היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

מרב רגולציה לא מכירים את החוזרים

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 


על ביטוח  | ספרות ולימוד  |  ביטוח עסקים |  ביטוחי פרט  |  סיכונים  | סוכנים ומבטחים



טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

בעקבות תיק פולק - על רגולציה ומיגון

מאת: קטיה שורצמן יועצת לנהול תביעות ביטוח וניהול סיכונים

 

 

צילום אילוסטרציה של עננים שאינם ברורים בשמיים

בפס"ד שניתן ביום 30/4/2017 ע"י השופט א' רובינשטיין מבית המשפט העליון בתיק רע"א  2000/17 אחים פולק סוכנויות יבוא בע"מ נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, קורא השופט לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון להוציא הנחיה לחברות הביטוח, על סמך הלכת סלוצקי, ככל שטרם הוציאה הנחיה כזאת.

 

אלא שהנחיה כזאת כבר ניתנה בהבהרת הפיקוח – הממונה, דורית סלינגר, פרסמה ביום 13/11/2014 הבהרה למבטחים בעקבות הפסיקה בתיק סלוצקי: "אי נקיטת אמצעים להקלת הסיכון". הבהרה זו מחייבת את המבטחים, בין היתר, בעדכון תכניות הביטוח בענפי ביטוח רכוש, כך שלא תכלולנה דרישה או סייג, לפיהם  קיום או הפעלה של אמצעי מיגון תקינים מכל סוג שהוא מהווים תנאי מוקדם לחבות המבטח. בהבהרה נקבע, כי דרישה או סייג מסוג זה לא יופיעו באף מסמך ממסמכי הביטוח (תנאי פוליסה, הצעת ביטוח, דף פרטי ביטוח או כל מסמך אחר).

 

ובהקשר זה נקודות נוספות, שלא זכו, לדעתי, להתייחסות ראויה ולבירור מקיף במהלך ההתדיינות המשפטית הארוכה שהתנהלה בתיק פולק האמור:

 

חוק חוזה הביטוח - הבהרת הפיקוח מחייבת את המבטחים בפרסום  זו תואמת את האמור בסעיף 19 לחוק חוזה הביטוח השולל את עצם האפשרות לקיומם של תנאים מוקדמים בחוזה ביטוח בכך שהוא מאפשר שלילה של תרופות המבטח לפי סעיף 18 לחוק, כשמדובר במקרה שבו אי קיום המיגון לא השפיע על קרות המקרה, או על חבות המבטח או על היקפה.

 

במקרה הפרטי של פולק  מדובר בתנאי שחייב את המבוטח לערוך סריקה פיזית בתוך בית העסק. עצם העובדה שסריקה כזאת לא נערכה אינה שוללת באופן אוטומטי את זכותו של המבוטח לתגמולי ביטוח. המבוטח עשוי להיות זכאי לקבל תגמולי ביטוח על אף הפרת תנאי המיגון במקרה שבו קיום התנאי לא היה מונע את מקרה הביטוח או שלא היה מקטין את סיכון המבטח. למשל, אם היה מוכח שאופן סביר שהגנבים יכלו לראות את המבוטח בעת הסריקה הפיסית, להתחבא ולאחר הסתלקותו להמשיך במלאכתם, הרי שלפי הוראות סעיף 19 לחוק, המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח למרות אי קיומו של התנאי.

 

ועוד, התנהלות המבטח במקרה הנדון, מעלה את השאלה האם אין מדובר במניפולציה על הוראות סעיף 18 המאפשר למבטח לבטל את הביטוח בתוך 30 ימים לאחר שנודע לו על הפרת תנאי המיגון שסוכמו עם המבוטח? במקרה הנדון נעשה ביטול הביטוח בשל חשש לאי עמידת המבוטח באותו תנאי במקרה ביטוח קודם אך במקביל נערך ביטוח חדש שכולל תנאי מוקדם. ככל שמדובר למעשה בהמשך הביטוח (אם כי בפוליסה אחרת) לאחר שנודע למבטח על הפרת תנאי המיגון לפי הפוליסה הרי שהמבטח אינו רשאי לטעון להפרת תנאי המיגון לאחר שחלפו 30 ימים מהיום שנודע לו על ההפרה והוא המשיך לבטח את המבוטח.

 

להזכירכם, כי לפי סעיף 39 (ב) לחוק חוזה הביטוח קובע, כי על הוראות סעיפים 18 ו 19 לחוק חוזה הביטוח ניתן להתנאות לטובת המבוטח או המוטב בלבד! ולפי סעיף 21 לחוק הוראות סעיפים 18 ו 19 חלות גם לגבי התנאות המיגון בשינויים המחויבים.

 

חוק הפיקוח – סעיף 40 (א) לחוק הפיקוח מחייב את המבטח, בין היתר, להודיע לממונה על שינוי בתנאי תוכנית הביטוח. ככל שמדובר במלל קבוע הנהוג אצל המבטח, גם אם הוא מופיע ברשימת הפוליסה, הרי שלדעתי על חברת הביטוח לקבל אישור מראש מהפיקוח למלל קבוע בפוליסה, ומבטח שאינו נוהג בדרך זו, עובר לטעמי על הוראות חוק הפיקוח ואפשר, כי הוא אף צפוי לעונשין לפי הקבוע בסעיף 104 (ב) 12 לחוק הפיקוח.

 

תקנה 4, תנאים בדבר אמצעי הגנה, בתקנות צורת הפוליסה ותנאיה - משנת 1980 (תקנות התקפות עד היום לאור העובדה שחוק הפיקוח משנת 1981 לא ביטל את התקנות שהותקנו לפי החוק הקודם) – קובעת, כי:

 

"בפוליסה לביטוח רכוש יפורטו האמצעים שעל המבוטח לנקוט בהם להגנה על הרכוש וייקבע כי אם המבוטח לא נקט באמצעים כאמור תוך התקופה שהוסכמה עמו או חדל מלנקוט בהם יחולו הוראות אלה:

(1) המבטח יהיה רשאי לבטל את הפוליסה לאחר שנתן למבוטח התראה על כך 30 יום לפני מועד הביטול;

(2) במקרה של ביטול כאמור בפסקה (1) זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאות המבטח;

(3) קרה מקרה הביטוח לאחר שחלפה התקופה שהוסכמה לנקיטת האמצעים ולפני שנתבטלה הפוליסה לפי פסקה (1), אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצל המבטח בעד ביטוחו של אותו רכוש כאשר אינו מוגן באמצעי ההגנה לבין דמי הביטוח המוסכמים; הוראה זו לא תחול אם העובדה שהמבוטח לא נקט באמצעי ההגנה לא השפיעה על מקרה הביטוח; על אף האמור יהיה המבטח מופטר כליל אם מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהרכוש לא יהיה מוגן באמצעי ההגנה."

כלומר, עוד לפני
הלכת סלוצקי היו חברות הביטוח מחויבות על פי דין לפרט בפוליסה את הוראות התנאים הזהים לתנאי סעיפים 18 ו 19 לחוק חוזה הביטוח ועניין התנאי המוקדם אינו אמור להיות קיים בחוזי הביטוח כבר משנת 1980!

 

חוזר פיקוח על הביטוח מספר 1997/5 מיום 9/12/1997  "אי המצאת הפוליסה המלאה" - בשם החוזר אין כל אזכור לנושא המיגון!

אולם החוזר מחייב את חברת הביטוח ואת הסוכן לפעול באופן הבא: "הודעה על שינויים מהותיים מסוג זה תישלח למבוטח לפחות 30 ימים לפני מועד תחילת תוקפה של תקופת הביטוח הנוספת, על מנת להותיר בידי המבוטח זמן לבצע את השינוי או לבחור במבטח אחר." עוד נקבע בחוזר, כי: "יש לראות בדרישה להתקנת אמצעי מיגון  שינוי מהותי לעומת הפוליסה הקודמת. המבטח יוודא שהמבוטח קיבל הודעה על כך וכי הוא מסכים לה."

 

הסיבה לחיוב בהודעה מוקדמת מפורטת בגוף החוזר: "הודעה על שינויים מהותיים מסוג זה תישלח למבוטח לפחות 30 ימים לפני מועד תחילת תוקפה של תקופת הביטוח הנוספת, על מנת להותיר בידי המבוטח זמן לבצע את השינוי או לבחור במבטח אחר."

 

חוזר ניסוח פוליסות – הממונה פרסם בשנת 2015 חוזר "הוראות לניסוח תכניות ביטוח". סעיף 5 ז. לחוזר אוסר על מבטח לכלול בפוליסה תנאי המטיל על מבוטח את נטל ההוכחה לכך שעמד בדרישות להקלת הסיכון, שהאמצעי להקטנת הסיכון פעל באופן תקין ושהתנהלות המבוטח לא גרמה להחמרת הסיכון.

 

לסיכום – הפעולה הראויה, לדעתי, מול הפיקוח אמורה להיות פניה לתיקון נוסף בחוזר ניסוח פוליסות באופן שיאסור על חיוב מבוטחים ומי מטעמם שאינו עוסק בביטחון באופן מקצועי בנוכחות פיסית מחוץ לשעות העבודה במתחם שבו נמצא הרכוש המבוטח ולא בפניה לבג"ץ, כפי שמציע עו"ד קפלסקי אשר יכול היה לפנות לפיקוח בעניין זה עוד במועד שבו פורסמה הטיוטה של חוזר הניסוח לתגובות הציבור.

 

ובנוסף, לדעת הח.מ. חשוב שהפיקוח על הביטוח יערוך מפתוח (אינדיקסציה) של הוראות שונות לפי נושאים המפורטים בחקיקה, תקנות, חוזרים, הבהרות, ועוד על מנת שציבור המבוטחים, הסוכנים, עורכי הדין והשופטים בישראל יוכלו להתמצא בסבך הרגולציה הענפה. אילו פעולה מסוג זה היתה נעשית בעבר, הרי שכבוד השופט רובינשטיין לא היה נדרש להציג את השאלה לגבי הנחיית הפיקוח למבטחים לאור פסיקת סלוצקי ואולי אף היה מקבל את הערעור לאור הוראות תקנה 4 בתקנות הפיקוח משנת 1980 ולאור האמור בחוק חוזה הביטוח כך שלא ניתן לקבוע תנאים מוקדמים לכיסוי הביטוחי.

 

בפועל כאשר מנסים למצוא במדור החקיקה של הפיקוח על הביטוח את נושא ההתייחסות למיגון, הרי שהדבר אינו אפשרי לכל מי שאינו מכיר את כל הרגולציה הקיימת בפועל וזאת בשל השימוש במונחים שונים בכל אחת מהרגולציות שמתייחסות לאותו נושא:

  • בתקנה מס' 4  - מדובר על "אמצעי הגנה".

  • בסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח - מדובר על "אמצעים להקלת סיכונו של המבטח".

  • בחוזר "אי המצאת הפוליסה המלאה" - מדובר על "אמצעי מיגון" בגוף החוזר ולא בשם החוזר,

  • בהבהרת הפיקוח מדובר על - "אי נקיטת אמצעים להקלת הסיכון".

  • בחוזר ניסוח פוליסות  - מדובר על "דרישות להקלת סיכון".

 

לפיכך נראה, כי יצירת אינדקס מנחה ומרכז לרגולציה לפי נושאים היא צורך השעה לגבי כל הנושאים לגביהם קיימת רגולציה ולא רק לגבי אמצעי מיגון.

 

פורסם ביום 22/5/2017

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright