היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

חוק הגילוי לפי חוק הפיקוח

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.



על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

 

חובת הגילוי לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח

מאת: קטיה שורצמן יועצת לנהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

אילוסטרציה לסעיך 55 לחוק הפיקוח. בעזרת בינה מלאכותית

סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, הוא מהעוגנים המרכזיים ביותר להגנת הצרכן בענף הביטוח בישראל. הסעיף מסדיר את "חובת התיאור" (המוכרת גם כחובת הגילוי ואיסור ההטעיה) המוטלת על חברות הביטוח ועל סוכני הביטוח, ותכליתו המרכזית היא לצמצם את פערי המידע העצומים הקיימים בין הגורם המקצועי לבין המבוטח ההדיוט.

 

להלן סקירה של עיקרי החובה והשלכותיה:

 

1. איסור הטעיה (הפן השלילי)

לשון הסעיף אוסרת במפורש על מבטח או סוכן ביטוח לתאר תיאור מטעה של עסקת הביטוח, או להעלים פרטים מהותיים לגביה. האיסור רחב מאוד וחל על כל שלבי ההתקשרות: החל משלב השיווק, הפרסום והמשא ומתן, דרך מעמד כריתת החוזה, ועד לשלבי חידוש הפוליסה וניהול תביעות. תיאור מטעה יכול שיהיה בכתב, בעל פה, או אפילו בשתיקה (מחדל) כאשר קיימת חובה לדבר.

 

2. חובת גילוי פוזיטיבית (הפן החיובי)

מעבר לאיסור לשקר או למסור מידע שגוי, הפסיקה הענפה של בתי המשפט והנחיות רשות שוק ההון יצקו לסעיף 55 תוכן אקטיבי. המשמעות היא שעל המבטח והסוכן מוטלת חובה אקטיבית ליזום את גילוי המידע. עליהם להסביר למבוטח את כל הפרטים המהותיים של העסקה באופן שקוף וברור, ובכלל זה:

 

היקף הכיסוי הביטוחי: מהם הסיכונים המכוסים בפוליסה.

 

סייגים וחריגים: באילו מקרים חברת הביטוח לא תשלם (יש להבליט חריגים אלו כדי שהמבוטח לא יופתע ביום פקודה).

 

עלויות ותנאים מוקדמים: פירוט דמי הביטוח, ההשתתפות העצמית ודרישות מיגון חיוניות שבלעדיהן אין תוקף לפוליסה.

 

3. אחריות משותפת ועצמאית

החוק אינו מבחין בין חברת הביטוח לבין סוכן הביטוח – שניהם כפופים לאותו הסטנדרט. סוכן הביטוח אינו רק "צינור" להעברת מסמכים, אלא משמש כאיש מקצוע החב בחובת נאמנות וגילוי עצמאית כלפי הלקוח שעומד מולו. עליו לוודא שהלקוח הבין היטב את הפוליסה שהוא רוכש ואת מגבלותיה.

 

4. משמעות ההפרה של חובת הגילוי

להפרת סעיף 55 ישנן השלכות כבדות משקל, בשני מישורים עיקריים:

 

המישור האזרחי: מבוטח שהוטעה או שלא גילו לו פרט מהותי (למשל, קיומו של סייג לכיסוי), יכול לפנות למחלקת פניות הציבור שבמשרד הפיקוח על הביטוח או לבית המשפט. פעמים רבות, במקרה של הפרת חובת הגילוי, בתי המשפט קובעים כי הסייג הנסתר מבוטל, ומחייבים את חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח במלואם. לעיתים נפסקים גם פיצויים בגין נזקים עקיפים.

 

המישור הרגולטורי: הממונה על שוק ההון מוסמך להטיל עיצומים כספיים וסנקציות מנהליות חמורות על חברות ביטוח וסוכנים המפרים את הוראות הסעיף ופועלים בחוסר שקיפות.

 

סיכום

סעיף 55 מגלם את תפיסת המחוקק לפיה פוליסת ביטוח אינה עוד מוצר מדף רגיל. זהו חוזה המושתת על אמון מרבי (Uberrima fides). חובת הגילוי נועדה להבטיח שהמבוטח מקבל החלטה צרכנית מושכלת, מבין מה הוא קונה, ויודע בדיוק מהו מצבו הביטוחי, מבלי שייאלץ לחפש "אותיות קטנות" ברגעי משבר.

 

 

17/8/2026

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright