היום :

 

ביטוח - דף הבית I

 

טיפ השבוע I

הוסיפו למועדפים I

צרו קשר I

 
 

מוקדש לזכרו של זלי בורודצקי, בן דודי היקר

היועצת קטיה שורצמן

יועצת הביטוח קטיה שורצמן

 

פתרונות ניהול סיכונים לחברות, יזמים, קבלנים, יועצים  וסוכנים.


הרשמה לטיפים מהאתר

הרשמה לטיפים מאתר הביטוח

 

שם

דואר אלקטרוני

 

 

מגן ההוקרה של עדיף תקשורת שניתן לקטיה שורצמן בשנת 2020 על תרומתה להתפתחות ענף הביטוח בישראל

שוורצמן: זכתה ב"אוסקר הביטוח"

 

 

אין להעתיק את הכתבה, לפרסמה או לעשות בה כל שימוש אחר

 

 

 

 

 

טיפים |  ניהול סיכונים לעסק   ביטוח עסק רכוש | ביטוח אחריות של עסק | ביטוח אינטרנט ומחשבים


 

דחו את תביעתכם - אל תהמרו על עצת חינם

 

העליון: פציעה בעת תדלוק הרכב אינה תאונת דרכים

מאת:  מאת קטיה שורצמן יועצת לניהול סיכונים, מנהלת תביעות מבוטחים ומבטחים, מרצה, מנהלת אתרי ביטוח ומנסחת פוליסות

 

ביום 2/11/2021 קבע העליון, כי תדלוק רכב אינו שימוש ברכב מנועי ועל כן סגירה של מיכל הדלק לאחר מילויו, לפני תחילת נסיעה ברכב, אינו "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפלת"ד ועל כן הפציעה של התובע אינה פגיעה בתאונת דרכים והוא אינו זכאי לפיצוי לפי  ביטוח החובה של הרכב.

 

בפסק הדין בעניין ברע"א 3329/21 שלמה  נ' פלוני, ניתן ע"י השופטת י' וילנר בהסכמת השופטים י' עמית וד' מינץ קיבל העליון את הערעור של חברת הביטוח על פסיקת המחוזי.

 

נהג משאית שמיועדת להובלת רכבים, נכנס לתחנת דלק ולאחר סיום התדלוק, עלה על החלק האחורי של המשאית לצורך סגירה של תא התדלוק ואז החליק נפל ונפגע.

 

השלום קבע כי האירוע מהווה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפלת"ד וחייב את חברת הביטוח לשלם פיצויים לפי ביטוח החובה של הרכב. המחוזי דחה את תביעתה של חברת הביטוח לעניין ההגדרה של התאונה אבל קיבל באופן חלקי את הערעור לגבי שיעור הנזק.

 

העליון, כאמור קיבל את הערעור וקבע, כי האירוע המדובר אינו תאונת דרכים תוך סקירה ודיון מעמיק של מהות השימוש ברכב מנועי לפי חוק הפלת"ד לעניין הגדרתה של תאונת דרכים.

 

מתוך פסק הדין

"פסק הדין בעניין ינטל מהווה נקודת מפנה בפרשנות המונח "שימוש ברכב מנועי", שכן בגדרו נקבע כי הגדרתו העדכנית של "שימוש ברכב מנועי" בחוק הפיצויים היא רשימה סגורה, וכי אין עוד מקום לכלול בהגדרה זו שימושי לוואי אשר אינם מנויים בה. כלשונו של המשנה לנשיאה א' ריבלין, "ההבחנה בין 'שימוש עיקרי' ל'שימוש לוואי' שנועדה להרחיב את הגדרת 'השימוש ברכב' שוב אין לה נפקות, שכן ההבחנה הברורה היום היא בין דרכי שימוש הכלולות ברשימה הסגורה של 'דרכי השימוש בחוק לבין אלה שאינן בה'" (שם, בפסקה 7; וכן ראו: רע"א 9136/17, [פורסם בנבו] בפסקה 18; רע"א 8744/18, [פורסם בנבו] בפסקה 19 והאסמכתאות המופיעות שם).

...

בנוסף, צוין בעניין ינטל כי יש להישמר מפני הרחבת המונח "שימוש ברכב מנועי", וכי שומה לפרשו לנוכח משמעותם הטבעית והיומיומית של השימושים המוכרים המנויים בחוק לשם הגשמת תכליתו של תיקון מס' 8 כאמור (עניין ינטל, בפסקה 8; וכן ראו: עניין נביל, בפסקה 13; רע"א 883/11 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (22.5.2011); רע"א 9136/17, [פורסם בנבו] בפסקאות 19-18).

...

אין בידי לקבל את טענת המשיב בתשובתו לבקשה, שלפיה יש להבחין בין פעולת התדלוק עצמה ובין סגירת מיכל הדלק, אשר כזכור, בוצעה על-ידו לאחר שסיים למלא את מיכל הדלק ועלה על חלקה האחורי של המובילית כדי לסגור את מכסה המיכל. כאמור, המשיב טוען כי סגירת מיכל הדלק אינה מהווה חלק מפעולת תדלוק המובילית, אלא מסמלת את תחילת הנסיעה בה. ואולם, להבחנה זו אין כל בסיס, שכן סגירת מיכל הדלק היא חלק בלתי נפרד מפעולת התדלוק – אשר ראשיתה בפתיחת מיכל הדלק, המשכה בהוצאת אקדח התדלוק ממקומו ובמילוי המיכל בדלק, וסיומה, מטבע הדברים, בהשבת האקדח לכנו ובסגירת מכסהו של מיכל הדלק. כל הבחנה בין חלקיה האמורים של פעולת התדלוק תהא מלאכותית, ותביא להגדרה מצומצמת מידי של פעולת התדלוק, באופן שאינו משקף כיאות את מהות הדברים.

...

יישום ההלכות והמבחנים המתוארים לעיל מוביל לכלל מסקנה כי פעולת התדלוק איננה באה בגדר "נסיעה" ברכב או "כניסה" לתוכו, וזאת אף אם אצא מנקודת הנחה כי פעולה זו עשויה לקיים את המבחן הטכני של "מתחם השימוש ברכב" כאמור, במקרים בהם מתקיים מגע פיסי בין הניזוק ובין הרכב בעת התאונה. כמו כן, יצוין כי נראה שאין חולק על כך שתדלוק היא פעולה חיונית במובן הפיסי לשם הנסיעה ברכב, ומשכך עונה אף על תנאי החיוניות המהותי.

 

יחד עם זאת, אני סבורה כי פעולת התדלוק אינה צולחת את התנאי המהותי השני, שלפיו נדרשת הפעולה הנדונה להיות חלק טבעי ואינטגרלי מן ה"כניסה" אל הרכב או ה"נסיעה" בו.

...

לנוכח כל האמור, איני סבורה כי פעולת התדלוק, על כל פעולות המשנה שהיא כוללת, באה בגדר המונח "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק. היינו, משעה שאדם יוצא ממכוניתו בתחנת הדלק ומתייצב על הקרקע (ובכך סיים את פעולת הירידה מהרכב), ועד לשלב שבו הוא מתחיל בפעולה הפיזית של כניסה לרכבו לאחר שסיים את פעולת התדלוק – אין לראות את פעולותיו לשם תדלוק המכונית כ"שימוש ברכב מנועי". "

...

הנה כי כן, אני סבורה כי לא היה מקום לקבוע כי הליכה על גבי המובילית לשם סגירת מיכל הדלק מהווה "שימוש ברכב מנועי" מסוג "נסיעה" במובילית או "כניסה" אליה, כהגדרתם של שימושים אלה בחוק הפיצויים. זאת, בין אם תיבחן סגירת מיכל הדלק כחלק בלתי נפרד מפעולת התדלוק, ובין אם תיבחן כשלעצמה.

....

הערכאות הדיוניות עסקו לא אחת בשאלה אם תאונה המתרחשת במהלך תדלוק עשויה לעלות כדי "תאונת דרכים" אשר נגרמה עקב שימוש מוכר של "טיפול דרך", כהגדרתו בחוק הפיצויים. ברובם המוחלט של המקרים השיבו בתי המשפט לשאלה זו בשלילה, וזאת ככלל, בשל העובדה שפעולת התדלוק היא פעולה שגרתית, אשר לא מקיימת את התנאי לפיו הפעולה נדרשה בעקבות אירוע פתאומי .

....

ואכן, אף אני סבורה, כמרבית הפסיקה בערכאות הדיוניות, כי יישום התנאים שנקבעו להגדרתה של פעולה כ"טיפול דרך" לפי החוק, מוביל לכלל מסקנה ברורה שלפיה תדלוק שגרתי של רכב אינו עולה כדי "טיפול דרך", באשר לא מתקיימת בו דרישת הפתאומיות, אשר פורשה בפסיקה כנוגעת ל"טיפולים בלתי צפויים שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה"

...

אשר על כן, אני סבורה כי אין לראות בתדלוק המובילית, וממילא אף לא בסגירת מיכל הדלק בסיום התדלוק, משום "טיפול דרך" כהגדרתו בחוק הפיצויים."

 


כל שאלה או פניה נוספת - אך ורק באמצעות האתר

 

פורסם ביום 24/11/2021

 

 

כל זכויות התוכן שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" © Copyright