הטיפים של היועצת קטיה
שורצמן

פתרונות
ניהול סיכונים, מכרזים, מפרטים ותביעות ביטוח לחברות יזמים, קבלנים ויועצים.
בעלת
ותק של 35 שנה בענף הביטוח הכללי, מתמחה בניהול סיכונים, מתן
הרצאות הדרכה, ייעוץ לאתרי אינטרנט, פיתוח פוליסות, חו"ד
מומחה, ניהול תביעות ועוד.
לאתר
היועצת
אין
להעתיק את הטיפים, לפרסמם או לעשות בהם כל שימוש אחר
|
ביטוח חסר והגדרת הרכוש המבוטח

כאשר מדובר על
ביטוח חסר חשוב ליתן את הדעת לבסיס
ההערכה של סכום הביטוח בפוליסה והגדרת הרכוש המבוטח.
נתחיל בדוגמא היותר קלה מתחום
ביטוח
תכולת דירה.
תנאי המינימום מאפשרים למבוטח לוותר על ביטוח תכשיטים ושעוני יד.
כלומר אם סכום הביטוח של תכולת כל הדירה הוא לצורך הדוגמא 250,000 ש"ח וערכם של
התכשיטים ושעוני היד נאמד בסכום של 50,000 ש"ח, רשאי מבוטח שבוחר בכך שלא לכלול
בביטוח את התכשיטים ושעוני היד ולבטח את תכולת דירתו בסכום של 200,000 ש"ח בלבד
ועדיין לא ימצא במצב של ביטוח חסר.
דוגמא נוספת הפעם בביטוח מלאי של חנות בגדים. נניח שסכום הביטוח בחנות קמעונאית
לבגדי קולקציית החורף של מפעל מסוים צריך להיות 500,000 ש"ח. אולם כאשר מדובר באותו
מלאי עצמו כשהוא נמצא בחנות המפעל של היצרן, הרי שסכום הביטוח לגביו לא יכלול את
הרווח של היצרן. כלומר, יש להפחית מסכום הביטוח את השיעור המתאים בעבור הרווח של
היצרן (למשל 40%) כלומר סכום הביטוח יעמוד 300,000 ש"ח והמבוטח לא ימצא במצב של
ביטוח חסר.
חשוב
להעיר/להאיר, כי סכום ביטוח שעולה על ערך הרכוש למטרות ביטוח, אינו מקנה למבוטח
פיצוי מעבר לנזק שנגרם לו בפועל אלא שמדובר על ביטוח יתר. כלומר בדוגמא שלנו לעניין
חנות המפעל, גם אם סכום הביטוח למלאי בפוליסה יעמוד על 500,000 ש"ח אבל חידוש המלאי
יעלה למבוטח רק 300,000 ש"ח הרי שחברת הביטוח תשלם למבוטח רק את הנזק שנגרם לו
בפועל, כלומר 300,000 ש"ח ויוצר מצב של ביטוח יתר (סעיף 58 לחוק חוזה הביטוח,
התשמ"א - 1981) שמאפשר למבוטח להקטין את סכום הביטוח במהלך תקופת הביטוח כאשר
הפרמיה המוחזרת תשולם רק מיום הדרישה לתיקון סכום הביטוח. הווה אומר שהמבוטח מפסיד
40% מהפרמיה כל עוד אינו דורש את תיקון סכום הביטוח בפוליסה.
ניקח
דוגמא נוספת של ביטוח מבנה שמיועד להשכרה (נדל"ן מניב) ביטוח לפי ערך כינון אינו
נותן את הפיתרון המלא לסוגיה של קביעת סכום הביטוח הראוי. עלות סכום הביטוח בעבור
הקמה מחדש של מבנה לאחר נזק נגזרת מהגדרת הרכוש המבוטח. כאשר מדובר על השכרה של שטח
במבנה שכולל שיפורי דיור של הדייר, הרי שסכום הביטוח למבנה יקבע לפי מפתח שכולל
שיפורי דיור, למשל 8,000 ש"ח למ"ר בנוי. מצד שני כאשר לפי הסכם השכירות המשכיר אינו
מחויב לבטח את שיפורי הדיור של הדייר, אלא שהדייר הוא שמחויב בביטוח שיפורי הדיור,
אפשר להגיע בקלות למחצית הסכום והמבוטח לא ימצא במצב של ביטוח חסר ככל שיצוין
בפוליסה, כי סכום הביטוח אינו כולל את שיפורי הדיור של הדיירים.
עד
כמה שמצב של ביטוח חסר אינו מומלץ, עדיין סכום ביטוח גבוה שלא לצורך עשוי להביא
נזקים נוספים למבוטחים מעבר לתשלום פרמיה מיותרת שלא תועיל לו בשעת תביעה, כמו למשל
יצירה של
ביטוח כפל, בשל ניסוח שאינו מבהיר את
משמעות הכיסוי, כך ששיפורי הדיור יהיו מבוטחים גם לפי הפוליסות של השוכרים וגם לפי
הביטוח של המשכיר. כלומר, המבוטח לא יקבל פיצוי כפול לפי שתי הפוליסות, אבל
עשוי למצוא את עצמו משלם
השתתפות עצמית
מיותרת לפי הפוליסה שלו בשל הפעלת הביטוח שלא לדבר על פגיעה מיותרת בניסיון התביעות
מול הפרמיה
בחידוש הפוליסה
של המשכיר.
שנאמר: מבוטחים ויועצי ביטוח - היזהרו בהגדרותיכם.
2/9/2024
|