, להרחיב את העסק ולבססו כרצונה; היא
יכולה לקנות גם בית בשבילה ואין טוב מביטוח להשגת מטרה זו של קניית בית.
הביטוח – חובה לאשה
היה
זמן, שהאשה היתה חשודה על אהבה בלתי־מספקת לבעלה כשהתעניינה בביטוח לטובתה ולטובת
הילדים. הזמנים האלה עברו. באמריקה ובארצות אחרות נוהג הזוג הצעיר לסדר ביטוח־חיים
יחד עם כתב־הנישואים. והדבר מובן: הנישואים מביאים לידי חובות ואחריות הדדיות,
ביחוד ביחס לילדים.
האשה,
שיש לה לעתים קרובות הפנאי והיכולת לראות מראש דברים הנעלמים מעיני הבעל – עליה
לחשב יפה מה קטנות הן ההוצאות הקשורות בסידור ביטוח מפני כל מיני תאונות אפשריות
ובאיזו מידה יכול הביטוח להקטין את התוצאות הכלכליות של התאונות הללו. לפיכך דאגת
האשה לביטוח אינה בושה, אלא חובה. ואין לה להחמיץ את האפשרות למלא חובה זו."
בעיון בקטעי עיתונות ישנים ניתן לראות שרבקה כרמל ז"ל הלינה על כך שאין מספיק נשים
שהם סוכנות ביטוח וביקשה לגייס נשים כשמאיות ביטוח.
בסוף
שנות השמונים, ניתן היה למצוא נשים גם בתפקידי ניהול בסוכנויות ביטוח, כך למשל שרה
לוי שניהלה במשך שנים ביד רמה ובאלגנטיות לא מבוטלת את סוכנות הביטוח "מזרח" שנמכרה
מאוחר יותר לאורן מזרח.
סוכנות ביטוח
בכירות ניתן למצוא גם כיום למשל: רחל כבודי סוכנת
ביטוח בכירה שמנהלת את סוכנות הביטוח בבעלותה "גל ביט", מיכל שילה שאף היתה
מועמדת לנשיאות לשכת סוכני הביטוח ועמדה בראש המכללה לביטוח של לשכת סוכני הביטוח, ורדה לבקוביץ, סוכנת ביטוח בריאות,
חנה לויט שעמדה בראש סוכנות "לנביט", חוה פרידמן סוכנת ביטוח בכירה שגם היא עמדה בראש המכללה לביטוח
של לשכת הסוכנים וכך גם פועלות סוכנות בכירות נוספות.